Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ

09/09/2026

"איך מתבצעת החדרת העוברים לרחם? האם יש סכנה שהעוברים ייצאו מהרחם לאחר החדרתם?"

שלב החדרת העוברים (שכולנו מתייחסים אליו בטעות כ"החזרה", למרות שהעוברים לא חוזרים למקום ממנו הגיעו...) נמשך רגעים ספורים בלבד אך מלווה בשמחה ותקווה גדולה למטופלים ולנו ☺️ . ההחלטה על זהות העוברים שיוחדרו לרחם מתקבלת לאחר שאנו מדרגים את כל העוברים שהתפתחו ומדווחים לרופא על מצבם, ומבוססת על גיל המטופלת, איכות העוברים, תוצאות טיפולים קודמים ורצון המטופלים. הריונות מרובי עוברים כרוכים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים לאם ולעובר. כדי להימנע מכך ככל האפשר, מתבצעת בהתאם להנחיות משרד הבריאות החדרה של עובר אחד בלבד לרחמן של נשים צעירות במחזורי ההפריה הראשונים וכן נשים הנעזרות בתרומת ביצית.

עם כניסת המטופלת לחדר מתבצע תהליך זיהוי מלא שלה כדי להבטיח מניעת טעויות. המטופלת נשאלת לשמה ולמספר תעודת הזהות שלה בנוכחות הרופא והאמבריולוג, והנתונים מאושרים מול המדבקות או הכרטיס שהונפקו עבורה. מייד לאחר מכן מתבצע במעבדה תהליך זיהוי כפול של הצלחת המכילה את העוברים על ידי שני אמבריולוגים.
הכנת המטופלת להחדרה מתבצעת לפני הטענת העוברים כדי לצמצם ככל האפשר את הזמן הנדרש להעברת העוברים מהתנאים בהם שהו באינקובטור אל הסביבה האופטימלית של הרחם. רק כאשר הכל מוכן, נטענים העוברים לקטטר, הצינורית הדקה באמצעותה יוחדרו לרחם. שיטת ההחדרה לרחם משתנה אצל רופאים שונים. ברוב המקרים נעזר הרופא במכשיר אולטרסאונד באמצעותו הוא מזהה את הנתיב המתאים להחדרה, לעיתים מתבקשת המטופלת לשתות לפני הפעולה (שלפוחית שתן מלאה יכולה לאפשר החדרה קלה ומהירה יותר), ולפעמים מסייעים האמבריולוגים בהחזקה או כיוון של הקטטר בתחילת התהליך. בכל המקרים, מי שמבצע בפועל את ההחדרה הוא הרופא בלבד.

ביחידות בהן קיים חיבור של המיקרוסקופ או מכשיר האולטרסאונד למצלמה ולמוניטור, יכולות המטופלות לזכות בהצצה קצרה על העוברים לפני שהם יוצאים לדרך, או לעקוב אחרי הטיפה בה הם נמצאים כאשר היא מוכנסת לרחם. בסיום הפעולה מחזיר הרופא את הקטטר למעבדה, ואנו מוודאים שהעוברים אכן יצאו ממנו לרחם. עוברים "עקשנים" שנדבקים לעיתים רחוקות לקטטר נטענים מיד שוב ומועברים לרחם מחדש. בימים הבאים, אנו ממתינים בסקרנות ובתקווה לבשורה שהעוברים נקלטו.

מטופלות רבות מביעות חשש מכך שהעוברים עלולים להיפלט החוצה לאחר החדרתם. במספר מחקרים התבצע מעקב באמצעות אולטרסאונד אחרי בועת האוויר הצמודה לעוברים המוחדרים לרחם, ומייצגת את מיקומם המשוער. לרוב, נדדה בועת האוויר תוך שעה לקרבת קרקעית הרחם, או שנותרה בנקודה אליה הוחדרה. תנועה של הבועה אחורנית לכוון צוואר הרחם נצפתה רק בחלק קטן מאד מהמקרים. שיעור ההשרשה שנצפה במקרים אלו היה נמוך יותר.

בקישור המצורף, סרטון המתאר מעקב באמצעות אולטרסאונד אחרי התקדמות בועת האוויר לכיוון קרקעית הרחם בדקות שלאחר החדרת העוברים. הסרטון מתוך אתר האינטרנט של יחידת Institut Marques בברצלונה.

https://www.youtube.com/watch?v=y3QBljbfPl4

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות עצום, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

מאחלת שנה טובה, מאושרת ומלאה בחלומות שיתגשמו!! 🍎🍏

http://www.fertility-experiences.com/resting-after-embryo-transfer/...

05/09/2026

"מהם תאי גזע? האם אפשר להשתמש בהם לפתרון בעיות פוריות?"

בשלבים הראשונים בהתפתחות העובר כל התאים שהוא מכיל זהים. לכל אחד מהם יש פוטנציאל להתפתח לכל סוג של תא (תא שריר, דם, לב וכו') בתהליך הנקרא "התמיינות". התאים העובריים ייחודיים גם בכך שהם מתחלקים בקצב מהיר מספר רב של פעמים, לעומת תאים בוגרים שחלוקתם מוגבלת. תאים שעדיין אינם "מחוייבים" להתפתח לסוג רקמה מסויים נקראים תאי גזע. בנוסף לתאי הגזע העובריים, קיימים תאי גזע גם באדם הבוגר. בניגוד לתאים בעובר, תאים אלו עברו התמיינות חלקית והם ייחודיים לרקמה מסויימת. למשל, תאי מח העצם הם תאי גזע המסוגלים להתמיין למגוון של תאי דם – לבנים, אדומים וטסיות דם, אך לא יוכלו להתפתח לתאי שריר או לב.

האפשרות להשתמש בתאי גזע לריפוי מחלות או לשיקום והצמחה של רקמות ואיברים פגועים מרתקת את עולם המדע והרפואה בעשורים האחרונים. שימוש בתאי גזע שמקורם ממח העצם אושר ומבוצע היום באופן נרחב לטיפול במחלות הגורמות לפגיעה בייצור תאי דם, כמו לוקמיה. מחקרים קליניים שמטרתם לבדוק את הפוטנציאל של תאי גזע ממח העצם לשיפור מצבם של חולים במחלות אחרות כמו טרשת נפוצה או ALS (ניוון שרירים) מתבצעים כיום במרכזים רפואיים בעולם ובארץ.

