23/08/2026
רוצה לגעת בנושא מאוד(!!!!) לא פוטוגני ולכן גם מאוד לא מדובר בעולם הפירסינג- נקיון תכשיטים ונקבי פירסינג.
הצילומים בפוסט הם לא(!) אילוסטרציה ולא תוצר בינה מלאכותית,
אלה צילומים של החיים שאנחנו בעידן הסושיאל מדיה, לא רוצות, לא מעוניינות ולא הורגלנו לראות...
בעולם של פייק מלוטש, בו הכל חייב להיות פריים מושלם, אף איש מקצוע כמעט לא רוצה להראות לכן את המאחורי הקלעים הפחות יפים של העסק שלו...
לא נותנים לאיש להציץ תחת מכסה המנוע וחלילה לגלות שלא הכל נוצץ בעולם האינסטגרם פרפקט שלנו, זה שנבנה בזכות הניצוץ האלוהי של מתכות יוקרתיות ואבני חן...
אבל מה לעשות שלא הכל בחיים האלה יפה ולעיתים יותר קרובות מאשר לא, כל צילום מרהיב של אוזן מעוצבת למשעי, האוזן הזו עברה לפני שהגיעה לריפוי מלא וצילום מחמיא עד כדי הוזלת ריר, תהליך טבעי ודי כעור בו היא חוותה כאבים, היו מעורבות בהליך דלקות קלות או חמורות, גלדים ודם קרוש וגם לא מעט הפרשות לא פוטוגניות שאנחנו נגעלות מלראות...
אבל מישהו חייב להראות לכן את התמונות הגרפיות הללו, כדי שנלמד להבין את הגוף שלנו ובהתאם נדע גם לפעול לטפל בו כיאות...
אז בואו נתחיל:
כשאנחנו עושות נקב ברקמה, המערכת החיסונית מיד מגיבה ושולחת מלאי דם מכובד ומלא בחומרים מזינים, בוני רקמה ולוחמים במזהמים לאיזור ה-"פציעה" על מנת לנקות את האיזור מאותם מזהמים פוטנציאלים ולקדם את הריפוי שלה-זהו שלב ההיפרמיה, וזו גם הסיבה שאחרי שעושים פירסינג, הרבה פעמים המקום מרגיש חם ופועם.
זהו בעצם תהליך ביולוגי שנקרא "תגובה דלקתית".
וכך, לראות דם קרוש ביום, יומיים לאחר הניקוב זהו טבעי לחלוטין ואין מה להבהל מכך.
(אם משכתן בטעות בעגיל בזמן לבישת בגד או סירוק ויצא דם, מבאס(!) אבל גם זה הגיוני שיקרה והדין כאן הוא כדין נקב טרי).
מה צריך לעשות במקרה של דם קרוש?
במקלחת עם זרם מים חמים, להרטיב את מיקום הנקב, לרכך את הדם ולפנות אותו מהעור והלברט.
למה לפנות אם זה טבעי ותקין?
כי דם קרוש הוא סוכר וסוכר הוא תזונה מעולה לחיידקים, וחיידקים הם לא תמיד ידידותיים ולעיתים יכולים לגרום לזיהום ואנחנו לא רוצות זיהום...
ולמה לפנות בעזרת זרם מים ולא לגרד את הדם הקרוש בעזרת ציפורניים או מקלון אוזניים?
כי בידיים שלנו יש מיליארדים של מזהמים!!!
ובציפורניים בכלל...וזו גם הסיבה שההנחייה הראשונית שלי אחרי כל ניקוב הוא לא(!) לגעת(!) בידיים(!) בנקב הטרי בכלל!!!
ולגבי מקלון אוזניים, הבעיה בו בעיקר הסיבים שהוא משאיר מאחור שגם הם חפץ זר ונוטים להדבק לרקמה ולגרות אותה...
אז קודם כל מים זורמים ואם הדם דבוק ממש חזק, אז מים חמים ואחריהם מקלון אוזניים ספוג היטב במי מלח
ובעדינות רבה ובלי למשוך לא בלברט ולא בעור, לפנות את הדם הקרוש.
