יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט

יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט יונתן (יוני) קריא. מרצה בתחום פציעות הספורט ועוזר לאנשים להחלים מפציעות, ניתוחים או סתם לשפר איכות חיים אה, וכותב קצת על ספורט

פיזיותרפיסט מוסמך, מטפל בפציעות אורטופדיות, פציעות ספורט, שיקום לאחר ניתוחים וכאב כרוני

19/06/2026

הפציעה הרצינית הראשונה במונדיאל- איסמעיל קונה שובר את הרגל

ראיתם שכמעט כל הנעליים במונדיאל הם ורודות? מה הקטע והאם יש יתרון לצבע מסוים?כנראה שאם הייתם שואלים מאמן כדורגל לפני 30 ש...
18/06/2026

ראיתם שכמעט כל הנעליים במונדיאל הם ורודות? מה הקטע והאם יש יתרון לצבע מסוים?

כנראה שאם הייתם שואלים מאמן כדורגל לפני 30 שנה האם צבע החולצה או הנעליים משפיע על המשחק, כנראה שהייתם מקבלים מבט מוזר.

אבל בעשור האחרון הצטברו מחקרים שבדקו בדיוק את השאלה הזאת: האם לצבעי המדים, הנעליים ואפילו צבע אפודת השוער יש השפעה על מה שקורה על המגרש? והתשובה המפתיעה היא שכן אבל לא בדיוק בדרך שהייתם חושבים.

הצבע לא הופך שחקן למהיר, חזק או מדויק יותר. אבל הוא כן יכול להשפיע על גורמים אחרים.

במחקר של אוניברסיטת ליברפול בדקו כיצד צבעי מדים משפיעים על היכולת לזהות שחקנים במגרש.
החוקרים הציגו לנבדקים תמונות של מצבי משחק וביקשו מהם לזהות במהירות שחקנים מאותה קבוצה.
כאשר כל קבוצה לבשה צבע ברור ושונה, זמן הזיהוי עמד על כ-200 מילישניות.

אבל כאשר הקבוצות לבשו שילובי צבעים "מוצלבים" (למשל חולצה אדומה ומכנס כחול), זמן הזיהוי עלה לכ-400 מילישניות.
כלומר, במקרים מסוימים נדרש פי שניים יותר זמן לזהות חבר לקבוצה.

זה נשמע זניח, אבל בספורט מקצועני, שבו החלטות מתקבלות בתוך שבריר שנייה, תוספת של 200 מילישניות יכולה להיות ההבדל בין מסירה פנויה לאיבוד כדור.

אבל הצבע לא משפיע רק על מהירות הזיהוי אלא גם על אופי המשחק.

מחקר אחר בדק שחקני נוער מקצוענים במשחקי 6 נגד 6.
החוקרים שינו את צבעי האפודות ובחנו את התנהגות השחקנים.

כאשר כל קבוצה לבשה צבע אחד ושונה בצורה בולטת מהקבוצה השניה נרשמו יותר מסירות קדימה ויותר בעיטות לשער.
המשחק היה ישיר והתקפי.

אבל כאשר הצבעים היו מבלבלים יותר, דפוסי המשחק השתנו והשחקנים קיבלו החלטות שמרניות יותר.

כלומר הצבע שינה את האופן שבו שחקנים הם ראו את המגרש.

ועם שוערים זה בכלל מעניין.
במחקר אחר השתתפו 40 כדורגלנים, שכל אחד בעט 10 פנדלים, סה"כ 400 פנדלים.
החוקרים החליפו רק את מדי השוער.

והתוצאות מעניינות. כאשר השוער לבש אדום השחקנים הבקיעו ב-54% מהבעיטות, כאשר הוא לבש כחול ב-65% וירוק 69%.

כלומר, מול שוער אדום הובקעו 15% פחות שערים לעומת שוער ירוק.

אי אפשר לקבוע בוודאות ששוער אדום עוצר יותר פנדלים אבל ההשערה היא שאדום נתפס כמאיים ודומיננטי יותר ומכאן מרתיע את הבועט.

ומה קורה עם הנעליים? כי נדמה שכולם נועלים ורוד.

בניגוד לצבעי חולצות, כמעט שלא קיימים מחקרים שבדקו האם צבע הנעל משפיע ישירות על ביצועים.
אף מחקר לא מצא עד היום ששחקנים בנעליים ורודות מוסרים יותר, מבקיעים יותר או נוגעים יותר בכדור.

אבל הנתונים האובייקטים ברורים: הצבעים הבולטים השתלטו כמעט לחלוטין על הכדורגל המקצועני.

מאגר של אתר Football Boots Database, שעוקב אחרי שחקנים מקצוענים ברחבי העולם, מראה שבשני העשורים האחרונים חלה ירידה חדה בשימוש בנעליים שחורות ועלייה דרמטית בצבעי ורוד, צהוב וכתום.

במונדיאל 2026 המגמה הגיעה לשיא. חמש יצרניות הנעליים הגדולות השיקו לקראת הטורניר קולקציות המבוססות כמעט כולן על גווני ורוד.
לפי החברות עצמן, הסיבה המרכזית היא נראות מקסימלית על רקע הדשא הירוק בשידורי הטלוויזיה.

והם לא טועים. בפלטת הצבעים ירוק (הדשא) נמצא בניגוד לצבע אדום/ורוד.
ככה שמבחינה חזותית זה הגיוני. הנעל בולטת יותר לעיני צופים, מצלמות ושחקנים אחרים. הבעיה היא, שגם הקבוצה השניה לרוב נועלת ורוד.

ובלי קשר יש פה גם עניין אופנתי, ואני האחרון שיגיד משהו על אופנה, אבל כנראה שזה גם גורם משפיע פה.

