איריס שגב משה - open mind

איריס שגב משה - open mind פסיכותרפיסטית אינטגרטיבית - חרדות וחיזוק החוסן והרווחה הנפשית
מרצה מנחה מעגלי שיח וסדנאות בארגונים: מיינדפולנס, nlp ,תקשורת מקרבת, חוסן

מנחה לשינוי צמיחה והצלחה תוך פיתוח חמלה, חוסן נפשי וביטחון עצמי במוסדות, פרטיים וארגונים.
טיפול רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי התמחות בחרדות, טראומות, פוסט טראומות ותקיעויות בתחומי החיים השונים. מבוסס על גישות פסיכותרפיה אינטגרטיבית.
טריינר מאסטר N.L.P מבוסס מיינדפולנס Iemt & Emdr & cbt & act

גדר או גשר?הבחירה שלנו רגע לפני השנה החדשה ❤️אנחנו מגיעים לחודש אלול ולפתחה של שנה חדשה, אחרי שנים סוערות ומורכבות שעברנ...
08/09/2026

גדר או גשר?
הבחירה שלנו רגע לפני השנה החדשה ❤️

אנחנו מגיעים לחודש אלול ולפתחה של שנה חדשה, אחרי שנים סוערות ומורכבות שעברנו כחברה. שנים שגבו ועדיין גובות מחירים כבדים - בנפש, במשפחות ובמרקם החיים המשותף שלנו.

ובימים שבהם הבחירות בפתח, ושוב עולים קולות שונים ודעות מנוגדות, קל להיגרר למחלוקות ולמילים שקשה לקחת בחזרה.

דווקא עכשיו, בחודש שמזמין אותנו להתבוננות, לחשבון נפש, לסליחה ולתיקון, נזכרתי בסיפור על שני אחים.

לאחר חמישים שנה של עבודה משותפת ואחווה בחוות סמוכות, פרצה ביניהם מריבה. מה שהתחיל באי־הבנה קטנה הפך למילים פוגעות, לשתיקה ולמרחק.

יום אחד שכר האח הבכור נגר וביקש ממנו לבנות גדר גבוהה שתפריד בינו לבין אחיו.

כשהחוואי חזר בערב, הוא נותר ללא מילים.

לא הייתה שם גדר.
היה שם גשר ♥️

גשר עץ יפהפה שחיבר בין שתי גדות הנחל.
האח הצעיר הגיע מעברו השני, הביט בגשר, הביט באחיו וחיבק אותו.

כשהנגר אסף את כליו, ביקשו ממנו האחים להישאר.
הוא חייך ואמר: “הייתי שמח, אבל מחכים לי עוד הרבה גשרים לבנות.”

ואני חושבת עלינו.
כמה קל לבנות גדר כשאנחנו פגועים.
כמה טבעי להתרחק ממי שחושב אחרת מאיתנו.
וכמה אומץ, דווקא ברגעים כאלה, נדרש כדי לבחור בגשר.

גשר לא מחייב אותנו להסכים.
הוא לא מבקש מאיתנו לוותר על הערכים, הדעות או הגבולות שלנו.
הוא רק מזכיר לנו שגם משני צדי המחלוקת עומדים בני אדם.

אחרי כל מה שעברנו יחד, נדמה לי שאנחנו זקוקים עכשיו לפחות חומות וליותר קשרים אנושיים.

הלוואי שנזכה לשנה של תיקון. של הקשבה גם כשלא מסכימים. של חמלה. של קרבה ושל עיניים טובות. ❤️

והשאלה היא:
איפה בחיים שלנו אנחנו יכולים לבחור לבנות גשר במקום עוד גדר?

שתהיה לכולנו שנה טובה,
שנה של שלום פנימי וחיבור אנושי אמיתי ✨

בואו נעשה לנו שנה טובה 🍯
איריס

#שנהטובה #אלול #תיקון #חיבור #גשרים #חברהישראלית #השראה #תקווה #אחווה

לא מתחילה מחדש / איריס שגב־משההשנהאני לא מתחילה מחדש.אני לא דף חלק,וגם לא רוצה להיות.אני מגיעה אל השנה הזועם כל מה שכבר ...
05/09/2026

לא מתחילה מחדש / איריס שגב־משה

השנה
אני לא מתחילה מחדש.