אם הכל לא יורד, לא לקלף בכוח!!!
קילוף שכזה בודאות יקרע את הצבר תאים הטרי שזה רק גדל, ההחלמה תתחיל מהתחלה ושוב תהיה סכנה לחדירת מזהמים לרקמה הפצועה...
ומה לגבי גלדים?
[צילום מאוד גרפי ומאוד ברור של גלדים בתמונה מס' 3]
גדלים על אף מראם הלא מלבלב, הם בעצם סימן טוב ומובהק לכך שהגוף עושה את מלאכתו ומרפא את הנקב.
זוהי בעצם תערובת של פלזמה קרושה (נוזל הדם השקוף), תאי דם לבנים שסיימו את תפקידם, תאי עור מתים וחלבונים שהגוף מפריש כדי לחטא ולסגור את הפצע החשוף.
הפרשת הנוזל הלימפטי הזה (הנקרא גם נוזל סרוזי) כשהוא בא במגע עם האוויר מחוץ לנקב, הוא מתייבש, מתקשה והופך לגלד צהבהב.
מכוער, כן
אסור לגרד אותו בכוח, חד משמעית!!
תמיד תתנו לגלד הזה ליפול לבד וזה יקרה או בזמן מקלחת כשזרם מים חם ירכך את הצבר ויגרום לו לנשור, או כשתגענה להקטנת הלברט לאחר חודש ימים.
קילוף בכוח של הגלד יגרום בודאות לפציעת הרקמה הרכה שצומחת תחתיו ולסכנה לזיהום.
קילוף חוזר ונשנה של הגלדים מעודד את הגוף לייצר עוד ועוד קולגן בצורה לא מבוקרת, מה שמעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות גבשושיות, צלקות היפרטרופיות או קלואידים (גולות) סביב הנקב.
ומה לגבי השכבה הסמיכה והשומנית שלעיתים רואים דבוקה לתכשיט או לעור?
זהו סבום.
[צילום מאוד גרפי ומאוד ברור של סבום בתמונה מס' 4].
במצב טבעי ללא העגיל, כאשר העור נפצע או נסדק, בלוטות החלב האזוריות מקבלות אות להגביר את ייצור הסבום. המטרה האבולוציונית של השומן הזה היא ריכוך ואיטום הידרופובי שנועד לכסות את הסדק בעור כדי למנוע מחיידקים, מים מלוכלכים וזיהומים חיצוניים לחדור פנימה. סה"כ תפקיד חשוב.
בנוסף, תאים זקוקים לסביבה לחה כדי לנדוד ולסגור את הפצע והסבום מונע מהרקמה להתייבש ולהיסדק עוד יותר- חיוני אפילו!
הבעיה מתחילה מכך שהגוף שלנו לא "יודע" מה זה פירסינג. הוא לא מבין שהכנסנו לשם תכשיט מבחירה ושאנחנו רוצות לשמור אותו... הוא מתייחס לנקב כאל פצע פתוח כרוני שיש בו גוף זר ולכן מגיב כלפיו בתוקפנות. ובגלל שהלברט נמצא בנקב קבוע, הסבום מופרש גם הוא קבוע כדי לאטום את הפצע, אך במקום ליצור שכבת הגנה שטוחה על העור, הוא נלכד מסביב למתכת או צמוד לגב הראש קישוט ומונע מהעור להשיל את התאים המתים שלו בצורה טבעית ובכך משתבש המגנון הגנה ובמקום משהו טוב, יוצא הענין בעוכרינו- התאים המתים נלכדים בתוך השומן הזה ויחד עם זיעה, מייצרים עיסה דביקה ולעיתים קרובות די מסריחה ובמקום לרפא את הנקב, הופכים לבעיה של הנקב וגורם מזהם בפני עצמו (סבום לעיתים קרובות גם הגורם לכך שאבני השיבוץ בתכשיטים שלכן מפסיקים להיות מבריקים ומנצנצים...)