מעניין במיוחד שבזמן שאין ראיות מדעיות כמו בחולצות ליתרון מסוים, אלא רק היגיון חזותי, כמעט כל יצרניות הנעליים הגדולות הגיעו לאותה מסקנה מסחרית בדיוק: אם אתה רוצה שהשחקן שלך יבלוט על המסך ובמגרש, תן לו נעל ורודה.
הבעיה היא שכולם עשו את זה, אז אף אחד לא בולט.

אז אם אתם בונים קבוצה מאפס, איזה צבעים לבחור כדי למקסם את ההשפעה?

חולצות ומכנסיים באותו צבע אחיד וברור, אופטימלי גם צבע ניגודי ליריבה.

גרביים בצבע שונה מהיריבה, אידיאלית גם בצבע המכנסיים והחולצה.

השוער באדום כמובן ונעליים בצבע זרחני ובולט. אידאלי שכל השחקנים עם אותו צבע ומנוגד ליריבה.

בשורה התחתונה ספורט מודרני כל כך מהיר שלפעמים הוא מוכרע על מאיות שנייה וייתכן שהצבע הנכון יתן יתרון מזערי שיהיה ההבדל בין להניף גביע או לא.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

בזמן שמסי ורונאלדו גונבים את הכותרות במונדיאל לשחקן המבוגר ביותר בטורניר יש סיפור הרבה יותר מעניין.הוא לא זכה בכדורי זהב...
17/06/2026

בזמן שמסי ורונאלדו גונבים את הכותרות במונדיאל לשחקן המבוגר ביותר בטורניר יש סיפור הרבה יותר מעניין.

הוא לא זכה בכדורי זהב, הוא לא מככב בפרסומות והוא אפילו לא בטוח יפתח בהרכב של הנבחרת שלו. אבל בגיל 43, אחרי פציעות שהיו מסיימות לכל שחקן אחר את הקריירה, הסיפור של השוער הסקוטי, קרייג גורדון, הוא סיפור הקאמבק הגדול ביותר בטורניר כולו.

קשה להאמין היום, אבל בתחילת הקריירה גורדון נחשב לאחד השוערים המבטיחים באירופה.

ב-2007 הוא עבר מהארטס לסנדרלנד תמורת כ-9 מיליון ליש"ט. סכום שהפך אותו, באותה תקופה, לשוער הבריטי היקר בהיסטוריה.

העתיד שלו נראה מבטיח… אבל אז הגיעו הפציעות.

בשנת 2011 הוא קרע את גיד הפיקה, משם הוא התחיל לעבוד שיקום עד שקרע שוב את הגיד, הפעם גם עם קרע ברצועה הצולבת. סה"כ, עם כל הסיבוכים והעיכובים הוא נעדר מהמגרשים כמעט שנתיים ובגיל שבו רוב השחקנים נמצאים בשיאם, הוא בכלל לא ידע אם יחזור אי פעם לשחק כדורגל מקצועני.

רוב השחקנים היו פורשים בשלב הזה אבל גורדון חזר וחתם בסלטיק, בהמשך לנבחרת סקוטלנד והקריירה שלו קיבלה חיים חדשים.

ואז בערב חג המולד 2022 גורדון יוצא לכדור ומתנגש בחלוץ יריבה.

והתוצאה הייתה אחת הפציעות הקשות ביותר שספורטאי יכול לעבור, שבר בשתי עצמות השוק, הטיביה והפיבולה.

בזמן הפציעה גורדון כבר היה כמעט בן 40 ופה כבר אין שאלה, בשביל 99.9% מהשחקנים זה סימן ברור לפרישה. אבל במקום זה הוא בילה יותר משנה בשיקום וחזר למגרשים אחרי כ-13 חודשים.

ואם זה לא היה מספיק, במרץ 2026, רק לפני 3 חודשים, הגיע משבר נוסף עם פציעת צוואר משמעותית.

גורדון פנה למומחה עמוד שדרה בלונדון ובראיון חשף כי הוזהר שהמשך הקריירה עלול להוביל, במידה ויפגע שוב, לשיתוק.

הוא הודה שבשלב מסוים שקל לפרוש. יש לו חמישה ילדים בבית וקריירה מפוארת מאחוריו והגוף כבר שלח מספיק סימני אזהרה.

אבל גורדון חשב על דבר אחד- המונדיאל.

וכדי להבין למה גורדון התעקש כל כך ולקח את הסיכון, צריך להבין את סקוטלנד.

הנבחרת לא שיחקה במונדיאל מאז 1998 ויש דור שלם של אוהדים שגדל בלי לראות את סקוטלנד בטורניר הגדול בעולם.

וגורדון, שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת כבר בשנת 2004, במשך 22 שנים ניסה להעפיל למונדיאל ונכשל פעם אחר פעם.

עד שבנובמבר 2025 סקוטלנד ניצחה 2:4 את דנמרק והבטיחה את מקומה במונדיאל הראשון שלה מזה 28 שנה.

אז ככה, בגיל 43, גורדון הפך לשחקן סגל המבוגר ביותר במונדיאל 2026.
כרגע הוא השוער השני של סקוטלנד ואם ישחק הוא יהפוך לשחקן השני המבוגר ביותר אי פעם שמשחק במונדיאל.

וגם היום, בעידן בו שחקנים מחזיקים יותר שנים בשיא, סיפור ההישרדות של גורדון הוא סופר מרשים.

ותכלס, הסיפור שלו הוא לא הסיפור של השחקן הזקן ביותר אלא הסיפור של השחקן העקשן ביותר.

עם סה"כ היעדרות של מעל 3 שנים מהמגרשים בגלל פציעות ובגיל 43 הוא חלק מנבחרת שחוזרת למונדיאל אחרי 22 שנה.

וכל זה לא בגלל גנטיקה יוצאת דופן או כשרון מיוחד אלא נטו בגלל נחישות והתמדה.

ובמונדיאל שבו כולם ידברו על כוכבים כמו מסי, רונאלדו ולאמין ימאל, ייתכן שהסיפור המיוחד ביותר בכלל יעמוד בין הקורות של סקוטלנד.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

15/06/2026

וומבי משחק מלוכלך?

