https://www.facebook.com/143622892872718/

Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ, Jerusalem (2026)

17/06/2026

כמה מילים על קבלת החלטות...

בעקבות הפוסט שהעליתי בסוף השבוע לגבי דרוג עוברים בימים הראשונים, ולקראת הפוסט שיעלה בסופ"ש הקרוב ויעסוק בדרוג עוברים בשלב מתקדם (בלסטוציסטים)... מתייחסת לשאלות שעולות לעיתים קרובות על הדף, בפניות פרטיות וגם בקבוצות הפוריות לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים במהלך גידול העוברים, ובעיקר לקראת החדרתם לרחם או הקפאתם.

בעקרון, אפשרי ומקובל להחדיר לרחם או להקפיא עוברים בכל שלב התפתחות מרגע החלוקה הראשונה, כלומר בימים 2-6. במקרים חריגים ניתן להחדיר לרחם או להקפיא גם ביציות מופרות יום לאחר השאיבה, עוד לפני שהתחילו להתחלק, כפי שקרה פעמיים בשנה האחרונה עם תחילת הסבבים מול איראן. קיימים יתרונות וחסרונות לבחירה בכל שלב.

בעקרון, ככל שהגידול במעבדה נעצר בשלב מוקדם יותר, סביר שיוקפאו יותר עוברים, אבל המידע שלנו לגבי דירוגם (שיש מתאם בינו לבין איכותם והסיכויים שלהם להתפתח עד ללידה) יהיה מצומצם יחסית. גידול לשלב הבלסטוציסט מאפשר בחירה של עוברים שעברו בהצלחה עוד שלב חשוב בהתפתחות ולכן סיכוייהם להמשיך את הדרך גבוהים משמעותית. יחד עם זה, חייבים להביא בחשבון שייתכן שמספר העוברים שיתפתחו יהיה נמוך, או שלא יתפתחו עוברים כלל.

נכון להיום, אין "גישת זהב" לגבי מועד סיום גידול העוברים במעבדה שמתאימה לכולם. אילו היתה כזו, החיים של כולנו היו קלים יותר מאחר והיה נוהל זהה לגבי כל עובר של כל מטופלת בכל מחזור. כיוון שביולוגיה היא לא מדע מדוייק כמו מתמטיקה, תגובת העוברים לתנאי המעבדה או הרחם יכולה להיות שונה בין נשים שונות, מחזורי טיפול שונים של אותה אישה או אפילו עוברים שונים שנוצרו באותה שאיבה. אין לנו דרך אמיתית להעריך מה נכון יותר עבור כל מטופלת בכל מחזור טיפול, ולכן אנו משתדלים בהתייעצות עם הרופא לבחור בכל פעם מחדש את האסטרטגיה שנראית הטובה ביותר עפ"י מספר העוברים ודרוגם בתחילת הדרך – החדרה לרחם והקפאה של כל העוברים בשלב מוקדם, חלוקה של העוברים כך שחלקם יוחדרו לרחם וחלקם ימשיכו לגדול במעבדה, או גידול של כולם לשלב מתקדם. לצערנו, קורה שמסתבר בדיעבד שהבחירה לא היתה אופטימלית, אבל ההחלטה נעשית תמיד מתוך מחשבה ותקווה לעשות עבורכן, ועבור העוברים, את הטוב ביותר.

מקריאה של פוסטים ותגובות שעולות ברשת (וגם אצלי בדף) מדי פעם, נראה שיש בחלק מהמקרים בעיה בהעברה וקבלה של המידע, כך שמתקבלת תחושה שההחלטות נעשות בצורה אוטומטית או שרירותית. למרות שזה לא תמיד קל, במצבים בהם אתן מתקשות להבין מה עומד מאחורי החלטה שהתקבלה, חשוב להתעקש על התקשורת עם הרופא, או מישהו מצוות המעבדה, ולקבל הסבר שיאפשר לסיים את הטיפול בתחושה טובה יותר.

ממשיכה להיות זמינה לשאלות ותגובות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו 💜 שאינו קבוצה סגורה). עקב עומס פניות גבוה מאד, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

13/06/2026

"מה משמעות הדרוג הניתן לעוברים? מה ההבדל בין עוברים המדורגים A, B, C או D?"

הרבה מהשאלות המופנות אליי ממטופלים ומטופלות עוסקות בניסיון להבין כיצד אנחנו מדרגים את העוברים המתפתחים במעבדה. הפוסט של היום עוסק בדרוג עוברים בימים השני והשלישי לאחר השאיבה. בסוף השבוע הבא אתייחס לדרוג של עוברים הנשארים לגידול לשלב מתקדם (בלסטוציסטים).

המעקב אחרי העוברים הזעירים הגדלים באינקובטורים מתבצע במרווחי זמן קבועים. חלוקת התאים הראשונה מתרחשת לרוב ביום 2, יומיים לאחר שאיבת הביציות. בימים השני והשלישי להפריה מתחלקים תאי העובר ומכפילים את עצמם. מתחילת שלב החלוקה ועד לסיום שהותם במעבדה מתבצע דרוג של העוברים, המאפשר לנו לעקוב אחרי התפתחותם לאורך הזמן ולהשוות ביניהם. התמונות המצורפות נלקחו מתוך האטלס של האגודה האירופאית לפוריות - http://atlas.eshre.eu. הדרוג בשלבים הראשונים מורכב מספרה ואות (או משתי ספרות בחלק מהמעבדות). הספרה מתארת את מספר התאים שמכיל העובר. מורפולוגיית (צורניות) העובר מוגדרת באמצעות אחת מארבע דרגות, כאשר 1 (או A) הוא הדרוג הגבוה ביותר ו-4 (D) הנמוך ביותר. בדרוג המורפולוגי משוקללים שני גורמים: רמת הסימטריה בין התאים (עד כמה התאים דומים בקוטר שלהם זה לזה), ואחוז שברי התאים הנוצרים לעיתים קרובות כאשר תא (או מספר תאים) מתפרק בזמן החלוקה. בחלק מהיחידות מקובלים גם דרוגי ביניים, כמו A/B או 2-3.