אז מה עושים?
מנקים!!!
פעם בתקופה לא ארוכה מידי (נומר, רבעון עד חצי שנה), מורידים את הראשי קישוט ומנקים הן אותם והן את הנקבים סביב הלברט (על הדרך אם יש צורך לבצע דאונסייזינג שלישי, עושים זאת במועד זה).
איך מנקים??
או, כאן נכנס החלק החשוב שתצטרכנה איש מקצוע עבור הענין:
נקיון במים וסבון זה בסדר, אבל לא מושלם!
רוצות נקיון מושלם?
הדרך הנכונה והמקצועית ביותר היא להעביר את כל התכשיטים דרך ניקוי אינזימטי באמבטיית אולטרסוניק ולאחר שהאינזימים פירקו את כל התאים המתים וניקו היטב את התכשיטים מסבום, זיעה ולכלוך יומיומי אז ורק אז מעבירים את הראשי קישוט והלברטים לאוטוקלאב (מעקר מקצועי בלחץ וקיטור) וזה ידאג גם להרוג את כל החיידקים, נבגים ונגיפים שעלולים לשבת עמוק בתוך שריטות וחריצי שיבוץ ותחת אבני החן והקריסטלים.
רק אז, התכשיטים שלכן יהיו באמת נקיים ובאמת בטיחותיים ומוכנים לחזור אל הנקבים שלכן.
אספר לכן אנקדוטה מצחיקה הקשורה לניקיון-
כל פעם שאני מסירה את התכשיטים שלי ומנקה אותם באולטראסוניק, ויש חברה שלי כשהיא רואה אותי איתם נקיים ומצוחצחים ככה, שואלת אותי אם התחדשתי בקישוט חדש חח. לא משנה כמה פעמים היא ראתה את התכשיטים שלי עלי, אחרי ניקיון, הם נראים לה חדשים ולא מוכרים- זהו כוחו של אולטראסוניק!
ויש כמובן יתרון נוסף בניקוי מקצועי שכזה-
אמבטיית אולטרסוניק והחומרי ניקוי שלה מחזירים לאבני קריסטל, יהלומים והמתכות האצילות את הניצוץ היפייפה שלהם, זה שאובד להם לאחר תקופת ענידה רצופה.
האינזימים מסירים ביעילות רבה כל חומר אורגני הכולל לכלוך ושומן טבעיים וכך גם את חומרי החימצון שפוגעים בברק של *מתכות רבות ויוצר מראה עכור [ראנה את הצילום הראשון להמחשה מושלמת של הענין על ראשי קישוט עשויים טטניום באכות שתל ומשובצים בקריסטלים- ההבדל הוא שמים וארץ]
*קחנה בחשבון שתכשיטים זולים עם ציפויי זהב שירדו עם הזמן שימוש, לא ישובו לבהוק, שכן ציפוי של המתכת האצילה התכלה והמתכת בסיס לא תמיד מבריקה מטבעה...
אז הנה, הצד החשוך והלא מדובר או חלילה מוצג לראווה של עולם הפירסינג- הוצאתי אותו מהארון
וואלה, השד לא היה כזה נורא.
הרי כולנו יודעות שהוא קיים, אבל אף אחת לא מעוניינת להראות או לדבר עליו.
אבל באמת שאין במה להתבייש!!!
זה לכלוך טבעי לחלוטין!!!
הוא נועד לעזור לנו ולהגעל ממנו זה כמו להגעל מדם הוסת (אבל זה סיפור לפוסט אחר)
אם סיימתן להקיא קצת בתוך עצמכן, זה בסדר, תודו לי אחר כך 😜😂🤣
אגב, אני מציעה שרותי ניקוי באולטראסוניק ועיקור באוטוקלאב של מגוון תכשיטים לאו דווקא תכשיטי פירסינג, אצלי בסטודיו.
נותרו שאלות?
תמיד מוזמנות להתיעץ!
