ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה

ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה, Nutritionist, Tel Aviv.

מי אני: דיאטנית קלינית, ד"ר למדעי התזונה, חיה נושמת וחוקרת את תחום ההשמנה והבריאטריה (ניתוחי קיצור קיבה). בעלת קליניקה פרטית בתל אביב, בהוד השרון ובזום. משלבת בין ידע מקצועי עדכני מחזית עולם המחקר והתאמה אישית לחיי המטופל. כדיאטנית בריאטרית שמלווה אנשים לפני ואחרי ניתוח קיצור קיבה, אני מאמינה שהטיפול בהשמנה הוא מסע משותף המשלב גוף ונפש, והמפתח להצלחה טמון בשילוב בין שניהם. יחד ניתן ליצור שינוי אמי

תי בהרגלי האכילה והחשיבה, שיהיה חזק מספיק כדי להישאר גם אחרי שמסתיימת תקופת "ירח הדבש" של הניתוח.
בעיניי, המטופלים שעוברים ניתוח קיצור קיבה עברו בחייהם דיאטות רבות והם מומחים במה צריך לאכול. לכן, המטרה היא לא לעשות עוד דיאטה אחרי הניתוח, אלא להפוך את האכילה לדרך חיים. כדיאטנית אני עוזרת למטופלים למצוא את הדרך הנכונה עבורם להיפרד מהמשקל העודף מבלי להיפרד מההנאה מאוכל.
תהליך הליווי מתייחס לכל הנקודות הקריטיות אחרי הניתוח, ביניהם רכישת הרגלי אכילה נכונים, שילוב מאכלים טעימים, מזינים ומשביעים שאינם מאכלי דיאטה, התמודדות עם חזרת תחושת הרעב והחשקים ועם הפחד מעליה חזרה במשקל.
החברה שלנו נוהגת לייחס להשמנה סטיגמות כגון עצלנות, היעדר כוח רצון או חולשה. אולי חלקכם אף מאמינים בכך בעצמכם, אך מדובר בטעות. השמנה נובעת משימוש באכילה כמנגנון התמודדות מאוד אנושי אך לא יעיל, ולכן חלק מהסובלים ממנה איבדו את היכולת להקשיב לסימני הרעב והשובע של הגוף. הניתוח מאפשר נקודת ריסטרט –התחלה מחדש, ובה נלמד להקשיב לגוף, להבין מה הוא מבקש ולסמוך עליו. המטרה היא להחזיר לאוכל את תפקידו המקורי בחיים – צורך פיזיולוגי והנאה לגיטימית, ולהשיב את האכילה והמחשבות סביבה להיות רק עוד חלק בחיים ולא עיקר החיים.
אני מאמינה באיזון ובקבלה עצמית כתנאי לשינוי אמיתי.

רקע אקדמי: אני בעלת תואר ראשון במדעי התזונה בהצטיינות ותואר שני במדעי הרפואה בחוג לאפידימיולוגיה ורפואה מונעת אונ' ת''א. כיום אני דוקטורנטית למדעי הבריאות ועוסקת במחקר בתחום הבריאטריה. מחקר הדוקטורט שלי עוסק בעליה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי.
אני ממנהלות פורום דיאטניות בריאטריה הארצי, בעבר מרכזת הקורס הארצי להכשרת דיאטנים ודיאטניות בתחום בבריאטריה ומרצה בקורסים, בכנסים בארץ ובכנסים בינלאומיים המובילים.

מוזמנים לעקוב אחרי גם באתר, בערוץ היוטיוב ובבלוג:
אתר: www.yafitdiet.com
בלוג: http://www.yafitdiet.com/ #!bariatricblog/qiqbx

שלכם,
יפית.