עובר בדרוג "A" מתאים ליום ההתפתחות מבחינת מספר התאים (2-4 תאים ביום 2, 6-12 תאים ביום 3), מכיל תאים סימטריים ואינו מכיל שברי תאים. בשורה העליונה של האיור המצורף (משמאל לימין), עוברים בני 2 ו-4 תאים (יום 2) ועובר בן 8 תאים (יום 3), כולם בדרגה A. שני העוברים הימניים הוחדרו לרחם והתפתחו להריון.

עובר בדרוג "B" מתאים גם הוא ליום ההתפתחות מבחינת מספר התאים, אך ייתכן ונזהה הבדלים קלים בסימטריה של התאים או נוכחות של שברי תאים בכמות קטנה. למרות שדרוגם מעט נמוך יותר, גם לעוברים אלה סיכוי טוב להגיע עד ללידה, הם שורדים לרוב היטב הקפאה והפשרה, ומתפתחים לבלסטוציסטים בשיעורים דומים לאלו הנצפים בעוברים שדורגו A. בשורה השנייה: משמאל, עובר בן יומיים המכיל 4 תאים שווים בקוטרם ומעט (15-20%) שברי תאים. העובר הוחדר לרחם והשתרש. מימין, עובר בן 3 ימים המכיל 6 תאים שקוטרו של אחד מהם גדול מהיתר. העובר הוקפא.

עובר בדרוג "C" מכיל לרוב אחוז גבוה של שברי תאים, ובמקרים רבים ניתן לזהות גם הבדלים ניכרים בקוטר התאים המרכיבים אותו. בשל התפרקות של חלק משמעותי מהתאים, קורה שמספר התאים קטן מהצפוי ביום ההתפתחות. במידה ולא התפתחו עוברים נוספים שדרוגם גבוה יותר, ניתן להחדיר עוברים המדורגים C לרחם בתקווה שהתאים השלמים המצויים בהם יצליחו להמשיך להכפיל את עצמם, והעובר יתפתח לבלסטוציסט וישתרש. עוברים בדרוג C אינם מתאימים להקפאה, כיוון שסיכויי השרידות שלהם נמוכים מאד. אנו ממשיכים לגדל אותם יומיים או שלושה נוספים, ומקפיאים אותם במידה והם מצליחים להתפתח לבלסטוציסט בדרוג מתאים. בשורה השלישית: משמאל, עובר המכיל 3 תאים לא סימטריים וכ-40% שברי תאים. מימין, עובר המכיל 6 תאים לא סימטריים וכ30-40% שברי תאים. שני העוברים לא הוחדרו לרחם.

עובר בדרגה "D" (שורה תחתונה) מכיל שברי תאים בלבד ונמצא בתהליך של התפרקות. כיוון שאין לו כל סיכוי להמשיך להתפתח, גידולו במעבדה מופסק. לשמחתנו, עוברים בדרגה זו אינם נצפים במיקרוסקופ לעיתים קרובות.

סטטיסטית, ככל שדרוג העובר גבוה יותר, סיכוייו להתפתח, להשתרש ולהגיע עד ללידה גבוהים יותר. עם זאת, חשוב לזכור שהגורם החשוב ביותר הוא התקינות הגנטית של העובר, אותה לא ניתן לזהות במיקרוסקופ. לכן, ייתכן מדי פעם שעובר שדרוגו בינוני (ולעיתים אפילו נמוך) יהיה תקין ויצליח להתפתח עד ללידה, ולהיפך.

מוזמנים להמשיך להגיב ולשאול כאן על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

10/06/2026

"האם ניתן להעביר דגימות המכילות חומר ביולוגי בין יחידות הפריה שונות בארץ ובעולם? כיצד עושים זאת?"

כמעט בכל יום מגיעות אליי פניות ממטופלות המתלבטות האם להעביר דגימות המכילות זרע, ביציות או עוברים בין יחידות בארץ, או בין יחידות בארץ ובחו"ל. מעבר של מטופלים ומטופלות מיחידת IVF אחת לאחרת לצורך המשך טיפול הוא מצב שכיח. בחלק מהמקרים הם מבקשים להעביר עימם זרע, ביציות או עוברים המאוחסנים במרכז בו טופלו עד כה, ולכן שינוע דגימות מוקפאות בין היחידות מתבצע באופן יומיומי. הפשרה לא מכוונת של הדגימות תוך כדי העברתן (אפילו אם היא חלקית ולמשך זמן קצר) עלולה לגרום לפגיעה בחיוניות שלהן. כדי למנוע הפשרה, מתוכננת ההעברה כך שתשמור על "שרשרת הקור" לאורך כל הדרך.

החנקן הנוזלי במיכל המשמש להעברת הדגימות עלול לגרום לכוויות קור במגע ישיר, או לפיצוץ במידה והאדים מתפשטים במהירות בכלי סגור הרמטית. לכן, כדי למנוע סיכון של המטופלים או הצוות מחייבות הנחיות משרד הבריאות שינוע חומר ביולוגי ממעבדות ה-IVF ואליהן אך ורק במיכל ייעודי מותאם.

העברה עצמאית של חומר ביולוגי בין בנקי הזרע ליחידות ההפריה בארץ, או בין שתי יחידות IVF, מחייבת תיאום עם שני הצדדים המעורבים. לאחר אישור כל הפרטים הבירוקרטיים וסיכום התאריך והשעה המדוייקת להעברה, ניתן לקבל מיכל חנקן ייעודי מאחת היחידות. עם ההגעה לאיסוף הדגימה היא תוכנס על ידי הצוות (בלבד!!) למיכל שיימסר למטופלים. מרגע יציאת החומר הביולוגי מהמעבדה חלה האחריות על המטופלים. חשוב למלא את הנחיות הצוות ולדאוג שהמיכל לא יטולטל או יתהפך בדרך. הדגימה תיקלט על ידי הצוות ביחידה אליה מיועד החומר ותאוחסן מיידית במיכלי החנקן הנוזלי במעבדה. ההעברה צריכה להיות מלווה במכתב ליחידה המקבלת ובו תאור מדוייק של תכולת המיכל (מספר מבחנות / קשיות, נתוני זרע / מספר ביציות / מספר עוברים, שלב ההקפאה, שיטת ההקפאה וסוג חומרי ההקפאה). טיפול מראש בהליכים הבירוקרטיים הכרוכים בהעברה (טפסים, חתימות, ייפויי כח ואישורים שונים) חיוני, יכול לחסוך זמן ביום ההעברה ולאפשר את סיום ההליך בתחושה טובה. עם זאת, כיוון שצוותי המעבדות בשתי היחידות עלולים להיות עמוסים, (ובמיוחד בימים אלו, כאשר ייתכן שהדגימות מאוחסנות במתחמים ממוגנים המרוחקים מהמעבדה), קורה שהוצאת או קליטת הדגימות מתארכת מעט...

