נשימת בראשית - הרחבת התודעה מהפחד אל האהבה

נשימת בראשית - הרחבת התודעה מהפחד אל האהבה רחלי גנון – מאסטר-הילר, מורה ומטפלת מוסמכת, מחברת נשמות לעצמן ומהותן.
תהליכי ריפוי ואיזון מתקדמים להתעוררות, התחדשות והתרחבות

דרכי הרוחנית החלה לפני שנים רבות בעקבות אירועי חיים מאתגרים שהרחיבו את תודעתי, העמיקו את אמונתי והובילו אותי אל יעודי, להיות האור המאיר, השראה נקייה השראה להתעלות.

הרקע המקצועי:

מטפלת הוליסטית מוסמכת בשיטת Vortex Healing מאז 1998, תהליכים אישיים עמוקים בפורמט ייחודי וחוויתי.

מאסטר-הילר, מורת דרך, מרפאה בקריאה אינטואיטיבית, בכל אתגרי החיים מכל רמות ההוויה.

לוחמת אור, עובדת אור, מזריעת אור. של

יחה ומרפאה, מתעלת ידע על-יקומי, מעבירה רטטים בין תרבויות, מורה רוחנית באנרגיה החדשה, מלווה תהליכי צמיחה, מודעות ושינוי. מחברת מלב אל לב אדם לעצמו.




הצהרה:

אני מאפשרת לרוח ליצור דרכי ובאמצעותי את כל מה שמבקש להיווצר בצורה המדויקת הטובה והמיטיבה ביותר למען טובתי הגבוהה ביותר ולמען טובת הכלל.

אני הולכת אחר צו ליבי במנעד המלא שלו.
אני מהדהדת ומשרתת את האמת והרצון האלוהי.

אני מרפאה מתוך השלום הפנימי שבליבי
אני מבורכת וכך שאר העולם. אני מברכת את כולם.



החזון שלי:

חיבור לעצמי האותנטי שהוא טבענו האמיתי. יצירת פוטנציאלים באנרגיה החדשה. חיבור לחופש ולשמחה, לשפע ולשלווה הנובעים מתוך רחם הבריאה שבתוכנו.

אני המקור היצירתי האותנטי המגשים את עצמו כחיים. החיים יפים.
הרגע הזה.

רחלי גנון - נשימת בראשית

"ריפוי בתוך האור"

054-4739889

מחוללת תהליכים אנרגטיים לבריאות מיטבית ואיזון הקטבים בכל הגופים.

בואו להתנסות בחוויה הוליסטית ייחודית וקסומה. בואו להתעורר בעדינות אין-קץ אליכם.

אומנות הריפוי של שושלת מרלין העתיקה. ריפוי בתוך מערכת אנרגטית המחוברת לשושלת המלאכים והקוסמים, המתעלת אור ותודעה אלוהית.


ניצור יחד מרחב פנימי מקודש המאפשר התרחבות תודעתית וצמיחה, יצירה ופריחה בכל תחום בחיינו בו נבחר.

אנרגיית הוורטקס מטפלת בכל הגופים שלנו בו-זמנית: הפיסי, המנטאלי, הרגשי, הרוחני, הקרמאתי, ומאפשרת ריפוי והתמרה (טרנספורמציה) ברמות העמוקות ביותר.

בברכה ובהכרת תודה,
רחלי

היו מודעים לנשימותיכם. כל נשימה היא חיבור אל מקור כל שישנו. נשימה היא הדבר הקבוע בחיינו, אותה לא ניתן לקנות או לגנוב או ...
15/06/2026

היו מודעים לנשימותיכם. כל נשימה היא חיבור אל מקור כל שישנו. נשימה היא הדבר הקבוע בחיינו, אותה לא ניתן לקנות או לגנוב או להסתיר.
אנו נושמים לתוכנו חיים. נשימה היא ההוכחה שהרוח מחיה את החומר. נשמו בכוונת תחילה. ההיזכרות לא תבושש לבוא. (נשימת בראשית)

על חוסר וחסךחסך הוא מנגנון הגנה המשרת אותנו ומספק לנו הגנה לעיתים קרובות. זו דרכו של המיינד לקטלג ולהישאר מאורגן בזמן לי...
15/06/2026

על חוסר וחסך

חסך הוא מנגנון הגנה המשרת אותנו ומספק לנו הגנה לעיתים קרובות. זו דרכו של המיינד לקטלג ולהישאר מאורגן בזמן ליניארי. בכל פעם שהמיינד מרגיש שהוא חסר במשהו, הוא בעצם מגן על עצמו. גם חסך וגם שגשוג הם דברים שנרכשים, זו התנהגות נלמדת. כמו כל דבר שאנו מחליטים להזדהות אותי, להפוך אותו לשלנו, ואז הוא הופך למציאות.

כשחסך מופיע בחיינו, במקרים רבים עוני הופך להיות ההגשמה החיצונית של בחירת החסך הזה. זה הכל! וכל זה הוא אודות הגנה. לכן אנו מודים למיינד על שהגן עלינו בדרך הכי טובה שהוא ידע איך.

מתקשר מודע שהוא צינור פתוח לאלוקי, אינו צריך לשים את האישיות שלו בצד כדי להביא קדימה את תובנות היקום. זהו חיבור שחייתי עמו רוב חיי. מטרת הפוסט הזה הוא לחזק את החיבור שלכם לאמת האוניברסלית.

נשמה אמפטית היא נשמה רגישה אנרגטית. כזו שמודעת למציאות הרוחנית הגדולה. כזו שמודעת כי ישנה פרספקטיבה רוחנית גדולה יותר הנמצאת דרך חיי היומיום שלנו. ישנם שלבים רבים לצמיחה רוחנית. כל אחד מאיתנו נמצא בשלב התפתחותי אחר. האמפטיים לומדים והופכים להיות מאסטרים בכל הקשור לרגישות שלהם, כדי למקסם את הפוטנציאל ולהביא את מתנת המודעות לפלנטה, במקום לחיות כאילו קללה מונחת על ראשנו, כאילו מחלה סופנית אורבת לנו.

המסע שלי החל בילדות. כמובן שלא ידעתי שאני אמפטית. הייתי ילדה רגישה במיוחד, נולדתי עם מתנות אינטואיטיביות רבות, ולמרות שזה נשמע כמו סיפור נחמד, זה אינו בדיוק כך. ילדה בעל יכולות רגישות נרחבות ושדה אנרגיה רגיש, אשר מתאזן באמצעות חוסר בגרות מנטלית ילדותית, זה כמו שיש כוחות מאד עוצמתיים בך שאינך יודע מה לעשות איתן עדיין. כאילו יש לך את הכוח לייבש את כל הפלנטה, אך אתה ילד קטן המנסה להחזיק מעמד בבית העולה באש.

