28/05/2026
בואו נדבר רגע ברצינות על רגישות למזון.
אני רגישה ללקטוז (וגלוטן וקקאו וקוקוס), ככה שלמרות חיבתי היתרה למוצרי חלב איכותיים (גבינות שמנות, גבינות קשות, שמנת מתוקה, קוטג') אני נאלצת להימנע מהם. ולא, לא מחפשת תחליפים, ולא, אל תתנו לי חלופות טבעוניות, רובן לא טעימות או יקרות או לא עושות לי טוב.
פעם היה לי קשה להתמודד עם האסור ואסור ואסור. אבל מה זה אסור? זו לא רגישות מסכנת חיים, סתם אי-סבילות שגוררת כמה תופעת לוואי איתה (כאבי בטן, צרבות, דלקות פרקים, הקאות, עלייה לא הגיונית במשקל, מיגרנות, קרישי דם במחזור ועוד, תלוי מה אכלתי מרשימת הדברים שאני לא אמורה לאכול).
למרות רשימת המחירים הארוכה, בכל זאת מדי פעם הייתי אוכלת משהו שאני יודעת שמזיק לי. כי בא לי נורא, כי זה היה פיצוי על משהו אחר, כי הרגשתי שמערכת העיכול שלי דפקה אותי וזה לא פייר.
אבל כבר תקופה שזה לא ככה.
כי הפרחי באך גרמו לי לשינוי תפיסה מהותי (לא באמת חשבתם שזה הולך למקום אחר, נכון?).
כבר שנים שלא נגעתי בשוקולד משום סוג (ביי למיגרנות ולכאבי המחזור).
אין לי מושג מתי נגעתי בחלב בפעם האחרונה (ביי לכאבי בטן, הקאות ועלייה לא מוסברת במשקל).
אם תכניסו אותי עכשיו למאפייה אני נורא אהנה מהריח ובזה זה ייגמר (ביי לצרבות ולדלקות הפרקים).
כי רגישות למזון אי אפשר לתקן, או לפחות לא הצלחתי בינתיים, אבל את ההתמודדות איתה, או עם כל בעיה אחרת, דווקא כן.
ואם אתם רוצים עזרה בזה,
רק תגידו