תעצרו הכל, אני חייבת להגיד את זה שוב - תזונה היא רפואה מונעת!לא דיאטת הרזיה, לא תפריט חיטוב לקראת הקיץ, לא רשימת איסורים...
27/05/2026

תעצרו הכל, אני חייבת להגיד את זה שוב - תזונה היא רפואה מונעת!
לא דיאטת הרזיה, לא תפריט חיטוב לקראת הקיץ, לא רשימת איסורים.
זה לא קסם, אבל לפעמים זה מרגיש בדיוק ככה.
מטופל שהגיע אלי לפני כמה חודשים עם סוכר גבולי בצום (ערכים בין 100-125, מצב המוגדר כ"טרום סוכרת") ועם מאגרי ברזל מאוד נמוכים (פריטין 9),
יצא היום מהפגישה מאושר ובריא יותר
לפי בדיקות הדם העדכניות שלו הצלחנו יחד להוריד את רמות הסוכר לנורמה, והוא כבר לא מוגדר כטרום סוכרת. ממצב שבו היה רגע לפני התחלת תרופות למחלת הסוכרת הוא חזר להיות אדם בריא לחלוטין!
בנוסף מאגרי הברזל שלו התמלאו, באמצעות שינוי תזונה וסיוע של תוסף ברזל עדין שלא גורם לתופעות לוואי, וגם הם יצאו תקינים בבדיקות הדם האחרונות.
כן, הוא גם ירד במשקל. זה חשוב, אבל זה לא מספיק.

באנגלית מוכר המושג MNT - Medical Nutrition Therapy, או בעברית טיפול תזונתי רפואי.
מדובר בגישה טיפולית קלינית מבוססת־ראיות, הנבנית ומלווה על ידי דיאטן/ית קליני/ת מוסמכ/ת, ובאמצעותה ניתן לנהל, לטפל ואף למנוע מצבים רפואיים באמצעות תוכנית תזונה מותאמת אישית וליווי לשינוי התנהגותי.

אני חושבת שהגיע הזמן שנתחיל להשתמש במושג הזה כשמדברים על ליווי דיאטנית ולהפסיק לחשוב שדיאטנית = דיאטה לירידה במשקל.

אנשי סושיאל, משפיעני רשת, מנגישי ידע לקהל הרחב, קופירייטרים וסתם אנשים שמבינים אנשים - עזרו לי למתג את המקצוע האהוב שלי מחדש.
איך הייתם קוראים לדיאטנית או לתפקיד הדיאטנית כדי להחליף את האסוציאציה של דיאטה למשהו יותר בריא, מדעי ורפואי?

לקראת הרצאה לאנשי מקצוע שאני מכינה, אשמח לשמוע מכם:האם אתם משתמשים באבקות חלבון?במידה ולא - מה הסיבות?1. כי אני לא יודע\...
24/05/2026

לקראת הרצאה לאנשי מקצוע שאני מכינה, אשמח לשמוע מכם:
האם אתם משתמשים באבקות חלבון?
במידה ולא - מה הסיבות?
1. כי אני לא יודע\ת איך להכין או כי זה מורכב מדי להתעסקות.
2. כי אני משתמש\ת במוצרי חלבון מועשרים מוכנים כמו יוגורט PRO\GO או חטיפי חלבון.
3. כי אני לא אוהב\ת שייקים ולא יודע\ת איך עוד אפשר להשתמש באבקות חלבון.
4. כי אני לא צריכ\ה להוסיף חלבון לתזונה שלי, יש לי מספיק מהאוכל.
5. אחר - מוזמנים לפרט בתגובות.

עליה חוזרת במשקל לאחר הפסקת זריקות לטיפול בהשמנה - מה אפשר לעשות?בכנס ההשמנה האירופאי שהתקיים לפני שבוע באיסטנבול הציגו ...
20/05/2026

עליה חוזרת במשקל לאחר הפסקת זריקות לטיפול בהשמנה - מה אפשר לעשות?
בכנס ההשמנה האירופאי שהתקיים לפני שבוע באיסטנבול הציגו מחקר חדש שבחן אפשרויות שונות של ה"אחרי" - מה קורה כשהגעתי למינון המקסימלי של הזריקה וירדתי במשקל, מה עכשיו?