אני לא דף חלק,
וגם לא רוצה להיות.

אני מגיעה אל השנה הזו
עם כל מה שכבר נכתב בי.

עם המקומות שבהם צמחתי,
ועם אלה
שעוד מבקשים זמן.

עם בחירות שאני גאה בהן,
וכאלה
שהיום הייתי בוחרת אחרת.

עם אנשים שנשארו,
עם מי שנפרד ממני בדרך,
ועם מי שאני
למדתי להיות.

פעם חשבתי
שהתחלה חדשה
מבקשת ממני להשאיר
את הישן מאחור.

היום אני יודעת

אני לא צריכה למחוק
כדי להתחדש.

יש דברים שאקח איתי.
יש שאניח באהבה.
ויש כאלה
שאבחר לפגוש שוב
בעיניים טובות.

כי שנה חדשה
אינה מוחקת
את הדרך שעברתי.

היא מזמינה אותי
להמשיך ממנה.

לא להיות
מישהי חדשה,

אלא להיות קרובה יותר
למי שאני.

להקשיב יותר
למה שנכון לי.

להעז לבחור
גם במה שעוד
לא העזתי.

ולהיכנס אל השנה החדשה
לא בידיים ריקות

אלא עם כל מה
שהדרך כבר לימדה אותי,

ועם מקום בלב
לכל מה
שעוד מבקש להיוולד.

ספטמבר 2026

השנה שאני בוחרת ♥️סדנת בוטיק ליצירת חזון, השראה והגשמה לשנה החדשהרגע לפני שהשנה החדשה מתחילה,אני מזמינה אותך לעצור לרגע ...
31/08/2026

השנה שאני בוחרת ♥️

סדנת בוטיק ליצירת חזון, השראה והגשמה לשנה החדשה

רגע לפני שהשנה החדשה מתחילה,
אני מזמינה אותך לעצור לרגע את המרוץ ולפנות מרחב שהוא רק שלך.

מרחב שבו נוכל לשאול:
מה אני רוצה להשאיר מאחור?
מה אני רוצה לקחת איתי?
מה באמת חשוב לי עכשיו?
ואיזו שנה אני בוחרת ליצור לעצמי?

בסדנה נעבור יחד תהליך חווייתי ומדויק:

✨ נעצור ונביט פנימה
✨ נשחרר את מה שכבר לא משרת אותנו
✨ נתחבר למה שבאמת חשוב לנו
✨ נזהה רצונות, כוונות וחלומות לשנה החדשה
✨ נבחר את ההוויה שאנחנו רוצות להביא איתנו
✨ וניצור לוח חזון אישי שיהפוך את הרצונות שלנו למשהו מוחשי, נוכח ומכוון.

כי לוח חזון עבורי הוא לא רק אוסף של תמונות יפות.
הוא הזדמנות לעצור, לדמיין, לבחור ולתת כיוון למה שאנחנו מבקשות ליצור בחיים שלנו.

וכמו בכל סדנה שלי, מחכה לך גם מרחב אינטימי ונעים, כיבוד מפנק, כל חומרי היצירה, חוברת עבודה אישית ותהליך מקצועי ומונחה. ♥️

יום שלישי | 22.9
☀️ סדנת בוקר: 10:00–13:00
🌙 סדנת אחה״צ–ערב: 18:00–21:00
📍 נס ציונה

עלות: 450 ₪
הרשמה מוקדמת: 400 ₪ עד 8.9
מספר המקומות מוגבל כדי לשמור על קבוצה אינטימית ומרחב אישי.

