ורד רוטנברג - מטפלת הוליסטית Vered Rothenberg - Holistic Therapist

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • ורד רוטנברג - מטפלת הוליסטית Vered Rothenberg - Holistic Therapist

ורד רוטנברג - מטפלת הוליסטית Vered Rothenberg - Holistic Therapist מתרגלת ומלמדת הקשבה לרצון (ולא לציפיות) רפלקסולוגיה / פרחי באך / דמיון
יוצרת הספר מחברת האיתותים

מלווה ותומכת בתהליכי הקשבה פנימה דרך רפלקסולוגיה, פרחי באך, דמיון ושיחה

מקבלת בתל אביב, ירושלים וטלפונית

מחר בבוקר אני נוסעת לבית בירושלים להעביר טקס סגירת אגן הוא כמעט והתבטל  והינה אחרי יממה שבה חווינו את כל קשת הרגשות והתח...
08/06/2026

מחר בבוקר אני נוסעת לבית בירושלים
להעביר טקס סגירת אגן
הוא כמעט והתבטל
והינה אחרי יממה שבה חווינו את כל קשת הרגשות והתחושות הגופניות
חזרנו לשגרה רגילה
כאן בירושלים
הצפון עדיין ממש לא
-
ואני מרגישה כמו אישה במערכת יחסים אלימה
הוא מגיע לביקור
מעביר את הגוף והנפש כאבים וחרדות
ואז עוזב כשבא לו
כאילו כלום
עושה גזלייטינג - על מה ההתרגשות? פשוט תחזרי לשגרה
-
וטקס סגירת האגן
שהוא טקס אחרי לידה מסורתי מקסיקני
אני בחרתי ללמוד אותו
כי רציתי ללמוד טקס איחוי אדמה
לנשים שאני מלווה בתקופות שינוי
בבין לבינים
וגם
לנשים שאני מלווה במדינת ישראל
מוכת האדמה
הכואבת והמותשת
כבר כמעט שלוש שנים

לפתוח מרחב לטקס שיש בו רכות
(אפשר עדיין להיות פה רכה?)
טקס שיש בו חום
מגע מחבק
עיטוף ואיסוף
חזרה למרכז ולפנימה
כוונה
קדושה
תפילה

-
אחרי הסטאז שלי עשיתי שיחה עם המורה שלי
נילי גולדנברג
היא אמרה - ״מעניין לראות איך ירגיש עבורך לעשות את הטקסים לא במלחמה״.
כי את הסטאז שלי עשיתי במצפה רמון בזמן המלחמה. שם עשיתי סדרה של טקסים. כולם בזמן מלחמה. נשים בתוך מלחמה. מחר אני מגיעה לטקס שיתקיים אחרי יום של מלחמה.
-
מתי יהיו טקסים בזמנים של נחת? של הרפיה?
בו אישה תוכל להתמקד בתהליך שלה
בלי שהסביבה היא טריגר אחד אין סופי.
בלי שהטקס הוא רגע של שפיות בתוך איום מתמשך.

מתפללת לימים האלו
🙌🏽🩷
היום בטיפול שלי עם המטפלת שלי בכיתי מתוך הלב פנימה
אמן שהבכי שלנו יהפוך לתפילה
שתהפוך למציאות טובה ומאירה עבור כולנו
-
וזו הזדמנות לספר
שאני מעבירה טקסי סגירת אגן לנשים בירושלים בביתן
טקס של איחוי אדמה וחזרה למרכז שלך
לנשים אחרי לידה ולנשים בתקופות מעבר ואחריה
שמוכנות לצעוד לדף חדש
לאדמה חדשה
הטקס כולל עיסוי בשמן
סאונת אדים לאגן
ואיסוף בבד רבוזו
טקס של בין 2-3 שעות
איך שהוא, ובשמחה גדולה, כבר התמלאנו בטקסים מפה לאוזן
אבל יש עוד 2-3 מקומות בחודשי הקיץ
העלות מוזלת כי אני יחסית מתחילה באמנות הזו
אם את גרה בירושלים
ושומעת את הקריאה כתבי לי
ונתאם זמן
🩷🌸🌱

אני צריכה להגיש את הקבלות לרואה חשבון, וגם להגיש ערעור על דו"ח בזמן ששמנו פנגו. אני צריכה לחדש את הדרכון האמריקאי שלי ול...
19/05/2026

