24/06/2026
בתחילת הקריירה שלי בהייטק הרגשתי תלוש לגמרי.
ישבתי בקומה אחרת מהצוות. קיבלתי משימות שלא הבנתי. לא הייתה לי חניכה טובה, ולאף אחד לא היה זמן בשבילי.
אני זוכר מחשבה קבועה שכל הזמן רצה לי בראש: ש"עוד רגע יגלו שאני לא מספיק טוב בשביל להיות כאן."
ואז פגשתי את קובי.
קובי היה מהנדס ותיק. קצת איש של פעם, רגוע, ושקט. הוא לימד אותי המון - איפה מוצאים כל דבר, איך לדבג, מה עובד עם מה.
אבל יותר מזה, כל פעם שניגשתי אליו עם שאלה, הוא הקשיב בחיוך, עזר בסבלנות, ונתן לי תחושה טובה. לא רק על הביצועים שלי, אלא על מי שאני.
קובי ראה אותי.
ובשלב הזה בקריירה עוד לא הבנתי עד כמה אני הולך לחפש את זה שוב ושוב, בכל מקום עבודה שאחריו.
היום, אחרי עשרים שנה, אני יודע שזה אחד הדברים הכי חשובים בעבודה. לא הטייטל ולא המשכורת, אלא מישהו שרואה אותנו.
וזה בדיוק מה שאני רוצה לדבר עליו ביום ראשון. כי דווקא עכשיו, כשה-AI יודע לעשות כמעט הכל, מה שהוא לא יכול לעשות זה לראות אותנו.
ביום ראשון, ה-28.6 בשעה 20:00 בערב אני מעביר בקהילת מהנדסי החומרה של ישראל את הוובינר "מהנדסים את הקריירה", עם סיפור אישי, דוגמאות מהקליניקה, וכמה כלים שאפשר ליישם כבר למחרת בבוקר.
ההרשמה בקישור שבתגובה הראשונה, או פשוט לסרוק את הברקוד שבתמונה.
