28/07/2026
*אחר צהריים טובים ליום שלישי, יד באב 28.7.26*
הערב ניכנס ל- ט"ו באב,
שהוא יום ההיפוך של חודש אב,
וזה מגיע לנו בצירוף עם אותיות *יד* ו *כח*= 28 לחודש 7- החודש השביעי-
ה *שב* י ע"י-
שב י' (אור החוכמה) להאיר בעם ישראל
לרמז לנו שנבין שיד אלוקים
נמצאת בכל, בטוב וברע,
בחורבן ובבניה...
והיא זו שגם מעניקה לנו עזרת שמים אדירה לעשות את ההיפוך *ולבחור* לאחר כל חורבן, להתחבר מחדש אל הכח הפנימי ולהפך המציאות לטובה, משמע, שהטוב שממילא מתרחש גם יורגש וייראה!!
על פי הקבלה ישנם זמנים בלוח השנה העברי שהם פתחים ושערים רוחניים לאנרגיה מסויימת שמשתלשלת מהאינסוף
מעולמות עליונים לעולמנו שלנו, שוב ושוב מאירה באור חדש באותם העיתים את הבריאה כולה.
אלו הם החגים והמועדים של ישראל,
כל אחד מהם משלשל
לתוכינו מידעים, ואורות מיוחדים,
שנקלטים בהתאם לצורה וגודל הכלים הפיזיים, רגשיים ורוחניים שהכנו,
ומספקים לנו את אור החש-מל הרוחני הנדרש להשלמת התיקון הפנימי האישי והקולטיבי שלנו,
לשיפור ולהתעלות רוחנית,
עד שנשוב לגלות בחזרה
את נקודת האמת והשלום החבויה במעמקי התודעה שלנו-
היא נקודת גילוי האלוקות מתוכינו ממש,
לא ככח חיצוני,
אלא, כח שמתגלה
מתוך עצמיותנו,
מפנימיותנו,
ומוקרן מתוכנו כלפי חוץ,
בעל מנת להתגלות
בכל פרט ופרט בחיינו.
וכל ההקדמה הזו, כדי להסביר את ייחודו של חודש *אב*
שהוא חידוש זמן מאוד מאוד מיוחד במהותו,
בשל כך שהוא מכיל בו בבעת בתוכו גם את אורות הפירוד והשבר הכי עמוק של הלב בתחילתו,
השבר הנובע מ *איבוד* הדרך, מריחוק מאור החוכמה של *אב-א*,
ריחוק מהאור שמבקשות להאיר אותיות ה *א'- ב'* בבריאה,
אור שכולו רצוף *א-ה-ב-ה*,
אך שעד שלא נגלה את הרצף הנכון שלה,
מתגלה מתוך ריצוף מבולבל של אותן האותיות ממש,
שיוצר "שיבושים וטעויות במציאות,
שמובילים לעיתים לשברון גדול עד *איבוד* הדרך...
אך הכל בחזקת *לכאורה*!!
כי גם בטעויות,
ובשיבושים השם יתברך נמצא-
רק בהסתרה, בהיעלם,
ובאותם מקומות ממש
אנו זוכים ללמוד דרך חוויה,
ולנתב את דרכנו חזרה
אל הבית, אל האמת, אל אבא.
וכך, חודש אב,
שבו מתגלה הייחוד של השכינה עם השם יתברך, דווקא מתוך השבר הגדול
צומחת ומתגברת שלהבת האהבה והתשוקה,
שמעוררת מחדש ומשיבה לקנו את זרם האהבה.
ב 9 באב (9 זו הספרה האחרונה המרמזת על סיומות,
אך במציאות כל סיום מהווה דלת להתחלה חדשה),
חווינו את השברים העמוקים ביותר בתולדות עמנו,
אך בדיוק שם גם מונח לנו פוטנציאל הכי גדול
להתכנסות פנימה ולגילוי הרצון הפנימי העמוק ביותר של נשמתנו.