להרשמה ולשמירת מקום:
052-4855674

מחכה לפגוש אותך,
לעצור, לבחור, לחלום וליצור יחד את השנה שאת רוצה לחיות.
בעיניים טובות ♥️
איריס שגב־משה | Open Mind

אתגר ״מודה אני״ ♥️ 2026יוצאים לדרךרגע לפני תחילתה של השנה החדשה, אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אליי ל־6 ימים של הכרת תודה...
29/08/2026

אתגר ״מודה אני״ ♥️ 2026
יוצאים לדרך

רגע לפני תחילתה של השנה החדשה, אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אליי ל־6 ימים של הכרת תודה.

כמה דקות ביום.
עצירה קטנה בתוך ריבוי המשימות של היומיום.
הזדמנות להפנות את תשומת הלב למה שכבר קיים בחיינו, ולתרגל יחד ראיית הטוב, הוקרה והכרת תודה.

זו כבר השנה השלישית שאני מובילה את אתגר ״מודה אני״ וגם השנה הוא מתקיים ללא עלות, בתוך קבוצת וואטסאפ סגורה שתלווה אותנו לאורך האתגר.

בכל יום תחכה לכם בקבוצה מחשבה, תרגול קצר והזמנה להתבוננות ולשיתוף.

אנחנו לא מתאמנים לראות רק את הטוב.
אנחנו מתאמנים לא לפספס אותו♥️

מתחילים ביום חמישי הקרוב | 3.9.26

מוזמנים ומוזמנות להצטרף, וגם להעביר למי שתרצו להזמין למסע הקצר הזה 🙏🏼

להצטרפות קבוצת הוואטסאפ של אתגר ״מודה אני״⁠ תרשמו אני בתגובות ואשלח קישור או להצטרף בקישור בתגובה הראשונה

רגע לפני השנה החדשה
בואו נקדיש כמה ימים גם למה שיש.

עוצרים. רואים. מוקירים. מודים♥️

מחכה לכם.ן,
איריס

גם לך מגיע לקחת ערב לעצמך 💙בתוך העומס הרגשי, ריבוי המשימות, הדאגות וכל מה שאנחנו מחזיקות ומנהלות ביום־יום מתי בפעם האחרו...
29/08/2026

גם לך מגיע לקחת ערב לעצמך 💙

בתוך העומס הרגשי, ריבוי המשימות, הדאגות וכל מה שאנחנו מחזיקות ומנהלות ביום־יום
מתי בפעם האחרונה עצרת לרגע ושאלת:

מה כבר מיותר לי?
מה הגיע הזמן לשחרר?
ולמה אני רוצה לפנות מקום בשנה החדשה?

גם השנה, כמנהגנו, אני מזמינה אתכן למעגל נשים מיוחד על שפת הים לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה 🌊

ערב לעצור🪬לנשום🌱להתנקות💦
להשיל מעט ממה שכבר מכביד,
לפנות מקום לחדש
ולפתוח את השנה עם דף חדש וכוונה חדשה🌱

כי בתוך כל מה שאת עושה למען כולם
גם לך מגיע רגע שהוא רק שלך.

📅 חמישי | 17.9 | 17:30
📍 חוף פלמחים | לבוש לבן 🤍
💙 98 ש״ח למשתתפת

מספר המקומות מוגבל |
ההרשמה מראש 🌱
מחכה לכן בלב פתוח ועיניים טובות
איריס

עד כאן / איריס שגב-משהפעם חשבתישגבול הוא קיר.משהו שמרחיק,שסוגר,שאומר לאחר עצור - אל תתקרב !אז למדתי להתגמש,עוד קצת.להסכי...
29/08/2026

עד כאן / איריס שגב-משה

פעם חשבתי
שגבול הוא קיר.

משהו שמרחיק,
שסוגר,
שאומר לאחר
עצור - אל תתקרב !

אז למדתי להתגמש,
עוד קצת.

להסכים
גם כשבתוכי
משהו כבר אמר לא.

לתת
גם כשכבר לא נשאר
ממה.

כי פחדתי.

שאם אומר לא
אאכזב.

שאם אבקש מרחב -
יתרחקו.

שאם אשים גבול -
אאבד אהבה.