אני צריכה להגיש את הקבלות לרואה חשבון, וגם להגיש ערעור על דו"ח בזמן ששמנו פנגו. אני צריכה לחדש את הדרכון האמריקאי שלי ולהוציא קבלות בחשבונית ירוקה (חשבות לעבור אצל מי אתן?)
אבל במקום זה אני כותבת
כי פרץ של כתיבה כזו לא בא לי ממזמן. מאז הסטוריס שלקחו לי את הפוסטים הארוכים.
פעם שיתפתי כאן. זה היה המקום בו התחלתי לכתוב. ידעתן שלא הייתי כותבת פעם?
כאילו ליומן וכו כן.
אבל לא באו לי מילים לפומבי.
רק מאז שהייתי צריכה ליצור תוכן לעמוד הרפקלסולוגיה שלי - התחילו לזרום בי מילים.
היה מיכל ולתוכו זרם נהר.

המחשבות האלו באות מהלב שלי, ומהחופש שלי. ויש בהן איזה טעם מתוק שאין בו בקשה וביקורת.
איזו תנועה מתוקה של מעיין זורם מתוק שוקולדי.
מאיפה בא מעיין היצירה שלך? מה עוזר או עזר לו? ובאיזה אופן הוא בא?
אלו שאלות שאני שואלת את עצמי עכשיו ותאכלס כל הזמן.
מזמינה אותך לשאול את עצמך.
מאיפה בא מעיים היצירה שלך?
מה עוזר או עזר לו בעבר לנבוע?
ובאיזה אופן / אופנים הוא בא?

האם כבר אםשר לדבר על יצירה אני שואלת?
עבורי יצירה מגיעה עם נחת ומערכת עצבים מווסתת.
גם הכתיבה על הקשה מגיעה כשיש רגע של נשימה.
אבל תאכלס זה לא תמיד ככה -
יצירה מגיעה והגיעה אצל אנשים רבים גם מהמקומות הכי מורכבים וקשים.
איך זה אצלך?

תןדה שאתן כאן קוראות אותי
זה נותן מקום ליוצרת שאני ❤️🙏🏼

בתמונה
צמחי תה מהמדבר מאישה יקרה

11/05/2026

יש נקודת התחלה שאני יכולה לשים עליה את האצבע.
זו שבה התחיל הקשר שלי איתם,
הסקרנות שלי, האהבה שלי אליהם.
נקודה שבה מהרגע הזה כבר ראיתי אותם בכל מקום, גם בעיר.
הנקודה הזו היא ההגעה שלי למדבר אי שם לפני 18 שנה.
לא בדיוק ביום שהגעתי, אבל כל המהלך שם, המפגש עם מטע התמרים והלמידה מאישה יקרה.
שם התחילה האהבה שלי לצומח.
פתאום הרגשתי שהם נהיים חברים שלי, שנהיה בינינו קשר של להכיר אותם בצורה ובצבע. אבל גם כמו בובר והאילן - קשר של זיקה.

זה התחיל עם צמחי התה של המדבר - שללא ספק יש בהם איזה משהו שמשך אותי חזק אליהם. ואחר כך גם הדקלים, והחיים סביבם, השתילה שלהם והצמיחה שלהם, כוורות הדבורים וקיני הציפורים שמוצאות בהן מחסה, והמזיקים החרקיים שלהם.
ופשוט לעלות על כלי הגובה לפנות בוקר ולראות את הזריחה מעל שדה העצים. אלו רגעים של חיבור מאוד עמוק לכל מה שסביבי - דרך הדבר הזה שקוראים לו "טבע".
💛

הנקודה הבאה שאני זוכרת היא כשאני חוזרת לירושלים. חוזרת לעיר בה גדלתי ופתאום אני שמה לב - לצמחים. וזה מוזר - כי הם תמיד היו שם. ואני תוהה לעצמי איך פתאום אני שמה לב לדבר הזה שהיה כאן כל הזמן. ואיך בכלל לא שמתי לב לדבר שכאן מתחת לאפי והוא כל כך משמעותי.
כמו למשל שיש רוזמרין בכל מקום, וכמה זה דבר מדהים שיש רוזמרין צמח לתה ובישול עם סגולות רפואיות ככה פתאום באמצע הרחוב. ואיזה חכמה האישה בעירייה שהחליטה לשים את הרוזמרין על כל סגולותיו וחסכונותיו המיימיים ככה במרחב הציבורי.
💛

עכשיו - מכינה צמחים לטקס סגירת אגן. מכירה את כל הצמחים ואת הסגולות שלהם באופן בסיסי, אבל מרגישה שיש לנו עוד דרך יחד להכיר לעומק.