שמעורר את רצון *השיבה* וההתקרבות ל *אב-א*,
ומעורר את התשוקה לייחוד
שמתרחש מחדש
ב ט"ו באב
( ו-6 +ט-9=15 אותיות י' ו ה'),
ופה אנו מגיעים לסיפור האמיתי שעומד מאחורי ט"ו באב...
סיפור בהמשכים שנמשך כבר כ 6000 שנה...
שמספר את מסעה של השכינה ואהובה,
מראשית הדרך
בה היתה חלק בלתי נפרד מהאינסוף -טרום הבריאה,
ומהשתלשלות הבריאה
שבה הופרדו ונחלקו
לאור וכלי, בורא ונבראים-
כדי לאפשר את קיום הבריאה.
ארכיטיפ זה מולבש
ממש בתוך סיפור בריאת האדם,
וניסור האשה ממנו,
והפרדתה מצלעו,
אך דווקא הניסור וההפרדה,
הם אלו שאפשרו לשניהם
את המבט פנים מול פנים
ולב מול לב,
וגם את החוויה בעולם הגשמי,
שהובילה אותם לחטא עץ הדעת, ולחווית הנפרדות
שאנו מבקשים לתקן עד לרגעים אלו ממש...
ומאז,
השכינה וקודשא בריך הוא, מתקרבים ונפרדים,
נפרדים ומתקרבים,
כמו משחקים תופסת ומחבואים,
כך אלפי שנים,
מאפשר הוא לה -לערוג אליו,
לחפש אותו, למצא ולהתקרב אליו, עד שנעלם לה שוב,
או שהיא עסוקה ומפספסת,
עד שבסוף ממש
היא תזכה לגלות שהוא הצפין עצמו במעמקי ליבה,
בתוכה,
ושהיא לא צריכה לחפש אותו אי שם רחוק,
רק להתחבר אל שורשה,
אל עצמותה-
ולגלותו,
ואז זוכה היא לחוות את התלבשות אורו
בתוך הכלים שבנתה,
לא בימים, לא בחודשים
כי אם
במהלך של מאות ואלפי שנים, התעצב הוא בתוכה ממש,
לא כאור נפרד המשפיע לה מבחוץ,
אלא, כאור פנימי הבוהק מתוכה כלפי חוץ.
כך, לאט לאט הם חוזרים ושבים להיות שלם אחד ומאוחד
של אור וכלי השזורים זו בזה,
לא בעולמות עליונים,
כפוטנציאל בלבד,
אלא בעולם הזה -
כממשות גשמית
הלכה למעשה!!
מסע החיפוש של השכינה את אהובה - הדוד,
הוא מסע בן אלפי שנים, שהתחיל
במצב הראשוני עם אדם ראשון ואשתו,
שנפלו והפילו את כל המציאות בנפילתם הגדולה בחטא עץ הדעת,
עד היוולדו של אברהם אבינו שגילה את הקדוש ברוך הוא, בתוך המקום הכי קליפתי, והפוך לקודש שישנו,
ושם למעשה נקבע היסוד הנגיש- שסוד המציאה מתחיל בחיפוש,
וזה המחפש גם ימצא את השם יתברך בכל!!!
ומשם ממשיך המסע ותהליך שבנה את השכינה כמכלול של 12 בניו של יעקב,
הפך אותם ואת צאצאיהם לעם,
שהתחיל להתפתח ולבנות ולהבנות כעבדים במצרים, בתוך החושך הגדול,
ויצא לגאולה בניסי ניסים,
ואז, נפל שוב בחטא העגל,
עבר מסע של 40 שנות מדבר,
עבר תהליך לכיבוש הארץ, ובנית שני מקדשים להשם,
ששניהם לא שרדו את המציאות -ונחרבו,
והמשיך עד היום עם כל כך הרבה חוויות, וסיפורים, שמחות ואסונות,
עד שיום אחד נתעורר
לגלות שזכינו את התודעה לשנות, ולשוב בתוך תוכינו אל נקודת השל-מות-
שלם עם המות-
עם הסיומות,
מתוך הבנה וידיעה מוחלטת שהמוות הוא בכלל לא סוף... אלא סימבול להחרבה של מציאות שעוד לא היתה שלמה ומתוקנת עד הסוף,
והזדמנות אמיתית וענקית להתחיל מהתחלה,
לקום בבוקר עם שיר חדש בלב,
ולתקן את המלבושים שלבשנו שהסתירו מאתנו את העצמות, ונחוש מחדש בעצמות הפנימית של מהותנו
שהיא אור אלוקא ממש- שמאיר את המהות הפנימית של מי ומה שהננו ממש.