והיום אני יודעת

גבול אינו קיר.
הוא דלת.
ודלת
לא נועדה רק לסגור.

היא גם נפתחת.

היא מאפשרת לי לבחור
מתי לפתוח,
למי,
וכמה.

ומתי לסגור
כדי לשמור
על מה שיקר לי
בפנים.

כי גבול בריא
אינו עונש.

הוא שומר.

על המרחב שלי.
על הביטחון שלי.
על מה שנכון לי.

ולפעמים
גם על הקשר עצמו.

כי דלת טובה
לא מונעת קרבה.

היא מאפשרת לה
להיכנס
בדרך שנכונה לי.

ולמדתי
שמי שאוהב אותי
לא זקוק לכך
שאעלם מעצמי
כדי להישאר בחיי.

אז היום,
כשמשהו בתוכי לוחש
עד כאן אני

אני מקשיבה.

פותחת
כשנכון לי לפתוח.

סוגרת
כשאני זקוקה לשמור.

ונזכרת
גם ללב שלי
מותר וחשוב
שתהיה דלת.

אוגוסט 2026

ומה אם הדבר שמבקש את תשומת הלב שלךכבר מזמן ״מדבר איתך״?אנחנו רגילים לחפש תשובות רציונליות (דרך הראש)- לחשוב, לנתח, להסבי...
20/08/2026

ומה אם הדבר שמבקש את תשומת הלב שלך
כבר מזמן ״מדבר איתך״?

אנחנו רגילים לחפש תשובות רציונליות (דרך הראש)- לחשוב, לנתח, להסביר, להבין.

אבל לפעמים דווקא הגוף והרגש יודעים משהו
עוד לפני שהצלחנו לתת לו שם.

פתאום אין לנו כוח למשהו שפעם היה לנו טבעי.
שיחה מסוימת משאירה אותנו מכווצים שעות אחר כך.
ליד אדם אחד אנחנו מרגישים שאנחנו כל הזמן “על המשמר”,
וליד אחר לעומת זאת, משהו בנו פשוט נרגע.

אנחנו מוצאים את עצמנו שוב באותו סוג של קשר,
שוב מוותרים במקום שבו רצינו לומר “לא”,
שוב דוחים החלטה שכבר מזמן מרגישה בתוכנו בשלה.

אלה לא בהכרח “סימנים מהיקום”.
בעיניי, אלה בעיקר נתונים שכדאי לנו להיות סקרנים לגביהם.

הגוף, הרגש וההתנהגות שלנו מספקים לנו מידע כל הזמן.

השאלה היא מה אנחנו עושים איתו?

האם מיד מבטלים בטענות כמו:
“אני סתם רגישה״
“אני מגזימה״
“זה יעבור״
“לא נעים לי לעשות מזה עניין״

או שאנחנו מוכנים לרגע לעצור לחקור ולשאול:
- מה קורה לי עכשיו?
- ⁠למה אני זקוק.ה?
- ⁠מה כבר לא מתאים לי כפי שהתאים פעם?
- ⁠ואיפה הגיע הזמן לבחור קצת אחרת?

הקשבה לעצמנו אינה אומרת לפעול על כל רגש או מחשבה שעולים..
היא אומרת לא להתעלם מעצמנו !

לעצור.
להתבונן.
להקשיב פנימה.
לפגוש את מה שיש בחמלה.
ואז לבחור.
לבחור במודעות 🌈

לפעמים שינוי גדול מתחיל דווקא ברגע קטן שבו הפסקנו לומר לעצמנו
“לא קרה כלום”
והתחלנו לשאול להתבונן ולחקור “מה קורה לי?”
ותמיד כמו שאתן.ם כבר יודעים ויודעות
תמיד
בעיניים טובות 🧿🧿

חמישי שמח
איריס שגב־משה
פסיכותרפיסטית רב־תחומית | מרצה ומנחת סדנאות

מתי בפעם האחרונה הסתכלת להרגלים שלך ב״לבן של העיניים״? 👀לדאגנות, לביקורתיות, לכעס, לפרפקציוניזם או לביטול העצמי?וכמה פעמ...
14/08/2026

מתי בפעם האחרונה הסתכלת להרגלים שלך ב״לבן של העיניים״? 👀

לדאגנות, לביקורתיות, לכעס, לפרפקציוניזם או לביטול העצמי?