במשך יותר ממאה שנה משחק כדורגל נראה פחות או יותר אותו הדבר: שתי מחציות של 45 דקות עם הפסקה של 15 דקות באמצע. זהו.אבל במו...
14/06/2026

במשך יותר ממאה שנה משחק כדורגל נראה פחות או יותר אותו הדבר: שתי מחציות של 45 דקות עם הפסקה של 15 דקות באמצע. זהו.

אבל במונדיאל 2026 פיפ"א תבצע לראשונה בטורניר גדול שינוי מהותי במבנה המשחק עצמו: שתי הפסקות שתיה של שלוש דקות בכל משחק, ללא קשר למזג האוויר.

המטרה המוצהרת ברורה- לשפר את בריאות השחקנים בטורניר שיהיה הארוך והעמוס ביותר בתולדות גביע העולם.

אבל האם מדובר בצעד רפואי מתבקש? או בניסוי פיזיולוגי שהתוצאות שלו עדיין אינן ידועות? פרק מס' 5 בהכנה למונדיאל (באיחור).

אז למה בכלל צריך הפסקות מים?

כי הכדורגל של 2026 אינו הכדורגל ששיחקו לפני 30 שנה.

שחקנים רצים יותר, מאיצים יותר ומבצעים יותר ספרינטים מאי פעם, ומשחקים יותר משחקים ועל זה דיברנו בפרק ההכנה הראשון.

במונדיאל הקרוב קבוצה שתגיע לגמר תשחק 8 משחקים במקום 7, בעקבות הרחבת הטורניר ל־48 נבחרות.

אז ההיגיון נשמע פשוט: יותר שתייה + יותר מנוחה= פחות עומס שיוביל לפחות פציעות, נכון?
אבל המדע מורכב יותר.

מה קורה לגוף בזמן משחק?

שחקן עילית יבצע עשרות ספרינטים, מאות שינויי כיוון ועשרות אלפי פעילויות שריר במהלך משחק אחד, ובמקביל, הוא יאבד נוזלים ללא הפסקה.

מחקרים מראים כי איבוד נוזלים בשיעור של כ-2% ממשקל הגוף פוגע בביצועים גופניים וקוגניטיביים.
כלומר לפני שמדברים על פציעות, עצם היכולת לרוץ, לחשוב ולקבל החלטות יפגע בהתייבשות.

ומכאן מגיע הרציונל של פיפ"א.

אם אפשר לעצור פעמיים במהלך המשחק, לאפשר לשחקנים לשתות, להוריד מעט את הדופק ולהתאושש- אולי אפשר לצמצם את השחיקה?

אבל יש בעיה אחרת: השרירים אוהבים להיות חמים.

אחד הדברים המבוססים ביותר בפיזיולוגיה של המאמץ הוא הקשר בין טמפרטורת השריר לבין ביצועים.

שריר חם מייצר יותר כוח, מתכווץ מהר יותר, מגיב מהר יותר ונוטה להיפצע מעט פחות.
זאת הסיבה שספורטאים מתחממים 20-30 דקות לפני פעילות. אף אחד לא עולה לדשא "קר".

השאלה היא מה קורה כאשר עוצרים את המשחק באמצע המאמץ.

בשנת 2004 התפרסם אחד המחקרים החשובים ביותר בתחום בו החוקרים בדקו מה קורה לטמפרטורת השריר וליכולת הספרינט במהלך משחק כדורגל.

הם מצאו כי טמפרטורת שריר הארבע-ראשי עלתה מ-36.0°C במנוחה ל-39.4°C לפני תחילת המשחק ובמהלך מחצית של 15 דקות טמפרטורת השריר ירדה ל-37.4°C.

המחקר השווה בין שחקנים שעשו חימום מחדש, לאלו שחזרו לשחק ללא חימום.

השחקנים שהתחממו מחדש הראו ירידה של 0.7% במהירות הספרינטים לעומת המחצית הראשונה לעומת ירידה של 2.4% אצל אלו שלא התחממו.

אז השריר מתקרר בזמן עצירה ממושכת וכשהוא מתקרר- הביצועים נפגעים.

אבל המחקר בדק מחצית של 15 דקות והפסקות השתיה במונדיאל יימשכו 3 דקות בלבד. וזה הבדל עצום.

נכון להיום לא קיים מחקר שבדק האם הפסקות של שלוש דקות במהלך משחק כדורגל עילית גורמות לירידה משמעותית בטמפרטורת השריר.

אז מה אנחנו כן יודעים? שני דברים בוודאות:
התייבשות פוגעת בביצועים ולכן מתן אפשרות לשחקנים לשתות במהלך המשחק הוא צעד הגיוני מבחינה פיזיולוגית. במיוחד במשחקים חמים במיוחד.
הדבר השני הוא שירידה בטמפרטורת השריר פוגעת בביצועים. לכן עצירות ממושכות אינן אידיאליות מבחינת יכולת ספרינט וכוח מתפרץ.

נראה שהפסקות המים נמצאות בדיוק במקום טוב. הן ארוכות מספיק כדי לסייע בהידרציה וגם, כנראה, קצרות מכדי לגרום להתקררות משמעותית של השריר.

למעשה, פיפא עושה פה הימור מחושב שלפי דעתי הוא נכון.

אבל הסיפור הגדול פה הוא שלראשונה בתולדות הכדורגל בחרו לשנות את מבנה המשחק בשם בריאות השחקנים.

ואני לא עיוור לצינקנים הטוענים שכל זה בשביל "לדחוף" עוד פרסומות.
אבל דעתי היא שכל זה קורה לא בגלל שופט, לא בגלל VAR, לא בגלל טלוויזיה אלא בשביל בריאות השחקנים וזאת מהפכה אמיתית.