בשל מגבלות של חברות התעופה, העברת חומר ביולוגי קפוא בין ישראל לחו"ל מתבצעת במיכלים מיוחדים שדפנותיהם עבות וספוגות באדי חנקן ללא נוזל (dry shippers). המיכלים מאפשרים שמירה על הטמפרטורה הנמוכה במשך מספר ימים. ביציות ועוברים מוקפאים שמקורם בתכניות תרומת ביציות או פונדקאות של חברות הפועלות בשיתוף עם יחידות הפריה בחו"ל מגיעים לרוב לארץ באופן מסודר ומרוכז ללא מעורבות המטופלים. העברה עצמאית של חומר ביולוגי מיחידה בחו"ל מחייבת התקשרות לאחת מיחידות ה-IVF בישראל שתסכים לאחסן את הדגימות לאחר בדיקה מול משרד הבריאות ואישור לכך שהמוסד ממנו מגיעות הדגימות עומד בסטנדרטים הנדרשים. עם הסדרת אישור ההעברה, ניתן להטיס את החומר באופן עצמאי או להיעזר בחברות שילוח המנוסות בהעברות כאלה. חשוב מאד שמיכל ההעברה יהיה מלווה במכתב לרשויות הבטחון בשני שדות התעופה (בארץ ובחו"ל) כדי להימנע מעיכובים ומסריקת התכולה במכונות השיקוף.

ממשיכה לענות בשמחה לכל שאלה שמעניינת אתכם... מוזמנים לפנות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עומס הפניות אליי עצום, ולכן חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע.

06/06/2026

"על בדיקות זרע... האם יש הבדל בין בדיקת זרע המתבצעת לפני תחילת הטיפול להערכה שלו ביום השאיבה? איך משפיעים מדדי הבדיקה על בחירת שיטת ההפריה?"

בדיקת זרע לבן הזוג מתבצעת כחלק בסיסי של הבדיקות לברור בעיית הפוריות. בדיקה זו מתבצעת לרוב לאחר הפניה של הרופא לאחת המעבדות של קופת החולים. בבדיקה נבחנים מדדים רבים המאפיינים את נוזל הזרע ואת תאי הזרע. הערכים התקינים עבור כל מדד הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), והם מופיעים לרוב בסוגריים ליד התוצאה. המדדים החשובים בבדיקה נקבעים במהלך התבוננות במיקרוסקופ בתאי הזרע עצמם. תוך כדי הסתכלות מחושבים ריכוז תאי הזרע (ערך תקין מעל 15 מליון תאים במיליליטר דגימה), אחוז תאי הזרע בתנועה (ערך תקין מעל 40%, כאשר לפחות 30% מהתאים בתנועה מתקדמת) ואחוז התאים שהצורניות (מורפולוגיה) שלהם תקינה (ערך תקין 4% ומעלה). בנוסף נמדדים נפח הנוזל, רמת החומציות והצמיגות שלו. ממצאים חריגים כמו נוכחות כדוריות דם לבנות העלולה להעיד על תהליך דלקתי, או נוכחות תאי דם אדומים, מצוינים אף הם על הטופס. תוצאות החורגות בחלקן מהערכים התקינים הן נפוצות, ובמקרים רבים אינן בעייתיות במידה ויתר הערכים גבוהים יחסית, כך שנתוני המנה כולה מתאזנים.

לעיתים מתקבלת בבדיקה הראשונית תשובה המעוררת חשד לבעיה שמקורה בנתוני הזרע, העלולים להיות נמוכים מדי ולא להספיק להפריה טבעית של הביציות. תחושת הלחץ הנוצרת אצל בני הזוג בעקבות קבלת התשובה מובנת, אך חשוב לדעת שנתוני הזרע יכולים להשתנות באופן טבעי מעת לעת, ומושפעים לעיתים קרובות מחשיפות שונות (למשל מחלת חום). כיוון שייצור הזרע מתחדש כל הזמן, ייתכן שתוצאות הבדיקה של שתי מנות המתקבלות במרווח זמן זו מזו יהיו שונות. כיוון שבחירת סוג טיפולי הפוריות המתאים (הזרעות, הפריה חוץ גופית ועוד) לוקחת בחשבון את נתוני הזרע, חשוב להתייעץ עם רופא מומחה לפוריות בכל מצב בו מתקבלים בבדיקת זרע ערכים שאינם תקינים, ולהתחיל בטיפול רק לאחר ביצוע בדיקה נוספת במרווח זמן אופטימלי. כך ניתן יהיה להגיע למסקנות אמינות יותר, ולתכנן את הטיפול באופן מיטבי.

הערכה של מצב הזרע מתבצעת תמיד גם עם קבלת המנה המיועדת להפריה ביום השאיבה. בשלב זה אנו בוחנים רק את נתוני הזרע העיקריים (נפח, ריכוז ותנועתיות), כדי להחליט עפ"י הנתונים העדכניים לאותו רגע באיזו שיטה נכון יותר להפרות את הביציות. למרות שלכל אחד מהמדדים הנבדקים יש משמעות בפני עצמו, אנו מתייחסים במעבדה למדד חשוב נוסף המסייע לנו להחליט מהו אופן ההפריה הטוב ביותר. מדד זה מתייחס לסך כל תאי הזרע בתנועה במנה שיכולים לשמש להפריה (TMC – Total Motile Count). כאשר נצפים תאי זרע רבים בתנועה, ניתן לבחור בין פיזור מאות אלפי תאי זרע בתנועה סביב כל ביצית והפריית הביציות באינסמינציה – "IVF" רגיל", לבין הזרקת תא זרע בודד לכל ביצית (ICSI). במצב בו נצפים רק תאי זרע מעטים בתנועה, מבוצעת הזרקה של כל הביציות כדי להבטיח שיעורי הפריה גבוהים. לעיתים חורגים נתוני הזרע ביום השאיבה (לטובה או לרעה) מאלו שהתקבלו בבדיקות זרע קודמות והיוו בסיס לתכנון שיטת ההפריה. במצבים כאלה אנו מיידעים את הרופא ומשנים את שיטת ההפריה עפ"י הצורך.