וכמה פעמים אמרת לעצמך:
״כזה אני, אין מה לעשות״.
״אני דאגנית״.
״אני ביקורתית״.
״אני פרפקציוניסט״.

אבל רגע,
האם זה באמת מי שאנחנו, או שזה הרגל שתרגלנו כל כך הרבה שנים עד שהפך לחלק מהזהות שלנו?

שנים הייתי בטוחה שאני פשוט ״דאגנית״.
אבוש שלי אומר לי עד היום:
״את מכירה אותי, אני דאגן - את כמוני״.

וכך התרגלתי לדאוג לכולם - להורים, למשפחה, לחברות, לעולם ולכל חבריו…
וככל שדאגתי לכולם, פחות זכרתי לדאוג לעצמי.

עם השנים הבנתי משהו משמעותי:
הרגל הוא לא הזהות שלי!

למוח שלנו יש יכולת להשתנות נוירופלסטיות, גמישות מוחית.
מה שאנחנו מתרגלים שוב ושוב, אנחנו מחזקים.

ולכן אפשר לבחור ולהתחיל לתרגל אחרת:
במקום דאגנות- יותר אמון ואופטימיות.
במקום ביקורת עצמית - חמלה.
במקום להתמקד במה שחסר - לראות גם את ה״יש״.
במקום ״כזה אני״ - לשאול ״מי אני בוחרת להיות?״

אני לא הפסקתי לדאוג לחלוטין.
אבל הדאגנות כבר לא מגדירה אותי ולא מנהלת אותי כמו פעם.

שינוי לא קורה ביום אחד.
הוא מתחיל בבחירה קטנה, שחוזרת על עצמה שוב ושוב - עד שנוצרת דרך חדשה. 🌱
איזה הרגל קטן היית רוצה להתחיל לתרגל אחרת כבר היום?

שבת שלום
איריס

קצת חשוף…כילדה, ובעיקר כנערה, כתבתי בלי סוף…כתבתי שירים.כתבתי יומנים.כתבתי מכתבים.כתבתי את שעל ליבי.בבית כינו אותי “תולע...
08/08/2026

קצת חשוף…

כילדה, ובעיקר כנערה, כתבתי בלי סוף…

כתבתי שירים.
כתבתי יומנים.
כתבתי מכתבים.
כתבתי את שעל ליבי.

בבית כינו אותי “תולעת ספרים”.

ובצדק.

כשהגיע הזמן לכבות את האור, הייתי מחכה שכולם יירדמו, מדליקה פנס קטן מתחת לשמיכה וממשיכה לקרוא.

ממש התקשתי להיפרד מהספר/ הסיפור….
כן אני אדם של מילים-אוהבת מילים
תמיד אהבתי.

אני אוהבת לקרוא אותן
לאסוף אותן
להתרגש מהן
ולכתוב את שעל ליבי 💙

אולי אפילו…
אוהבת לכתוב את עצמי לדעת…

במהלך השנים אני שומעת שוב ושוב את אותה שאלה: “נו, מתי כבר תכתבי ספר?”

ספר שירים.
ספר ברכות.
סיפור חיים…
או פשוט…
ספר שיהיה פרי עיטך

ובכל פעם חייכתי ואמרתי:
“יום אחד… מי יודע?!”

אבל החיים, כמו החיים, כתבו עבורי פרקים שלא תכננתי.

כמו הפרק שנכתב עבורי בתקופת הרילוקיישן בפרק א שלי-שם נארזו, יחד עם החפצים, גם כל היומנים, השירים והמכתבים שלי מנערות עד בגרות - כל נבכי נשמתי נכנסו לארגזים והועברו בקונטיינר מעבר לים🌏וגם שם מעבר לים התווספו כיתובים בספרי זכרונות יומיומיים ….