במחקר לקחו מטופלים שסיימו 72 שבועות של זריקות סימגלוטייד (וויגובי 2.4 מ"ג) או טירזפטייד (מונג'ארו במינון 10 או 15 מ"ג) והקצו אותן באופן רנדומלי לקבוצה שהפסיקה את הזריקות ולקבוצה שעברה לתרופה של GLP1 בבליעה (Orforglipron) כדור 1 ביום.
עקבו אחר המטופלים במשך שנה נוספת, ואלה התוצאות:

הקבוצה שלקחה טירזפטייד (מונג'ארו במינון 10 או 15 מ"ג) ירדה לאחר 72 שבועות 22% ממשקל הגוף, והגיעה כעבור 52 שבועות של GLP1 בכדור לבליעה לירידה של 16.8% ממשקל הגוף, כלומר עלתה 5.2%.
במשקל אבסולוטי בק"ג: לאחר 72 שבועות וירידה של 25.5 ק"ג (ממשקל התחלתי ממוצע של 115.8 ק"ג למשקל 90.3 ק"ג), 52 שבועות של GLP1 בכדור לבליעה הביאו לירידה של 19.6 ק"ג מנקודת ההתחלה של הזריקות, כלומר עליה של 5.9 ק"ג.
בממוצע המטופלים שמרו על כ 75% מהירידה במשקל במעבר מזריקה של מונג'ארו לכדור לבליעה. זאת בהשוואה לשמירה של 50% בלבד מהמשקל שירדו בקבוצת הפלסיבו שלא קיבלה טיפול תרופתי עם הפסקת הזריקה.

הקבוצה שלקחה סימגלוטייד (וויגובי 2.4 מ"ג) ירדה לאחר 72 שבועות 17.1% ממשקל הגוף, והגיעה כעבור 52 שבועות של GLP1 בכדור לבליעה לירידה של 15.1% ממשקל הגוף, כלומר עלתה 2% בלבד.
במשקל אבסולוטי בק"ג: לאחר 72 שבועות וירידה של 19.2 ק"ג (ממשקל התחלתי ממוצע של 113.5 ק"ג ל 94.3 ק"ג), 52 שבועות של GLP1 בכדור לבליעה הביאו לירידה של 17.1 ק"ג מנקודת ההתחלה של הזריקות, כלומר עליה של 2.1 ק"ג.
בממוצע המטופלים שמרו על מעל 80% מהירידה במשקל במעבר מזריקה של וויגובי לכדור לבליעה. זאת בהשוואה לשמירה של 37.6% בלבד מהמשקל שירדו בקבוצת הפלסיבו שלא קיבלה טיפול תרופתי עם הפסקת הזריקה.

המטופלים שעברו לכדור לבליעה שמרו לא רק על הירידה במשקל, אלא גם על הירידה בהיקף המותניים ובשומנים בדם, מדדים הקשורים לבריאות וסיכון לבבי.

שורה תחתונה - הבנתם לאן זה הולך.
הדיבור על זריקות לטיפול בהשמנה כטיפול לכל החיים לא הולך לשום מקום, אבל יהיו לו כמה גלגולים. המיקוד עובר כעת מפתרונות מטיפול לירידה במשקל לפתרונות טיפול לצורך שמירה על הירידה ומניעת עליה חוזרת במשקל - רק אומרת שנושא מחקר הדוקטורט שלי הוא עליה חוזרת במשקל אז אמרתי לכם כבר לפני 6 שנים שזה הדבר החם הבא 😉
האפשרויות הנחקרות כוללות טיפול בכדור לבליעה וגם המשך הזריקות במינון נמוך יותר - אחד המחקרים הציג מעבר להמשך טיפול בזריקת טירזפטייד במינון של 5 מ"ג והראה תוצאות דומות.