מוזמנים להמשיך להפנות אליי שאלות בכל נושא שמעניין אתכם על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). בשל ריבוי הפניות אליי, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע...

03/06/2026

דברים שרואים משם לא רואים מכאן... על ההבדלים בין התמונה במיקרוסקופ, התמונה על המסך והמציאות (פוסט שנכתב בעקבות שאלות של מטופלות שצפו במסך המקרין בשידור חי את החדרת העוברים לרחם)

בחלק מיחידות ההפריה הותקנו בחדר בו מתבצעת ההחדרה לרחם מסכים דרכם ניתן לעקוב אחרי הנעשה. חיבור המיקרוסקופ במעבדה למצלמה וממנה למסך מאפשר למטופלים ולמטופלות לזכות בהצצה קצרה על העוברים לפני שהם יוצאים למסע שכולנו מקווים שיסתיים כעבור תשעה חודשים בידיים מלאות. חיבור מכשיר האולטרסאונד למסך מאפשר לעקוב אחרי טיפת הנוזל בה מוחדר העובר תוך כדי שהיא מונחת בעומק הרחם. כיוון שטעינת העוברים לקטטר והחדרתם לרחם הן פעולות המתבצעות במהירות, לא תמיד קל לזהות מה רואים על המסך, במיוחד כאשר לא תמיד יודעים למה בדיוק לצפות...

🟩 "האמבריולוגית קירבה את הצינורית לעובר כדי לטעון אותו, וראיתי שהצינורית דקיקה והוא בקושי נכנס. יכול להיות שהוא נפגע תוך כדי טעינה?"

קוטר הצינוריות שאנו משתמשים בהן לטעינת העוברים גדול הרבה יותר מקוטרו של העובר הנפוח ביותר. גם אם נראה בגלל זווית הצילום שהצינורית דקה מאד, אין שום סכנה שנפגע בו.

🟦 "ראיתי על המסך עובר עגול לגמרי וחלק, ואז התקרב אליו מכשיר ונראה שהוא התפוצץ... מה קרה?"

קורה שיש בועות שמן או אוויר סביב העובר. בועה כזו נראית עגולה וחלקה לגמרי, בניגוד לעובר, שמחולק לתאים והשוליים שלו אינם חלקים. לפעמים היא מסתירה את העובר או מפריעה לנו לטעון אותו. במצב כזה, נשאב או נזיז את הבועה לפני הטעינה כדי שלא תסתיר את העובר. העובר לא ניזוק מהפעולה.

🟪 "הרופא החדיר את העובר ואמר שאוכל לעקוב אחרי מהלך הכניסה של הצינורית לרחם, אבל המסך היה מלא צללים בשחור ולבן ולא הצלחתי לזהות כלום. יכול להיות שהעובר אבד בדרך?"

תהליך ההחדרה לרחם מהיר מאד, ולעיתים קרובות מעבר הצינורית לתוך הרחם מתבצע תוך שניות בודדות. בחלק מהמקרים, גם אם לא ניתן לזהות את מהלך הקטטר תוך כדי המעבר לרחם, אפשר לזהות את המיקום בו הונחה טיפת הנוזל המכילה את העובר שנראית כמו נקודה לבנה זוהרת כאשר הרופא מציין בדיוק היכן היא נמצאת.

⬜️ "מייד לאחר ההחדרה האמבריולוגית לקחה את הצינורית חזרה למעבדה כדי לוודא שהעובר אכן יצא לתוך הרחם. לפתע התמלא כל המסך בדם. האם הכל בסדר?"

לעיתים קרובות נוצר דימום קל תוך כדי מעבר הצינורית אל הרחם. הדימום לא מפריע לעובר להגיע למקום הנכון, אך טיפות הדם נשארות על הקטטר מבחוץ. בזמן השטיפה שלו בתוך הצלחת במעבדה, טיפות הדם משתחררות אל הנוזל בצלחת. כיוון שהתמונה במסך נצפית בהגדלה גדולה, נראה שכמות הדם גדולה פי כמה מהמציאות.

מזמינה אתכם להמשיך לשאול, להגיב ולכתוב לי על הדף או בהודעות פרטיות (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני שמחה מאד על כמות הפניות הגבוהה, אבל בחלק מהמקרים היא יוצרת עיכוב של כשבוע בתגובה שלי.

30/05/2026

עוד קצת על דו"ח המעבדה...

בעקבות הפוסט שהעליתי לפני שבוע, מוסיפה דגשים לגבי המידע העיקרי שניתן להפיק מהדו"ח בכל אחד מימי ההתפתחות של העוברים במעבדה. חשוב לציין שיש הבדל בין הדו"חות הממוחשבים לדו"חות הכתובים בכתב יד. למרות שהדו"חות הידניים מורכבים יותר להבנה, לרוב הם מפורטים יותר, וכוללים גם את נתוני הזרע והערות לגבי מאפיינים חריגים שזוהו בזרע, בביציות או בעוברים ואינם חלק מהדרוג המובנה. הדו"חות הממוחשבים כוללים ברוב המקרים רק את טבלת המעקב אחרי שלבי ההפריה וההתפתחות לפי ימים.

✅ יום 0 - יום השאיבה:

- נתוני הזרע – נפח, ריכוז ותנועתיות, יצויינו לרוב בטבלה נפרדת.

