28/08/2026
חםלי קרלי.
זה בטח האלגוריתם, זה בטח אני, אבל מכל עבר גיל המעבר תוקף אותי.
וכן, בטח נמאס כבר לקרוא עוד פוסט על סדרה הזו.
אבל בוער לי. בוער לי לכתוב. כבר כמה ימים בוער לי לכתוב. ו-וואלה, אני לא סובלת מגלי חום. אני עדיין אותה גיגי, שדי קר לה, אפילו שהיא פוסט מנופזאולית.
אבל בוער לי. בוער לי לכתוב.
אצל ד"ר קופרניק וד"ר נועה חובב סיימתי לא מזמן קורס גיל המעבר, במסגרת ביה"ס ללימודי המשך לרפואה באוניברסיטת ת"א. אני מכירה היטב את התכנים, את האג'נדה, את הראש. אני גם מעריכה המון. וכן, כל פעם נופלת לי הלסת מנועה.
וכן, אני חושבת שסדרה כזו היא חשובה!
אהבתי גם את הקלילות. לפעמים התעצבנתי. אולי יותר מלפעמים. אהבתי את הנגישות.
זו סדרה מעניינת עם מלא מלא מידע. ראיתי אותה פעמיים אגב לפני שכתבתי את מה שכתבתי. באמת כדי להבין מה באמת אני מרגישה.
וכן, אני חושבת שלדבר לדבר לדבר ועוד לדבר. וואי, כן. איפה הייתם כולכם בפרימנופאוז שלי?
כל כך חשוב לדבר.
כל כך חשוב לא להיות בזה לבד.
כל כך הרבה דברים אני אומרת לעצמי - אבל למה לא ידעתי?
כן, גם אני לא ידעתי. או הדחקתי. או לא רציתי לשמוע.
יש בה מידע חשוב.
ויש בה פנינים של ממש. חשובות כל כך. כמו למשל הסיפור של יעל שוראקי, שהתפרסם בעבר, אבל כמה חשוב שישמעו עליו! יעל, שהיא אוסתיאופתית של רצפת אגן, אושייה של ממש בעניני נשים והנה היא מאובחנת עם דיכאון והנה היא מקבלת כדורים והנה היא מגיעה עד לאשפוזים ונזעי חשמל ואוכלת חרא! חרא ממש. עד שמבינים שכל העניין הוא מקרה חמור של חוסר איזון הורמונלי של גיל המעבר וטיפול הורמונלי חלופי הוא הוא הדבר, ולא כדורים ולא נזעים ולא כלום. אשכרה הורמונים. סיפור מוקצן אבל סופר חשוב.
וגם הראיון עם פרופ' אורי אלון חשוב מאוד ומעודכן מאוד וחשוב שהמחקר שלו ישמע בקרב עוד ועוד נשים ואנשי מקצוע.
אז כן, יש פה דברים חשובים בסדרה הזו.
אבל.
אוקיי. אני לא נגד הורמונים. האמת היא שאני אפילו לפעמים בעד הורמונים.
(פרדסחנהפוליס פרדסחנה פוליס, זה נדמה לי או שאני שומעת צ'קלקה בדרך?)
אבל הסדרה מתיימרת להציג טווח של אופציות. והיא מציגה, כביכול,
אבל לפעמים, או לא לפעמים, בהגחכה.
"מי שמרוויחים מהפחד של הנשים הוא התעשייה האלטרנטיבית, שצומחת כמו פטריות ריישי אחרי הגשם". אומרת בציניות ענת גורן. ומציגה, בהגחכה, כנס רפואה משלימה על גיל המעבר. ("כנס בראש העין על בריחת שתן" כך הוא מוצג).
סיריאסלי, ענת?
ככה?
תעשיה שקמה כדי להרוויח מפחד של נשים? (קוראים לזה שרלטנים, לא?)
היוש, אני מהתעשייה. מסתבר.
כן, אני מרוויחה. ברוך השם יומיום. טיפולים אצלי עולים כסף. בהחלט.
אבל אני מרוויחה ביושר! בכבוד!
מתוך אמון ואמונה במה שאני עושה. וכך גם רבים מהקולגות שלי.
האם טיפול אצל רופא פרטי הוא חינם?
לא! וברור שלא.
האם גם הם מנצלים את הפחד?
קרין קידר המהממת והמופלאה כל כך מוצגת בסדרה, אבל הי, יש לה עוד כ"כ הרבה מה להגיד חוץ ממה שהוצג שם! האם זה שיכנע מישהו ללכת לרפואה סינית רגע אחרי שד"ר קופרניק (שכבודו במקומו מונח, באמת) אומר שדיקור לא באמת עובד? (אבל כן הוא מרגיע, ויחד עם טיפול הורמונלי ושינוי אורחות חיים הוא יעשה משהו. הוא אמר).
אותי זה לא היה משכנע.
היה לי כל כך עצוב לשמוע את הזילזול ברפואה המשלימה.
(אגב, פטריות מרפא קיבלו דווקא יופי של במה. יופי!).
היה לי עצוב שקורס שלם שלי (קורס איכותי וטוב, מלא ברופאים) על גיל המעבר ולא היתה הרצאה אמיתית ושלמה על רפואה משלימה.