מכינה את התיק וחושבת על האישה שאפגוש מחר, על סיפור הלידה שלה, על מה שהיא מבקשת מהטקס. בוחרת את הצמחים עבורה. מביאה את השפע - קלנדודה, קמומיל, פרחי לבנדר, ורדים, גרניום, עשב לימון, פלפל, קינמון ורוזמרין. ויודעת כשאגיע מחר לטקס ארגיש בלב שלי עוד קצת מה מתאים לה היום.
מי מחברות העתיקות יבואו לתמוך בנו היום.
בטקס סגירת האגן יש מימד חזק של רוח.
בתחילתו אנחנו מזמינות את המדריכות הרוחנייות לבוא ללוות את הטקס.
כל אחת והמדריכות שלה - סבתא, דודה או אמא, רבנית או חברה. גם הצמחים יש בהן את העניין הזה. את התמיכה שכל אחת נותנת באופן שלה.

והינה שוב הרוזמרין, שהוא אבן בסיס בטקס, תמיד אשים אותו.
ה "תמיד אשים אותו" הוא מה שהמורה שלי הנחתה, מה שהנשים המקסיקניות לימדו אותה. אבל מעבר לסגולות הרפואיות שלו, אני מסתכלת עליו ויודעת - הוא הצמח שתמיד נמצא.
הוא נמצא באיי התנועה בירושלים, הוא נמצא מחוץ לבית הסבתא במצפה רמון, הוא נמצא ליד החניה בגן הבוטני.
היום כשיצאנו לדייט - נור ואני - אמרתי לו שאני צריכה לאסוף בדרך רוזמרין לטקס מחר.
ידעתי שהוא יהיה, לאן שלא נלך.
הוא אבן יציבה בנוכחות שלו במרחב סביבי.

תודה על הזכות להעביר טקס כל כך משמעותי
טקס של איחוי האדמה
של חזרה למרכז שלנו
אחרי הסדקים שבאו
להכניס זהב בתוכם 💛

החלום שלי היה להיות אמא שמטגנת קציצות וגם שניצליםאבל הייתי רחוקה שנות אור מהדבר הזהלא אהבתי לבשללא התחברתי לזהלא עשה לי ...
24/04/2026

החלום שלי
היה להיות אמא שמטגנת קציצות
וגם שניצלים
אבל הייתי רחוקה
שנות אור מהדבר הזה
לא אהבתי לבשל
לא התחברתי לזה
לא עשה לי חשק
במיוחד לא אהבתי לבשל לבני זוג
הייתי מרגישה כמו האישה הקטנה במטבח
ישר רציתי לברוח להיות חופשיה ועצמאית

והינה אני
מטגנת קציצות לשבת
ומרגישה גדולה
ועצמאית
מאמה גדולה
אמא
ואישה עצמאית

איך זה קרה?

אני חושבת שזה נבע משני דברים

1. ההסכמה לפגוש את המטבח באופן שלי.
עם השנים בקליניקה גיליתי שלכל אחת יש חיבור אחר להכנת אוכל. לכל אחת יש את הדלת שלו שלה - אחד ממתכונים, והאחר מאלתור של מה שיש בבית, והשלישי באפיה והרביעית בממרחים. ועוד אחת אוהבת דברים חדשים ואחרת אוהבת מתכון מסורתי שעובר מדור לדור.

כשהסכמתי לפגוש את האופן בו אני אוהבת לגשת להכנת אוכל משהו שם נפתח. למדתי שאני כזו שאוהבת ללקט מתכונים מהורים של חברים, אוהבת את הסיפור שבא עפ המתכון, את הטקס והמורשת שלו.
למדתי שאני כזו שאוהבת חדש, ללמוד, לא שוב ושוב את אותו מתכון.
למדתי שאני לומדת הכי טוב ממבט עיניים - לראות חבר מכין קציצות, לראות אבא של חברה מכין לחם, לראות את הבשלנית ההודית ביו טיוב מכינה את המומו שלה.