- שיטת ההפריה: IVF – אינסמינציה, פיזור זרע סביב הביציות, ICSI – מיקרומניפולציה, הזרקת כל ביצית בתא זרע בודד

- סטטוס הביציות (יצויין לגבי ביציות המיועדות להפריה בשיטת ICSI בלבד): MII / 2M / PB – ביצית בשלה, MI / GV – ביצית לא בשלה, ATR / DEG – ביצית לא תקינה

✅ יום 1 – בדיקת הפריות:

- הפריה תקינה (זיהוי של שני "קדם גרעינים") - 2PN

- הפריה חלקית (בחלק מהמקרים נתייחס כהפריה תקינה לאחר אינסמינציה, לא תקין אחרי ICSI) - 1PN

- זיהוי של יותר משני "קדם גרעינים", הפריה לא תקינה - 3PN, 4PN, PPN

- ביצית שלא הופרתה - 0, NF

- ביצית לא תקינה - ATR, DEG

✅ ימים 2+3– דרוג התפתחות העוברים:

- מספר התאים שמכיל כל עובר יופיע לרוב משמאל לדרוג. רוב העוברים יכילו 2-4 תאים ביום 2, ו 6-12 תאים למחרת. בחלק מהעוברים מזוהה לעיתים התפתחות מהירה או איטית יותר.

- דרוג בסולם של 4 דרגות או ספרות, A-D או 1-4 (כאשר "A", או "1" הוא הדרוג הגבוה ביותר). הדרוג מתייחס לרמת הסימטריה של כל עובר ולנוכחות של שברי תאים בתוכו (במספר יחידות נהוג דרוג שונה שבו התייחסות לכל מדד נפרדת)

✅ יום 4 - שלב מעבר בין חלוקת תאים להתפתחות עובר מתקדם, בלסטוציסט.
בחלק מהמעבדות לא מדרגים את העוברים ביום זה. כאשר מתבצע דרוג, ייתכן וחלק מהעוברים ידורגו כקומפקטיים ("com / comp") או מורולות ("mor / morula") – עוברים בשלב המעבר.

✅ ימים 5+6 – דרוג עוברים שהתפתחו לשלב הבלסטוציסט:

- רמת ההתפתחות הכללית מצויינת ע"י מספר בין 1-6 ("1" - בלסטוציסט צעיר שרק התחיל להתפתח, "6" - בלסטוציסט שבקע מתוך המעטפת ומוכן להשתרש ברחם).

- דרוג שתי קבוצות התאים שמכילים עוברים שהגיעו לרמת התפתחות "3" ומעלה (קבוצה אחת שתתפתח בהמשך לעובר עצמו, וקבוצה שניה ממנה תתפתח השליה). כל אחת מקבוצות התאים מדורגת ע"י אות, כאשר דרוג "AA" הוא הגבוה ביותר ומעיד על כך ששתי קבוצות התאים מכילות תאים רבים ומלוכדים. כל דרוג המכיל את שילוב האותיות "A" ו-"B" (AA, AB, BA או BB) מתאר עובר שמתאים להחדרה לרחם או הקפאה. דרוג "C" של אחת מקבוצות התאים מעיד על כך שהיא כמעט אינה מכילה תאים, והתאים שישנם אינם מלוכדים כלל. עובר כזה לרוב אינו ראוי להחדרה לרחם או להקפאה.

- עוברים שלא התפתחו לבלסטוציסטים מסומנים לרוב בקוד המעיד על כך שהפסיקו להתפתח במהלך הגידול שלהם במעבדה ("ND", "0", "cells" ועוד).

עם סיום הגידול של כל ביצית שהתקבלה במעבדה בכל שלב שהוא, מסוכם הייעוד שלה (לרוב הוא יופיע בסוף השורה או הטור המתייחסים אליה) – החדרה לרחם, הקפאה או הפסקת גידול.

מוזמנים להמשיך להעביר אליי שאלות או הערות בכל נושא נוסף המעניין אתכם בהודעה פרטית או על הדף (עקב עומס פניות גבוה, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע). למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה...

27/05/2026

כותבת בעקבות פוסטים כואבים שנתקלתי בהם לאחרונה בקבוצות הפייסבוק, ובעקבות פניות נוגעות ללב רבות מדי שאני מקבלת לעיתים קרובות מדי... 😢

בצוותי יחידות ההפריה יש הרבה אנשי מקצוע מעולים.

רבים מהם גם איכפתיים, אנושיים ומדברים עם המטופלים והמטופלות בגובה העיניים.

הם מקפידים להעביר את המידע הנוגע לטיפול בכנות וברגישות, ומוודאים שהובן גם כאשר הוא לא קל לעיכול. הם משתדלים למנוע כאב במידת האפשר, לעולם לא יתייחסו בזלזול או בציניות לתלונות על אי נוחות, וישתדלו ככל האפשר להרגיע ולהקל...

אף מטופלת לא צריכה לחוות יחס מזלזל או פגיעה מצד איש צוות רפואי, בין אם הטיפול מתבצע במסגרת ציבורית או פרטית!! (נכון גם לגבי מטופלים, וכמובן בכל תחום ולא רק בטיפולי פוריות...) 💜

לא קל לגייס כוחות ולשנות, אבל במצבים בהם מתעוררת תחושה קשה שההתנהלות פוגעת או אינה ראויה, חשוב להרים דגל וליידע ע"י תלונה להנהלת היחידה וכן למחלקת פניות הציבור הקיימת בכל בית חולים, ובמקרים חריגים אפילו לקופת החולים או משרד הבריאות. בחלק מהמקרים עדיף למצוא את הדרך להמשיך את המסע עד להצלחה במקום מכבד שיאפשר לכל מטופל או מטופלת להרגיש בנוח.

מוזמנים להמשיך לפנות בהודעה פרטית או כאן על הדף בכל שאלה הקשורה למעבדה (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). עקב ריבוי פניות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות כשבוע.

23/05/2026

‼️לאור חשיבות המידע, אשמח לשיתוף הפוסט בכל דף או קבוצה רלוונטיים 🙏
תודה 💜

"איך אפשר להבין את דו"ח המעבדה?"