בילדותי, החוויות האינטואיטיביות היו חוויה אינטנסיבית במיוחד. הייתי מתכווננת פנימה אל הרגשות של אנשים אחרים. היה ביכולתי להרגיש את כל מה שלא היה פתור בגופם הרגשי. בין אם זה היה ממערכות היחסים שלהם עם ההורים שלהם, או דעותיהם. וכל דבר שהרגשתי מאנשים אחרים, תרגמתי מנטלית כאילו זו הייתה דעתם עלי. ואז, כילדה, החוויה המרכזית הייתה כי אף אחד לא מחבב אותי באמת. ושלא נדבר כלל על – אוהב. ואני רק עבדתי קשה כדי לעודד את כולם, ולנסות לפתור להם את הבעיות. כי חשבתי , שאם הם ירגישו טוב יותר עם עצמם, המשמעות תהיה שהם יקבלו אותי ויאהבו מעט גם אותי. רוב ילדותי האמנתי שאיש לא אוהב אותי ושאינני טובה מספיק. תרגלתי את אכילת הזבל הרגשי של האנשים סביבי, ותרגמתי זאת כדעתם, או הפידבק שלהם עלי. קראתי לתהליך הזה שרבים חוו – "תלות תדרית משותפת".

לא היו לי חוויות מודעות, שהיו נפרדות מחוויותיהם של אחרים. רק כשהייתי לבד בחדר, יכולתי להתוודע ולחוות את הרגשות האישיים שלי. אך בחברת אנשים, ילדים או מבוגרים, כל מה שהרגשתי בהם, מהם, זה הפך להיות ההתנסות שלי, התנסות של מה שהם חשבו עלי. וכך הפכתי את הבדידות שלי לנדבך כל כך חשוב בהתפתחות. באמצעותה הפכתי להיות סקרנית יותר ויותר, על החיים, על המציאות, מגיל צעיר עסקתי בנושאים רוחניים רק שלא קראתי להם כך. כשגיליתי את אלוהה, ידעתי כי לשם אני הולכת. זה מה שמהווה השראה עבורי. את זה אני רוצה לדעת. וחוויתי דברים שאחרים לא חוו. ידעתי שאני חווה דברים אינטואיטיביים שאנשים אחרי לא חווים לעיתים קרובות, והחלטתי להשתמש ביכולות האלה לעזור לאנשים אחרים להבין את עצמם ולהביאם לחוות את מה שלי בא בקלות וללא מאמץ. זו התרומה שלי עד היום. לחבר אנשים לעצמם.

וכך, למדתי לחבר משפטים כמו "אני עצובה" ולהחליפם במשפט – "העולם הוא עצוב". כי "אני" הוא רק הניסיון הישיר של יקום שיש לי. ואנו המרפאים המסוגלים לאכול זבל רגשי, מרפאים את סביבתנו מכל כל האנשים מסביבנו. זו תרומתנו המתמשכת לפלנטה. כשאתם חשים עצב, זהו העולם שעצוב, ואתם פשוט חווים את העצב שאתם מנקים אנרגטית מן העולם. אך אליה וקוץ בה. כאשר אנו מחליטים לאמץ את פרספקטיבת האגו ולהפוך זאת אודותינו, אנו מונעים מהאנרגיה מלהתנקות מהשדה שלנו ולחזור למקור. ואז זה נותר במרקם מבנה האישיות שלנו. וכך, מה שמלכתחילה לא היה שייך לנו, הופך לחלק בלתי-נפרד מאיתנו. ישנם אנשים שהמירו חושך כל ימי חייהם והזדהו איתו, עד לרמה שהפכו להיות חושך בעצמם. וגם כשזה אינו שלכם, קשה לכם בשלב הזה להתנקות מזה.

אך אם נקבל עלינו את הצהרה הריפוי האוניברסלית הזו – - להרגיש זה לרפא -Feeling is Healing

"זה מרגיש כאילו אני עצובה, אך זהו העולם שהוא עצוב, כפי שאני כעת, ואני רק מרגישה שמה שהאנרגיה שלי מרגישה זהו ריפוי מלב הפלנטה. וזו אני המקבלת את העובדה שאני רק מרפאה של התבנית הזו. אני מאפשרת לה לעבור דרכי ולחזור אל המקור, כתרומה להתעוררות של האנושות".

אנו השער לגן-העדן, איננו רק מגנט המושך לכיוונו את הדחיסות שהעולם מוכן לרפא. והעולם הזה, עליו רק לעבור דרך הדלת שהיא אתם, כדי לחזור חזרה למקום ולשנות חזרה את צורתו למקורה הטבעי, כאור טהור ונצחי.

מה שאתם מרגישים – זה הדבר אותו אתם מרפאים. זה נראה כאילו אתם מרפאים זאת עבורכם, אך אתם בעצם מרפאים זאת עבור העולם. וכשאנו מגלמים יותר ויותר נשמה והופכים להיות יותר ויותר העצמי הנצחי שאנו, יכולת ההתמרה שלנו עבור העולם רק גדלה. אך במקום לחיות בכבדות של הדחיסות שאנו מרפאים, אנו יכולים להתחיל לחיות כאור שאני מעריכים בכל אדם שאנו פוגשים. וזו מתנתי לכם, בכל פעם שאנו נפגשים.

"זה עשוי להיראות כאילו אני עצובה, אך בעצם זהו העולם שעצוב, כפי שאני כעת". והצער שאני מרגישה, אלו השכבות שאני מרפאה, לטובת הכלל. זה נראה כאילו אני פוחדת, אך זהו העולם שפוחד. ואני מרפאה את השכבות הללו של הפחד, לטובת הכלל. זה נראה כאילו אני בודדה, אך זהו העולם שהוא בודד כפי שאני כעת. ואני מרפאה את שכבות הבדידות הללו בשם הפלנטה. וכל בדידות שאני חשה, היא ריפוי שמתרחש.

ובין אם אני מרגישה נטישה, רדיפה, אכזבה, כעס, קנאה, תסכול, שמעמום, זהו מסע הריפוי של העולם. ואני רק מרגישה בכל רגע את התרומה ששדה האנרגיה שלי תורם לקולקטיב. זו תזוזה משמעותית בתודעה, כי ככל שממעיטים להרגיש, כך ממעטים להביא את האור לעולם, וזה מסית אותנו מההזדהות עם הדחיסות שאנו מנקים החוצה מהפלנטה. זה שינוי והוא עצום ועוצמתי.

בתבנית הישנה, מירב התהליכים והתובנות היו אודות כיצד לשנות את מה שקורה לי. התבוננות, מביאה לשאלות כגון – "למה זה קורה לי, למה אני משכתי את זה לחיי ועוברת את כל זה? ולעיתים קרובות כל חוויותינו הקשורות לרגשות שליליים, תרגמנו בתוכנו כאילו איננו במקום טוב במסע הרוחני שלנו. דמיינו לרגע את התפיסה המוטעית הגדולה ביותר בעולם. אתם כבר שדה אנרגיה מופעל. אתם מלאך שהתגלם כדי לרפא את הפלנטה ולהתלבש כאדם. תורגלתם לראות את עצמכם כאילו אינכם בדיוק שם....כאילו חסך יש בכם, בגלל הדברים שאתם מרגישים, שאתם חושבים, שאם לא הייתם שם, לא הייתם מרגישים כך. אך במציאות, אתם עשויים להרגיש את אותם הדברים, אך אל תהפכו אותם להיות אודותיכם. אל תאמרו שזה שלכם.