היה לי עצוב לי שרפואה "טבעית" הוצגה באחת ההרצאות עם מרכאות. וכן, הערתי על כך. ובכלל, הערתי. אני הייתי הנודניקית הזו שכתבה בקבוצת הוואטסאפ. לפעמים קיבלתי לב או שניים או שלושה. לפעמים תגובה בפרטי. לפעמים שתיקה. ("הי, אני גיגי מהקורס!", אמרתי לנועה כשפגשתי אותה סופסוף באחד הכנסים. "אההה גיגי, היית פעילה!". כן, זו אני, הנודניקית).
עצוב לי שיש נשים שילכו לרופאים ויבחרו שלא לקחת הורמונים, אבל לא יקבלו מענה אחר או הפניה מאותם רופאים לאיזה עוד אלטרנטיבה יש.
הן ישארו בסבל.
ואת זה כתבתי בעבר בקבוצת הוואטסאפ של הקורס שלי, קבוצה שרובה רופאים. כבר כתבתי את זה פה בעבר, אבל זה פשוט לגמרי מתקשר גם לסדרה:
"יש מטופלות שלא יקחו הורמונים.
לא משנה מה נגיד, מה תגידו, הן לא יקחו הורמונים.
לא משנה כמה משכנעים תהיו.
אני פוגשת את זה בנשים עם אנדומטריוזיס,
אני פוגשת את זה בנשים שמשתוקקות להרות ו"רק לא הורמונים",
אני פוגשת את זה עם נשים בגיל המעבר.
וכן, לפעמים ההתנגדות של הנשים היא התנגדות חזקה מאוד. לפעמים היא ממש לא ריאלית. לפעמים היא מונעת מתוך פחד, או וואטאבר.
אבל הן לא תמיד רוצות הורמונים.
לפעמים אם דווקא אני למשל, שאני בכלל מטפלת רפואה משלימה אגיד להן - למה לא בעצם? אולי דווקא אז הן ישאלו את עצמן למה לא.
ולפעמים הן פשוט לא.
יש מצב שהן יגיעו אליכם, הרופאים, ותמליצו להן על טיפול הורמונלי חלופי והן יסרבו בנימוס, או שלא בנימוס, ולא תיתנו להן אלטרנטיבה אחרת והן ימשיכו להיות אומללות.
אני אוהבת לקרוא לרפואה משלימה משלימה ולא אלטרנטיבית. כי, לתפיסתי, זה לא אנחנו או אתם.
אבל הייתי שמחה שגם יותר רופאים ירגישו ככה.
אני בקורס הזה בעיקר כי אני רוצה להבין יותר. ובעיקר כי אני רוצה להבין מה המטופלות שלי מקבלות כשהן הולכות לרופאים. אני רוצה להבין את זה יותר לעומק.
אני פה כי אני מרגישה שזה לא אנחנו או הם. זה ביחד. אינטגרטיבי.
אני לא חושבת שאין סיבה שזה יהיה כך עם רופאי גיל המעבר.
כי כשאישה אומרת לכם רק לא הורמונים ואתם אומרים לה את כל השיקולים הרציונליים והיא עדיין אומרת רק לא הורמונים, תכבדו אותה. אל תזלזלו בה. זה הרצון שלה. ואני חושבת שלגמרי גם אתם יכולים להציע רפואה משלימה.
אבל כשד"ר x (אחת המרצות בקורס), הבאמת מקסימה, מספרת את הסיפור על ההיא שאמרה לה לא תודה על טיפול הורמונלי חליפי והלכה לנטורופתיה ודיקור ואחרי שנתיים חזרה אליה על ארבע - יש בזה משהו מבאס.
(אגב, את אותו סיפור בדיוק היא סיפרה לי כמטופלת לפני כשנתיים כשבאתי לייעוץ. והמסר הוא - אוקיי. לכי תתבחבשי עם הרפואה המשלימה הזו שלך. את עוד תחזרי אלי על ארבע).
אז לא. לא כולן חוזרות על ארבע.
יש נשים שמטופלות היטב ברפואה משלימה (כן. יש לנו יכולות מוגבלות ויש תחומים שבאמת רק טיפול הורמונלי חלופי יעשה את העבודה, אבל לפעמים אנחנו עושים יופי של עבודה).
יש נשים מרוצות וטובות לבב עם טיפול הורמונלי חליפי.
ויש את המשלבות.
את הגם וגם.
יש לי כמה וכמה מטופלות כאלה וזה אחלה. תמיכה טובה טובה כזו.
אז הבקשה הקטנה שלי היא להיות פתוחים. זה הכל.
אולי אפילו להכיר איזה מטפל או שניים באזורכם. רציניים כאלה.
אולי תחפשו את אלה שגם הם פתוחים אליכם. את אלה שהם לא "אוי יוי יוי הורמונים!".
אבל העיקר - אני נגד סבל בחיים האלה. לא רוצה שנשים יסבלו. ולא ממש משנה לי באיזו דרך הן בוחרות לעשות את זה.
ואני בעד בחירה חופשית, שלמה ומודעת".
וכן, כן כן. לדבר על זה. עוד ועוד לדבר על זה! וכן כן כן, זה מבלבל.
גם אני מתבלבלת.
גם אני תוהה.
ובטח גם טועה.
אבל לדבר, להציע, את שלל המניפה הזו של האפשרויות, ובעד ונגד,
ולכבד. לכבד את הבחירות.
לכבד גם את הפחדים.
לכבד. נקודה.