ועכשיו תובנות מהמחקר לחיים האמיתיים וכמה הערות שלי למי שהגיע עד לכאן ומקבל סיכת הצטיינות על קריאה למרחקים ארוכים:

1. טיפול תרופתי הוא טיפול תומך לשינוי אורח חיים והרגלי אכילה, לא טיפול חלופי. כל התרופות עושות הרבה רעש ויש מאחוריהן הרבה כסף, הן יתרמו רבות לבריאות של אנשים שחיים עם השמנה כמו כל טיפול פורץ דרך שהיה במחלות אחרות, ועדיין - הן האמצעי לשינוי אורח חיים ולא מטרה בפני עצמה.

2. ירידה במשקל באמצעות זריקות הרזיה ללא ליווי תזונתי עלולה לגרום לנזק בריאותי באמצעות יצירת חסרים תזונתיים, פירוק מוגבר של שריר ועצם, מחלות כמו סרקופניה, אנמיה, אוסטאופורוזיס, תופעות לוואי מוגברות ולבסוף להוביל לנשירה מהטיפול ולעליה חוזרת במשקל. כל אלו ניתנים למניעה עם דיאטנית טובה שרואה אתכם ובקיאה במדע העדכני.

3. עולם המחקר הוא בועה והוא לא החיים האמיתיים. ב real life שיעורי הנשירה מהטיפול גבוהים הרבה יותר מאשר במחקרים, ובהתאם התוצאות פחות טובות. אנחנו כחוקרים מציגים ממוצעים מהמחקר אבל זה לא נותן לנו את היכולת לנבא איך כל אחד יגיב לתרופה. כל מטופל הוא עולם ומלואו, ואנחנו לומדים יחד תוך כדי תנועה מה הכי נכון ומדויק עבורו.

ועכשיו - שאלות?

איך משנים את הגישה לטיפול בהשמנה?כבר כמה עשורים שנמשכת מגמת העליה במשקל בכל העולם, ושיעורי ההשמנה גבוהים מתמיד - יותר ממ...
17/05/2026

איך משנים את הגישה לטיפול בהשמנה?
כבר כמה עשורים שנמשכת מגמת העליה במשקל בכל העולם, ושיעורי ההשמנה גבוהים מתמיד - יותר ממחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל נמצאת בעודף משקל או השמנה.
שינויים טקטונים בסביבה, בהרגלי התנועה והצריכה שלנו הובילו לכך שברירת המחדל של העידן הנוכחי היא לאכול יותר ולזוז פחות. אנחנו עובדים בישיבה במקום להיות בתנועה, אוכלים פחות אוכל גולמי ויותר אוכל מעובד, נמצאים בסטרס כרוני וישנים מעט מדי.
כל אלה הם גורמים ישירים להשמנה.
כמובן שישנו גם רכיב גנטי, חברתי ופסיכולוגי. הרי גם בעידן הנוכחי חלק מהאוכלוסייה נמצא במשקל תקין.
מה שקרה זה שבעיית ההשמנה הפכה לכל כך משמעותית שהפסקנו כמעט לדבר על מניעה והתחלנו להתעסק רק בטיפול, ובקיצור - איך יורדים במשקל כמה שיותר.
טעות נפוצה היא לחשוב שהדבר הכי קשה בעידן הנוכחי הוא לרדת במשקל. תשוחחו עם כל אדם שחי עם השמנה ותגלו שהם ירדו בחייהם עשרות קילוגרמים ואף יותר, כמה וכמה פעמים.
למעשה, הדבר הכי קשה אינו לרדת במשקל אלא לשמור על המשקל שירד. וכאן נכנסת לתמונה הביולוגיה.
הסיבה שקשה לאנשים לשמור על ירידה במשקל היא שהגוף נלחם כדי לעלות חזרה במשקל. כשאנשים יורדים במשקל ההורמונים משתנים בצורה שמובילה לעליה חוזרת במשקל. וזאת הסיבה שבכל טיפול בהשמנה - שינוי תזונה, דיאטת הרזיה, תרופות, אפילו ניתוח בריאטרי, רואים תופעה של עליה חוזרת במשקל.
האמת שזה לא מפתיע בכלל. הדבר היחיד שמפתיע הוא שאנחנו עדיין מופתעים. אנחנו עדיין חושבים שהגעה למשקל היעד היא נקודת הסיום של התהליך. אבל ההפך הוא הנכון.
התנועה של המשקל כלפי מעלה לאחר ירידה במשקל היא הדבר המצופה וההגיוני ביותר מבחינה ביולוגית. כל מי שבקיא במדע העדכני יודע את זה.
אז אולי כדאי שנפסיק להיות מופתעים ונשים את הזרקור, ויחד איתו גם את השיח, הכסף והתכניות הלאומיות, על מה שבאמת קריטי לבריאות - המניעה:
1. מניעה של השמנה עוד מגיל צעיר באמצעות מודעות לאכילה בריאה והנגשת מזון בריא, תכנון עירוני למסלולי הליכה, סבסוד חדרי כושר ואפילו יחסי ציבור - ספורט זה מגניב! לשבת כל היום מול המחשב זה לא!
2. מניעה של עליה חוזרת במשקל - מי שמגיע למשקל היעד לא מקבל אור ירוק לסיים את הליווי אצל הדיאטנית והרופא, הוא מקבל אור כתום מהבהב שמזכיר על התנועה הביולוגית הצפויה ולכן חייב להיות במעקב דווקא עכשיו, יותר מתמיד.