"זה בסדר להרגיש את מה שאני מרגיש. אך השאלה היא, האם אני עוזרת בזה לתקן את עצמי? האם אני משתמשת בזה ליצור זהות של – "החיים לא הולכים בדרכי וזה לא הוגן". או שאולי ניתן לשנות זאת כך – "זה לא אני הנמצאת בחסך, זו לא אני שחסר לה. אני חווה את החסך של פלנטה שלמה. זהו שדה האנרגיה שלי המומר מן העולם, כל מה שאני מרגישה הוא ריפוי שמתרחש."

זו שינוי תודעה שאינו בהכרח נוח בגוף. לעיתים קרובות אנו חשים בגופנו את מה שעובר דרכנו וזה לא מרגיש נעים במיוחד. אך בין אם זה מרגיש טוב או לא, אם מסע הריפוי הוא ארוך יותר ממה שקיוויתם, כל מה שאתם חשים, במקום לאמר –"זה שלי. זה קורה לי" – אמרו לעצמכם - "העולם נרפא כפי שאני. בדמותי. העולם נרפא כפי שאני כעת."

ואינכם צריכים לחכות שהעולם יהיה חופשי להשתחרר. האם אתם מוכנים לשחרר את עצמכם מהאמונה שזה בעצם אודותיכם? כי זה לא שלכם. זה אודות העולם!!! ואנו הגענו לשנות אותו ולהעבירו טרנספורמציה. ותהליך זה מתחיל בכך שאנו הופכים להיות כלי נרחב ופתוח לרגשות, שהם הדחיסויות של הזבל הסלולרי כשהן עולות בתוכנו, ובאמצעותן אנו פשוט יכולים לראות שריפוי מתרחש בשם הפלנטה ובתוך עצמנו.

אמרו לעצמכם – "אני מרשה לדחיסות הרגשית הזו לעבור דרכי, ולחזור אל האור. אני מאפשרת לרגש הזה לעבור דרכי ולחזור את האור. או אמרו בקיצור – "אני מאפשרת לך לעבור". זה אפילו יותר טוב מלשחרר, שיכול להיתפס מעט אגרסיבי. לשחרר זה כמו לדחוף זאת הלאה מאיתנו, לשחרר כדי שזה לא יטריד אותנו יותר...זו גרסה גברית מעט.

"אני מאפשרת לך לעבור" – משמע – אני הדלת לגן העדן. אני מרשה לך לאפשר לכל הדחיסות שפשוט מבקשת לחזור את האל, ואני מאפשרת לכל מה שנכנס, לחזור את תפארתה של האמת דרכי, לטובת הכלל. אני מאפשרת לכם לעבור.

"העולם נרפא כפי שאני כעת". האם אתם מוכנים לשחרר את עצמכם מהאמונה שכל זה הוא בעצם אינו אודותיכם? זה לא אודותינו!! זה אודות העולם!! ואנו התגלמנו כדי לשנות את העולם הזה ולתרום לטרנספורמציה שלו. אנו מתחילים את התהליך הזה בכך שאנו כלי פתוח ונרחב, ובו ישנן רגשות שהן דחיסויות הזבל הסלולרי . וכשהם עולים בתוכנו, אנו פשוט יכולים לראות איזה ריפוי מתרחש בפלנטה, בתוך עצמנו.

אמרו לעצמכם: "אני מאפשרת לדחיסות הרגשית הזו לעבור דרכי ולחזור אל האור". חזרו על כך כמה פעמים במשך היום. זה עוזר ומקל. אפשר גם ליצור קיצור ולאמר – "אני מאפשרת לך לעבור". חשבו על הרשות הנתונה כאן. אני מאפשרת לך לעבור. זה שונה בתכלית מ- אני משחררת את זה. האגרסיביות של לדחוף זאת מעלינו הלאה, כאילו אנו אומרים – "לא ארשה לזה להסיח את דעתי". זו אנרגיה גברית מידי.

לעומתה – "אני מאפשרת לך לעבור", משמעותו כי אני היא הדלת המובילה לגן העדן. אני מקבלת את פני כל הדחיסות המבקשת לחזור אל האור. ואני מאפשרת לכל מה שנכנס בדלתי, לחזור את התפארת של האמת, דרכי, לטובת הכלל. אני מאפשרת לך לעבור.
נסו זאת. שימו יד על לבכם, עצמו עיניכם ורק נסו את המונח הזה – "אני מאפשרת לך לעבור". רוב הרגשות הקשים שעברו דרכינו, במקום להחזיר אותם אל האור, הם נצמדו והפכו לחלק ממבנה האגו שלנו. אפשרו לכל ההשתקפות בגופנו של העולם סביבנו, לעבור דרכנו. אפשרי, לכל האספקטים של היסטוריית העבר שלנו – לעבור דרכנו. לכל מה שאנו חושבים שהוא עדיין לא פתור במסע הרוחני שלי – לעבור דרכנו.

כל מגבלה או מחלה פיזית, פרוגנוזות שאינכם מרפאים רק מגופכם שלכם, אלא שאתם מרפאים מהעולם – אפשרו. הרגישו את האנרגיה של המשפט הזה ועל חכמת האפשור. המשמעות היא כי אני נותן "לזה" רשות לעבור דרכי וללכת אל האור. אך רשות משמעותה שאני מותירה את הבחירה ל-"זה". שיעשה הוא את הבחירה כשהוא מוכן לכך. איננו מכריחים משהו לעבור, אלא רק מאפשרים לזה לעבור דרכנו. המשמעות היא – כי אני נותנת רשות לכל להיכנס אל האור, ולכל דבר יש זכות להיכנס לאור בתנאים ובהתניות האישיים שלו.

ויש אנשים שיקראו זאת וידאגו ויחשבו שאם הם יתנו לדברים לעבור בעצמכם, בזמן שלהם, זה יכול לקחת נצח!!! אך בגלל שאנו חיים בעולם של פולריות, שהוא האיזון האנרגטי של ההפכים, כשאתם נותנים למשהו רשות מלאה לעבור בזמן שלו, הוא יעבור מיידית, לעיתים קרובות. אך אם תנסו לדחוף ולאלץ ולהכריח משהו לעבוד בקן הזמן שלכם, הוא יישאר תקוע ויתיישב לו בתוך המציאות שלכם, הרבה יותר ממה שאתם רוצים. כך שאם אנו מאפשרים – זה קורה מהר יותר.

ובכל מקרה, אנו עושים זאת ממקום אותנטי של לב, בו אנו, מלאכי היקום, המלאכים האנושיים, משמשים דלתות חיות של שערי גן העדן, ואומרים לכל מה שמגיע בדרכנו – "אתה נמשך לאור שלי רק בגלל שאתה מבקש ללכת הביתה. אני מאפשרת לך לעבור. בבקשה הכנס אל האור. בבקשה, לך הביתה אל גן-העדן. בבקשה עבור דרכי. אתה חופשי ללכת".
ובטרנספורמציה הזו איננו נשמות המחכות שכוחות מלאכיים יצילו אותנו, אלא אנו הם המשחררים הנצחיים של החיים. אנו המלאכים הנמצאים כאן, מתעוררים לזהות האמיתית שלנו, למטרתנו הנעלה ביותר, ובכך אנו משנים את הפלנטה הזו לטובת הכלל. וגם לדורות הבאים שיבואו. זהו המקום בו כל החלקים מתחברים וחיינו הופכים להיות מרגשים, מלאי תשוקה, מעוררי שמחה, מלאי-שפע, מעבר לחלומותינו הפרועים ביותר.