זאת הכתבה החמישית מתוך סדרת הכתבות שלי כהכנה למונדיאל, והכל זמין ברשתות ואני אעלה עוד המון תוכן במהלך המשחקים אז תעקבו

בהצלחה

שבוע הבא אני עורך את ההרצאה "הפציעות ששינו את הספורט" פעם ראשונה לקהל הרחב ב-24.6.26 ב-19:30 ברמת החייל.
להזמנת כרטיסים: 077-540-4040

המונדיאל עוד לא התחיל ורשימת הפצועים שיפספסו את המשחקים כבר ארוכה אז בואו נעבר על ההיעדרויות המשמעותיות. פרק 4 בסדרת כתב...
10/06/2026

המונדיאל עוד לא התחיל ורשימת הפצועים שיפספסו את המשחקים כבר ארוכה אז בואו נעבר על ההיעדרויות המשמעותיות. פרק 4 בסדרת כתבות ההכנה למונדיאל.

בנבחרת גרמניה סרג' גנאברי ייעדר בגלל קרע במפשעה שקרה באפריל, טר שטגן קרע את ההמסטרינג בדרגה 3 לפני 4 חודשים ונויר גבולי בגלל קרע בתאומים, אבל אמור לשחק.

בצרפת אקיטיקה, שקרע את האכילס באפריל, ייעדר במונדיאל (וברוב העונה הבאה אם). ואמבפה ודמבלה גבוליים אבל לפי כל הדיווחים ישחקו כבר במשחק הראשון. אמבפה עם בלאגן בברך, אולי קרע במיניסקוס, אולי בכלל בברך השניה, ודמבלה עם קרע קטן בהמסטרינג.

בהולנד, צ'אבי סימונס מטוטנהאם קרע את הצולבת באפריל וייעדר גם ברוב העונה הבאה.

באנגליה, בן וויט מאסרסנל לא ישחק בגלל קרע ב-MCL, הרצועה בצד הפנימי של הברך.

בספרד, פרמין לופז שבר את כף הרגל במאי וייעדר עוד חודשיים ולאמין ימאל, שקרע את ההמסטרינג, גבולי. אבל לפי הדיווחים הוא ישחק עם ניהול דקות קפדני.

לארגנטינה חואן פויות' ייעדר אחרי שקרע את האכילס בינואר ומסי, אחרי שנפצע בהמסטרינג לפני שבועיים, צפוי לשחק כבר בפתיחה.

ואחרונה ברזיל שישחקו בלי רודריגו, שקרע צולבת במרץ, מיליטאו שעבר ניתוח בהמסטרינג באפריל, אסטבאו שגם קרע את ההמסטרינג (בדרגה 3) באפריל וניימאר גבולי אחרי שקרע את התאומים לפני 3 שבועות.

לא יודע אם שמתם לב, אבל מתוך 16 השחקנים שציינתי, 13 מהם נפצעו בחודשיים האחרונים.

וזה בדיוק הסיפור של מונדיאל 2026.

לא רק מי הנבחרת הכי מוכשרת אלא מי תצליח להגיע עם מספיק שחקנים בריאים לשלבים הבאים.

ויש פה גם הדילמה רפואית בעייתי שקורית בטורנירים כאלה: האם משחקים עם כוכב לא כשיר לגמרי כי אין לך זמן לחכות? כי יש מעט משחקים ואין זמן לאבד?
או שאתה שומר עליו, מסתכן באיבוד נקודות, ומקווה שיחזור בשלבי ההכרעה?

כי בעונת מועדון אפשר להגיד “נחכה עוד שבועיים". במונדיאל אין שבועיים.

לכן מונדיאל 2026 עשוי להיות מוכרע לא רק על ידי טקטיקה, כישרון או מזל, אלא על ידי שאלה הרבה יותר פשוטה: מי יהיה הכי בריא?

זה הפרק הרביעי מתוך 5 פרקים של הכנה למונדיאל ועוד סרטונים שאעשה על הפציעות שיהיו בתוך הטורניר. אז תעקבו, הולך להיות טורניר קשוח.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

יש מלחמה שקטה במונדיאל הזה סביב נעליים בין נייקי, אדידס ופומה. פרק 3 בסדרת הכתבות הכנה למונדיאל.פעם נעל כדורגל הייתה דבר...
08/06/2026

יש מלחמה שקטה במונדיאל הזה סביב נעליים בין נייקי, אדידס ופומה. פרק 3 בסדרת הכתבות הכנה למונדיאל.

פעם נעל כדורגל הייתה דבר פשוט: עור עבה, סוליה קשיחה, פקקים, והרבה משקל.

היום בנעל יש לא מעט חידושים כמו חומרים סינתטיים, סוליות קרבון, אזורי אחיזה בכדור, פקקים עם זוויות המחושבות לפי כוחות סיבוביים ודגמים שונים בהתאם לסגנון משחק.

הקרב בין חברות ההנעלה הוא לא פרסומי או שיווקי אלא יותר קרב הנדסי.
והסיפור בכלל התחיל בכלל משני אחים שרבו. אדולף “אדי” דסלר ורודולף דסלר שבשנות ה-20 עבדו יחד וייצרו נעלי ספורט. אחרי שנים של מתחים משפחתיים ועסקיים, הם התפצלו. רודולף הקים את Puma. אדי הקים את Adidas.

היריבות הזאת הגיעה מהר מאוד לכדורגל. אדידס הפכה לסמל של נבחרת גרמניה, פומה החתימה כוכבים כמו פלה ובהמשך נייקי נכנסה ושינתה את השוק עם נעליים מהפכניות.

אם פעם נעלי הכדורגל היו קרובות מאוד לנעלי עבודה: גבוהות, כבדות, עשויות עור עבה, ובעיקר נועדו להגן על הרגל נייקי הבינו שיש פה הרבה מקום לשיפור והדבר הראשון שצריך לטפל בו זה המשקל.

נעל טיפוסית באותה תקופה שקלה באזור ה-400 גרם ומעלה והפחתת משקל על רגל בועטת זה שינוי עצום.