מטרת הפוסט היא לא לתת תחושה ששום דבר לא יכול לעזור אלא להיפך, להדגיש את ההבנה שכדי לפתור בעיה בריאותית צריך להבין מה הבעיה. הבעיה המרכזית היא שימור משקל, לא ירידה במשקל. אנשים עם השמנה יודעים לרדת במשקל ויודעים לעלות חזרה במשקל, אבל אף אחד לא לימד אותם איך לשמור עליו יציב אחרי הירידה. אף אחד לא הסביר להם על הביולוגיה של אחרי הירידה במשקל.

אז אם סיימתם תהליך מוצלח של ירידה במשקל, בין אם בליווי מקצועי, בטיפול תרופתי, בניתוח או בדיאטת כאסח, תדעו - עכשיו מתחילה העבודה האמיתית, והיא החיים לצד מחלת ההשמנה שנמצאת שם גם אם הגעתם למשקל תקין, כי הביולוגיה שדוחפת למעלה עדיין קיימת. ולעבודה הזו יש הרבה שכבות טיפול שיכולות לעזור, החל מליווי תזונתי אצל דיאטנית, דרך טיפול רגשי, תרופתי, שילוב ספורט ואסטרטגיות להפחתת סטרס, תעדוף שינה ועוד. כל אלה קריטיים לשלב השימור.
אז המסר שלי אליכם הוא - אל תרדמו בשמירה!
סיום הירידה במשקל אינו נקודת הסיום, להיפך.
זו נקודת ההתחלה של השלב הבא,
השלב שמתחיל עכשיו ונמשך כל החיים.

המלצה שווה + חוברת מתכונים בסוף! קטניות הן הסופרפוד הכי לא ממותג והכי לא מוערך שיש. הן מלאות בחלבון, סיבים תזונתיים, ברז...
13/05/2026