וכל זה מתחיל בתהליך פשוט הנקרא – "אני העולם". זה עשוי להרגיש כאילו אני מוטרד ומודאג, אך האמת היא כי העולם הוא זה שחווה דאגה, בדמותי. וכל מה שאני מרגיש, אלו הן בעיותיו של העולם.
זהו הריפוי שמתרחש. כי להרגיש זה לרפא. אני מאשרת בכך שאני אומרת למה שאני מרגישה – אני מאפשרת לכל הרגשות לעבור דרכי. ברוכים הבאים הביתה, נשמות יפות.
כשאנו מאפשרים לפוטנציאל הזה, לפרספקטיבה החדשה הזו לנקות כל אספקט בחיינו, נתחיל להבין הבנה עמוקה, כיצד כל זה כלל אינו שלנו. התשובות הן תמיד לכולנו. כי מתנה שניתנה לאדם אחד היא תובנה לכולכם, לטובת הכלל.

מה שאף פעם לא היה חסר/ נשימת בראשית - נכתב ב-2011

הנחתי ראשי על הכר הלילה נגמר זה מכבר וקולות מרצדים באוזניי אומרים לי "עד מתי? "עד מתי? לבשי את צבעי הנחמה, הניחי את השמש במקומה, וצאי ליתרת המסע ,נשמה".

אורי ילטף את השביל בו אשתה כוס קפה מהביל, צמרמורת תאחז בזה שיבחין, מחפשת את האיש שיבין.

טלטלת האל אינה בכדי יש כאן מימוש ואלוהים עדי. צעד אחר צעד נפתחות השורות מקבלות את פני, עוצמות את עיני ליופי המופלא הזה שבפנים. ואני צועדת ואורי רך ונשמתי זכה כביום היוולדה מברכת את כל שנקרא בדרכה. אור גדול מציף את הלב. הוא שלם ,הוא אוהב הוא מכיל וסופג ומאושר ומתמוגג. מה רבו מעשיך אלוהי!!! ואני רוצה לעשות עוד ,ללא די!

לצאת מן ההסגר. תן לי אלוהי את מה שאף פעם לא היה חסר. אשליה אמיתית אחת מתוקה, האם היא תשוב אלי? האם הגיע זמנה? לו יכולתי למלא עכשיו את צווארו בנשיקות. אהבה גשמית מופלאה, אהבה כמרפא ומזור, תלבה בליבי את האור. בואי עד אלי. ביחד הביתה נחזור. אל השלם ,אל המקור.

רחלי גנון – מאסטר-הילר, מרפאה מוסמכת, טיפולים אנרגטיים מותאמים אישית. התקשרו לתאם – 054-4839889

מתוך סדנת "אומנות האפשור" - אסתר היקס/"אברהם"אחרי הפוסט הזה, התדר שלכם ימריא לשחקיםתרגום תמלול ועריכה – רחלי גנוןהאם אתם...
13/06/2026

מתוך סדנת "אומנות האפשור" - אסתר היקס/"אברהם"
אחרי הפוסט הזה, התדר שלכם ימריא לשחקים

תרגום תמלול ועריכה – רחלי גנון

האם אתם מבינים כי הייתם אנרגיית המקור בטרם הגעתם לגוף הזה? והאם אתם מבינים כי אנרגיית המקור הזו היא עדיין חלק מכם? היא עדיין שוכנת ברוח, בכל מה שאינו פיזי. למה הדבר דומה? לחשמל העובר דרך קירות הבניין שלכם ואתם מחברים את הטוסטר לשקע, מדליקים את המתג ומכינים לכם טוסט. ותמיד יהיה מישהו שישאל..."אז מדוע החשמל לא יכול להיות הטוסטר עצמו"? ואנו עונים – "כי החשמל הוא חשמל והטוסטר הוא טוסטר. החלק שבכם שהוא אנרגיית המקור, הוא האנרגיה. החלק הפיזי שבכם – הוא הטוסטר".

אך כל זה עובד יחד, כי כאן, בביטוי הפיזי הזה, אתם חוקרים, אתם נמצאים כאן בקצה חוד החנית ומגיעים למסקנות וזה מרגיש כאילו המקור הנמצא בכם אומר לכם – "כן, אנו מסכימים". כי הגעתם לתדר שווה ערך למקור כל שישנו. אך עדיין, עליכם לעמוד הרחק מכאן כדי לדעת את כל מה שאנו יודעים. אודות בריאת הדברים, בריאת הפלנטה הנקראת – "חיים על פלנטה ארץ". אנו רוצים שתדעו, שכל דבר שאתם קוראים לו – הגשמה, נוקש לדברים פיזיים שניתן להבחין בהם באמצעות החושים הפיזיים שלכם. כל פסיק מזה, הרי היה תדר תחילה. כל דבר מתחיל מתדר אשר הופך להיות מחשבה תדרית, שאם חושבים אותה במשך זמן רב ובתשומת לב – היא תופסת גוף וצורה פיזית.

אתם כל כך בטוחים במציאות שאתם חיים בה, בעודכם מבחינים בה ומסכימים עם אחרים אודות התנאים הסביבתיים. חזיתם וניבאתם את מציאות הזמן והחלל שלכם בדרכים מוסכמות. למשל, אתם מודדים את החדר הזה ומסכימים על גודלו. אתם מבינים במדידות ובמרחק, אתם מסכימים על הצבעים ועל עוד כל כך הרבה דברים פיזיים, כי אתם משתמשים בחושים הפיזיים שלכם כדי לפענח את התדר. אנו מבקשים כי תעקפו את המחשבות שלכם. אנו יודעים שזה לא קל, כי התנאים הסביבתיים הם כל כך פרימיטיביים וכל כך מוצקים וכל כך סטטיים וכל כך אמיתיים....אך כל זה הוא רק תדר בתנועה המתורגם על ידכם, בדרך בה אתם תופסים את הדברים. כל מה שאתם רואים בעיניכם הוא רק תרגום, אינטרפרטציה תדרית. כל מה שאתם שומעים באוזניכם, אפילו מה שאתם מריחים וטועמים ומרגישים בקצות אצבעותיכם, הכל ללא יוצא מן הכלל אלו תרגומים תדריים.