הטכנולוגיות הקיימות כיום מאפשרות להפיק מעוברים מתקדמים (בלסטוציסטים) בני 5-6 ימים תאי גזע עובריים המסוגלים להתחלק ולהתרבות ללא הפסקה. האפשרות לגרום באופן מלאכותי להתמיינות של תאים אלו לסוגי תאים ספציפיים (כמו תאי רשתית, תאי בטא מפרישי אינסולין ועוד רבים אחרים) נבדקת בניסויים קליניים במטרה לסייע לחולים הסובלים ממחלות הנגרמות מפגיעה וחוסר תפקוד של תאים ורקמות, כמו ניוון רשתית, סכרת ומחלות נוספות. לאחר השתלתם, התאים נודדים לאזור הרקמות הפגועות, ומתפתחים לתאי רקמה בריאים המשתתפים בריפוי.

תאי גזע מושרים הם תאים ממויינים בוגרים (למשל תאי עור) ש"תוכנתו" מחדש בשיטות של הנדסה גנטית לחזור לשלבי ההתפתחות הראשוניים. בשנת 2012 זכה החוקר היפני יאמאנקה בפרס נובל לרפואה לאחר שהצליח ליצור לראשונה תאי גזע מושרים אנושיים. כאשר מקור התאים באדם עצמו, אין חשש לדחייה שלהם לאחר השתלתם כתאי גזע.

הרעיון להשתמש בתאי גזע מושרים לפתרון בעיות פוריות מגוונות נבחן במחקרים רבים הנערכים כיום באוניברסיטאות בארץ ובעולם. בין היתר, נבדקים תאי הגזע כמקור ליצירת תאי זרע ותאי ביציות מוקדמים מהם יתפתחו בהמשך תאי זרע וביצית בוגרים, שיוכלו לשמש במקרים של כשל אשכי או כשל שחלתי מוקדם. בנוסף, נבחנת האפשרות להשתיל תאי גזע ליצירת תאי אשך במקרים של פגיעה, לשיפור האיזון במערכת העצבית-הורמונלית-חיסונית, לשיקום השחלות, ולחידוש תאי רירית הרחם במקרים של רירית דקה או פגועה.

העכברונים החמודים בתמונה נולדו לאחר שמדענים מקבוצתו של היאשי ביפן הצליחו לייצר לפני מספר שנים ביציות חיוניות מתאי עור של עכברה בוגרת. לאחר הפרייתן בזרע, הוחדרו העוברים שנוצרו לרחמן של עכברות שהמליטו גורים בריאים בתום הריון תקין (התמונה מתוך כתבה שהתפרסמה בNY times בשנת 2017).

טכנולוגיות הקשורות בתאי גזע עדיין אינן בשימוש קליני יומיומי לטיפול בבעיות פוריות אנושיות. בשל ההבדלים בין עכברים לבני אדם, יש צורך בהתאמות רבות לפני שניתן יהיה ליישם את הטכנולוגיה ולסייע למטופלי פוריות. בנוסף, יש צורך להתייחס לשיקולים אתיים ולהבטיח את בטיחות הטיפול. פתרון הבעיות יוכל להוביל בעתיד לשינוי עצום בעולם טיפולי הפוריות. בין היתר ניתן יהיה לייצר ביציות להפריה ללא צורך בגרוי הורמונלי והרדמה, להפיק ביציות גם מנשים מבוגרות, ולאפשר לשני גברים אבהות ביולוגית על ידי שימוש בתאי עור של אחד מהם לייצור ביציות שיופרו על ידי זרעו של השני...

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה מאד, התגובה שלי עלולה להתעכב כשבוע...

02/09/2026

פוסט לא אמבריולוגי אבל לא פחות חשוב...

טיפולי פוריות כרוכים במספר גדול של בדיקות אינטימיות ופעולות חודרניות. למרות שהפעולות חיוניות ומהוות חלק מהטיפול, הצורך בחשיפה כה אישית בפני הצוות (רופאים, מרדימים, אחיות, טכנאיות אולטרסאונד ואמבריולוגים) יכול להיות קשה ולא נעים...

לפני מספר שנים יזמה "קרן בריאה", עמותה שהוקמה כדי להשמיע את קולן של נשים במערכת הבריאות ולקדם את זכויותיהן, סקר בהשתתפות כ-6500 נשים שבחן מה מפריע לנשים המגיעות לבדיקה גניקולוגית. בין היתר הצביע הסקר על הצורך בדאגה לפרטיות המטופלות לפני ובזמן הבדיקה, הבהרת מהות הבדיקה, יידוע לפני פעולות העלולות לגרום לכאב והסבר ממצאי הבדיקה כאשר המטופלות לבושות ויושבות.

בעקבות הסקר גובשו המלצות במטרה להביא לשינוי שיהפוך את חווית הטיפול לקלה יותר. בשנים האחרונות אימצה ההסתדרות הרפואית את ההמלצות, והן הפכו לכללי אתיקה מחייבים עבור כל הבדיקות הרפואיות האינטימיות (כולל מטופלים גברים הנזקקים גם הם לעיתים לפעולות הדורשות חשיפה). האמנה שנוסחה אומצה גם ע"י מרפאות הנשים בצה"ל, קופת חולים מכבי וחלק מבתי החולים, והיא תלויה היום במרפאות רבות ברחבי הארץ.
העבודה בחלק מיחידות ההפריה מתבצעת בתנאי עומס ולחץ זמן. במצב כזה, גם כאשר הטיפול עצמו מקצועי ויכול להסתיים בהצלחה, קורה שהדאגה לכך שהמטופלת תרגיש בנוח והחוויה תהיה נעימה ככל האפשר מתפספסת. גם בסיטואציות מוגבלות בזמן (למשל מעמד החדרת העוברים לרחם) חשוב שהדיבור יהיה בגובה העיניים, ויאפשר קבלת החלטות ממקום של הבנה. במידה ואתן חשות לא בנוח, יש מקום להאיר את תשומת לב הרופא והצוות. אני מודעת לכך שלא תמיד קל לעשות זאת, אך זה חשוב כדי שנשים לב ונעניק לכן טיפול שיהיה נעים יותר.

