24/08/2026
אחד מרגעי הפחד הכי גדולים שהיו לי התרחשו בסוף אוקטובר 2023.
הייתי בנסיעה חזרה מביקור קצר במרכז למלון באילת ולקהילה כדי לאסוף את החפצים שלנו ולהיפרד לקראת המעבר לנען. הכבישים היו ריקים והווייז היה כנראה משובש כי הוא הפנה אותי לכביש לא מוכר, מיד כשפניתי לכביש הזר הזה הרגשתי את הפחד לופת את החזה שלי, ראיתי מצד שמאל לכביש הרים של הרשות הפלסטינית, מצד ימין שיממון שמידי פעם הופר על ידי יישוב ישראלי קטן ולא מוכר. לצד הפחד החזק מתווסף לו גם כעס לכמה רגעים... "מדוע אין פה מחסום לעזאזל? ואיפה כל המכוניות והאנשים? או, הנה רכב ישן נוסע מולי... יש לו לוחית ירוקה. אמאל'ה, איפה אני???"
שמתי לב שגלי, שהייתה אז בת 11 וישבה לידי, ישנה עמוק. "איך היא יודעת תמיד להירדם בזמן הנכון". מאחורה ישבה ליבי, שהייתה אז בת 9 וביקשה מים.
"רעות, תירגעי. הכל בסדר. אלוהים איתך שומר עלייך. תמשיכי לפי הווייז, הוא לוקח אותך לאילת, לא עברת מחסום אז את בשטח ישראל והכל בסדר. מה לעשות? מה לעשות? אולי להתקשר לעמית לשתף אותו במה שאני עוברת כרגע? לא. לא. לא להתקשר לאף אחד, תתרכזי בנסיעה... " בדקתי תוך כדי את הווייז, "הנה, הוא מוביל אותי בסוף לאזור ערד, אזור שאת מכירה היטב. עוד מעט נגיע".
ליבי מבקשת עוד מים. מעולם היא לא שתתה כל כך הרבה מים כמו עכשיו. הפה שלי גם מיובש. "מזל שהבאתי בקבוק ליטר וחצי לכולנו. הנה עוד מעט זה נגמר... עברנו את ה 7/10 נעבור גם את זה. הרי בכל רגע נתון יכול לצוץ שם בהרים הסמוכים לכביש צלף ולירות עלינו... אבל זה לא יקרה כי יש השגחה, הכל לטובה".
"אמא. אני צריכה להתפנות" כפרה על השפה היפה של הילדה שלי, "בטח מתוקה שלי, עוד מעט נגיע לערד, יש שם גם שירותים וגם ריבר- את אוהבת ריבר- נכון?"
גלי עדיין ישנה חזק, איך היא יודעת מתי להירדם הילדה הזו, גם ב 7/10 בבוקר כשהיינו בממ"ד היא ישנה טוב.
"אמא, מתי כבר נגיע לערד? אני ממש צריכה להתפנות" בטח שהיא צריכה עם כל המים שהיא שתתה עד עכשיו... "עוד מעט מתוקה שלי".
הלוואי ונגיע כבר אלוהים.
"יש יש יש! הנה סוף הכביש הזה והנה היישוב חור'ה" אני מזהה בשמחה את היישוב הבדואי המוכר לי ויודעת שעוד מעט נגיע לערד. גלי מתעוררת "אמא, איפה אנחנו?"
"אנחנו עוד חמש דקות מגיעות לערד".
איזו הקלה. תודה לאל.
****
בשבוע שעבר קיבלתי וואטאפ עם בקשה להצעה לסדנת גיבוש לצוות צח"י של היישוב אליאב, בדקתי במפה וראיתי שזה יישוב אשר ממוקם על אותו כביש שהרגשתי בו את הפחד המצמית בסוף אוקטובר 23.
תהיתי לכמה רגעים ביני לבין עצמי אם זה מתאים לי או לא...ההמשך בתגובות
