פזה- דרך המגע

01/10/2026

30/09/2026

בואי נדבר רגע על הפחד הכי גדול שאף אחת לא מעיזה להגיד בקול: מה קורה אם בורח לי קקי בלידה?
זה מביך ומלחיץ, אבל כשמבינים איך הגוף עובד – מגלים שזה אחד הדברים הכי טבעיים שיש:
* התינוק והמעי חולקים את אותו מסדרון: הראש של התינוק יורד בתעלה ופועל ממש כמו בוכנה שדוחקת החוצה כל מה שנמצא בדרך כדי לפנות מקום.
* התחושה הזו היא סימן מצוין: הלחץ על המעי מפעיל רפלקס טבעי של דחף ללחוץ. התחושה של "חייבת להתפנות" היא הוכחה שהתינוק במיקום המדויק!
* להתאפק רק מעכב את הלידה: הניסיון "להחזיק" מכווץ את רצפת האגן בדיוק כשהיא צריכה להתרפות ולהיפתח.
* אז למה נשים עדיין עושות חוקן? מחקרים הוכיחו שחוקן מיותר מבחינה רפואית ולא מונע זיהומים, אבל נשים רבות עדיין בוחרות בו בתחילת הלידה משתי סיבות: שקט נפשי שמאפשר להן להרפות בלי לחשוב על זה, ופינוי מקום שמקל על ירידת הראש ולפעמים אפילו מעורר ומקדם את הצירים.
* ומה אני רואה כמיילדת? אחרי אינספור לידות, כשיש יציאה אני פשוט שמחה – זה הסימן הכי מדויק שאת לוחצת נכון, עמוק ומעולה! אני מחליפה פד בתנועה אחת שקטה תוך חצי שנייה, בלי לעשות מזה עניין ובלי שאף אחד בחדר בכלל ישים לב. אין כאן שום מקום למבוכה, רק גוף שעושה עבודה מושלמת.
הגוף שלך לא עושה פדיחות – הוא פשוט מפנה מקום לחיים חדשים. תנשמי, תשחררי, ותסמכי עליו.

15/09/2026

11/09/2026

בעצמך / ג'קי בובליל גרינברג

"בעצמך את הולכת חופשייה מתנאים,
בעצמך הופכת רגשות לקסמים.
בעצמך את קמה מכל נפילה
בעצמך את שפתייך מזיזה לתפילה.

בעצמך את הלילה את הופעת לאור,
בעצמך מניעה למציאות כל חלום.
את אישה חזקה בעצמך בזכותך,
את האור והשמש את הכל בעצמך.

בעצמך הסליחה, בעצמך הסליחה,
בעצמך העוצמה - בעצמך אהובה.
בעצמך הדימיון, בעצמך היוצרת,
בעצמך הילדה, בעצמך הבוגרת.

בעצמך מעיזה בעצמך את טובה,

את טובה בעצמך
טובה דייך."

שנה טובה לכל הנשים שהן כל מה שהן
וזה מדוייק להפליא.
❤️
שלכן, פזה מיילדת מלווה

#מיילדת #ליווילידה #הריון #דולה

10/09/2026

אם המחשבות האלו עברו לך בראש לקראת הלידה – את ממש לא לבד!!

זה אחד הפחדים הכי שקטים, אבל הכי נפוצים, שנשים מביאות איתן לחדר לידה- הפחד לאבד שליטה.

אנחנו רגילות כל החיים להחזיק, לנהל, להיות נעימות ולשמור על פאסון. אבל הנה האמת מהצד של המיילדות - אנחנו לא נבהלות כשאת "מאבדת שליטה" בחדר הלידה – אנחנו מחכות לזה.

כשאת משחררת שליטה ומתחילה להשמיע קולות, לנוע בחופשיות או לצעוק, אנחנו לא שופטות אותך. להפך. באותו רגע אנחנו יודעות שהמוח החושב שלך פינה מקום, ושהגוף שלך לקח סוף סוף את ההגה.

