06/07/2026
קרו כמה מפגשים בשבוע האחרון, שכל אחד מהם הזכיר לי מחדש למה אני כל כך אוהבת את העבודה שלי.
מטופל ותיק ברפלקסולוגיה שאל אם אני מכירה מטפל/ת רגשי. הוא לא ידע שאני פסיכותרפיסטית כבר 18 שנה.
זה גרם לי לחייך.
פעם הקירות בקליניקה שלי היו מלאים בתעודות, ואני טיפלתי ברפלקסולוגיה בחלוק לבן. בתחילת הדרך הרגשתי צורך להישען גם על סמלים חיצוניים של מקצועיות.
עם השנים הבנתי שהביטחון שלי כמטפלת כבר לא תלוי במה שתלוי על הקיר.
היום הקליניקה כבר לא מנסה להרשים.
היא מנסה לאפשר להרגיש בבית.
לאורך השנים גם גיליתי שלרבים מהמטופלים דווקא הפשטות מאפשרת לפתוח את הלב בלי להרגיש מאוימים.
השבוע הגיעה לבקר מטופלת שליוויתי לפני כשנתיים. היא סיפרה כמה התהליך שעברה שינה את הדרך שבה היא חושבת, מרגישה ובוחרת את החיים שלה.
ברגעים כאלה אני נזכרת למה אני כל כך אוהבת את המקצוע הזה.
טיפול רגשי כמעט תמיד מתחיל במצוקה או ברצון לשינוי. אבל כדי להתחיל אותו דרושים גם תזמון, בשלות רגשית והסכמה לעצור לרגע ולהתבונן.
עם השנים למדתי שיש הרבה בגרות דווקא ביכולת לזהות את הרגע שבו נכון להיעזר.
אני מאמינה שטיפול לא נועד לשנות את מי שאנחנו. הוא נועד לעזור לנו להבין טוב יותר מי אנחנו, מה מפעיל אותנו, ואיך לבחור את החיים שלנו מתוך יותר חופש ופחות אוטומט.
בטיפול תוכלי לעצור.
לנשום.
להרגיש.
להבין איפה יש לך אפשרות להשפיע.
ומשם להתחיל לנוע, בקצב שלך.
אולי זו גם הסיבה שאין על קירות הקליניקה שלי הרבה תעודות.
האנשים שיוצאים ממנה חזקים יותר הם התעודה הכי משמעותית מבחינתי. 🤍
לאחרונה התפנו שני מקומות לליווי רגשי.
אם משהו במילים האלה פגש אותך, אשמח להיות שם גם עבורך.
📞 052-4311472 | שרית רובין
#טיפולרגשי #פסיכותרפיה #גופנפש #ליווירגשי #חרדה #טראומה #התפתחותאישית #שריתרובין #פסיכותרפיהאקזיסטנציאליסטית