הפיזיקה מספרת כי משקל בקצה הרגל חשוב יותר ממשקל בכל מקום אחר בגוף. בכל ספרינט, בעיטה ושינוי כיוון, השחקן צריך להאיץ לא רק את הגוף אלא גם את הנעל.

ובמשך עשרות שנים החומר האידיאלי היה עור כבד והדוגמה הקלאסית היא Adidas Copa Mundial, שהושקה לקראת מונדיאל 1982 והפכה לאחת הנעליים המפורסמות בהיסטוריה.

אבל הכדורגל השתנה מאז המשחק הפך מהיר יותר והחברות התחילו לחפש חומרים קלים יותר, פחות סופגים מים, שומרים טוב יותר על צורה ומאפשרים שליטה טובה יותר במגע עם הכדור.

וככה נייקי, אדידס ופומה עברו בהדרגה לחומרים סינתטיים מתקדמים.
ונייקי, שנכנסה לעולם הכדורגל העולמי מאוחר יחסית, עשתה מהלך אחד מבריק: היא בנתה את עצמה סביב מהירות.

הדגם שהפך לסמל הוא Mercurial, שנבנה סביב רונאלדו הברזילאי במונדיאל 1998. נייקי עצמה מתארת את מרקוריאל כנעל “engineered for speed and lightness”.

אבל זה בעבר, היום בדגמים החדשים נייקי מדברת על שלושה חידושים מרכזיים:
Air Zoom- כרית אוויר בחלק הקדמי של פלטת הסוליה, שנועדה לתת החזר אנרגיה בהאצה.
Gripknit- בד מיוחד ודביק באזור הקדמי שנותן מגע טוב יותר עם הכדור.
תבנית פקקים גלית שנועדה לשפר אחיזה והאצה.

אבל החידוש הכי מעניין של נייקי הוא דווקא לא במרקוריאל, אלא בנייקי Phantom Luna שם נייקי פיתחה את Cyclone 360- תבנית פקקים עגולה באזור הקדמי, שלטענתם מפחיתה עומס סיבובי על הברך וזה אמור להפחית סיכון לפציעות.

וזה משהו שלא שמעתי עדין שאף חברה מדברת עליה. לא להיות הכי מהיר, קל או עם אחיזה טובה, אלא ממש הנעלה שמפחיתה סיכויי פציעה. מעניין.

אדידס עונה לכל זה עם שלוש נעליים: Copa- נעל עור מסורתית, ה-Predator ונעל הדגל שלהם, ה-F50.

ה-F50 הוצמדה למסי ואדידס מתארת אותה כ"נעל מהירות" ובה יש שני חידושים מרכזיים: חומר הנקרא Sprintweb 3D עם טקסטורה המיועדת לשליטה טובה בכדור וסוליית TPU- חומר פלסטי קשיח שנועד להחזר אנרגיה גבוהה.

ב-Predator, אדידס מדגישה את Strikeskin. בניגוד לנעליים אחרות בהם יש בד סינטטי, כאן יש אזורי גומי עם הרבה טקסטורה על החלק העליון של הנעל שנועדו לשפר מגע עם הכדור, דיוק ובעיטה.

הקו של אדידס ברור: לא נעל אחת לכולם, אלא שלושה פרופילים המותאמים למטרות שונות. מהירות, שליטה או נעל מסורתית.

ופומה הלכה לכיוון אחר ואמיץ. מהלך שאדידס ונייקי לא רצו לעשות, להכניס סוליית קרבון לנעל. היא אפילו ממש מדגישה את זה בשם הנעל, אולטרא קרבון.

בתוך סוליית Ultra Carbon יש המממ… קרבון (סיבי פחמן) בדומה לנעלי ריצה. סיבי הפחמן נותנים החזר אנרגטי גבוה מאוד. הבעיה? בתמורה לזה מקבלים נעל קשיחה, שלפי הדיווחים מקשה על שינויי כיוון, וזאת הסיבה שנייקי ואדידס נמנעו מלהשתמש בפחמן.

אבל מה המחקר אומר על כל עניין הנעליים? האם נעליים משפרות ביצועים? כן. אבל קצת.

עיקר האפקט בא בגלל משקל הנעל אך יש השפעה גם על סידור הפקקים והחומרים ממנה הנעל עשויה.

אגב, לא התייחסתי יותר מידי למשקל כי כל הנעליים שדיברנו עליהן שוקלות בין 178 ל-184 גרם. הבדל זניח בניהן.

אבל, חשוב לציין, המאמר נעשה על נעליים ישנות יותר. רוב הנעליים והחידושים איתם ישחקו במונדיאל הקרוב פשוט חדשים מידי ולא הספיקו להיחקר.

אז כן, הנעל משנה, אבל כנראה ההשפעה שולית.

בשורה התחתונה נעלי כדורגל עברו דרך עצומה מנעלי עור כבדות של 400 גרם, לדגמים קלים, דקים ומהונדסים סביב ספרינט, אחיזה, בעיטה ושינויי כיוון.
אבל האמת המדעית הרבה פחות נוצצת מהפרסומות.

נעל טובה יכולה לעזור לשחקן לבטא טוב יותר את היכולת שלו. היא יכולה לשפר מעט אחיזה, נוחות, תחושת כדור ויציבות אבל היא לא מחליפה מהירות, כוח, טכניקה ובטח שלא קבלת החלטות.

במונדיאל 2026, השחקנים לא ינצחו בזכות הנעליים.

