18/08/2026
לפני כשבועיים חזרתי מטיול
ממש ספונטני ביוון.
פעם ראשונה בחיים שעזבתי
את הבנים לבד בבית לכמה ימים
ארוכים וטובים ואפשרתי לעצמי
להנות גם בלעדיהם.
הם כבר בני 17.5 והתחושה הזאת שאני יכולה לסמוך עליהם ויותר מזה,
ש א נ י מסוגלת לשחרר
את ״האמא הפולניה״ שאני,
הכניס בי משב רוח קליל ומלא בטחון
גם תחושה של לסמוך 😃
וגם של להיות באמונה 😄
באנגלית יש לזה מילה אחת:
Trust
אני חושבת על זה שבמצבים רבים
בחיים שלנו אנחנו פוחדים לסמוך
על עצמנו או על אחרים ונשארים כבולים
לנקודות מבט ואמונות שמנהלות אותנו
ביום יום על אוטומט מבלי לעצור לרגע, להתבונן או להקשיב פנימה באותנטיות
ולשאול:
מה הכי מדויק לי עכשיו?
איך אני יכולה ליישם את זה?
אם עולים תוך כדי חששות,
תירוצים של המנעות
אז פשוט לשים תשומת לב פנימה:
מי זאת בתוכי שמונעת ממני את
המדויק לי כרגע?
ממה זאת שבתוכי חוששת?
מה יקרה אם אעשה זאת?
מה יקרה אם לא אעשה זאת?
מדהים איך היקום מתגייס למענינו
כשאנחנו מדויקים ומעיזים :)
💁🏻♀️🙋🏻♀️🙆🏻♀️💜
סיגלית דויד | פסיכותרפיית גוף-נפש
מרחב ריפוי דרך
שחרור חסימות רגשיות וכאבי גוף
פרטני והנחית קבוצות