בשל העובדה שעשיתם זאת במשך זמן כה רב, ובמשך עידנים, אתם בהסכמה לגבי כל כך הרבה דברים. המציאות הסטטית הזו היא פלטפורמה נהדרת לעמוד עליה באופן יציב ואיתן, אך אנו רוצים שתבינו כי המציאות הזו שאתם חושבים שהיא כל כך יציבה – היא אינה כזו כלל, אלא משתנה תמידית. כל הזמן. היא משתנה ומותמרת עד לרמה שהפיזיות שלכם תאפשר לה להיות. לכן אנו קוראים למפגש הזה היום, "אומנות האפשור". ברצוננו שתקבלו הצצה לדרך בה עולמכם הפיזי נראה דרך עיני המקור. כשאתם מתחילים לראות את העולם מעיני המקור, אז אתם מתחילים להרוס את האפשרות "להגיש את הלחי השנייה", כלומר – אתם מפסיקים למשוך את תשומת ליבכם לאספקטים ולחיים על הפלנטה הזו שאינכם רוצים לחזור עליהם ולשכפל אותם או ללמד ולהעביר אותם לילדיכם. במקום זאת, אתם מפנים את תשומת-ליבכם לאספקטים שאתם כן רוצים לאחוז בתדר שלכם, ושאתם מקווים כי חוק המשיכה יגיב אליהם.

אינכם צריכים לדאוג לתגובתו של חוק המשיכה. הוא תמיד מופעל. המתג שלו תמיד ב-ON. כל מה שאתם מציעים ברמת התדר – מקבל תגובה. אך הדבר שרובכם אינו מבין הוא כי ישנם שני אספקטים של ההוויה שלכם אשר חוק המשיכה מגיב אליהם. ישנו החלק הלא-פיזי שלכם, שהזכרנו אותו קודם, אשר מרוכז בכל מה שאינו פיזי. האם תוכלו לדמיין במשך כמה זמן הוא קיים? ואז יש את ה-"אני הפיזי" שהוא אתם, שהוא נמשך כל עוד הגוף הפיזי שלכם קיים, וזה לא כל כך הרבה זמן. אז, חוק המשיכה מגיב לשני החלקים הללו. מה שאנו מבקשים מכם להבין הוא כי החלק הגדול יותר שבכם, הוא החלק הדומיננטי. מאחר וחוק המשיכה מגיב לא רק למי שהייתם לפני שנולדתם, אלא....הקשיבו טוב! הוא מגיב למי שאתם באמת, לאור העובדה שאתם נמצאים כאן בגוף הפיזי הזה. האם אתם מבינים זאת? התנסות החיים הזו היא הגורמת לחלק הגדול יותר שבכם להתרחב ולהפוך להיות אחר, קרוב יותר למקור. האם אתם מבינים כי זו הסיבה למענה הגעתם הנה מלכתחילה?

בני-אנוש מספרים סיפור כל כך רציונלי, כגון – "המקור הוא כל כך מושלם, ואני הוצבתי כאן כדי ללמוד כיצד להיות מושלם גם. המקור הניח חוקים כאן עבורי כדי שאלמד, ואני אלמד אותם ואשקוד ואתמיד ואגע בשלמות שהמקור השיג". אך אנו מבקשים שתבינו כי המקור הזה שאתם מדברים עליו, הוא תמיד נמצא בכם. אינכם יכולים להרחיק את עצמכם ממנו. תוכלו לצבוט את עצמכם היטב, אך המקור שבכם, הוא תמיד בכם. תוכלו להבחין בדרך בה אתם מרגישים, באיזו רמה המחשבות ברגע הזה מאפשרות את מלאות המקור, או מחסירות ממנו. כשאתם חשים אהבה לעצמכם או לאדם אחר, אתם בהתאמה תדרית מושלמת עם המקור שבכם. ולחילופין, כשאתם מרגישים שנאה או כעס כלפי מישהו אחר, או כלפי עצמכם, אתם רחוקים מתדר המקור. התדר הזה משתנה, בין מי שאתם מאפשרים לעצמכם להיות ובין מי שאתם באמת. התנועה הזו נרשמת על ידי הרגשות השליליים שלכם.

רגשות שליליים, בכל דרגה שחווים אותם, משמעותם תמיד שאתם מרוקנים את עצמכם מהמלאות של מי שאתם באמת. כשאתם מאפשרים לעצמכם, בתוך גופכם הפיזי, לרכב על רקטת החשק, אותה רקטה שהמקור שבכם רוכב עליה, או אז אתם חשים תשוקה, אתם חשים התלהבות, אתם חשים אהבה, אתם חשים וודאות, חיות, גמישות, מתמלאים באנרגיה, מאוהבים בחיים, וזה מי שאתם באמת!!!! וכשאתם חשים תסכול, הצפה רגשית, כעס או זעם, או אכזבה, פחד או דיכאון, אתם דוחפים את עצמכם הרחק יותר ויותר ממי שאתם באמת. ברצוני שתבינו שהרגשות שאתם מרגישים הם כמעט בכל פעם האינדיקציה שלכם למערכת היחסים התדרית בין מה שהחיים גרמו לכם להפוך ולהיות, לבין מה שאתם מאפשרים לעצמכם להיות, ממש כאן, ברגע הזה. הכל תלוי בדבר שאתם מעניקים לו את תשומת ליבכם. כאילו אתם מקבלים הדרכה מרגע לרגע. תמיד קיים מיקוח על מי שאתם באמת ומי שאתם באמת רוצים להיות.

במילים אחרות, זו הדרכה מתוחכמת הנמצאת אתכם תמיד, ברגע שאתם למדים לקרוא אותה. זו מערכת הניווט בכלי הפיזי שלכם, היודעת תמיד היכן אתם נמצאים. זו התכנית המתוכנתת של היעד הרצוי שלכם. המערכת מחשבת זאת ומשווה בין המקום בו אתם נמצאים לבין המקום בו אתם רוצים להיות. מערכת ההדרכה שלכם עובדת באותה הדרך. הנה אתם עומדים כאן, אולי אין לכם מספיק כסף, או אולי אתם נמצאים במערכת יחסים שמרגישה ממש נורא, או אולי אתם חיים בתנאים אחרים שאינם מספקים או מפחידים, והנה כך אתם עומדים, בהתנסות מנוגדת, שולחים טילים של רצונות ללא הפסק, ומבקשים התנסות משופרת. כרגע אתם שולחים יותר טילים מבעבר, כי כעת כשאתם יודעים מה אינכם רוצים, זה עוזר לכם לזהות את מה שאתם כן רוצים. המקור שבכם אינו רק רוכב על הטילים הללו, אלא הופך להיות התדר המקביל לתדר שהוא אתם, הוורסיה הנרחבת יותר שלכם.

השאלה שאנו מבקשים לשאול, במסגרת "אומנות האפשור", האם אתם, כרגע, בהתייחס למה שאתם חושבים ומדברים, האם אתם מאפשרים לעצמכם לעמוד בקצב של עצמכם, עם כל מה שהחיים גרמו לכם להפוך ולהיות? אם אתם מצליחים להדביק את הפער הזה, מן הסתם תרגישו נפלא ותהפכו להיות שלוחה של התדר. כשתאפשרו לעצמכם להיות הוורסיה הנרחבת הזו של עצמכם, אז תוכלו באמת לראות את העולם דרך עיניו של המקור. אך אם אתם מרגישים רגשות שליליים, זה אומר שמשהו תפס את תשומת ליבכם. משהו בר-תוקף, הגיוני. אנו יודעים כי אינכם ממציאים את הדברים הללו, אלא מתבוננים בהם. אינכם מנסים במתכוון להפריד את עצמכם ממי שאתם, אך בכל פעם שאתם חשים רגש שלילי – זה בדיוק מה שאתם עושים!!! אתם מפרידים את עצמכם ממי שאתם. אז, מה שאנו מציעים הוא, שבמקום לאפשר לאירוע לא רצוי לאמן את ה-וורטקס שלכם, אמנו את התדר שלכם הרחק מה-וורטקס, מכיוון ההתרצות עם הדברים שאינם רצויים, כאלו שאתם משתפים פעולה עמם כשהם קורים. ברצוננו שתהיו מודעים לכך שיש לכם את כוח המיקוד. היו מודעים שכאשר אתם יודעים מעט ממה שאינכם רוצים, אתם שמים את המגביל שלו בוורטקס שלכם, כך כשאינכם רוצים משהו, אתם בעצם רוצים משהו, והדבר הרצוי הוא זה אשר נכנס אל תוך הוורטקס שלכם.

