01/07/2025
אמנם לא צופה באח הגדול, אבל עם מתבגרת בבית אי אפשר לפספס וגם מספיק רק להיכנס לרשתות החברתיות וזה שם.
כך נתקלתי בפרומו לראיון עם אחת המודחות מהתוכנית, שלהבנתי, לא היתה בדיוק חביבת הקהל,
והיא מספרת שהיא לא מבינה את התגובות שלה כי היא "כבר לא אותה ילדה קטנה וחסרת ביטחון".
משהו במשפט הזה תפס אותי והחזיר אותי לפוסט שכתבתי פעם, אחרי פגישה עם ילדה צעירה שנחשבה ל'מלכת הכיתה', אבל עמוק בפנים הרגישה בדיוק ההפך.
זו היתה בשבילי תזכורת נוספת שגם כמבוגרים, אנחנו בעצם הילדים שהיינו.
לתקופת הילדות יש השפעה כל כך דרמטית על החיים שלנו ועל מי שנהפוך להיות.
חוויות הילדות יצוצו אצלנו בסיטואציות הכי לא צפויות וגם כשנהיה בטוחים שאנחנו כבר במקום אחר.
כהורים, קל לנו לזהות כשהילדים שלנו סובלים מבעיה פיזית – כזו שרואים בעין.
אנחנו נבהלים כשיש חום, כשכואב להם, או שתישאר צלקת חיצונית.
אבל האמת היא שהצלקות העמוקות באמת הן דווקא אלה שלא רואים.
כאב רגשי שלא מקבל מענה מתגבש לדפוס שילווה למשך חיים שלמים.
נכון, לא הכול בידיים שלנו, ויש דברים שלא נוכל לשנות או לרפא.
אבל יש גם לא מעט שכן – אם רק נזהה את המקומות הפחות ויזואליים.
כאן נכנסת לתמונה ההומאופתיה, שהיא אחת הדרכים הכי קסומות שאני מכירה לריפוי המקומות העמוקים האלה.
היא עדינה, היא טבעית עובדת לעומק, ואפילו לא דורשת מאמץ.
אצל ילדים ובעיקר מתבגרים ומתבגרות קשה לפעמים לדעת מה באמת עובר עליהם.
הם נסגרים, מתפרצים, שותקים או מגיבים בעוצמות וגם לא תמיד יודעים להסביר מה כואב להם באמת.
הומאופתיה מכבדת את הקצב שלהם, לא דורשת מהם לשתף בכוח, ויחד עם זאת, מצליחה להביא לשינוי עמוק ואמיתי.
מוכר לך? מעניין אותך לשמוע עוד?
דברי איתי
עינת
הנה קישור לפוסט "מלכת הכיתה" https://www.facebook.com/share/p/1DqZdA1eaR/