2. בן זוג שאוהב לבשל. ברגע שלא הייתי חייבת לבשל משהו שם נפתח. ברגע שיכולתי לנתק את הבישול מתפקיד האישה יכולתי להתחבר מחדש למלאכה הזו דרך החשק שלי.
בזוגיות זה קורה הרבה אני חושבת - האפשרות לרפא חלקים בנו.
עיניים טובות שמאפשרות לנו פשוט להיות, יוצרות חיבור פנימה חזק מכל טכניקה.
עוד מעט שתי חברות מאוד טובות שלי מתחתנות (כל אחת עם בן זוגן)
ואני חושבת הרבה על זוגיות.
ומבינה - עיניים שרואות אותנו בטוב הן רפואה גדולה. גדולה יותר מהרבה רפואות שפגשתי.
ומרגישה שחשוב לי רגע לכתוב את זה. על הפשטות והעוצמה שבעין טובה.

שתהיה לנו שבת שלום
מלאה בבישולים טובים ועיניים טובות

מוזמנות לתייג בתגובות חברה או חבר שהעיניים שלהם עוזרות לכן לצמוח 🌸🪷🪻

זאת ממש לא שעה להעלות פוסטולא יודעת אם מישהי כאן תקראאבל בזמן האחרון קשה לי לכתובבעיקר כי אני כזאת שמשתנהאין לי חשק לכתן...
04/09/2025

זאת ממש לא שעה להעלות פוסט
ולא יודעת אם מישהי כאן תקרא
אבל בזמן האחרון קשה לי לכתוב
בעיקר כי אני כזאת שמשתנה
אין לי חשק לכתןב על אותו נושא שוב ושוב
למרות ששיווקית זה מדובר כנכון.

הכי בא לי לדבר אתכן זה על
חברויות.
וספציפית - חברויות שמשתנות.
אני חושבת שבגלל שאני מלווה הרבה נשים בתקופות מעבר ושינוי,
אני בעצם מלווה הרבה נשים ש - משתנות.
נשים חוקרות מעמיקות,
כאלו שבוחרות לעשות צעדים אמיתיים, ותאכלס ממש אמיצים,
של שינוי דפוסי חשיבה, של שינוי דפוסי פעולה, של שינויים תאכלס בפיזי - בית, עבודה, זוגיות.

כשאנחנו מתפתחות
ממש טבעי שגם ישתנו האנשים סביבנו.
זה גם אומר שלפעמים נבין שיש מערכות יחסים שלא נעימות לנו. שנבין שאנחנו רוצות שינוי בתוך מערכת יחסים. נשים יותר גבולות, פתאום יהיו לנו ערכים אחרים, סוג תקשורת שיהיה משמעותי עבורנו.
וגם ממש טבעי שגם נרצה
חברויות חדשות.
אני מוצאת שכנשים משתנות ומתפתחות יהיה רצון למצוא נשים כאלו שאםשר לצלול איתם לעומק ולרוחב, שיש להם חשיבה פתוחה, שמבינות את השינוי, שרואות מעבר לקופסאות.
חברויות שיודעות לתקשר רגשות, שיודעות לדבר אם הן נפגעות, שיודעות להתבונן.
ואם התבלין של העונג והכייף הוא משהו שמבקשות להכניס לחיים תהיה בקשה לחברות כאלו.
ואם תבלין ה- לא להתערב לי מחשבתית - הוא מה שמבקשות - יחפשו קהילה כזו.
ואם מבקשות את תבלין ה - תקשורת כל יום / או לחלופין - ספייס ותקשורת פעם בכמה חודשים - יבקשו את זה סביבן.

ועם כל זאת -
קטע ממש מעניין שאני שומעת המון בקליניקה לאורך השנים -
״קשה למצוא חברות אחרי גיל… (מלא את החסר)״
יש איזו תחושה כאילו כולן מצאו את החברות שלהן עד גיל 20+ וזהו.
ובעצם אני מרגישה שהמצב הוא הפוך -
כמעט כל מי שאני פוגשת רוצה לפתוח את חייה לחברויות חדשות.
בגלל זה שאלתי את השאלה הזו כאן בפייסבוק.
בואו תכתבו לי קצת מה אתן מרגישות לגבי זה
וספציפית -
איך התחילו החברויות החדשות בחייכן?
מה אתן מחפשות בחברה חדשה היום?
ובנות כמה אתן?
מוזמנות לכתוב כאן מחשבות טיפים ונרמול.