הפרטים הספציפיים של מה שאתם רוצים הם שווי ערך לדברים שאינכם רוצים. זה גם עובד הפוך. כשאתם בונים משהו שאינכם רוצים בו בחייכם, בעצם יצרתם ובניתם שלא בידיעתכם, משהו שאתם כן רוצים, והוא כבר בתוך וורטקס הבריאה כאן. וורטקס הבריאה הוא מקום האחיזה וההיזון החוזר. הוורסיה המפותחת שהיא אתם, מוחזקת בתדר של נכונות הכוונות שלכם כלפי הוורסיה הזו. היא שם, כעת, אם אתם מדברים אודות הגשמות, אז אתם כנראה לא כל כך מעוניינים בדרכי המחשבה הנסללות עבורכם. אך אנו רוצים שתבינו כי דרכי המחשבה התדריים שחצבתם יגשימו את עצמם, וזה תלוי היכן בסופו של דבר תאירו, בהתאם לתנאי המוכנות התדרית שלכם. אז אתם יכולים לאפשר לדברים שאינם רצויים לאמן את התדר שלכם אל תוך השוואה עם הדברים שאתם רוצים. חוק המשיכה יראה לכם את ההוכחות של המקום בו אתם נמצאים כעת. או שתוכלו לאפשר לוורטקס, שהוא המקום בו אנו אוחזים את כל הדברים הרצויים, לאמן אתכם אל תוך תדרים ורטטים והגשמה, שהדברים הרצויים יראו את עצמם בפניכם וישתקפו מתוך עיניכם.

אך מה שאנו רוצים, באמת ובתמים רוצים, מה שאנו רוצים יותר מכל הדברים החוברים להם יחדיו, אנו רוצים שתתפסו את הבנייה של הנתיבים והשבילים לפני שהם מוגשמים. כי אם תקבלו את הנתיבים של היצירות הללו, תקבלו את בריאת הוורטקס שלכם. אם תקבלו את היצירה של הדברים שאינם רצויים, אם תתיידדו עם העובדה שהם נוצרו באמצעות תשומת-ליבכם ומתוך יצירת הנתיבים, תקבלו את העובדה שהם נוצרו הרבה לפני שהתגשמו. בכך שתשימו לב לדרך בה אתם מרגישים במהלך תהליך היצירה והבריאה, שני דברים טובים יקרו. הדבר הראשון – תוכלו להיות בטוחים כי ההגשמה של הדבר שאתם הכי בפוקוס עליו – יתרחש. זו עסקה גמורה. זה דבר בטוח. זה יקרה!! אתם תקבלו את מה שאתם אקטיביים מבחינת התדר שלכם אודותיו. אתם מגשימים בהתאם לתדר האקטיבי שלכם. הדבר השני הוא החלק האהוב עלינו ביותר. כאשר אתם מקבלים שה-וורטקס הזה מסתובב לו ומכיל את החלק בו אתם יודעים מה אתם רוצים, בכל נושא אותו אתם חיים, כשאתם מקבלים את זה -אתם מאפשרים לוורטקס הזה לאמן אתכם אל תוך התיישרות תדרית או התאמה, כך שכל צעד במסע שלכם, אפילו לפני ההגשמה, מתחיל לגלות את עצמו בפניכם.

זה כיף! זה מהנה!! אתם עליזים ונמרצים, מלאים בהשראה, מוארים, אתם חשים את האנרגיה הזו, את ההתלהבות הזו, אתם חשים את התשוקה הזו!!! אתם מרגישים את מה שהבורא מרגיש, כשאתם נעים אל תוך הכיוון של מי שאתם באמת. אז אנו רוצים להזכיר לכם שהרגשות שאתם מרגישים אינם יותר מאשר (וזה לא היה חשוב אי-פעם מה הם) מחוונים, אינדיקטורים המורים לכם אם אתם נעים לתוך מחשבה או נתיב לכיוון משהו בלתי-רצוי, או אם אתם נעים בנתיב כלפי משהו שאתם כן רוצים. במלים אחרות, בכל פעם שאתם מרגישים רגש שלילי, המשמעות היא תמיד זהה. אתם נעים לכיוון הלא-רצוי ומתרחקים מהרצוי. בכל פעם שאתם חשים רגש חיובי – אתם נעים לכיוון הרצוי. במילים אחרות, אתם הם אלו הממקדים ומארגנים את כל זה. נקודה. אין דרך לעקוף את זה. אז כשאתם משתמשים בתירוצים כגון – "זה מעניין, זה אירוע עולמי וזה קורה, ואינני רוצה להיות לא מודע". כשאתם משתמשים בתירוצים – "אני רוצה להיות מיודע, כי אני צריך להסביר זאת למישהו, הם לא יבינו אותי אלא אם אתערב או תהיה לי נקודת מבט אובייקטיבית אודות הדברים הללו"....

ישנן סיבות רבות לכך שאתם משתמשים בהסברים שונים ומשונים ומתמקדים בדברים שהם רחוקים ממי שאתם. ואז אנו באים ואומרים לכם, כי אתם הם הבוראים של החוויה שלכם, ואתם אלו הבונים נתיבים כל הזמן. וכשאתם באים עם כוונה לבחור לנוע בשמחה, במורד שבילי הנתיבים הללו עבור הגילוי התמידי הייחודי שאינו מסתיים, זה כל מה שהיקום הנפלא יכול לחלק ולתת לכם, כשיקוף של מה שמתרחש בכם מבחינת התדר האישי שלכם.(אברהם)

ומה הן הרגשות המציפים אתכם בעקבות המסר הזה? "יצאתם טוסט"? טוסט טעים? הקפידו להיות הטוסטר הכי טוב שאתם יכולים. פשוט היו זה שהינכם ואל תשכחו להתחבר ל-"חשמל" בכל רגע נתון. נמסטה!!

לתיאום טיפולי וורטקס מתקדמים – צרו קשר – 054-4739889

ומה יקרה אם לא נהיה כאן???מה יקרה אם כל האנושות תמות? סאדגורו בשיעור מופתי על ענווה.מה יקרה אם כל האנושות תיכחד בכל הפלנ...
15/05/2026

ומה יקרה אם לא נהיה כאן???

מה יקרה אם כל האנושות תמות? סאדגורו בשיעור מופתי על ענווה.