המלצה שווה + חוברת מתכונים בסוף!
קטניות הן הסופרפוד הכי לא ממותג והכי לא מוערך שיש.
הן מלאות בחלבון, סיבים תזונתיים, ברזל, ועוד ויטמינים ומינרלים, ולמרות שהן כאלה מוצלחות הן מוצר מזון זול יחסית גם בעידן יוקר המחייה הנוכחי.
בדיוק מהסיבה הזו, אני חייבת לפרגן לחברת שטראוס על סדרת "שטראוס בקופסה" שהיא פשוט שיחוק של מוצר מנצח!
לקחו את התלונה העיקרית של כולנו שלאכול בריא ומזין זה המון עבודה,
ואת העובדה שבחיי היומיום זמן וכסף הם המשאבים הכי יקרים לנו,
ופיתחו רעיון עם תשתית - מוצר מוכן שלא דורש בישול מראש בשילוב עם חוברת מתכונים לכל אחד מהמוצרים, שהיא ממש מעולה וזמינה בחינם באתר.
ניסיתי בינתיים רק חלק מהמתכונים וכולם יצאו ממש טעימים!
ממליצה במיוחד על מרק העדשים והאטריות 🍲

מוזמנים להיכנס לאתר ולקבל רעיונות:
https://box.strauss-group.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D

בתאבון!
*הפוסט לא ממומן, מפרגנת באמת

בוקר טוב,שוב אני בכנס.הפעם של ה EASO - האגודה האירופית לחקר ההשמנה. הכנס החשוב הזה שהתחיל היום ונמשך 4 ימים מתקיים באיסנ...
12/05/2026

בוקר טוב,
שוב אני בכנס.
הפעם של ה EASO - האגודה האירופית לחקר ההשמנה.
הכנס החשוב הזה שהתחיל היום ונמשך 4 ימים מתקיים באיסנטבול..
אבל אל דאגה! אני משתתפת בו כצופה מהבית 🙃
הבוקר התחיל במושב מעניין על הטיפול בהשמנה בדגש על patient centered care, כלומר שמים את המטופל ולא את המחלה במרכז.
בסיום המושב המנחים שאלו את המרצים שאלה - אילו היית בנעליים של המטופל, מה היית רוצה שהרופא שלך יעשה אחרת?
הנה כמה מהתשובות היפות שהם ענו:
- הייתי רוצה שהרופא ישאל אותי יותר שאלות ויניח עלי פחות הנחות, כי הוא לא באמת יודע מה עברתי בתור אדם שחי עם השמנה.
- הייתי רוצה שלרופא שלי יהיה כלים יעילים לעזור לי, בדיוק כמו שיש לו כלים לעזור ליתר לחץ דם או לסוכרת.
- הייתי רוצה שהרופא שלי באמת יאמין שהשמנה היא מחלה ולא רק עניין של כוח רצון או עצלנות.

אז אני מעבירה אליכם את השאלה:
מה אתם הייתם רוצים שהרופא או הדיאטנית שלכם יעשו אחרת בפגישה?

אתמול בכנס הבריאטריה במלאגה שמעתי הרצאה חזקה במיוחד של Dr. Ronald Liem על סטיגמה בהשמנה ובניתוחים בריאטריים.ד''ר ליאם די...
08/05/2026

אתמול בכנס הבריאטריה במלאגה שמעתי הרצאה חזקה במיוחד של Dr. Ronald Liem על סטיגמה בהשמנה ובניתוחים בריאטריים.

ד''ר ליאם דיבר על הפער בין זה שניתוח בריאטרי הוא טיפול רפואי מקובל ומבוסס מדע, אך הוא עדיין נשפט חברתית ונתפס כ“קיצור דרך” או “הבחירה הקלה”.

הסטיגמה הזו גורמת למטופלים להסתיר את הניתוח ממשפחה, מחברים ולפעמים אפילו מעצמם, ופשוט לוותר. והיא שוב מעבירה את המיקוד ממחלה רפואית ל"שאלה של אופי".

מסתבר שהבעיה לא נגמרת אחרי הניתוח.
מטופלים שיתמודדו עם קשיים בשינוי הרגלי אכילה והחזקתם בטוח הארוך ויחוו עלייה חוזרת במשקל לא יפנו לעזרה מקצועית, לא בגלל שאין טיפול אלא בגלל הבושה.
אתם קולטים? אנחנו מאבדים מטופלים לבושה. למרות שעליה חוזרת כחלק מהתייצבות משקלית היא תהליך נורמלי וצפוי בקו החיים של ניתוח בריאטרי, אנשים שופטים את זה וחווים את זה ככשלון, ולכן נמנעים מלבקש ליווי ותמיכה.

