16/01/2025
לחדר הטיפולים מגיעות נשים מסיבות שונות. כולן עם עצמן רוצות להיטיב, לגדול , לשנות.
אנחנו פותחות, מביטות בחיים, בהרגלים, במחשבות, ברגשות השונים.
כשניגשות לדבר על האוכל, על המעשה היומיומי שאנחנו עושות -צף קושי.
היכולת להביא את עצמן למטבח, לבשל משהו הופך להיות כמעט בלתי אפשרי.
הנתינה הראשונית הזו לעצמי.
לתכנן מה אני רוצה לבשל,
מה אני אוהבת לאכול?
מה יהיה לי טוב ותומך לאכול?
אני מסיימת היום רצף טיפולים מעניין (לפעמים זה קורה... רצפים של מחשבות, קשיים, שאלות שמגיעים אחד אחרי השני ממטופלים שונים באותו היום)
כל מי שהגיעה חלקה קושי עם הבישול ועם היכולת שלה להזין את עצמה ואלו שגם אמהות- הקושי שלהן עם ההזנה של הילדים והילדות שלהם.
ומכאן גם עולה השאלה- מה היה האוכל שאיתו גדלת בבית? מי בישל? מה אהבת לאכול? האוכל היה טעים? איזה רגש עלה בזמן שאכלת או כשאת אוכלת את האוכל שאמא או אבא מבשלים?
ראיתי
שאצל הנשים שידעו להכיר את האוכל כמשהו מגדיל, שנותן בסיס, יציבות, כוח. שהיה להן את הידע לגבי מה שעושה לה טוב ולא טוב,היכולת להכנס למטבח ולהכין לעצמה אוכל מזין. הן הנשים שבבית שבהן גדלו בישלו, שהיה אוכל חם, מבושל. שהייתה מחשבה ותשומת לב על האוכל. שנכנסה לשם אהבה ורצון טוב.
ואצל הנשים שמתקשות לבשל, להביא את עצמן לחשוב על מה לאכול. חוטפות על הדרך אוכל ללא מחשבה - האכילה בבית ילדותן לא הייתה תומכת. אולי לא מבושלת אלא רק מעובדת או קרה, אולי הרגשות היו קשים סביב האוכל, אולי היו אוכלות לבדן.
וברור.... יש הכל והכל וגם וגם וגם...
וזה רק רצף קטן מכמה שעות בודדות.
אבל עדיין.... זה מתקיים.
והמחשבות שלי על לסדר את מערכת האדמה. את מערכת העיכול
לבנות יציבות, שקט... איך זה תומך בחיים, בגדילה.
חוזרת עם כולן להנחיות בסיס.
אוכל מבושל , חם
לאכול ביחד
מה האווירה ליד האוכל.
איך בונים אדמה.
גם מתוך רצפים כאלו בקליניקה נולדה הסדנא שלי לחיזוק מערכת האדמה ותזונה אצל תינוקות בשנה הראשונה.כי זה מתחיל פה... וממשיך לכל החיים.
כי כשאנחנו בונות את עצמנו ואת האכילה שלנו אנחנו בונות בית.
יסודות
קירות שאפשר לסמוך עליהם, חלונות שאפשר לראות דרכם, שביל גישה שאפשר לצאת ולהכנס.
וקישוטים וכיף חיים.
הסדנא הקרובה בעמיקם, עוד יש מקום אחד או שניים.
והנה הם כאן
הנה הן חוזרות
לבית
אמן אמן