איזה מגע את אוהבת?רך או עוצמתי? מהיר או איטי?את כזו שמעצבן אותה מגע מרפרף או שזה מרגיע אותך?ואולי זה גם משתנה לפי המחזור...
12/08/2025

איזה מגע את אוהבת?
רך או עוצמתי? מהיר או איטי?
את כזו שמעצבן אותה מגע מרפרף או שזה מרגיע אותך?

ואולי זה גם משתנה לפי המחזוריות שלך?

בתשאול ראשון בקליניקה אלו השאלות הקלאסיות:

לוקחת תרופות? עברת ניתוחים? איך מערכת העיכול? איך המחזוריות שלך?

השאלה:
״האם הגוף שלך מקבל מגע?״

היא שאלה שלרוב לא אשאל בתשאול ראשון
אפילו שהיא סופר חשובה.
לא אשאל כי היא לרוב מרגישה חודרנית, לרוב מעלה מבוכה.
זה נושא שיעלה בקצב שנכון לאישה שמולי, ולפעמים הוא גם לא יעלה במילים
נושא המגע - בין אם זה שאנו מקבלים מאחרים ובין אם זה שאנחנו מקבלים מעצמנו - הוא די מוחבא.

ואני תוהה למה?
מגע - הוא הכלי המוסת הראשון שלנו כתינוקות.
ככה ידענו את איפה אנחנו מתחילות ואיפה נגמרות, דרך המגע קיבלנו ביטחון שההורה שלנו כאן,
דרך המגע הרגשני מה שלום הסביבה שלנו, דרך המגע יכולנו לחזור לויסות והרגעת מערכת העצבים.

אני תוהה באיזה גיל המגע הופך להיות ״מוחבא״ ״לא בשיחה״

כשנושא המגע עולה בקליניקה
אני אתמקד קודם כל במגע עצמי.

זה ה א ב של להתחיל להכניס מגע לחיים.

נבוא למגע העצמי עם משקפיים של חקירה וסקרנות.
כשאת ניגשת לגעת בעצמך זו בעצם הזמנה לפגוש - ״מה שלומי היום?״ ״מה יהיה נעים לי עכשיו?״

איפה הגוף מבקש שאניח יד?
איזה מגע כף הרגל שלי רוצה היום?
איזה מגע הבטן שלי מבקשת?
איזה מגע העיניים שלי מבקשות ברגע זה?

מי שהגיעה עד כאן אולי כבר מבינה-
זו דלת לקבלת החלטות.

כשאני יכולה לשמוע איזה מגע אני מבקשת אני גם אוכל לשמוע - האם בעבודה הזו נעים לגוף שלי?

כשאני יכולה לשמוע - ״הגוף מבקש בלי מגע שם היום״
אני אוכל גם לשמוע בתוך מפגש זוגי - ״ הגוך מבקש בלי מגע שם היום״

כשאני יכולה לשמוע - ״ווואו אני ממש צריכה עכשיו מגע מחבק״

אני אוכל לבקש - ״אני צריכה עכשיו חיבוק״

עיסוי עצמי הןא לא סתם נעימי קיצי מיצי
הוא שער מטורף להקשבה לעצמנו
לקבלת החלטות
וליצירה של עונג ברמות העמוקות ביותר.

לשבוע הקרוב בלבד פתחתי
לצפיה חינמית
את הפרקים לעיסוי עצמי מהקורס שלי
תעשו סימן ואשלח אליכם מתנה

נוגעת בעצמך?
למה לדעתכן זה נושא כל כל מוחבא בשיחות הסלון?

מוזמנות לשתף בתגובות

07/08/2025

כשאני יושבת לחפש שיר על החלילית
הראש כמעט ולא נוכח.
הוא מתבונן אך לא לוקח פיקוד.
הידיים כמו זזות מעצמן,
איתות בבטן פנימה, בסרעפת, בכתפיים,
מסמן לעלות או לרדת, ימינה או שמאלה.
משהו בתוך הגוף שלי מושך לכאן או לכאן.
כך בחיפוש מנגינה,
כך בטיפול במגע,
כך ביצירת סדנה.