הניתוח אמנם משנה ביולוגיה, אבל הסטיגמה משנה תחושת ערך ומשמעות. וכשכ 50% מהמועמדים לניתוח מרגישים שהם נשפטים אפילו על ידי הצוות המטפל, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות.

אחד המשפטים שהכי דיבר אלי בהרצאה היה זה:
“Success is health, functionality and quality of life - not the number on the scale.”

הצלחה היא בריאות.
תפקוד.
איכות חיים.
לא רק המספר על המשקל.

וחשוב לזכור שמה שלא בודקים או מודדים אי אפשר לשנות.
אז אנחנו חייבים להתחיל לשאול את המטופלים שלנו לא רק כמה הם ירדו במשקל, אלא גם איך הם מרגישים, האם הם מרשים לעצמם לבקש עזרה?
האם הם פגשו בדרך שאחרי הניתוח עידוד ותמיכה,
או דווקא שיפוטיות, אשמה ובושה?
כי אם זו האופציה השניה, אז הם חזרו לאותו המקום של סטיגמה ואפליה, אפילו ולמרות שהם עושים כל מה שהם יכולים כדי להתמודד בהצלחה עם מחלת ההשמנה.

הגעתי לכנס הפדרציה האירופאית לניתוחים בריאטרים ומטאבולים במלאגה.בינתיים הספקתי:לפגוש כמה מאנשי המקצוע המובילים בתחום.לשמ...
07/05/2026

הגעתי לכנס הפדרציה האירופאית לניתוחים בריאטרים ומטאבולים במלאגה.
בינתיים הספקתי:
לפגוש כמה מאנשי המקצוע המובילים בתחום.
לשמוע הרצאה מרתקת על סטיגמה בהשמנה - מבטיחה לשתף סיכום בהמשך.
להתנסות במכשיר מדידת הרכב גוף חדשני בגודל שאפשר להחזיק ביד! 💪🏻
לנשנש ויטמינים ומינרלים למנותחים בריאטרים בכל סוג, מרקם וטעם אפשרי 😋
להכיר מוצרי מולטיויטמין חדשים ייעודיים לנוטלי זריקות לטיפול בהשמנה 💉
לשתות שוט מי חלבון בטעם אבטיח/תפוז 🍉🍊
והיום רק התחיל...

בעוד 3 שעות מציגה כאן על הבמה את מחקר הדוקטורט שלי 👩🏻‍🎓

מוזמנים לעקוב, אשתף עוד בימים הקרובים.
יש למה לחכות... 😃

בשבוע שעבר סיימתי רשמית את תפקידי בשנים האחרונות כמנהלת פורום דיאטניות בריאטריה והשמנת מבוגרים של עמותת עתיד - עמותת הדי...
03/05/2026