ממשיכה להגיב בשמחה לשאלות והערות שלכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות רבות, וייתכן עיכוב של כשבוע בתגובה שלי...

@קרן בריאה

29/08/2026

"מה קורה בכל יום מרגע שאיבת הביציות ועד להחדרת העוברים לרחם? מה אפשר לדעת על הביציות והעוברים בכל אחד מהימים?"

ההתפתחות מביציות לעוברים היא תהליך מרגש שאנו זוכים לצפות בו דרך המיקרוסקופ מדי יום. למרות שהעוברים מתפתחים באופן רציף, ניתן לזהות בכל יום מאפיינים ייחודיים המעידים על התפתחות תקינה. מקדישה את הפוסט לתיאור קצר של המהלך מרגע השאיבה ועד להתפתחות בלסטוציסטים.

יום שאיבת הביציות מוגדר כיום 0. ביום זה מתבצעת הפריה של הביציות על ידי פיזור זרע סביבן (IVF רגיל, אינסמינציה) או הזרקת כל ביצית בתא זרע בודד (ICSI, מיקרומניפולציה) לאחר קילופה מהתאים המקיפים אותה.

בשלב זה אנו יודעים את מספר הביציות שנשאבו, את איכות הזרע ואת מספר הביציות הבשלות מתוך אלו המיועדות להזרקה (כיוון שרק ביציות אלו מקולפות מהתאים המקיפים אותן).

ביום 1 אנו בודקים את הביציות לזיהוי הפריות. זהו השלב המסקרן ביותר בטיפול. בביציות שהופרו באופן תקין נצפים שני "קדם גרעינים" (pronuclei) הנראים כמו שתי עיניים במרכז הביצית, ומכילים בתוכם את החומר הגנטי של הביצית והזרע.

בשלב זה אנו יודעים את מספר הביציות שהופרו באופן תקין, וכן את רמת הבשלות של כל הביציות שנשאבו.

ביום 2 מתחילות הביציות להתחלק. הביצית המופרית אמורה להתחלק לשני תאים שווים בגדלם, שיתחלקו בהמשך ליצירת עובר בן 4 תאים. בשלב זה ניתן להבחין לראשונה בהבדלים בין העוברים. ביום 3 ממשיכים העוברים להתחלק והם מכילים בדרך כלל 6-10 תאים. בימים אלה אנו מדרגים כל עובר לפי מספר התאים שהוא מכיל, רמת הסימטריה ביניהם ואחוז שברי התאים הנצפים בו. הדרוג מאפשר לנו להשוות בין העוברים כדי שנוכל לבחור את הטובים ביותר להחדרה לרחם. על פי תכנית הטיפול, מתבצעת בחלק מהמקרים החדרת עוברים לרחם או הקפאה שלהם בשלב זה.

בימים 2-3 אנו יודעים את מספר התאים שמכיל כל עובר ואת דירוגו. חשוב לזכור שמצב העוברים בשלב זה אינו מאפשר לנבא באופן מדויק את סיכויי העוברים להמשיך להתפתח הלאה.

ביום 4 מתחילים העוברים את המעבר משלב חלוקת התאים לשלב הבלסטוציסט. התאים מתאחים עד שלא ניתן להבדיל ביניהם, והעובר הופך להיות דחוס יותר (שלב המורולה). בחלק מהמעבדות לא מסתכלים על העוברים ביום זה.

בימים 5-6 מתפתחים חלק מהעוברים לבלסטוציסטים. העובר גדל ומתנפח בתהליך מקסים הנמשך עד 24 שעות. נוצרות שתי קבוצות תאים שמאחת מהן (תאי הטרופקטודרם) יתפתח המבנה החיצוני של העובר, ומהשנייה (תאי הICM-) יתפתח העובר עצמו. מעטפת העובר הופכת דקה יותר והוא מוכן לפרוץ מתוכה ולהשתרש ברחם. כל עובר מדורג על פי רמת ההתפתחות הכללית וכן על פי המספר והלכידות של שתי קבוצות התאים. בלסטוציסטים שהתפתחו מוחדרים לרחם או מוקפאים על פי תכנית הטיפול. גידולם של יתר העוברים מופסק.

בשלב זה אנו יודעים כמה עוברים התקדמו לשלב הבלסטוציסט, ויכולים לסכם את מחזור הטיפול ואת מספר העוברים שהוחדרו לרחם או הוקפאו.

המידע הנאסף על ידינו מועבר באופן שוטף לרופאים, כך שניתן יהיה ליידע את המטופלים ולקבל החלטות מיטביות לגבי המשך הטיפול תוך כדי התפתחות העוברים במעבדה.
בתמונות, מלמעלה בכיוון השעון: התפתחות עוברים במעבדה לפי ימים. התמונות מתוך האטלס של האגודה האירופאית לפוריות http://atlas.eshre.eu.

מוזמנים להמשיך להגיב, להעיר, להציע ולשאול כל מה שעולה בדעתכם, כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס עצום של פניות, מתעכבת מעט בתשובות. משתדלת מאד לחזור לכולם תוך כשבוע...

26/08/2026

בשנים האחרונות אנחנו מזהים עלייה חדה במספר הנשים הבוחרות להקפיא ביציות או עוברים במסגרת טיפול המיועד לשימור פוריות. שתי ההתלבטויות המוצגות בהמשך אופייניות לנשים לקראת טיפול ההקפאה, ובהמשך לקראת ההפשרה, ועולות לעיתים קרובות בשאלות המופנות אליי.

✅ "כיצד כדאי לחלק את הביציות והעוברים במחזור טיפול המיועד לשימור ביציות ועוברים במקביל?"