זה הפרק השלישי מתוך 5-6 פרקים של הכנה למונדיאל ועוד סרטונים שאעשה על הפציעות שיהיו בתוך הטורניר. אז תעקבו, הולך להיות טורניר קשוח.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

איך מסי ורונאלדו עדיין נמצאים בצמרת העולמית? סדרת כתבות הכנה למונדיאל 2026- פרק 2בקיץ 2026, אם לא יהיו הפתעות, העולם ירא...
05/06/2026

איך מסי ורונאלדו עדיין נמצאים בצמרת העולמית? סדרת כתבות הכנה למונדיאל 2026- פרק 2

בקיץ 2026, אם לא יהיו הפתעות, העולם יראה מחזה שפעם היה נשמע בלתי אפשרי.
מסי, בן ה-39 ורונאלדו, בן ה-41, הולכים לשחק במונדיאל השישי שלהם בגיל שעד לפני כמה שנים היה הזוי ששחקנים בכלל ישחקו בו ובטח לא ישארו ברמה שכזאת.

אז איך זה קורה?

קודם כל חשוב להבין שהגוף באמת מזדקן. מסי ורונאלדו לא "ניצחו את הזמן" אלא הם פשוט מאטים את ההשפעה שלו.

מחקרים מראים שהחל מגיל 30 (+/-) מתחילה ירידה הדרגתית ביכולת האירובית.

זה מתבטא בירידה בין היתר ב-VO₂max- צריכת החמצן המירבית במאמץ ואצל אנשים פעילים הירידה היא בדרך כלל כ-5% עד 10% בעשור ואצל אנשים לא מאומנים הירידה יכולה להגיע גם ל-15% בעשור.

כלומר, בגיל 40 גם מסי וגם רונאלדו איבדו אנרגיה זמינה לפעילות ובפועל השריר מאבד כוח.

אחת התופעות הידועות ביותר בהזדקנות היא סרקופניה- ירידה במסת שריר. אבל לא כל סיבי השריר נפגעים באותה מידה.

דווקא סיבי השריר המהירים (Type II), שאחראים על הפקת כח במהירות כמו ספרינטים, קפיצות וכוח מתפרץ הם הראשונים להיפגע.
ואלו בדיוק הסיבים שכדורגלן צריך כדי לנצח מאבק על כדור, לעבור שחקן או לבעוט חזק.

מחקרים מצאו שבין גיל 20 ל-40 ניתן לאבד כ-10%-20% ממסת סיבי השריר המהירים גם אצל אנשים פעילים.

ובמחקרי GPS בכדורגל מקצועני נמצא שיכולת הספרינט מתחילה לרדת כבר בתחילת שנות ה-30.
מחקר שבדק אלפי משחקים בליגות אירופיות לאורך שנים מצא ששחקן בן 35 צפוי לבצע 18%-20% פחות פעולות בעצימות גבוהה לעומת אותו שחקן בגיל 25. וזה הגיוני. הגוף פשוט לא מאפשר זאת.

עכשיו לא רק המהירות נפגעת אלא גם הסיכון לפציעות עולה ווזאת בעיה גדולה.
מחקר שבחן כדורגלני עילית מצא כי כל שנה נוספת אחרי גיל 30 העלתה את הסיכון לפציעות ב-10%.

והסיבות ברורות. עם הגיל האלסטיות של הגידים, השרירים והרצועות פוחתת, ההתאוששות יותר איטית ויש יותר עבר של פציעות וזה הגורם החשוב ביותר.

כי הגורם מספר 1 לפציעה הוא פציעה קודמת. שחקן שכבר נפצע נמצא בסיכון גבוה יותר להיפצע שוב.

לכן לשחקנים מבוגרים יש בעיה מובנית כי הם פשוט צברו יותר פציעות ביותר דקות על המגרשים.

אז איך מסי ורונאלדו מצליחים להישאר ברמה גבוהה גם בשלב הזה של הקריירה?

כי הם לא מנסים להיות בני 25. הם עשו אדפטציות במשחק שלהם.
מסי, שתמיד היה משמר אנרגיה במהלך משחקים, עושה את זה כאסטרטגיה של ממש כאשר בפועל הוא מבצע פחות ריצות אינטנסיביות ומשקיע את המשאבים למהלכים קריטיים.

מחקר שנעשה על שחקני לה-ליגה מצא שמספר המאמצים בעצימות גבוהה יורד ב-1.8% בכל שנה אבל דיוק המסירות דווקא משתפר ב־0.25% בשנה. ככה ששחקנים מעל גיל 30 מציגים אחוזי הצלחה במסירות גבוהים ב־3%-5% לעומת שחקנים צעירים יותר.

ורונאלדו, בדומה ללברון ג'יימס הפך את הגוף שלו לפרויקט מדעי.

הוא השקיע במשך שני עשורים בתחזוקת הגוף ובעיקר באימוני כח שמפחיתים משמעותית את הירידה בכוח ובמסת השריר בגיל מבוגר.
בנוסף לזה הוא משקיע המון סביב השינה, תזונה, התאוששות וניטור עומסים.

ההשקעה וההתמדה הכמעט לא אנושית שלו היא כנראה הסיבה העיקרית שהוא עדיין משחק ברמה הגבוה בגיל שבו רוב הכדורגלנים כבר פרשנים בטלוויזיה.

אבל אולי הכי מרשים זה שבגלל הדברים המשוגעים שמסי ורונאלדו עושים אנחנו נראה בעתיד יותר שחקנים בגילאים האלו.

היום שחקני עילית צעירים מסתכלים עליהם, על מונדיאל שישי וקוביות בבטן בגיל ,41 ומבינים שזה אפשרי.

בסופו של דבר מסי ורונאלדו רחוקים משיאם. הם איטיים יותר, פחות חזקים ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות אבל הם מפצים על כך באמצעות ניסיון, ניהול עומסים, התאוששות ומדע.

וזה הסיפור הגדול: לא שהדור הוותיק ניצח את ההזדקנות אלא שהוא למד לחיות איתה טוב יותר מכל דור שהיה לפניו.