מה יקרה אם כל האנושות תיכחד בכל הפלנטה? האם זה יהיה סוף העולם? האם הפלנטה תיוותר ארורה ומקוללת? אומר סאדגורו - "התבוננתי במשך זמן רב, בתשומת לב רבה על כל מיני יצורים - נמלים, חגבים וחרקים. אם נצא מנקודת הנחה שכל החרקים ימותו היום, כל החיים יחדלו להתקיים תוך שנתיים עד ארבע שנים.

אין דבר כאן שאינו בעל ערך. לכל דבר ישנו ערך. הטמעתם מגיל קטן במוחו של כל ילד את הרעיון שהוא חייב להיות מעל כל דבר אחר. בואו נאמר לרגע שגם העצים והצמחים והחיות היו נוהגים כך. אם נמלה הייתה מבקשת להפוך ולהיות פיל....היא הייתה נמלת-פיל נוראית...אם עץ המנגו היה רוצה להפוך ולהיות עץ קוקוס, גם הוא היה הופך להיות קוקוס-מנגו נוראי. כל ענף יצמח לכיוון אחר ומנגו לא יצמח שם.

הרצון הזה להכלאות מתרחש בדרכים רבות כי אנשים שתלו את הרעיונות הללו במוחכם. מהו טוב, מהו רע, מה גבוה, מה נמוך, מה למעלה, מה למטה, ובגלל השוליות הזו מעולם לא שמתם לב לאספקטים מיוחדים בחיים, לסוגים שונים של יצורים. אם תביטו על נמלה או על חגב בזהירות, תגלו שמי שברא אותם, השקיע תשומת-לב באותה מידה כמו לכל חרק אחר.

ראו בבקשה והבינו, כי מקור הבריאה ברא את הנמלה באותה תשומת לב שהוא ברא אתכם, בני-האדם. אז מי לעזאזל אתם, שתחשבו שהנמלה היא יצור נחות לעומתכם, כאילו אתם יצורים אנושיים נעלים? מדוע אתם עושים את השפיטה הזו? הבריאה אינה שופטת. אתם עשויים לחשוב שאתם נעלים רק מעצם העובדה שאתם צועדים על הפלנטה הזו. אך זה לא נכון.

העובדות הן כאלה - אם כל התולעים בפלנטה ימותו ממש עכשיו, בעוד שנה וחצי כל החיים יפסיקו להתקיים. הכל!!! כולל אתם ואני. אם כל החרקים כולל הדבורים ימותו היום, כל החיים ייפסקו תוך שנתיים עד ארבע שנים. אך, אם בני-האדם ימותו, הפלנטה תשגשג ותפרח!!! כן. אנו מייצרים זבל. אם האנושות תיכחד, עצים יצליחו לצמוח גם דרך הבניין הזה. הכל ישגשג. אז מי לעזאזל אמר לכם כי אתם הם החיים הכי משמעותיים כאן?

הרעיון הזה שהאנושות היא מרכז היקום, הוא מטופש!!! ביקום הזה, גם המערכת הסולארית היא פרט קטן. היא יכולה להתאדות מחר בבוקר ואיש לא יבחין בכך. עד כדי כך קטנטנה היא. ובתוך הפרט הזה ישנו מיקו-פרט הנקרא פלנטה מקום סופר-קטן בו אתם חיים כעת. ובמקום הזה? כל אחד מכם הוא אדם "גדול" בעל הערכה עצמית עצומה! זו בעיה מורכבת, אנשים סובלים ממנה כל ימי חייהם מבלי לטפל בזה. זה כל מה שעליכם לדעת.

לעולם אל תביטו מעלה או מטה על אדם או יצור אחר. אין איש מעליכם או מתחתיכם. זה הכל. ראו את הדברים כפי שהם. לכל הדברים יש ערך עצום. לכל אדם או יצור ישנו מקום וערך. ובגלל שלא הבנו זאת היטב, כמה דברים הרסנו בעולם הזה? רק כי אנו חושבים שמשהו אחד הוא בעל ערך והאחר - לא. אך אין דבר שהוא חסר ערך בעולמנו".

שבת שלום.

רגעים של תבוסה מתוקה / רחלי גנוןכשהחיים מביסים אותך בצורה מרה במיוחד, מגיע השכול. הוא פרטי רוב ימי השנה ואז מגיע היום הז...
08/05/2026

רגעים של תבוסה מתוקה / רחלי גנון

כשהחיים מביסים אותך בצורה מרה במיוחד, מגיע השכול. הוא פרטי רוב ימי השנה ואז מגיע היום הזה, בו כל העולם משתתף אתך באבלך. הזיכרון מתעורר לחיים מחדש, הפצע נפער שוב ועמו גלי האהבה והגעגוע לאלו שאהבנו ואיבדנו, משהו מהם נותר עמנו לתמיד ומשהו מאיתנו מת יחד אתם. הפכנו להיות אנשים שונים בזכותם, טובים גם אם חצויים אף יותר בלכתם, מבכים את החלק שאבד ומתקשים לאהוב את עצמינו בלעדיו.

אנו מגיעים לעולם הזה אשכולות של משפחות, נשמות שגורלן וייעודן שזור יחד בסיפור חיים אחד המשפיע על כל חלקיו. אשכול הנשמות הזה מכיל את אלו שאנו אוהבים הכי הרבה בעולם, שלאבד אותם משמעו גם החורבן הגדול ביותר עבורנו. זו המערכת הנדיבה שאנו נולדים לתוכה, המאפשרת לנו לפגוש את עצמינו במקומות העמוקים ביותר שקיימים.

השכול תפס אותי בפעם הראשונה בגיל 16, עם הרצח הנתעב של דודתי האהובה ובעלה בהתקפת מחבלים בקריית שמונה. היא הייתה בהריון בחודש שביעי במותה והותירה אותי חסרת חיות בלכתה. אהבתי אותה אהבה שלמה, עד כי השיח אודותיה כאב מכדי שנוכל להמשיך לדבר ולהזכיר אותה. הגעגוע רק מתחזק עם השנים. געגוע למה שהיה יכול להיות.... לזיכרון מתוק, ההכרה בגלגול החיים המפואר של נשמה מלאכית החוזרת לבורא בשלב מוקדם כחלק מסיפור שנכתב מראש.....

מעולם לא נתתי לחיים להביס אותי ויחד עם זאת, הובסתי בכל פעם מחדש. כשמושא אהבתי נפל בקרב, כשמשפחתי התפרקה, כשאיבדתי את בריאותי וכל רכושי, ושכלתי את חבריי, וכילדתי ילד מת וגם כשאיבדתי את סבי וסבתי ואת אבי היקר לי מכל, התאכזבתי, כאבתי, נפגעתי, נזרקתי, שפטו אותי, התעלמו ממני, הכל נלקח ממני, את כל התנסויות החיים עברתי, ממש כמותכם. רק בפרספקטיבה של זמן הבנתי מה רוצים לאמר לי חיי, מהיכן נובע המאבק הפנימי הזה. באותו רגע מכונן שמשהו עמוק בתוכי לחש לי להסכים לדעת תבוסה, להבין כי שם אני אחת עם אלוהים.