מעולם לא העליתי בדעתי שיום אחד אחזור לארץ… אתגרש והם יישארו שם, מעבר לים ולא יוחזרו אלי לעולם.

אני זוכרת את התחושה הזאת כאילו הייתה אתמול…
התחושה שמישהו לקח איתו את הרהורי הלב של הנערה שהייתי.
את החלומות.
את הזיכרונות.
את המילים.
עמדתי מול המציאות הזו והרגשתי חשופה.
פגיעה.
עירומה
ומשהו בי השתתק.

השתתק - ולא לכמה ימים.
השתתק למשך שנים….

ולא כי לא היו לי מילים,
אלא כי משהו בי כבר לא הסכים להיחשף שוב. משהו בי פחד להיפגע💔

ובגיל 40 - רק כעבור שנים, לקראת מפגש המחזור, כשפתחנו פייסבוק כדי למצוא חברות וחברי ילדות מהשכבה..

מבלי שתכננתי… מצאתי שם גם את עצמי,
את הנערה ש״חיה״ שוב בתוכי☀️
בהתחלה כתבתי משפט…
אחר כך מחשבה…
ואז פוסט…
ועוד אחד.
ועוד הרבה

לאט לאט המילים התחילו לחזור ולנבוע ממני… 💦 לא למחברות.
אל החיים. ברשת מולכם.ן הצופים המגיבים והפאסיביים

מאז חלפו יותר מחמש־עשרה שנים.
בהן כתבתי מאות פוסטים.
פגשתי בדרך אינספור אנשים,
סיפורים.
כאבים.
תקוות.
חלומות.
אהבות.
פרידות.

למדתי שהחיים כותבים את השירים היפים ביותר
ואנחנו רק צריכים להסכים להקשיב.

היום, בגיל 55 פלוס
אני מרגישה שהלב שלי מבקש לחזור הביתה.
לחזור אל אהבתי הראשונה.
אל השירה
לא כדי לחפש ולהחזיר את המחברות שנשארו מעבר לים 🌊
הן כבר לא יחזרו (אמוש תמיד ניחמה ואמרה לי ״תחשבי שזה טבע בים״)

אלא כדי לכתוב את האישה שהפכתי להיות,
את כל מה שלמדתי בדרך.
את כל מה שפגש בי,
ואת כל מה שעוד מבקש להיכתב.

השירים שאשתף כאן נולדו וייוולדו מתוך החיים עצמם - מתוך רגעים של התבוננות 🧿 מתוך הטבע ☘️
מתוך אהבה וגעגוע 💚
מתוך כאב ותקווה🙏

מתוך מפגשים אנושיים שנגעו בי – בחיי האישיים ובדרכי המקצועית.

לפעמים הם יהיו שלי ועלי,
לפעמים הם יספרו סיפור שמרגיש כאילו כולנו מכירים. אנושיות משותפת 🌈

מה שבטוח תמיד…
תמיד - אני מתחייבת שהם ייכתבו מהלב 💚

אז אני פותחת היום ״דף חדש״ עם שירים שלי שיקרא:
🧿בעיניים טובות🧿
הגיגי לב💙

אולי זו רק תחילתה של פינה חדשה.
ואולי…גם תחילתו של ספר.
מי יודע…?!

בינתיים,
אני פשוט אתן ללב לכתוב.
ואם אצליח לגעת, ולו לרגע, בלב אחד…
אדע שכל המילים שחיפשו את דרכן הביתה,
אכן מצאו אותו.
מוזמנים להגיב, לשתף, לפרגן לחבק ולכתוב

כתמיד
בעיניים טובות🤍

שלכן.ם באהבה
איריס

בתמונות: אני בת 3-4 לפני שבכלל ידעתי לכתוב, ובנערותי באחת מתקופות השיא שלי בכתיבה ותמונת נוף ים היי שם מעבר לאוקינוס …

אהבת חינם היא לא קלישאה - היא צו השעה🤍אתמול בערב במקרה צפיתי בכמה תוכניות מרגשות בערוץ 12 וכולן, כל אחת בדרכה, החזירו או...
23/07/2026