זה הפרק השני מתוך 5-6 פרקים של הכנה למונדיאל ועוד סרטונים שאעשה על הפציעות שיהיו בתוך הטורניר. אז תעקבו, הולך להיות טורניר קשוח.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

מקורות:
Volpi E, Nazemi R, Fujita S.
Muscle tissue changes with aging.
Current Opinion in Clinical Nutrition and Metabolic Care. 2004.
Walston JD.
Sarcopenia in Older Adults.
Current Opinion in Rheumatology. 2012.
Rey E, Lorenzo-Martínez M, López-Del Campo R, et al.
No sport for old players? A longitudinal study of aging effects on match performance in elite soccer.
Journal of Science and Medicine in Sport. 2022.
Rey E, Lorenzo-Martínez M, López-Del Campo R, et al.
No sport for old players? A longitudinal study of aging effects on match performance in elite soccer.
de Rellán-Guerra AS, Rey E, Lago-Peñas C.
Age-related physical and technical match performance changes in professional soccer players.
Journal of Sports Medicine and Physical Fitness. 2019.
Arnason A, Sigurdsson SB, Gudmundsson A, Holme I, Engebretsen L, Bahr R.
Risk Factors for Injuries in Football.
American Journal of Sports Medicine. 2004.
Hägglund M, Waldén M, Ekstrand J.
Previous injury as a risk factor for injury in elite football.
British Journal of Sports Medicine. 2006.
Ekstrand J, Waldén M, Hägglund M.
Hamstring injury rates have increased during recent seasons and now constitute 24% of all injuries in men's professional football: the UEFA Elite Club Injury Study from 2001/02 to 2021/22.
British Journal of Sports Medicine. 2023.
Branquinho L, Ferraz R, Marques MC, et al.
How Age Affects Physical Performance in Elite Football.
Sports. 2025.
García-Calvo T, Sánchez-Miguel PA, et al.
Does player age influence match physical performance?

סדרת כתבות הכנה למונדיאל 2026- פרק 1למה יש יותר פציעות בכדורגל המודרני מאשר בכדורגל של פעם?בכל שבוע נדמה שכוכב נוסף מצטר...
03/06/2026

סדרת כתבות הכנה למונדיאל 2026- פרק 1

למה יש יותר פציעות בכדורגל המודרני מאשר בכדורגל של פעם?

בכל שבוע נדמה שכוכב נוסף מצטרף לרשימת הפצועים שיחמיצו את המשחקים הקיץ. יום אחד זה קרע ברצועה הצולבת, יום אחר כך זה המסטרינג ושבוע לאחר מכן פציעת שריר אחרת.

האוהדים מתלוננים שהשחקנים הפכו לרכים יותר, מאמנים מאשימים את לוחו הזמנים ואנשי הרפואה מדברים על עומסים חסרי תקדים אבל האם באמת יש יותר פציעות?

כן. הרבה יותר.

ולקראת מונדיאל 2026, הטורניר הגדול ביותר בתולדות הענף, שווה להבין מה באמת קורה לגוף של הכדורגלן המודרני ולמה יותר ויותר שחקנים "נשברים".

לפני שננסה להסביר למה זה קורה, צריך להבין את היקף התופעה.

במחקר שבחן את הליגה הצרפתית הראשונה נמצא כי בעונת 2023/24 נרשמה עלייה של 22.6% במספר הפציעות לעומת העונה שקדמה לה.

וספציפית פציעות שריר ורצועות זינקו מ-163 ל-226 מקרי- עלייה של 38.6%.

גם באנגליה נצפתה מגמה דומה. בפרמייר ליג נרשמה עלייה של 15% במספר הפציעות בעונת 2023/24 וזה מצטרף למגמה כללית של עליה בכמות הפציעות בכל שנה.

דוגמא טובה שמשקפת את המצב היא מצב פציעות ההמסטרינג. בתחילת שנות ה-2000 פציעות המסטרינג היוו כ-12% מכלל הפציעות בכדורגל העילית ובעונת 2021/22 הן כבר היוו 24% מכלל הפציעות.

כלומר שיעור פציעות המסטרינג הוכפל בתוך שני עשורים ובמקביל חלקן היחסי מכלל ימי ההיעדרות עלה מ-10% ל-20%.

וכל זה קורה כי הכדורגל של היום הוא פשוט משחק אחר. כשאנחנו רואים משחק משנות ה-80 או ה-90, קשה שלא להבחין בהבדל.

המשחק היום מהיר יותר יותר, לחוץ יותר, אתלטי יותר והכי חשוב, דורש מהשחקנים הרבה יותר.

אם פעם שחקן היה יכול "להסתתר" במשך חלקים גדולים מהמשחק, היום כמעט כל עמדה במגרש דורשת השתתפות אקטיבית בלחץ, במעברים ובהתקפות.

בעבר חשבו שהמדד החשוב הוא המרחק שהשחקן עושה אבל היום יודעים שמה שיותר חשוב זה האצות, בלימות ושינויי כיוון.

וספרינט במהירות של 34 קמ"ש יוצר עומסים גדולים משמעותית מאשר מאות מטרים של ריצה בקצב בינוני.
הבעיה היא שהספרינט עצמו הוא רק חצי מהסיפור.

ככל שהמהירות גבוהה יותר והשינויים במהירות גדולים יותר- כך גם העומס.
לכן העלייה במהירויות המשחק מובילה כמעט ישירות לעלייה בפציעות שריר.

בפרמייר ליג מספר הספרינטים עלה ב-80% ומרחק הספרינט הכולל עלה ב-35% בתוך שש עונות בלבד (2006/07–2012/13) ובמקביל, פציעות המסטרינג המשיכו לטפס וכיום הן מהוות כ-24% מכלל הפציעות בכדורגל העילית האירופי.

כלומר אולי שחקן מודרני לא רץ הרבה יותר קילומטרים משחקן לפני 25 שנה אבל הוא מבצע הרבה יותר פעולות המעמיסות על השרירים, הגידים והמפרקים.
הכדורגל השתנה אבל הגוף האנושי לא.

ולמרות שגם הכסף השתנה ואיתו הטכנולוגיה, הטקטיקה וניהול העומסים אבל כל זה לא מספיק כדי לכפר על זה שגוף האדם לא עבר אבולוציה ב-20 השנים האחרונות.