כך
נבנה בתוכינו משכן השלום הנצחי,
לאחר הסרת כל המלבושים השונים המיותרים,
ולבישת מלבושים מתוקנים,
וגילוי נקודת האל-מותי,
העצ-מותי (עץ החיים הנצחי שהוא אלמותי) של נשמתנו.
והיום הזה
זהו היום והרגע
שבכל שנה מחדש
הקדוש ברוך הוא מבקש להתגלות מתוך השכינה ממש,
ובייחוד בימים אלו
שבו הגאולה מתהווה-
היא אינה צריכה לחפשו יותר מבחוץ לה,
היא אינה נדרשת לחכות לו,
להמתין שיחפש אותה,
אלא היא יולדת אותו מעצמה, כחלק בלתי נפרד מעצמותה...
אז מהו אותו שער אנרגטי שנפתח בטו באב?
שמתם לב להבדל בין ט ל טו-
האות וו- *וו החיבור*
ט- 9, מייצג סוף, ספרה אחרונה, מסמל עדיין את הנפרדות, ספירת היסוד כשהיא בניתוק מהמלכות.
טו- ספירת היסוד מתחברת עם וו המידות המתוקנות של הלב, ופותחת את צינור השפע האינסופי בתוך המלכות להתגשם,
זהו יום של חיבור מחודש של קודשא בריך הוא (זעיר אנפין- וו מידות הלב) עם שכינתו- המלכות,
ואז סוף סוף ניתן לחוש בחיבור השלם של אור אינסוף מעולמות עליונים בתוך מציאות הסוף של העולם הזה ומאפשרת להקים לבורא דירה- משכן פה בתחתונים..
אז אם ב ט באב פגשנו שוב ושוב בהיסטוריה של עמנו מצבי פירוד ונפרדות...
כך בטו באב פגשנו הסיטוריה של היפוך והתחלה של בנית מציאות.
אז לידיעה,
מה קרה ונחקק כתחילת אנרגית היפוך בטו באב?
שישה אירועים היסטוריים
שזכורים כימי היפוך מחורבן לבניה.
* בתקופת דור המדבר פסקה מיתתם של ותיקי הדור שהשם גזר עליהם למות במדבר, וכך גילו שבטלה הגזרה.
* שני איסורי חיתון בוטלו:
* האחד, האיסור על בת שירשה נחלה מאביה, להנשא לאדם משבט אחר,
* והשני, האיסור להנשא לבני שבט בנימין לאחר מעשה פילגש בגבעה,
* זהו יום שבו בוטלו הפרדיסאות, אותם מחסומים שהפרידו משבטי ישראל לעלות לירושלים לעבוד את ה' ולהשתחוות למלך יהודה,
* היום בשנה שבו הפסיקו לכרות עצים להקרבה במזבח,
* והיום שבו לאחר שהתעלל אדריאנוס בגופות הרוגי ביתר שהחריב, התיר להביא את ההרוגים לקבורה.
ולסיכום, האמרה המפורסמת על ט"ו באב-
*"אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים,*
*שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה.*
*ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה. "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל" (משלי ג'). ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה, וכן הוא אומר: (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. "*
מסכת תענית ד' ח'
ושיהיה ערב ט"ו באב שמח לכולם🙌🙌