לידה לא מתרחשת באינטלקט; כדי שהרחם ייפתח, השכל והנימוס חייבים לכבות את האור.

קולות נמוכים, גניחות ותנועות אינסטינקטיביות הם לא סימן לכישלון – הם העדות הכי מדויקת לזה שההורמונים הנכונים זורמים ושאת עושה בדיוק את העבודה שלך. בחדר הלידה אין ציון על איפוק. התפקיד שלך הוא לשחרר, והתפקיד שלי הוא לשמור על המרחב שלך בטוח ומאפשר.

מותר לך לצעוק, מותר לך להיות פראית, ומותר לך פשוט להיות.

איך המחשבה על לשחרר שליטה פוגשת אותך לקראת הלידה? בואי נדבר על זה בתגובות 👇
יש לך עוד שאלות תכתבי לי 😍

#מיילדת #לידה #הריוןולידה #חדרלידה #הכנהללידה גוףהאישה לידהפעילה שחרורשליטה אוקסיטוצין נשיות

06/09/2026

הלילה השני אחרי הלידה תופס אמהות רבות בהפתעה מוחלטת.

אחרי יממה ראשונה שבה התינוק שלך בעיקר ישן והתאושש ממאמץ הלידה, הוא פתאום "מתעורר לחיים" ומסרב לרדת מהידיים ומהשד. בכל פעם שמנסים להניח אותו בעריסה הוא מתחיל לבכות, והתחושה היא שהוא יונק בלי סוף.

ברגעים האלה, במיוחד כשהעייפות המצטברת מתחילה להשפיע, קל מאוד ליפול למחשבה שמשהו לא בסדר איתך, או שאין מספיק חלב כדי להשביע אותו.

בפועל, מדובר בתופעה מוכרת וטבעית לחלוטין שמכונה "סינדרום הלילה השני", והיא למעשה עדות לפיזיולוגיה גאונית ומדויקת להפליא של הגוף שלך.

הגוף של התינוק והגוף שלך עובדים בסנכרון מושלם

הנקה פועלת על פי מנגנון של היצע וביקוש, והיניקה התכופה והממושכת בלילה הזה היא בעצם "הזמנת עבודה" לקראת הימים הבאים.
הגירוי הרציף שולח איתותים חזקים למוח להפריש הורמונים שמעודדים את המעבר מטיפות הקולוסטרום המרוכזות לחלב אם שופע ובשל.

מעבר לצורך התזונתי, הלילה השני הוא רגע שבו התינוק שלך מתחיל לקלוט שהוא כבר לא נמצא בתוך הרחם החם והעוטף שלך.
העולם שבחוץ מואר, רועש ורחב, והמקום היחיד שמעניק לו תחושת ביטחון ומוכרות הוא המגע שלך- עור לעור, הריח של אמא ופעימות הלב שלך.

הקיבה שלו בגודל של גולה קטנה בלבד, כך שהקולוסטרום המזין מתעכל במהירות ומחייב יניקות תכופות, אך לא פחות מכך – השד שלך מספק לו נחמה, חום והסתגלות רכה לעולם.

כדי לעבור את הלילה הזה בצורה הטובה ביותר, חשוב בעיקר לשחרר ציפיות לשגרה או לשינה רציפה.
התמקמי בנוחות עם כריות תומכות, מים ונשנושים בהישג יד, ואפשרי לעצמך להיות פשוט איתו.

זהו גם המקום שבו המלווה נכנס לתמונה

בחיבוק, בהחלפת חיתולים, בעיסוי קל ובהענקת תמיכה ורוגע.
זכרי!!
שהלילה הזה הוא שלב זמני וחולף,
וחשוב מכל – הוא סימן לכך שהגוף שלך והתינוק שלך עושים בדיוק את מה שהטבע ייעד להם לעשות.