אפשר לחשוב על זה כמו לקחת מנוע שתוכנן למהירות של 120 קמ"ש ולדרוש ממנו לנסוע באופן קבוע ב-180 קמ"ש.

בסוף משהו לא טוב יקרה.

ואם זה לא מספיק גם משחקים יותר. שחקן בכיר המשחק בקבוצת צמרת אירופית ובנבחרת יכול להגיע לכ-75 משחקים רשמיים בעונה אחת, עוד לפני משחקי קדם עונה ומשחקי ראווה.

ושחקן שמשתתף בכל המסגרות, עם המונדיאל העונה, יכול להגיע לעונה באורך של כ-354 ימים בשנה, אז אפילו את המנוחה בין עונות לקחו להם.

ההתאוששות הפכה למשאב הנדיר ביותר וכשמשחקים כל שלושה או ארבעה ימים, החלון הזה הולך ונסגר.

ומה כל זה אומר לגבי מונדיאל 2026 הגדול ביותר בהיסטוריה עם 48 נבחרות, 104 משחקים, שלוש מדינות מארחות ולוח משחקים אינטנסיבי של חודש מטורף ומלא טיסות? בלאגן.

כמעט כל גורם שאנחנו יודעים שמעלה סיכון לפציעה יופיע בטורניר הזה ולכן ייתכן שהיתרון הגדול ביותר במונדיאל הקרוב לא יהיה הכוכב הכי טוב, הטקטיקה הכי מתוחכמת אלא היכולת של הנבחרות לשמור על השחקנים שלה בריאים.

זה הפרק הראשון מתוך 5-6 פרקים של הכנה למונדיאל ועוד סרטונים/כתבות שאעשה על הפציעות שיהיו בתוך הטורניר. אז תעקבו, הולך להיות טורניר קשוח.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

שחקן בני יהודה, איובה סולמאני, נהרג מדימום פנימי אחרי תאונת כדורגל. אז איך זה קרה ואיך לדאוג שזה לא יקרה לכם?אז מה שאנחנ...
29/05/2026

שחקן בני יהודה, איובה סולמאני, נהרג מדימום פנימי אחרי תאונת כדורגל. אז איך זה קרה ואיך לדאוג שזה לא יקרה לכם?

אז מה שאנחנו יודעים זה שאיובה התאמן בניגריה, התנגש בשוער הקבוצה היריבה, חזר הביתה עם כאבי בטן, שנבעו בגלל דימום פנימי ואז הוא פונה לבית החולים ונפטר.

בפגיעה, בגלל עוצמת המכה, נפגע איובה באיבר פנימי בבטן ודימם. מקרה דומה קרה בארץ לחנן ממן שנפצע בלבלב ב-2022. אך כאמור חנן טופל במהרה ויצא מזה בשלום.

אנחנו רגילים לראות פגיעות כאלו בתאונות דרכים והן הרבה יותר נדירות בכדורגל, כדורסל או כל ענף ספורט שהוא לא מענפי הלחימה.

דימום פנימי הוא מונח רחב מאוד שיכול להיות קטלני בכמה דרכים שונות אבל מבחינה רפואית מקרי מוות מדימום פנימי קורים לרוב בגלל אחד מכמה מנגנונים מרכזיים: קרע של כלי דם גדולים, דימום מוחי, קרע בטחול או בכבד, קרע באבי העורקים, דימום מאגן הירכיים או בית החזה.

אז איך בעצם מתים מדימום פנימי?

בגוף של גבר בוגר יש בערך 5.5 ליטר דם וכאשר אדם מאבד כמות גדולה במהירות לחץ הדם צונח, הלב לא מצליח להזרים מספיק חמצן לאיברים חיוניים, וכל המערכות מתחילות לקרוס. מצב זה נקרא שוק היפוולמי (Hypovolemic Shock).
זה מצב חירום בו אין מספיק נפח דם כדי להחזיק חיים.

הסכנה הגדולה היא שהרבה פעמים במצבים כאלה בהתחלה האדם בהכרה, מדבר ונראה במצב תיקן סה"כ אבל בתוך הגוף הדימום ממשיך.
זאת אחת הסיבות שרואים לפעמים אנשים שקמים אחרי תאונה ואז מתמוטטים דקות לאחר מכן.

אגב, זה קורה כי הגוף מצליח לפצות לזמן קצר באמצעות האצת דופק, כיווץ כלי דם והרבה אדרנלין אבל כשהאיבוד גדול מדי, מנגנוני הפיצוי האלו קורסים.

הרבה פעמים דווקא צעירים וספורטאים מסוגלים להחזיק יחסית טוב בהתחלה כי הלב וכלי הדם שלהם חזקים יותר.
וזה לפעמים מטעה כי הם נראים יציבים, אבל אז מגיעה קריסה פתאומית כשהגוף כבר לא מצליח לפצות על איבוד הדם.

התסמינים בדימום פנימי הם סחרחורת, חולשה, כאב בטן/חזה, בלבול, זיעה קרה, דופק מהיר, קוצר נשימה ועילפון.

אז איך מצילים מצב כזה אם זה קורה לכם או למישהו בסביבתכם?

קודם כל פינוי כמה שיותר מהיר לבית חולים אחרי מכה חזקה לבטן.
בבית החולים יתמקדו בעצירת הדימום, אם צריך אז בניתוח, עירוי נוזלים ודם ובמידת הצורך הנשמה וטיפול תומך בלב.

ובטראומה קשה, דקות יכולות לעשות את ההבדל בין חיים למוות.

המוות של סולימאן בגיל 19 הוא תזכורת אכזרית לזה שטראומה ודימום פנימי יכולים להיות קטלניים מאוד גם אצל ספורטאים צעירים ובריאים ואסור לזלזל בכל סימן חשוד לפגיעה רצינית.

שמרו על עצמכם, בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל [email protected]

Address

Haifa

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט:

Share