בשבוע שעבר סיימתי רשמית את תפקידי בשנים האחרונות כמנהלת פורום דיאטניות בריאטריה והשמנת מבוגרים של עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים.ות והתזונאים.ות בישראל.
לאורך השנים יצרנו והרמנו מפגשים מקצועיים עם המרצים הטובים ביותר וכמות המשתתפים המרשימה ביותר, הייתי שותפה לכתיבת ניירות עמדה וקווים מנחים בתחום הבריאטריה בישראל, שהתפרסמו גם בכתבי עת בעולם, ויזמתי והרמתי יחד עם ד"ר ענבל גלובוס את הקורס הארצי להכשרת דיאטניות בתחום הבריאטריה בישראל.
זו הזדמנות להודות על הלמידה, שיתופי הפעולה, הפרגון התמידי, הסקרנות המחקרית והשאיפה למצויינות שליוותה את כל מי שלקח איתי חלק בניהול הפורום לאורך השנים - ד"ר שירי שרף-דגן, ד"ר תאיר בן פורת, ד"ר אריאלה גולדנשלוגר, ד"ר ענבל גלובוס וחיה שווייגר. זכיתי ללמוד מהטובות ביותר!
תודה מיוחדת למנכ"לית העמותה עמית גנור הנפלאה על האמון והתמיכה בפורום שלנו לאורך כל הדרך.
ובהצלחה למנהלות הפורום הממשיכות - ענבר ויטנברג Orly Shalit ולובה אקרמן.
אני גאה להיות חלק מסקטור הדיאטנים והדיאטניות ולהיות שותפה להובלת התחום הבריאטרי בארץ ובעולם!
בעוד יומיים אני טסה לכנס הפדרציה האירופאית לניתוחים בריאטרים במלאגה, בו אציג בהרצאה פרונטלית את מחקר הדוקטורט שלי.
תאחלו לי בהצלחה, מבטיחה לעדכן מהשטח ❤

זה בטבע שלנו לרצות להרגיש הכל, לגעת בהכל, לטעום מהכל. מאז שאנחנו קטנים אנחנו שולחים ידיים - למים, לאוכל, לטעמים ומרקמים ...
27/04/2026

זה בטבע שלנו לרצות להרגיש הכל, לגעת בהכל, לטעום מהכל. מאז שאנחנו קטנים אנחנו שולחים ידיים - למים, לאוכל, לטעמים ומרקמים חדשים.
נאיה, הקטנה שלי, שולחת ידיים למים של האמבטיה ומתגלגלת מצחוק. היא רוצה להחזיק לבד את הכפית ולטבול אותה ביוגורט, ועל הדרך מורחת אותו על השיער והאוזניים עד שמגיעה עם הכפית לפה. ככה היא לומדת, והיא נהנית מכל רגע (ולפעמים אמא קצת פחות 🙃). זה

אז מתי זה קרה שהתחלנו לפחד מאוכל?

אולי כשהתחילו להגיד לנו שזה אסור,
אולי כשראינו אחרים אוכלים ולנו אמרו שזה ממש לא בריא לנו.
אולי ככל שהרחיקו אותנו מהרצונות שלנו להתנסות התחלנו לפתח פומו, הפחד לפספס.
ואז אנחנו רוצים יותר.
וככל שזה אסור יותר, לא בריא יותר,
כך רוצים יותר,
ונוצר הסדק הראשון במערכת היחסים הסבוכה עם האוכל.

אז נכון, אי אפשר לאכול מה שרוצים ולגעת במה שרוצים, במיוחד כשאנחנו ילדים. יש חוקים וכללים שנועדו להגן עלינו.
אבל עוגה מסוכנת כמו חשמל?
למה לי אסור לגעת ולאחרים מותר?

מערכת יחסים בריאה עם האוכל היא כזו שמאפשרת להתנסות בהכל, לגעת בהכל, לטעום ולהחליט מה נעים לי.
לפעמים צריך מבוגר אחראי שישים לנו גבולות ובתוכם יתן לנו את החופש לבחור.
ולפעמים פשוט הולכים לאיבוד בתוך כל המבחר והחוקים שבראש שלנו, עד שאין ברירה אלא לחזור לשחור לבן, אסור ומותר, הכל או כלום.
אבל זה לא הטבע שלנו וזה לא יכול להחזיק לאורך זמן.

רוצים לבדוק אם יש לכם מערכת יחסים בריאה עם האוכל? תשאלו את עצמכם:
מתי בפעם האחרונה אכלתם משהו סתם כי הוא טעים, לא כי הייתם רעבים, סיימתם במלאות נעימה ולא הרגשתם תחושות אשמה?

Address

Tel Aviv

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to ד"ר יפית קסלר - דיאטנית השמנה ובריאטריה:

Share

Category