שימור פוריות ע"י הקפאת ביציות מאפשר בהמשך בחירה בשימוש בזרע בן-זוג או תורם להפריה. כיוון שהביציות המוקפאות צריכות לעבור הפריה ולהתפתח לעוברים לאחר הפשרתן, סיכויי ההריון והלידה צפויים להיות נמוכים יותר. בנוסף, כיוון שלא ניתן לבחון את שיעור ההפריות ודרוג העוברים המתפתחים, לא ניתן לסייע למטופלת להעריך את סיכויי ההצלחה בשימוש בביציות בהמשך. בחירה בהקפאת עוברים מגדילה את סיכויי הלידה, אך מחייבת שימוש בזרע תורם בלבד. הרעיון לשלב בין הקפאת ביציות ועוברים כדי להנות בעתיד מהיתרונות שמציעה כל אחת מהגישות יכול להתאים בעיקר למטופלות אצלן מתפתחים זקיקים רבים יחסית בתגובה לגירוי ההורמונלי. ההחלטה העקרונית על יחס החלוקה בין ביציות לעוברים שיוקפאו יכולה להיות מסוכמת מראש בהתייעצות בין המטופלת לרופא. בסיום השאיבה מתבצעת הערכה ראשונית של רמת הבשלות של הביציות שהתקבלו, ואנו מיידעים את הרופא במידה ואנו מעריכים ששיעור הביציות שאינן בשלות עלול להיות משמעותי. כיוון שאין כל טעם להקפיא ביציות לא בשלות, מתבצע בשלב זה תכנון מחדש. את הביציות המיועדות להקפאה, וכן את אלו המיועדות להפריה ע"י הזרקת זרע (ICSI) נקלף מתאי הקומולוס העוטפים אותן. ההחלטה הסופית לגבי מספר הביציות להקפאה תתקבל לאחר שזיהינו כמה מהביציות אכן בשלות. מאחר ואין לנו אפשרות לנבא במדויק את מספר הביציות הבשלות ואת שיעור ההתפתחות לעוברים של הביציות שהופרו, קורה לעיתים שיחס ההקפאה בין ביציות לעוברים שונה מעט מהתכנון המקורי. במידה ומתוכנן מחזור שימור פוריות נוסף, ניתן לנסות לאזן את היחס מחדש.

✅ "כמה ביציות מומלץ להפשיר ולהפרות?"

ביציות המוקפאות לשימוש עתידי נשמרות במיכלי החנקן בקשיות מיוחדות. בקשית אחת מאוחסנות בדרך כלל 2-3 ביציות. כאשר עומדות לרשות המטופלת ביציות רבות יחסית, ניתן להחליט אם להפשיר את כולן בבת אחת, או להשתמש רק בחלקן. הפשרה של כל הביציות מאפשרת להפרות אותן תוך שימוש במנת זרע אחת בלבד (יכול להיות חשוב בעיקר במצבים בהם ההפריה מתבצעת ע"י זרע תורם יקר ערך, למשל במצב בו מדובר בלידה שנייה מאותו תורם). מספר העוברים המתפתחים צפוי להיות גדול יחסית, ולאפשר בחירה של אלו שדרוגם גבוה. עם זאת, לעיתים קרובות נוצר צורך בהקפאה נוספת של עוברים עודפים, שעברו כבר הקפאה כביציות. הפשרת קבוצת ביציות קטנה מחייבת שימוש במנות זרע נוספות להפשרות הבאות, ולעיתים אינה מאפשרת התפתחות של מספר עוברים אופטימלי להחדרה או אפשרות לבחור בעוברים שדרוגם גבוה יותר. מצד שני, לרוב אין צורך בהקפאה נוספת של העוברים.

ההחלטה לגבי מספר הביציות שיופשרו מתקבלת בדיון בין המטופלת לרופא ומועברת למעבדה. במידה ואנו מזהים במהלך ההפשרה שחלק מהביציות לא שרדו, מופשרות לעיתים ביציות נוספות לאחר התייעצות עם הרופא.

מוזמנים להמשיך לשאול, לשתף ולהציע כל דבר שעולה בדעתכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות חריג, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

22/08/2026

על בחירות בטיפולי הפריה...

שאלות הנוגעות לבחירת יחידת ההפריה בה כדאי לעבור את הטיפולים מופנות אליי כמעט מדי יום ע"י מטופלים ומטופלות העושים את הצעדים הראשונים במסע לילד, או מעוניינים בשינוי לאחר מספר טיפולים שעדיין לא הסתיימו בהצלחה. מקדישה את הפוסט למענה על השאלות הנפוצות ביותר.

🟪 "האם חשוב יותר לבחור את הרופא, או את המעבדה בה יתבצע הטיפול?"

טיפולי הפריה מחייבים שיתוף פעולה בתוך כל חלקי הצוות. כדי שהטיפול יצליח, יש חשיבות עצומה גם לרופא וגם למעבדה. תכנון הפרוטוקול ע"י הרופא ותשומת הלב לפרטים, לפני ותוך כדי הטיפול ההורמונלי, חיוניים כדי שבמעבדה יתקבלו ביציות בשלות באיכות טובה מהן ניתן ליצור עוברים בדרוג גבוה. מצד שני, המיומנות והמקצועיות של הצוות האמבריולוגי משפיעות במידה רבה על היכולת להפוך את הביציות והזרע שאנחנו מקבלים לעוברים איכותיים וטובים. אין גורם "חשוב" יותר.

🟦 "האם יש נקודות עקרוניות הקשורות במעבדה שמומלץ לבדוק לפני שבוחרים לעבור טיפול ביחידת IVF מסויימת?"

המעבדות ביחידות ההפריה בארץ מצויידות לרוב במכשור המעניק לביציות ולעוברים תנאים מיטביים לגידולם, וצוותי האמבריולוגים העובדים בהן מקצועיים ומנוסים. שימוש בשיטות מתקדמות ובציוד חדיש יכול להגדיל את הסיכוי להתפתחות עוברים בדרוג גבוה, ולאפשר בחירה נכונה יותר של אלו שהפוטנציאל שלהם להשתרש נראה טוב יותר. השאלות הבאות מתייחסות לנקודות העיקריות שכדאי לשים לב אליהן:

- האם באינקובטורים יש הפרדה מלאה בין התאים בהם גדלים עוברים של מטופלות שונות? במידה וכן, תנאי הטמפרטורה והגזים האופטימליים נשמרים באופן רצוף גם כאשר האינקובטור נפתח לצורך טיפול בעוברים של מטופלות אחרות.
- האם במעבדה נהוג לגדל את העוברים לשלב מתקדם (בלסטוציסטים, עוברים בני 5-6 ימים) כאשר התפתחותם מתאימה לכך? במידה וכן, הגידול יכול לאפשר בחירה טובה יותר של עוברים שהצליחו לעבור בהצלחה שלב נוסף בהתפתחות.
- האם במעבדה מגדלים את העוברים באינקובטורים בהם מתבצע צילום רציף של כל עובר בנפרד למעקב אחרי התפתחותו (אמבריוסקופים)? במידה וכן, ניתן לזהות בקלות רבה יותר מאפיינים חריגים בהתפתחות (אם קיימים), ולבחור טוב יותר את העוברים המתפתחים עפ"י הדגם הצפוי.