כך הוא המסע הרוחני שלי, בו החיים הולכים בדרכי רק לעיתים רחוקות. מסע המוגדר בכל פעם מחדש על ידי העומק המתגלה בתוכי בכל פעם שהחיים מביסים אותי. זהו מסע מופלא ביותר של אבולוציה, והדברים הם כפי שהם בכדי לעזור לנו לפתח מערכת יחסים עמוקה יותר עם עצמינו.

התגלמות של רוח בפעולה היא לראות את החיים דרך העיניים של האהבה. לאפשר לנו להירגע לתוך ההוויה של עצמינו ולהיכנע לה. להישאר לבד עם הדברים שאיננו יכולים להילחם בהם או לשנות אותם או להתגבר עליהם, או להתעלם מהם. העולם מלמד אותנו להמשיך לנצח כדי להתרחק כמה שיותר רחוק מההפסד הבלתי נמנע, אך תהליך כזה מרחיק אותנו כמה שיותר רחוק מעצמינו.

כי מבחינה רוחנית, המתנות הגדולות ובעלות הערך הגדול ביותר שאי פעם נזכה בהם, מגיעות לרוב כתוצאה מתבוסה אישית. מתוך התבוסה, הלב שלנו נפתח לאמת גבוהה יותר המביאה חיבור עמוק יותר עם עצמינו. ממנה מתאפשרת שמחה, ולכן היא תבוסה מתוקה. וגם אני, לא הייתי יכולה להפוך להיות מי שאני, ולגלם בתוכי את כל האור הזה מבלי להיות מובסת, ברמה העמוקה ביותר, בהרבה יותר מהרבה מאד מקרים. כי לפני שאנו מקבלים את ההזדמנות לחיות בממדים ובקווי הזמן הגבוהים יותר, עלינו לעבור חניכה למערכת יחסים עם ליבנו, שנסדק ונפתח בכל פעם קצת יותר, עם כל תבוסה מתוקה שמגיעה.

תבוסה היא הזרז שלוקח אותנו עמוק יותר למקום המאפשר לנו לחיות בשלום עם הכאב והפגיעות. כי מבלי הכאב, היינו פשוט שוכחים שיש לנו לב. כאב מסב את תשומת לבנו אליו. החדשות הטובות הן כי אנו אחד מהדורות האחרונים שמגשימים כאב כדרך להכרה-עצמית עמוקה. בסופו של תהליך החיים הזה, במוקדם או במאוחר, לא נחווה יותר כאב ולא נוכל להכאיב לאחרים. הרי אין כאב בנצח, רק בעולם הזה.

ומה אם ארשה לעצמי לשבת ולהיות מובסת לחלוטין? כל ההגנות יורדות ופתאום אין משהו לעשות, או מקום ללכת אליו, או מישהו להיות, אני מאפשרת לעולם לפסוח עלי ומאפשרת לאבולוציה הגבוהה יותר לנובע מתוכי. אני מחבקת את התסכול שמבקש את אהבתי ומספרת לו על התכנית האוניברסלית שאין לה שום קשר לתכניות האישיות שלנו. אנו יכולים רק לאהוב את עצמינו ברגע של תבוסה מתוקה. כמו בשדה הקרב, זה שמובס הוא גם זה שמפסיק להיענש. הוא נותר שם לבד לאסוף את השברים ולהיות עם עצמו. ברגע של הפסד, ברמה העמוקה והרוחנית יותר, המפסיד יוצא מהרגע הזה של הישרדות מפותח ומודע יותר מאי-פעם. הוא קם מן האפר והופך להיות עוף החול. ספינקס.

זהו מסע של אמונה המרוכזת בלב. כולנו מרגישים את ההתרוקנות בעקבות התבוסה העוברת דרך האבל על האהובים שלנו. אני מתגעגעת לאלו שהלכו לעולמם והצער מביס אותי. אינני מנסה יותר להתגבר עליו. אני אומרת ומזמינה אתכם לאמר איתי: "כן, אני מתגעגעת לאהובים שלי. אינני יודעת כיצד לאהוב את עצמי מבלי הנוכחות שלהם. אני מאפשרת לכאב הזה להביס אותי ולפני שאלמד לאהוב את החלק שנמצא בכאב, או לחלק שמתגעגע לאלו שאינם כאן יותר בממד הזה, לפני שאוכל לאהוב את כל מה שעולה, אני מרשה לעצמי להיות מובסת".

תבוסה היא המקום התודעתי העוצמתי ביותר. פשוט לאפשר למה שאינכם יכולים לשלוט בו, להביס אתכם אחת ולתמיד, בכדי שתוכלו להכיר את עצמכם ברמה עמוקה, בכדי שתוכלו לשבת עם הדברים שאינכם מביטים לכיוונם, לאפשר להם להיכנס לחלל של התבוסה המתוקה ביותר, בו כל הדברים נמצאים רק כדי להיות אהובים על ידכם. להפסיק להילחם בדברים הנלחמים בי זהו החסד שבכניעה.

זהו מסע אישי ומפעים, של כל מה שנשבר ונפתח בי, כל מה שהבריק את לבי לזרוח ולהקרין כך. אני מוקירה את המיטב מכל תבוסה, לא הייתי משנה דבר בחיי. רק הכרת תודה על רגעים יקרים של בחירה, להאט ולקבל את כל מה שבא. התבוסה היא הכלי שלוקח אותנו עמוק בתודעה והופך אותנו לבני אדם היכולים לחיות את חלומותינו הגדולים ביותר. אינני יכולה לנצח. חיי הם תולדה של תבוסה מתוקה. כי מעז יצא מתוק.

האהבה תמיד נוכחת לפגוש אותנו בתנאיה, להפוך אותנו לכנים יותר, אמיצים יותר בעודנו מביטים עמוק על חיינו. היכנעו לאהבה אחת ולתמיד. אם החיים לא היו מביסים אותי כל כך הרבה פעמים, לא הייתי מכירה את השמחה בלהיות נשמה כללית שהתעוררה לטבעה האמיתי, בשירות האהבה. עם תום הקרב, אנו נחים בתוך הלא-נודע, של מה שעכשיו, של מה שהיה. זו האפשרות היחידה.

ברגעים מאתגרים של תבוסה עלינו להיזכר באהבה. באהבה שהיא מעל הקסם. החומר ממנו בנויה הבריאה כולה. זה הממגנט את חלקיקי האור והאנרגיה יחד רק כדי ליצור אותנו. בדמותנו. כמה מאתגר לזכור כי אנו קסם האהבה. מתנה מן המקור שעומקי אהבתו אינם נתפסים ביכולותנו המוגבלות.

קומפוזיציית האהבה ממנה נוצרנו, מרגישה, רואה וחשה את הפעימה של כל נשמה הנקרית בדרכינו. ישנו גשר המחבר את כל הלבבות. הוא נקרא אהבה. גשר זה מאפשר לנו להתחבק אנרגטית. אך אחרי התקופה הזו, אנו רוצים להיפגש ולהתקרב. כבר מותר טיפול בשניים. תבואו. שבת שלום ומבורך.

Address

Shahar Street
Hod Hasharon

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when נשימת בראשית - הרחבת התודעה מהפחד אל האהבה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share