אני מניחה יד על הכתף והמטופלת עוצמת את עיניה. משהו מבקש לנוע אל עבר הברכיים, מבקש שם מגע. מניחה את ידי ויש חיבור, הגוף מבקש להתמסר, שם.. הברכיים כמו מתמלאות והגוף מבקש להמשיך, לנוע, שמאלה, ימינה, אל עבר כפות הרגליים,
בעדינות יותר,
עם כוונה חדשה..
כן, כאן זה התו.
ממשיכה במגע בנקודה זו,
הראש שלי אומר - "כבר הרבה זמן את כאן, אולי תעברי הלאה?",
אבל הגוף שלה מסמן לי להשאר,
ואני נשארת.
היא אומרת, כן בדיוק, שם משהו נרפה.
ואני בתוכי מחייכת
וסומכת עוד קצת על המשיכה שבין הצלילים.

הראש אומר - ״כדי ליצור סדנה - פשוט תחשבי מה כבר לא עשיתם ותעשי.״
אבל הגוף אומר - לא לא, בואי נרגיש את הקבוצה, בואי תזרמי״
אז אני זורמת
מדמיינת את הקבוצה,
עוברת אחת אחת בכןונה,
ועל התדר של הקבוצה.
והידיים כמו נעות מעצמן, עמ 38, כן.
נתחיל על המבט של הנמלה.
הכי כאן ועכשיו אבל גם מתקדם.
זו קבוצה שאפשר להתחיל איתה עם העמוקים.

ואחרי נשתף בקבוצה. מפגש עיניים להרגיש יחד.
ומה אחרי? אני שואלת
מדפדפת בספר - רואה את התרגיל על ציור הרגשות. כן כן אני מרגישה בגוף. זה זה. עמ 127 אני כןתבת. ״אבל איך זה קשור?״ אומר הראש. והגוף עונה - בסוף תראי את הקשר. תני לך לזרום. ואני זורמת.

ליצור סדנה מתוך האינטואיציה זה דבר חדש לי. גם לטפל ברפלקסולוגיה היה חדש לי לפני 12 שנה, גם להתחיל לנגן על חלילית היה חדש לי לפני 18 שנה.
יש באנרגיה הזו, ביצירה: בתנועה בין הצלילים, בין הגופים, בין הדפים,
מקום בו הספק יכול רגע לנוח,
לפנות מקום לידיעה של ההווה.

אומרת תודה על רגעים שכאלו 3>
שיהיה המשך שבוע טוב מלא ברגעים של התמלאות

השלושה ימים האחרונים מצטרפים לשנה וחצי + האחרונות של רכבת הרים. ומתוך רכבת ההרים - נוצר מצב, במיוחד למי שיש לה ילדודס, ה...
14/06/2025

השלושה ימים האחרונים מצטרפים לשנה וחצי + האחרונות של רכבת הרים.
ומתוך רכבת ההרים - נוצר מצב, במיוחד למי שיש לה ילדודס, הורים, אחים, חברים שתלויים בה -
שיש רגעים שקשה לראות את ה ״אני״.

אם את כזו שתומכת באדם אחר,
את אולי מכירה את התחושה - שהעיניים יוצאות החוצה.
ולפעמים החזרה שלהם פנימה לוקחת זמן.
במיוחד כשיש אזעקות כל כמה שעות.
וגם כשאנחנו יודעות מה אנחנו רוצות, שממש מרגישות בגוף - מה יהיה לנו טוב עכשיוווווו
(לי למשל יהיה נהדר עכשיו חופש על הים שהתבטל לנו עם המצב)
יש כל כך הרבה כוחות ומצבים שפועלים,
שמקשים תאכלס לתת לעצמנו מענה.

דבר אחד שלמדתי כאמא בחינוך ביתי + בעלת עסק עצמאי היא - שזה תמיד עניין של סדר עדיפויות וגם ש - באמת תמיד אין מספיק זמן/ החיים בארץ/ החיים בכלל.
ואפילו שזה לפעמים ממש מתסכל אותי, אני רואה שזה נע בגלים.
תקופות בהם הנושא הזה עולה בסולם סדר העדיפויות והאחרים יורדים,
וגל אחר בו נושא ב עולה בסולם ואחרים יורדים.

אם את ברגע הזה שאת יודעת בבטן - עכשיו זה הזמן בו אני רואה אותי.
אם את ברגע הזה שאת מבקשת לעצמך בעומק הבטן קבוצה של עיניים טובות שתתמוך בך.
אם את ברגע הזה בו את רוצה לעשות צעד תאכלס עבורך.