אני נתקלת בהמון שאלות ופניות (הן בדף והן בקבוצות הפוריות) הנוגעות לנסיון להבין את דו"ח המעבדה. מטופלים ומטופלות המעוניינים להבין יותר לעומק את מהלך הטיפול בביציות ובזרע במעבדה מבקשים לעיתים קרובות לעיין בדו"ח, או לקבל העתק שלו. ניתוח של הכתוב בו יכול לאפשר במקרים רבים הבנה טובה יותר של התוצאות, ותכנון מתאים יותר של המחזור הבא, אם יהיה בו צורך. הפוסט הפעם ארוך (מאד :) ), אך אני מקווה שיאפשר למי שרוצה לנתח ולהבין טוב יותר את המידע בכוחות עצמו. מוזמנים לשתף אותו גם בקבוצות פייסבוק או ווטסאפ רלוונטיות.

כל מחזור טיפול מתועד בצורה מפורטת בדו"ח מיוחד שאנו ממלאים לאורך השהות של החומר הביולוגי במעבדה. הטופס מכיל מידע רב המתאר את תהליך הטיפול במעבדה ואת התצפיות שלנו במיקרוסקופ על הזרע, הביציות והעוברים. הוא מיועד קודם כל להעברת אינפורמציה בתוך צוות המעבדה, וכן בין הצוות האמבריולוגי לרופאים. עותקים של הדו"ח המלא נשמרים לרוב במעבדה ובתיק המטופלת. המושגים המקצועיים המופיעים בטופס אינם מוכרים לרוב המטופלים, ולכן ההבנה שלו ללא סיוע עלולה להיות מורכבת. הוא מכיל נתונים רבים, ביניהם מדבקות הזיהוי של המטופלת או בני הזוג, שם הרופא, שמות וחתימות של האמבריולוגים שביצעו כל שלב בטיפול, נתוני הזרע לפני ואחרי הטיפול בו, פרטי החדרת העוברים לרחם וסיכום הטיפול. טבלת המעקב אחרי הביציות שנשאבו היא החלק המרכזי בטופס.

כמה נקודות חשובות לפני האותיות הקטנות...

1. למרות שדו"חות של מעבדות שונות נראים לפעמים מאד שונים זה מזה, העקרון של דו"ח המעבדה (ידני או ממוחשב) זהה בכל היחידות – תיעוד של כל ביצית לאורך כל השהות שלה במעבדה. ימי המעקב יוגדרו בטורים, והביציות בשורות, או להיפך, והדרוג של כל ביצית או עובר יופיע במשבצת המתאימה ליום המעקב. חשוב לזכור שיום השאיבה מוגדר תמיד כיום "0".

2. ברוב המעבדות מורכב תיאור העובר ביום השני והשלישי ממספר התאים שהוא מכיל, וממספר או אות המתייחסים לדרוג (בסולם 1-4 או A-D). בחלק מהיחידות נהוג גם לדרג בדרוגי ביניים, או לציין את אחוז שברי התאים. תיאור של עובר מתקדם (בלסטוציסט) מורכב ממספר, המתאר את ההתפתחות הכללית שלו, ושתי אותיות (בסולם A-C) המתארות את שתי קבוצות התאים שהוא מכיל בשלב זה.
במספר מעבדות בהן נעשית לאחרונה בדיקה של תוכנות AI, יופיע לצד הדרוג הקלאסי גם דרוג נוסף של העוברים הניתן ע"י המערכת.

3. התאריך האחרון בו מופיע דרוג של העובר בטבלה הוא יום סיום הטיפול בו. ייעודו הסופי (החדרה לרחם, הקפאה או הפסקת גידול) יופיע לרוב בתחתית הטבלה או באחד הטורים הקיצוניים (בדו"חות ממוחשבים הייעוד יופיע בצבע). בחלק מהמעבדות מקובל לתאר חלק מהפעולות בקודים. המפתח לקודים מופיע לרוב בשולי הטבלה או מתחתיה.

4. חלק מהנתונים בטבלה מיועדים לזיהוי מיקום העוברים באינקובטור או בטיפה ואינם רלוונטיים לדרוג.

5. הערות חשובות לגבי מאפיינים חריגים שזוהו מופיעות בדו"חות הידניים כתיאור בכתב יד, ובממוחשבים – בסעיף הערות.

בטבלה המצורפת, מעקב אחרי ביציות של מטופלת דמיונית שעברה שאיבה בה התקבלו 13 ביציות. ממליצה לעקוב אחרי הטבלה וההסבר במקביל. כל שורה בטבלה מייצגת ביצית אחת, וכל טור יום התפתחות. הטור הימני מסכם את ייעודה הסופי של כל אחת מהביציות – החדרה לרחם, הקפאה או הפסקת גידול.

יום 0: ביום השאיבה מצויינת בטבלה שיטת ההפריה של כל ביצית, ובנוסף מדורגת רמת הבשלות של ביציות שקולפו לצורך הזרקתן. במהלך השאיבה התקבלו 13 ביציות, מתוכן קולפו 7 לצורך הזרקה (ביציות 1-7) ומצב הבשלות שלהן נרשם. מתוך הביציות שקולפו נצפו 5 בשלות (MII, טור שני משמאל) וכולן הוזרקו (ICSI, טור שלישי משמאל). שתי ביציות נוספות לא היו בשלות (GV) והטיפול בהן הופסק. סביב 6 הביציות הנוספות בוצע פיזור של זרע (IVF, ביציות 8-13, טור שלישי משמאל).

יום 1: ביום זה מצויין בטבלה סטטוס ההפריה של כל ביצית. בשלב בדיקת ההפריות נצפו 6 הפריות תקינות (PN2, ביציות מס' 1,2,3,5 שהוזרקו ו-8,9 שעברו "IVF רגיל"). שלוש ביציות לא הופרו (4,11,12). ביצית אחת (13) לא הייתה בשלה, ובביצית מס' 10 נצפתה הפריה שאינה תקינה (PN3) וגידולה הופסק.

