06/08/2026
היום פגשתי מטופלת חדשה.
היא הגיעה עם התלונות שלה.
בלוטת תריס, כאבים, דלקות, השמנה ....
ולשם היא כיוונה.
אבל לאט לאט הלכנו
ונכנסו למקומות נוספים בחיים שלה,
חיפשתי להבין אותה.
וככל שנכנסתי פנימה התמונה הלכה והתבהרה,
הבנתי איפה צריך לגעת באמת,
איפה נכון לטפל באמת,
ולאט לאט אני נכנסת איתה פנימה ויורדת איתה
עוד מדרגה בתשאול ועוד מדרגה,
ובאיזו שהיא נקודת זמן היא אומרת לי תוך כדי המפגש:
"את יודעת, אני באתי בגלל דברים פיזיים שתטפלי בי.
לא שיערתי שהתשאול ילך למקומות כאלה...
רק עכשיו כשאני מדברת איתך
ומוציאה את הדברים החוצה,
אני מבינה כמה דברים מפריעים לי".
ומבחינתי?
מהו המפגש ההומאופתי עבורי עם כל מטופל שאני פוגשת
אם לא לגעת במה שצריך באמת?
התשאול שאני מעבירה את המטופל
דומה מבחינתי קצת לריקוד.
ריקוד דמיוני, בו אני רוקדת עם המטופל
שיושב מולי על רחבת ריקודים דמיונית.
יש קצב.
יש הקשבה.
יש מרחק.
יש קרבה.
יש הובלה.
ויש רגעים שבהם אני רק מקשיבה.
ויש בו גם משהו מדיטטיבי.
לא במובן הרוחני.
אלא במובן של שקט.
המטופל מתחיל להיכנס פנימה.
הרעש יורד.
העולם נעלם.
והוא מתחיל לפגוש את עצמו.
מבחינתי, בתשאול נכון,
אני מאפשרת למטופל לרקוד את ריקוד החיים שלו.
יש מטופלים שצריכים ואלס.
יש מטופלים שצריכים טנגו.
יש מטופלים שצריכים טרנס.
אבל תמיד...
אני חייבת ללמוד קודם את הקצב שלהם
ולהתאים את עצמי אליהם.
בתשאול הומאופתי נכון
אני לא מטפלת רק בשקד השלישי, בטחורים,
בחרדות, בהפרעות השינה, בבלוטת התריס,
בכניסה להריון, בילדים, בתינוקות, במבוגרים...
בתשאול הומאופתי נכון
אני מאפשרת למטופל לרקוד את ריקוד החיים שלו.
ברגע שזה מתגלה, גם שאר הדברים יתחילו להראות ריפוי.
ולאלו מכם שמחפשים טיפול שיגע
באמת שמה שזקוק לריפוי,
טיפול שאינו מתפשר,
טיפול שמבריא,
טיפול שיתן לכם הרבה תקווה,
רק בזכות זה שהוא נוגע בהוויה שלכם, בנשמה שלכם באמת -
צרו קשר ובעזרת השם אהיה שליחה טובה גם עבורכם
ותזכו גם אתם למתנה הכי גדולה, שנקראת פשוט "חיים".
שבת שלום ומבורכת, טלי.