מעבדת האינטואיציה (מחזור קיץ) היא עבורך
מחכות לך. מתחילות עוד חודש בול.
בזום.
תעשי סימן ואשלח פרטים
-
בתמונה מנדלה מצמחים מהגינה

קראת בספר של… שפטריה ואגינלית מגיעה כשיש ריצוי בקשר זוגיוקראת שכאב בברך הוא פחד מהתמסרותוגם ש...התוכן הזה שאנחנו קוראות ...
10/06/2025

קראת בספר של… שפטריה ואגינלית מגיעה כשיש ריצוי בקשר זוגי
וקראת שכאב בברך הוא פחד מהתמסרות
וגם ש...

התוכן הזה שאנחנו קוראות יש בו הרבה חכמה.
הוא גם הרבה פעמים מדויק, ופותח מחשבה.

אבל להגיד לכן את האמת? התוכן הזה, לאורך זמן, מרחיק אותנו מעצמנו.
זה עוד קול שאומר לך מה הגוף שלך אומר,
עוד קול שאומר לך מה הקול הפנימי שלך.

ועם כל החכמה שיש בספרים האלו (ויש!)
ועם התובנות שזה פותח,
זה *לא* הקול של הגוף *שלך*.

לשמוע את הגוף שלך
עובר דרך להקשיב לגוף *שלך*
לשמוע את הגוף שלי
עובר דרך להקשיב לגוף *שלי*
ככה פשוט.
לשאול אותו את השאלה שמדוקית עבורו, להתמקד בו.

מטופלת שפגשתי פעם ראשונה,
שמעה את הגוף שלה מדבר איתה, אחרי תרגיל של 10 דק.
כשלא היה לה שום נסיון בתרגילי דמיון או "הקשבה לגוף"
היא ראתה בעצמה, בדיוק את מה שהגוף שלה מבקש
עשתה את זה
והכאבים לאט לאט פשוט נרגעו.
פשוט כי הם קיבלו מענה.

כשאת מוכנה לדעת מה יעזור לגוף שלך ומה הוא מבקש ממך
כשאת רוצה לתרגל שבוע שבוע ולחזק את האמון שלך בקול הזה.
תעשי לי סימן ואשלח פרטים

״כל אחד יכול לדמיין״נשמע כמו איזה סיסמא חלולהאבל זה אחד הדברים שלמדתי במשמרת רפלקסולוגיה שלי במכבימקום שאנשים לרוב לא הג...
09/06/2025

״כל אחד יכול לדמיין״
נשמע כמו איזה סיסמא חלולה

אבל זה אחד הדברים שלמדתי
במשמרת רפלקסולוגיה שלי במכבי
מקום שאנשים לרוב לא הגיעו אליו לרוב כדי לעבור תרגיל דמיון.
הם רצו רפלקסולוגית שתעזור להם להרגיש יותר טוב.
ובצדק.
אבל אני החתרנית,
שרציתי כבר ללמד אנשים להקשיב לגוף בעצמם
היייתי שואלת: רוצה לעשות תרגיל דמיון לראות מה עולה ולדבר עם הכאב?
ואלו שקפצו למים,
לימדו אותי מה התנאים ליכולת
לפגוש את הגוף בדמיון

ושם מגיעות התשובות לשאלות של -
למה הגוף כואב?
מה הוא מבקש?
מה אני רוצה?

מה צריך בשביל להצליח בזה?

אלו התנאים:
1. סקרנות
2. ראש פתוח
3. הסכמה להניח את מה שאני יודעת
ולפגוש את מה שבתוכי
4. שאלות שמדויקת לך. לא כל שאלה .זה סופר משמעותי שהשאלה תהיה מדויקת לך ולעולם דימויים שלך.
5. מרחב שלא מתערב או חושב עבורך?

ראיתי את הקסם מתחולל שם
וידעתי
כל אחד יכול

ספרי לי בתגובות לאיזו נקודה הכי התחברת

Address

ירושלים
Jerusalem

Opening Hours

Monday 09:00 - 21:00
Tuesday 09:00 - 21:00
Wednesday 09:00 - 21:00
Thursday 09:00 - 21:00
Friday 09:00 - 14:00
Sunday 09:00 - 21:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ורד רוטנברג - מטפלת הוליסטית Vered Rothenberg - Holistic Therapist posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to ורד רוטנברג - מטפלת הוליסטית Vered Rothenberg - Holistic Therapist:

Share