אהבת חינם היא לא קלישאה - היא צו השעה🤍
אתמול בערב במקרה צפיתי בכמה תוכניות מרגשות בערוץ 12 וכולן, כל אחת בדרכה, החזירו אותי לאותה מילה שאנחנו כל כך זקוקים לה עכשיו:

ביחד 🧡

ראיתי את האלוף דורון אלמוג - אדם שמשכמו ומעלה.
אדם שחווה בחייו ובמשפחתו שכול, כאב ואובדן ובחר שוב ושוב להפוך את הכאב לעשייה, לנתינה ולאהבה.

כאח לערן ז״ל, כאבא לערן ז״ל, וכמי שהקים יחד עם אשתו דידי את הכפר שהפך לבית עבור אנשים עם מוגבלויות- הזכיר לכולנו שאפשר לעבור דרך כאב עצום ועדיין לבחור להרחיב את הלב ולא לסגור אותו 🧡

ואני שואלת את עצמי:
אם מתוך כאב כל כך גדול אפשר לבחור באהבה, בחיבור ובנתינה אז מי אנחנו שלא?

בהמשך הערב, בתוכנית בהנחיית עידן עמדי, נפגשו אנשים שונים כל כך זה מזה.
בדעות, באמונות, בהשקפות, בסיפורי החיים.

ובתהליך עדין ורגיש הם הצליחו למצוא את המשותף ואת הגשר והחיבור ביניהם 🌈

לא כי המחלוקות נעלמו,
לא כי כולם הפכו דומים,
אלא כי לרגע הם הסכימו לראות את האדם שמעבר לדעה.

והיום, בט׳ באב, המסר הזה מקבל עבורי משמעות עמוקה במיוחד.

המסורת קושרת את חורבן בית המקדש השני גם לשנאת חינם.

ואולי התיקון שלנו היום הוא לא רק להפסיק לשנוא 💔

אולי התיקון הוא לבחור באופן אקטיבי באהבת חינם♥️

לדעת לחלוק בלי להפוך לאויבים, להיות שונים בלי לבטל, להקשיב גם כשלא מסכימים ולראות את הכאב של האחר גם כשהוא שונה משלנו.

לצערנו אנחנו חיים בתוך מציאות של טראומה מתמשכת.
הדור הנוכחי ולמעשה כולנו משלמים מחירים נפשיים כבדים ואני פוגשת את זה בקליניקה כמעט מדי יום.

ודווקא בתקופה כזו, שבה כולנו פצועים במידה כזו או אחרת, אנחנו זקוקים לפחות אש ויותר גשרים. חיבורים. לביחד ♥️

לא צריך להסכים על הכל (זה גם לא ראלי) לא צריך לוותר על הערכים שלנו (ויתור ערכי יוצר קונפליקט)

מה שכן - צריך לזכור שמתחת לכל הדעות, המחנות וההגדרות
יש בני אדם.
ויש לנו בית אחד 🙏
וכולנו חשוב שנתאמץ לשמור עליו

אהבת חינם מתחילה בדברים הכי קטנטנים:
במילה טובה שאנחנו בוחרים לומר, בתגובה ״מורידה״ שאנחנו בוחרים לא לכתוב, בהקשבה,
בחמלה ובנכונות לפגוש זה את זו בעיניים טובות 🧿🧿

כי אם שנאה בוודאות יכולה להחריב
אהבה- אהבת חינם 🧡 ללא ספק יכולה לבנות.

והבית הזה הוא של כולנו.

אז בואו נבחר לבנות אותו.
יחד🤍
זה אפשרי

שלכם.ן באהבה
איריס

Address

Gan Sorek

Opening Hours

Monday 09:00 - 20:00
Tuesday 09:00 - 20:00
Wednesday 09:00 - 20:00
Thursday 09:00 - 20:00
Sunday 09:00 - 20:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when איריס שגב משה - open mind posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to איריס שגב משה - open mind:

Shortcuts

Share