🟩 "איך אפשר לדעת באיזה יחידת IVF בארץ סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר?"

אין דרך לדעת... שיעור ההריונות (ובעיקר שיעור הלידות), המחושב לפי גיל המטופלת מתוך מספר התחלות מחזורי הטיפול, הוא המדד החשוב ביותר המעיד על סיכויי ההצלחה. הנתונים נאספו עד לפני מספר שנים מיחידות ההפריה בארץ ע"י משרד הבריאות, עובדו וסוכמו ע"י מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות. הנתונים השנתיים הארציים פורסמו לאורך מספר שנים במסד הלאומי לטיפול הפריה חוץ גופית, אך מעולם לא בחלוקה לפי יחידות בודדות.

🟨 "האם קיימים הבדלים בין טיפול ביחידת הפריה ציבורית או פרטית?"

קיימים יתרונות בכל בחירה. כאשר מבצעים את הטיפול אצל רופא פרטי, הוא אחראי על כל ההחלטות שיש לקבל, ולרוב יהיה זמין למטופלים וילווה אותם לאורך כל שלב בדרך. ביחידת הפריה ציבורית, מעורבים לעיתים קרובות מספר רופאים בטיפול, כך שיותר עיניים בוחנות את התיק, ומתאפשרת חשיבה והעלאת רעיונות משותפת. בהתאמה, גם צוות האמבריולוגים ביחידה ציבורית יהיה לרוב מעורב יותר בישיבות צוות ובהחלטות הנוגעות לטיפול בביציות, בזרע ובעוברים.

כיוון שרוב טיפולי ה-IVF בישראל מתבצעים כיום ביחידות הפרטיות, היחידות הציבוריות בדרך כלל פחות עמוסות. הפעילות במעבדות אלו מתקיימת בעיקר במסגרת שעות של יום עבודה רגיל. פעילות המעבדה ביחידות הפרטיות (ובחלק מהיחידות הציבוריות) מתבצעת גם בסופי שבוע ובחגים.

⬜️ "האם מומלץ להזמין השגחה חיצונית כדי להקטין את הסיכון לטעויות במעבדה?"

כיוון שמחירה הנורא של טעות ברור לנו, נהלי העבודה בכל מעבדות ההפריה מיועדים לוודא שכל תינוק שמגיע לעולם אחרי טיפולי הפריה נוצר מהזרע והביצית הנכונים. הנהלים מחמירים וכוללים זיהוי חד משמעי של המטופלות ובני זוגן, זיהוי של החומר הביולוגי ע"י שני אנשי צוות בכל שלב שבו יש סיכון (ולו המזערי ביותר) לבלבול, ולאחרונה גם זיהוי ע"י מערכות אלקטרוניות ייחודיות ברוב המעבדות. נהלי הזיהוי מחייבים אותנו תמיד, ומיועדים לשמור על העוברים, הביציות והזרע של כולם.

במהלך השנים הוקמו מספר מכונים המספקים השגחה חיצונית בתשלום. כיוון שמדובר בהשגחה הלכתית, היא פתוחה אך ורק לזוגות הנשואים עפ"י ההלכה ולנשים המעוניינות להקפיא ביציות ללא הפריה, ולא מתאפשרת בסופ"שים ובחגים. נוכחות המשגיחות (לפעמים מספר משגיחות מכמה מכוני השגחה בו זמנית במעבדות ששטח העבודה בהן קטן) אינה משנה בשום צורה את נהלי הזיהוי המחייבים אותנו, ואינה מסייעת בדרך כלשהי לצוות המעבדה. ברוב המעבדות אין נעילה של התאים בהם מאוחסנים העוברים הנמצאים בהשגחה, אלא סימון בלבד. במהלך שנים רבות של עבודה במעבדה ואלפים רבים של מחזורי טיפול שלוו ע"י השגחה, לא נתקלתי מעולם במצב שבו טעות נמנעה ע"י משגיחה מבלי שזוהתה ע"י צוות המעבדה.

כיוון שלכל מטופלת או זוג יש העדפות או נקודות החשובות להם יותר, אין בחירה "נכונה" או "לא נכונה", אלא בחירה אישית שנראית מתאימה ונכונה לאותו רגע. חשוב בעיניי לבחון את התחושות והתוצאות תוך כדי טיפול, ולא לחשוש לבצע שינוי במידה ואתם מרגישים שהגיע הזמן לכך...

ממשיכה לענות בשמחה לשאלות שלכם על הדף או בהודעות פרטיות (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

19/08/2026

"מה נחשב ליחס תקין בין כמות הביציות הנשאבות למספר העוברים הראויים להחדרה לרחם או הקפאה? אם נשאבו לי 10 ביציות... כמה עוברים צפויים להתקבל?"

השאלות בכותרת הפוסט נשאלות כמעט מדי יום בקבוצות הפוריות בפייסבוק, וגם בפניות פרטיות שאני מקבלת ממטופלים ומטופלות המבינים לקראת סוף מחזור הטיפול שמספר העוברים העומדים לרשותם קטן משמעותית ממספר הביציות שנשאבו. שמחה להתייחס ולנסות להרגיע...

מצב שבו כל הביציות שנשאבו מתפתחות לעוברים שניתן להחדירם לרחם או להקפיאם הוא נדיר. לרוב, מתרחשת ירידה טבעית במספר בכל שלב לאורך התפתחות העוברים במעבדה. הבנת הפער הצפוי יכולה לצמצם את תחושת האכזבה ולאפשר התאמה של הציפיות למציאות.

הערכים המופיעים בהמשך מוגדרים כתקינים עבור כל שלב, ומאפשרים לנו לנטר את התהליכים המתבצעים במהלך גידול העוברים במעבדה. ערכים אלו גובשו בשנים האחרונות על בסיס הספרות המדעית והנסיון העצום שנצבר ביחידות רבות בעולם על ידי הארגון האירופאי לפוריות (ESHRE) וארגון האמבריולוגים העולמי (ALPHA).

