03/09/2026
בזמן שאני ישבתי ועמלתי על ניסוח פוסט שמזמין לסדנה
הוא ישב לבד בחושך וצילם ציפורים בשלולית רחוקה.
ועל זה בדיוק הסדנה הקרובה:
אנחנו רוצים קשר קרוב.
שיראו אותנו באמת.
ובאותו זמן ממש להרגיש חופשיים להיות מי שאנחנו.
ואז כשמישהו מתקרב פתאום אנחנו נסגרים ומתרחקים עסוקים בלשמור על עצמנו ועל הגבולות שלנו - או להפך מתקרבים, מתערבבים, עד שכבר קשה לנו לדעת מה אנחנו מרגישים.
אז מה עושים???
לפעמים נדמה ש'יחד' אומר להפוך ל'אחד'. אבל לאורך זמן...
קשר אמיתי הוא ישות חיה שחייבת אוויר וחופש צמיחה. זה ריקוד שצריך מרחב לנשימה כדי שיהיו שם שני אנשים שלמים שנפגשים - ולא שני חצאים.
אז איך להישאר 'אני' ובכל זאת לאפשר לעצמי להיות קרוב?
מדבר אלייך?
משהו זז שם בפנים?
יום שלישי | 8/9/26 | 20.00-22.00 | בזום
סדנה חווייתית בהתמקדות חברתית בין-אישית
ללא עלות - בהרשמה מראש
כל הפרטים וההרשמה
למטה בתגובה הראשונה👇
ותודה ל דורית לוז שהזכירה ולשלמה ארצי ששר
"שנינו ביחד וכל אחד לחוד"