22/10/2026
יש חיים אחרי הגירושין גם אחרי 18 שנים, אם רק תאמיני במשפט ששינה לי את החיים.
"את מפתחות האושר תשאירי אצלך".
משפט שהמטפלת שלי אמרה לי בשנה הראשונה אחרי שהתגרשנו.
ישבתי מולה, רזה מאד, עייפה מהסוג ששינה לא עוזרת,
והמשפט הזה נחת עלי כמו משהו שידעתי אותו אי פעם ושכחתי לגמרי.
הבטן שלי התכווצה, לא מכאב הפעם, אלא מהבנה עמוקה.
כדי להבין למה המשפט הזה פגע כל כך עמוק, צריך להבין מאיפה באתי.
18 שנים יחד.
ילדים, בית, שגרה, חיים שלמים שבניתי יחד איתו.
ביום שישי אחד הוא הודיע לי שהוא עוזב.
לא היו סימנים מוקדמים,
מבחינתי הכול היה בסדר, ואז פתאום כל מה שחשבתי שיש לי,
וכל מה שחשבתי שהוא אני, התנפץ לי בפנים ביום בהיר אחד
לימים הבנתי שיש לדבר הזה שם "הלם אונטולוגי".
הייתי קמה מוקדם בבוקר עם כאבי בטן,
ועם קולות שיוצאים לי מהפה מפחד מה יהיה היום.
הלבדות הכואבת הזו ישבה עלי כמו משקל שלא זזה.
הרגשתי שאני כבר לא חלק, לא חלק מימי שישי בערב,
לא חלק מהווטסאפ הקבוצתי, לא חלק מהמשפחה המורחבת שלו.
עלו בי דאגות והרבה שאלות.
" אני כבר לא שייכת לאיפה שהייתי שייכת."
"מה יהיה איתי כלכלית?" כי בזמנו לקחתי פסק זמן מעבודה.
" לא אהיה בזוגיות לעולם?"
"איך לא שמתי לב?"
אני יודעת לומר עכשיו, אחרי תהליכי עומק שעברתי ומפרספקטיבה של נקודת מבט אחרת,
שהמציאות בחוץ היא השתקפות של מה שקורה בתוכנו, היא פשוט מוקרנת כמו מקרן,
ואני הקרנתי את הפחד הכי עמוק שלי, לאבד אותו עד שהוא התממש.
למזלי, בתקופה הזו כבר למדתי לימודי התפתחות, תודעה ומודעות, והייתי מטופלת.
זה היה עבורי כקביים שיכולתי להסתייע בהם כדי להקל על הכאב וכדי להבין דברים מנקודות נוספות.
ולא רק
"למה הוא עזב"
אלא
"מה השיעור שלי מולו."
ואז הגיע אותו רגע בשנה הראשונה.
ישבתי מול המטפלת שלי, ובאמצע שיחה היא אמרה לי,
"את מפתחות האושר תשאירי אצלך.".
הבנתי פתאום שכל חיי הייתי מוסרת את המפתחות לאחרים,
לו, למשפחה שלו, לתחושת השייכות שנתן לי.
וכשהוא עזב,
הרגשתי ריקה לא כי אני ריקה,
אלא כי הנחתי שהוא זה שממלא אותי.
בתהליכים שעברתי התחלתי לשים לב לדיבור הפנימי בתוכי,
למחשבות של פחד נטישה ודחיה שהיו בי,
נפתחתי לתודעה ששינתה את הפרשנות שאני נותנת.
כלומר,
למדתי לפרש את המציאות ממשקפיים חיוביות, אופטימיות.
למדתי לזהות עוגנים בתוכי שאני יכולה להסתמך עליהם בבחירות יומיומיות.
ובעיקר להבין את השיעור שלי מולו,
כי ברגע שמבינים הוא פשוט מסתיים.
וכל יום לשאול את עצמי
"ומה אני רוצה עכשיו?"
למדתי לסלוח קודם לעצמי על שלא ראיתי, שלא הבנתי ושלא תקשרתי את רצונותי.
הילדים גדלו בבית שמח עם לב פתוח, ואני קוטפת את פירות ההשקעה הזו עד היום.
כיום אני נמצאת בזוגיות טובה ואוהבת כבר 12 שנים, ולומדת כל הזמן מולו איך להשתפר בקשר.
ואני רואה את זה אצל כל כך הרבה נשים שמגיעות אלי היום,
הן מבקשות לסגור חסכים שנמצאים אצלן, אצל בני הזוג.
וברגע שהוא לא נותן, הן חוות נטישה ודחיה, כי הם קיימים אצלן.
בחרתי ללוות נשים בתהליכי פרידה וגירושין,
ונשים שרוצות זוגיות חדשה,
כי אני יודעת מה זה לעמוד שם עם כאבי הבטן בבוקר ולא לדעת מה יהיה.
ועד שלא העברתי גם את הרגל השנייה מהנישואין לזוגיות החדשה,
לא היה זה מקום שלם.
אני יודעת את זה מהגוף, לא מספר.
כלומר אני יודעת גם מה זה ליצור משהו חדש רענן שהעבר לא מנהל איתו.
העבר נלמד ונמצא כספר על מדף הספרים.
אם את אישה שנמצאת בתהליך פרידה,
או שכבר התגרשת ועדיין מרגישה שהמפתחות אצל מישהו אחר,
ורוצה להתחיל לקחת אותם בחזרה אלייך,
כתבי לי בתגובות "מפתח" ואחזור אליך.