כאשר 75% מתוך הביציות שנשאבו בשלות, שיעור הביציות הבשלות נחשב תקין. שיעור זה תלוי בנתוני המטופלת ובפרוטוקול הטיפול ואינו מדד אמבריולוגי, אך הוא משפיע על כל המדדים הנגזרים ממנו בהמשך.

שיעור ההפריות התקינות המתקבלות למחרת השאיבה תלוי בנתוני הביציות והזרע, בשיטת ההפריה ולעיתים בגורמים נוספים. הפריה תקינה של 65% מהביציות הבשלות שהוזרקו על ידי ICSI, ושל 60% מהביציות הבשלות שטופלו ב-"IVF רגיל" נחשבת כערך תקין.

רוב הביציות המופרות מתפתחות והופכות לעוברים. כיוון שדרוגם של חלק מהעוברים המתקבלים אינו גבוה, כמעט לא קורה שכולם ראויים להחדרה לרחם או להקפאה. התפתחות של45% מהביציות שהופרו לעוברים בני 7-8 תאים בדרוג טוב נחשבת תקינה. במידה ומתבצע גידול של כל הביציות המופרות לשלב מתקדם, תחשב התפתחות של 40% מהן לבלסטוציסטים כתקינה.

כאשר מחשבים את סה"כ ההתפתחות הצפויה לאורך הדרך, היווצרות של 2-3 עוברים באיכות טובה מתוך 10 ביציות נחשבת תקינה על פי הערכים שהוגדרו. לשמחתנו, בחלק גדול מהמקרים הפחת בין השלבים קטן יותר, ולכן שיעור ההתפתחות המתקבל גבוה יותר. פער החורג מהערכים התקינים מתקבל במקרים רבים במחזור הטיפול הראשון, כאשר תגובת השחלות לטיפול ההורמונלי ותגובת הביציות והזרע לטיפול במעבדה עדיין לא מוכרים. ברוב המקרים, תוצאות המחזור הבא יהיו טובות בהרבה. במצבים בהם מתעוררת תחושה שהפער גדול מדי, מומלץ מאד לפנות לרופא או לצוות המטפל כדי לנסות לנתח את התוצאות שלב אחרי שלב, ולאתר גורמים אפשריים לבעיה ודרכים לפתרון.

אשמח להמשיך לענות לכל שאלה שמעניינת אתכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה, ייתכן עיכוב של כשבוע בתשובה שלי...

15/08/2026

"איך נקבע אם עובר יהיה בן או בת? האם ניתן להשפיע על מין העובר במהלך טיפולי פוריות?"

רוב התאים בגופנו מכילים 46 כרומוזומים הנושאים את החומר התורשתי (23 מכל אחד מהורינו). תאי הזרע והביצית שונים מיתר התאים וכל אחד מהם מכיל רק 23 כרומוזומים, מפני שהייעוד שלהם שונה. עם האיחוד בין הזרע לביצית (באופן טבעי או במעבדה) נוצר תא חדש המכיל 46 כרומוזומים. חלוקות חוזרות של התא יוצרות עובר שלם, שכל תא שלו (פרט לתאי המין) יכיל עותקים של 23 זוגות הכרומוזומים שהיו בתא המאוחד. מתוך כלל הכרומוזומים, ל-22 זוגות מבנה זהה בזכרים ונקבות. הזוג הנוסף, כרומוזומי המין, שונה בין המינים וקובע האם התינוק שיוולד יהיה בן או בת. כרומוזומי המין מסומנים X ו-Y. כיוון שנשים נושאות תמיד שני עותקים של כרומוזום X, כל הביציות שהן מייצרות נושאות עותק בודד של כרומוזום זה. לעומת זאת, גברים נושאים עותק אחד של כרומוזום X ועותק אחד של כרומוזום Y, ולכן מחצית מתאי הזרע שגופם מייצר נושאים את כרומוזום X הנקבי, והמחצית השנייה את כרומוזום Y הזכרי.

כיוון שהביצית נושאת רק את כרומוזום X, ותא הזרע יכול לשאת את כרומוזום X או Y, מין העובר נקבע למעשה על ידי האב. כפי שניתן לראות באיורים 1 ו-2, כאשר הביצית מופרית על ידי תא זרע הנושא את כרומוזום X, העובר הנוצר יכיל שני עותקים שלו (XX) ויתפתח לנקבה. לחילופין, במידה וההפריה מתרחשת על ידי תא זרע הנושא את כרומוזום Y, יכיל העובר את שני סוגי הכרומוזומים (XY) ויתפתח לזכר.

לאורך השנים נוסו שיטות רבות (טבעיות ובמעבדה) לשינוי היחס הטבעי של 1:1 בין זרעים הנושאים את כרומוזום X לאלו הנושאים את כרומוזום Y, במטרה לאפשר להורים המעוניינים בכך להגדיל את הסיכויים ללידת בן או בת. כיוון שכרומוזום Y קטן וקל יותר מכרומוזום X (כפי שניתן להתרשם מתמונת המיקרוסקופ האלקטרוני באיור 3), מהירות תנועתו של תא הזרע הנושא אותו גבוהה קצת יותר. לעומת זאת, שרידותם של תאי זרע הנושאים את כרומוזום X גדולה יותר. טיפולים מעבדתיים שפותחו מתוך כוונה להפריד בין תאי זרע "זכריים" ל"נקביים" על סמך משקלם, מהירות תנועתם או שרידותם אינם אמינים ולא הוכיחו את עצמם עד היום. לכן, טיפולים אלה לא מומלצים ואינם מוצעים על ידי אף יחידת הפריה בארץ.