ימים 2-3: בימים אלה מצויין מספר התאים שמכיל כל עובר והדרוג שלו. הביציות המופרות התפתחו ל-3 עוברים בני 4 תאים בדרוג מעולה (1, 2 ו-8), עובר בן 4 תאים בדרוג טוב (5) ושני עוברים בני 2 ו-3 תאים בדרוג בינוני ונמוך (3 ו-9). מאחר וביום 3 נצפה המשך התפתחות של 5 מהעוברים, מתוכם 4 בדרוג גבוה (7 ו-8 תאים דרגה A או B), הוחלט להקפיא עובר אחד (מס' 5, מסומן בטור הימני ביותר כ-EF) ולנסות לגדל את היתר לשלב הבלסטוציסט. גידולו של עובר מס' 9 הופסק מפני שלא הראה סימני התקדמות.

בהרבה מעבדות לא מתבצעת ביום 4 הערכה של העוברים, ולכן אין התייחסות ליום זה בטבלה. במידה וכן מבוצע דרוג עוברים בשלב זה, ייתכן וידורגו כקומפקטיים (com / comp) או כמורולות (mor).

ימים 5-6: בימים אלו מצויין בטבלה הדרוג של עוברים שהתקדמו לשלב הבלסטוציסט. ביום 5 מתפתח עובר מתקדם אחד (שלב 3) שדרוגו גבוה (AB, עובר מס' 1), והוא מוחדר לרחם (מסומן ET). למחרת (יום 6) מבוצעת הערכה אחרונה של התפתחות העוברים. עובר מס' 8 מצטרף למוקפאים לאחר שהתפתח לבלסטוציסט בדרוג מצויין (4AA), והגידול של עוברים מס' 2 ו-3 מופסק כיוון שהתפתחותם נעצרה. כשמסתכלים על טור הסיכום הימני אפשר לראות שמתוך 13 הביציות שנשאבו למטופלת הדמיונית התקבלו בסה"כ 3 עוברים הראויים להחדרה לרחם או להקפאה.

מוזמנים להמשיך להעביר אליי שאלות או הערות בכל נושא נוסף המעניין אתכם בהודעה פרטית או על הדף (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). כיוון שאני מוצפת בפניות, חלק מהתשובות שלי מתעכבות...

20/05/2026

עונה במרוכז למספר שאלות שהופנו אליי ועוסקות בהשרשה...

🟥 "האם עוברים המוחדרים לרחם בשלבי התפתחות שונים משתרשים בימים שונים?"

כאשר הריון מתפתח באופן טבעי, מתרחש המפגש הראשון בין הזרע לביצית בחצוצרה. לאחר ההפריה מתחילה הביצית המופרית להתחלק, והעובר נודד תוך כדי חלוקות לאורך החצוצרה לכיוון הרחם. לרוב, מגיע העובר לפתח הרחם כ-5 ימים לאחר ההפריה, כאשר התפתח לשלב הבלסטוציסט. השלבים הראשונים בהתפתחותם של עוברים הנוצרים בטיפולי הפריה מתרחשים בצלחות המעבדה ולא בחצוצרה, והחדרת העוברים לרחם אינה תואמת בהכרח את מועד הגעתם לרחם של עוברים שהתפתחו באופן טבעי. עם זאת, כיום מקובל להחדיר עוברים בכל שלב התפתחות (יום 2 עד יום 6) ישירות לרחם, לאחר שנסיונות שבוצעו בשנות ה-90 להחדרת עוברים בשלבי התפתחותם הראשונים אל החצוצרה (בכוונה "לחקות" את המצב הטבעי) לא הראו יתרון בהשגת שיעורי הריונות או לידות גבוהים יותר. לוח הזמנים בתהליך ההשרשה קבוע (העובר מסיים להשתרש בימים 8-10 להתפתחותו). לכן, עוברים המוחדרים לרחם בשלבי התפתחות מוקדמים יחסית (יום 2-3) שוהים ברחם זמן ארוך יותר עד לתחילת התהליך יחסית לעוברים שהוחדרו כבלסטוציסטים לאחר 5 או 6 ימי התפתחות במעבדה.

🟧 "האם יש "חלון ההשרשה" אישי עבור כל מטופלת? האם ניתן לזהות אותו?"

כדי שתתרחש השרשה, צריכה השכבה החיצונית של רירית הרחם להתעבות ולאפשר לעובר לחדור לעומקה. בהשפעת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון מתרחשים שינויים בתאי רירית הרחם. שינויים אלה מאפשרים את קליטת העובר רק במשך מספר ימים בכל מחזור חודשי (בממוצע בימים ה20-23 למחזור, 6-10 ימים לאחר הביוץ). ימים אלה מכונים "חלון ההשרשה". חוסר מוכנות של רירית הרחם גורמת במקרים רבים לכך שההריון אינו נקלט גם כאשר מוחדרים לרחם עוברים באיכות מצויינת. במטרה לשפר את שיעורי ההריונות עוסקים כיום מחקרים רבים בשיפור המוכנות של רירית הרחם להשרשה.

בדיקת ERA (endometrial receptivity test) פותחה ע"י קבוצתו של פרופ' סימון בספרד במטרה לזהות את "חלון ההשרשה" בצורה מדוייקת יותר. הבדיקה מבוססת על דגימת רירית הרחם ביום המוערך כמתאים להחדרה. הדגימה מתבצעת במחזור המקדים את החודש המתוכנן להחדרת עוברים מוקפאים לרחם. החומר נשלח למעבדה בספרד, ושם מתבצעת בדיקה של ביטוי גנים רבים שנמצאו כמשתתפים ב"חלון ההשרשה". עפ"י התוצאות, מיידעת המעבדה את הרופא האם הרירית אכן מתאימה להשרשה בשלב זה, או שעדיף להחדיר את העוברים במועד מוקדם או מאוחר יותר. חשוב לציין שהבדיקה עדיין נחשבת נסיונית, תוצאות המחקרים שבחנו את יעילותה אינן חד משמעיות, ועד כה לא הצטבר בסיס נתונים גדול מספיק שיצדיק את השימוש בה. היא מתבצעת במימון פרטי בלבד.

🟨 "האם מנוחה יכולה להגביר את הסיכוי להשרשה מוצלחת?"