השפעה על מין העובר בשלב ההפריה במעבדה אינה אפשרית מפני שאין לנו שום דרך לדעת האם תא הזרע שאנו מזריקים מכיל את כרומוזום X או Y. הדרך היחידה לבדיקה אמינה של מין העובר היא דגימת תאים ממנו לאחר שכבר נוצר, ולפני שהוחדר לרחם, לצורך אבחון טרום השרשתי. הבדיקה מתבצעת לרוב במצבים בהם אחד ההורים נושא גן למחלה גנטית הפוגעת רק בבנים או רק בבנות. מתוך כלל העוברים המתקבלים ומאובחנים (זכרים ונקבות), מוחדרים לרחם העוברים מהמין שאינו צפוי לחלות. במדינת ישראל יש אישור לשימוש בשיטה זו לצורך קביעת מין העובר במקרים של בעיות גנטיות הקשורות לכרומוזומי המין. בנוסף, זוגות שיש להם 4 ילדים ויותר מאותו מין (ללא ילדים מהמין השני) זכאים לבחירת מין העובר רק לאחר אישור של ועדה מיוחדת, ובמימון עצמי מלא.

במחקר שפורסם לפני כשבע שנים, ניסו החוקרים מקבוצת המחקר של Supramanian להבין האם היחס בין לידות בנים לבנות בעקבות טיפולי פוריות שונה מהיחס לאחר הריונות ספונטניים. לצורך זה נותחו תוצאות הלידה של עובר יחיד מיותר ממיליון מחזורי טיפולי הפריה שנערכו באנגליה ובווילס בשנים 1991-2016. החוקרים גילו שעבור כל 100 לידות בהן נולדה בת נולדו 104 בנים, בדומה להתפלגות הלידות מהריונות ספונטניים באותה תקופה (105 בנים לכל 100 בנות). כאשר ניתחו את הלידות על פי שיטת ההפריה, הסתבר שהיחס בנים:בנות גבוה יותר במקרים בהם בוצע פיזור זרע סביב הביציות (110 בנים לכל 100 בנות), ונמוך יותר במקרים בהם הביציות הוזרקו (98 בנים לכל 100 בנות). גם כאשר הוחדרו בלסטוציסטים לרחם היה היחס בנים לבנות גבוה יותר.

קישור למאמר:https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6778287/pdf/hoz020.pdf

מוזמנים להמשיך להעביר אליי שאלות, הערות והצעות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

12/08/2026

עוד קצת על הקפאה והפשרה - מרחיבה ועונה על מספר שאלות חוזרות בעקבות הפוסט שהעליתי בסוף השבוע...

🟢 "כמה זמן אפשר לשמור עוברים בהקפאה?"

לפני הקירור שלהם לטמפרטורה בה יישמרו בהמשך, מודגרים העוברים לזמן קצר בתמיסות שמיועדות להגן עליהם מפגיעה בתאים העלולה להתרחש עקב יצירת גבישי קרח. לאחר הקירור הם מאוחסנים במיכלים מיוחדים המכילים חנקן נוזלי בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. בקור העז השורר במיכל נעצרים כל התהליכים הביולוגיים, כך שהעוברים נשמרים בדיוק בשלב ההתפתחות אליו הגיעו לפני שהוקפאו. כל עוד לא מוציאים את העוברים מהמיכל לצורך הפשרתם, הם יכולים להישמר למשך שנים ארוכות ללא פגיעה בסיכויי ההריון והלידה בעתיד.

🟡 "האם יש הבדל בשרידות בין עוברים שהוקפאו בשיטת ההקפאה האיטית לכאלה שהוקפאו בשיטת הויטריפיקציה? האם יש טעם להפשיר עוברים שהוקפאו בשיטה האיטית?"

הקפאת עוברים מלווה את טיפולי ההפריה כמעט מראשיתם. עד לפני כ10-15 שנה, הוקפאו העוברים ברוב יחידות ההפריה בארץ בשיטת ההקפאה האיטית. שיעורי השרידות הטובים (כ-80%) של עוברים שהוקפאו בשיטה זו איפשרו את לידתם של מיליוני תינוקות בעולם. פיתוח שיטת הויטריפיקציה (זיגוג) העלה את שיעור העוברים השורדים ליותר מ-90%, ואיפשר להקפיא גם ביציות (ששיעור השרידות שלהם בהקפאה איטית היה נמוך ביותר). כיום מוקפאים כל העוברים בארץ בשיטה זו. עבור חלק מהמטופלים והמטופלות החוזרים לטיפול לאחר תקופה ארוכה (לעיתים קרובות בעקבות לידה משמחת), מאוחסנים במעבדה עוברים שהוקפאו בשיטת ההקפאה האיטית. למרות שסיכוייהם של עוברים אלו לשרוד מעט נמוכים יותר, הפשרתם מסתיימת ברוב המקרים בהצלחה, והם מוחדרים לרחם בתקווה שימשיכו להתפתח עד ללידה.

🟠 "כיצד ניתן לזהות האם עובר או ביצית שרדו בשלום את תהליך ההקפאה וההפשרה?"

הסכנה העיקרית בזמן ההקפאה היא פגיעה בביצית או בתאי העובר כתוצאה מגבישי קרח הנוצרים תוך כדי ירידת הטמפרטורה. פגיעה כזו עלולה להסתיים בהרס של התאים. לקראת הקפאת העוברים אנו מציינים על גבי טופס מיוחד את מספר התאים שמכיל כל עובר ואת דירוגו. לאחר ההפשרה אנו בודקים את מספר התאים ששרדו מתוך סה"כ התאים שהוקפאו, בתקווה לזהות שכולם חיוניים. תא שלא שרד מזוהה על פי צבע ומרקם הנבדלים מאלו של תא ששרד. עובר שיותר ממחצית התאים שלו שרדו מוגדר כראוי להחדרה לרחם. כיוון שביצית מכילה תא אחד בלבד, היא מוגדרת כראויה להזרקה כאשר הצבע והמרקם שלה לאחר ההפשרה זהים למצב לפני ההקפאה. למרות שהפגיעה בתאים מתרחשת לרוב בזמן ההדגרה לקראת ההקפאה ובהעברה לחנקן נוזלי, בעיית השרידות מתגלה לרוב רק בשלב ההפשרה. חשוב לדעת שבדרך כלל בעיה בשרידות היא נקודתית, ולרוב לא מאפיינת ביציות או עוברים נוספים שהוקפאו באותו מחזור טיפול או במחזורים אחרים.

🔴 "האם העברה של ביציות או עוברים מיחידת הפריה אחת לשנייה פוגעת בסיכויים שלהם להמשיך להתפתח ולהשתרש ברחם?"

שינוע דגימות המכילות חומר ביולוגי בין יחידות ההפריה מתבצע באופן יומיומי. העברת הדגימות מתבצעת כמעט תמיד באופן עצמאי, לאחר תיאום המועד עם שתי היחידות. הדגימות מוכנסות למיכל ייעודי המכיל חנקן נוזלי שיאפשר שמירה על "שרשרת הקור" וימנע פגיעה בביציות או בעוברים. כמות החנקן במיכל מספיקה להעברה בטוחה גם בין יחידות מרוחקות, אך יש להקפיד שלא יטולטל או יתהפך בדרך. חשוב לוודא בזמן איסוף הדגימה שמתקבל טופס המיועד ליחידה המקבלת ובו תאור מדוייק של תכולת המיכל (מספר מבחנות / קשיות, מספר ביציות / מספר עוברים, שלב ההקפאה, שיטת ההקפאה). כאשר ההעברה מתבצעת ללא תקלות, וצוות המעבדה המקבלת מיומן בשימוש בקשיות, בתמיסות ובפרוטוקול הפשרה התואמים לפרוטוקול ההקפאה, העברת הדגימות לא אמורה לפגוע בסיכויי ההצלחה.

מוזמנים להעלות כל שאלה נוספת על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עומס הפניות אליי כרגע גבוה מאד, ולכן חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

08/08/2026

"איך מקפיאים את העוברים שנשארים אחרי ההחדרה לרחם? כמה זמן אפשר לשמור עוברים מוקפאים במעבדה?"

כאשר שואלים אנשים שמעולם לא ביקרו אצלנו איך הם חושבים שנראית מעבדת IVF, הם יתארו בדרך כלל חדר שבו מיכלים המלאים בחומר מבעבע ממנו עולים אדים. תמונותיהם של מיכלי החנקן הנוזלי בהם נשמרים העוברים המוקפאים מופיעות לעיתים קרובות בכתבות טלוויזיה ועיתונות העוסקות בהפרייה חוץ גופית. בפועל, תהליך ההקפאה מתחיל הרבה לפני ההעברה למיכלים, ומיועד להביא את העוברים הזעירים והעדינים למצב שבו יהיו מוגנים בפני הקור השורר במיכל (מינוס 196 מעלות!) למשך זמן ממושך. הקפאת עוברים עודפים חוסכת למטופלת את הצורך במחזור נוסף של טיפול הורמונלי אינטנסיבי ושאיבת ביציות הכרוכה בהרדמה והתאוששות. מחזור טיפול להחדרת עוברים מוקפאים הוא תהליך פשוט יחסית המתבסס על מעקב אחרי ביוץ טבעי או טיפול הורמונלי חליפי, לפי החלטת הרופא.

בשנת 1984 נולדה באוסטרליה זואי, התינוקת הראשונה בעולם שהתפתחה מעובר שהוקפא, הופשר והוחדר לרחם. במשך יותר מ20 שנה בוצעה הקפאת עוברים בשיטה האיטית, שהתבססה על הדגרת העוברים בחומרים מיוחדים שיגנו עליהם מפני הקור, ולאחר מכן הכנסתם למבחנות והורדת טמפרטורה מדורגת וממוחשבת. היווצרות של גבישי קרח תוך כדי תהליך הקירור פגעה לעיתים קרובות בחלק מתאי העוברים, וגרמה לירידה בסיכויי השרידות שלהם, ולשיעור הריונות ולידות נמוך יותר בהשוואה להחדרה של עוברים טריים.

לפני יותר מעשור נכנסה לשימוש שיטת הויטריפיקציה (זיגוג), שיטת הקפאה חדשה המתבססת על קירור מהיר מאד המאפשר הפיכה של חומר למוצק ללא יצירת גבישים. לקראת ההקפאה אנו מדגירים את העוברים למשך מספר דקות בחומרים צמיגים במיוחד, שאינם מאפשרים יצירה של גבישי קרח. מיד לאחר מכן נטענים העוברים לתוך קשיות הקפאה מיוחדות המסומנות בפרטי המטופלת, והן מועברות בזריזות לחנקן נוזלי. מאז שהתחלנו להקפיא את העוברים בשיטה זו, נרשמים שיעורי הצלחה גבוהים במחזורי טיפול בהם מוחדרים לרחם עוברים מוקפאים, הדומים לשיעורי ההצלחה בהחדרת עוברים טריים. בשנים האחרונות מתבצעת בכל היחידות בארץ הקפאת עוברים בויטריפיקציה בלבד.

אחסון העוברים המוקפאים מתבצע במיכלים מיוחדים המכילים חנקן נוזלי בטמפרטורה של 196- מעלות. הקור העז מאפשר עצירה של התהליכים הביולוגיים ושמירה על העוברים בשלב ההתפתחות אליו הגיעו למשך שנים ארוכות ללא פגיעה בסיכויי ההריון והלידה בעתיד. פגישה עם שני אחים שנוצרו במעבדה יחד כתאומים, אך הוחדרו לרחם ונולדו בהפרש של מספר שנים, היא תמיד ארוע משמח ומרגש מאד. לידתה של התינוקת מולי בארה"ב לפני כשש שנים, התרחשה 27 שנים לאחר שהוקפאה כעובר. היא הצטרפה לאחותה אמה, שנולדה לאחר הפשרת עובר אחר מאותה קבוצה 3 שנים קודם!

עפ"י הנחיות משרד הבריאות, נשמרים כיום העוברים בהקפאה למשך 5 שנים ללא תשלום, כאשר לאחר מכן זכאיות יחידות ההפריה לגבות תשלום עבור המשך האחסון.

בתמונות:
מימין: כותרת עיתון משנת 1984 המבשרת על לידתה של זואי, התינוקת הראשונה שנולדה לאחר הקפאה והפשרה של עוברים. משמאל: תמונות מתוך כתבה (2020) המבשרת על לידתה של מולי, אחותה של אמה (למעלה), וכתבה המבשרת על לידתם של לידיה וטימותי, תאומים שנולדו בשנת 2022 לאחר שנשמרו בהקפאה כעוברים במשך כ-30 שנה (למטה).

מוזמנים להמשיך להגיב ולשאול כאן על הדף או בפרטי (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב ריבוי שאלות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...