מייד לאחר החדרת העוברים, מונחות חלק מהמטופלות לשוב לעיסוקיהן הרגילים, ואילו אחרות מתבקשות לעיתים לנוח מספר ימים לפני החזרה לשגרה. מחקרים שבוצעו לא הראו יתרון ברור לאף אחת מהגישות. כיוון שהשאלה רפואית, הכתובת למענה היא הרופא, שיוכל להמליץ על סמך נתוני המטופלת על ההתנהלות הרצויה בימים אלה.

ממשיכה לענות בשמחה לכל שאלה שלכם (עקב עומס פניות חלק מהתשובות שלי עלולות להתעכב כשבוע). מוזמנים להמשיך לפנות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה).

16/05/2026

"איך מחליטים באיזה שלב התפתחות להקפיא את העוברים? מה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות?"

בעקבות דיונים בקבוצות הפייסבוק ופניות רבות שמגיעות אליי, מתייחסת לאפשרויות ההקפאה במהלך התפתחות העוברים במעבדה. מדגישה עוד לפני הפוסט עצמו שלו היו מחקרים שמראים עדיפות מובהקת לאחת הגישות, היא היתה מאומצת ע"י כל המעבדות וכל הרופאים בכל היחידות בעולם!! שווה בעיניי לבקש לקבל הסבר מהצוות בכל מצב שבו התקבלה החלטה שנראית לכם לא מובנת. מנסיוני, לרוב יש סיבה הגיונית להחלטות שהתקבלו, ולאחר שיחת הבהרה ניתן להמשיך את הטיפול בתחושה טובה יותר.

במחזורי טיפול רבים מתפתחים עוברים במספר הגבוה ממספר העוברים המיועדים להחדרה לרחם. ההקפאה בשיטת הויטריפיקציה מאפשרת כיום להקפיא עוברים בשלב חלוקת התאים (יום 2-4) או בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6) בידיעה שסיכוייהם לשרוד את התהליך גבוהים. ההחלטה על שלב ההקפאה ועל מספר העוברים שיוקפאו בכל שלב תלויה בין היתר בגיל האישה, בדרוג העוברים ובמספר העוברים המתוכננים להחדרה במחזורי ההפשרה העתידיים.

✅ הקפאה בשלב חלוקת התאים (יום 2-4):
מאחר ולא כל העוברים מתפתחים לבלסטוציסטים, הקפאה בשלב זה מונעת את הסיכון שלא יוותרו עוברים להקפאה, ומאפשרת לרוב להקפיא מספר עוברים גדול יותר. לעיתים קרובות מוקפאים בשלב חלוקת התאים העוברים שדרוגם גבוה (חלקם או כולם). עוברים בדרוג בינוני או נמוך, המכילים שברי תאים רבים ומתקשים לשרוד את תהליך ההקפאה וההפשרה, נשארים להמשך גידול במעבדה. לשמחתנו, בחלק מהמקרים אנו מגלים כעבור יומיים או שלושה שהתאים השלמים שנותרו בעובר כזה המשיכו להתחלק והוא התפתח לבלסטוציסט הראוי להקפאה. לרוב, שרידות עוברים שהוקפאו בשלב חלוקת התאים לאחר ההפשרה גבוהה מאד. בחלק מהמקרים מתבצעת הפשרה של עוברים במספר המתוכנן להחדרה לרחם והם מוחדרים באותו היום. לחילופין, ניתן להפשיר מספר עוברים גבוה יותר במטרה לגדל אותם לשלב הבלסטוציסט לאחר ההפשרה, ולבחור את המתקדמים ביותר.

החסרון העיקרי בהקפאת עוברים בני יומיים-שלושה הוא שפוטנציאל ההתפתחות שלהם עדיין לא נבדק, ולכן סביר שחלקם לא מסוגלים להתקדם לשלבים הבאים. הקפאה בשלב זה עלולה להוביל לביצוע החדרות עוברים רבות יחסית לרחם עד להשגת הריון ולידה.

✅ הקפאה בשלב הבלסטוציסט (יום 5-6):
כאשר מספר העוברים גדול יחסית, הקפאתם כבלסטוציסטים יכולה לאפשר בחירה מראש של עוברים בעלי פוטנציאל גבוה להמשך התפתחות מתוך קבוצת עוברים הנראים דומים זה לזה בימים הראשונים. שיעור ההריונות והלידות לאחר החדרת בלסטוציסטים לרחם גבוה יותר, ולכן הקפאתם בשלב זה יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה. מאחר ולא כל העוברים שאנו מגדלים מתפתחים לבלסטוציסטים, מספר מחזורי ההחדרה לרחם צפוי להיות נמוך יותר. בניגוד לעוברים שהוקפאו בימים 2-4, הפשרת בלסטוציסטים אינה מאפשרת גידול נוסף למעקב אחרי התפתחותם. הם מוחדרים לרחם בסמוך לסיום ההפשרה, לעיתים אף לפני שחזרו לנפחם המקורי.

✅ הקפאה כפולה של עוברים (חלקם בשלב חלוקת התאים וחלקם כבלסטוציסטים) מאפשרת לשלב בהפשרה את היתרונות של כל אחד משלבי ההקפאה. לדוגמא, ניתן להפשיר עוברים שהוקפאו ביום 3, לגדל אותם במשך יומיים נוספים, ורק במידה ולא יתקדמו להפשיר בלסטוציסט ולהחדירו לרחם. גישה זו מתאימה בעיקר במצבים בהם מתפתחים ביום 3 עוברים רבים בדרוג גבוה.

בטבלה המצורפת, סיכום היתרונות והחסרונות של שני שלבי ההקפאה.

מוזמנים להמשיך להעביר אליי שאלות, הערות ותגובות על הדף או בהודעה פרטית (למגיבים על הדף, שימו לב שאינו קבוצה סגורה). אני מוצפת בפניות פרטיות ושמחה על כל שאלה שלכם, אך עקב העומס עלולה להתעכב כשבוע בתשובות.

Ivf - הקסם מאחורי המיקרוסקופ, ענת פורת-כץ

17/06/2026

13/06/2026

10/06/2026

06/06/2026

03/06/2026

30/05/2026

27/05/2026

23/05/2026

20/05/2026

16/05/2026

Address

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category