10/09/2026
חשבתי הרבה מה אני רוצה לאחל כאן לשנה הקרובה, ובחרתי באיחול שבעיני הוא פתח להרבה דברים טובים אחרים: להיות החברה הכי טובה שלך.
למה אני מתכוונת?
להרבה מאיתנו קורה, שסביב סיטואציות שונות אנחנו מוצאות את עצמינו בבליל של ביקורת עצמית והאשמה. משפטים כמו "למה עשיתי את זה?", "מה נסגר איתי?", "אני חסרת כוח רצון" ועוד הם כל כך נפוצים בראשים של כולנו, בהקשר לאכילה ובכלל.
הרבה פעמים מרגיש לנו שאין דרך אחרת להתמודד עם סיטואציה קשה, כזו שהתנהלנו בה הפוך ממה שרצינו, או באופן שלא מיטיב איתנו. לפעמים זה אפילו נשמע הזוי לנהוג עם עצמינו אחרת במצב כזה, ועולה החשש שאם לא נגער בעצמינו, זה לא ישתנה.
וככה יוצא, שדווקא בנקודות בהן הכי קשה לנו, אנחנו מוסיפות ותוקפות את עצמינו.
כשבמקום זה?
אנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות של עצמינו דווקא שם. לתת לעצמינו מקור של יציבות ותמיכה.
זה ממש לא להגיד "לא נורא הכל בסדר"! או "שטויות לא קרה פה כלום". זה לא לטאטא או לבטל את מה שקרה.
זה לומר "וואלה, אני מזה מבואסת מאיך שאכלתי עכשיו וזה ממש מפריע לי. ולמרות שעוד לא מצאתי איך, חשוב לי לשנות את זה."
ויותר מהכל: "אני מבינה שקשה לי עכשיו ואני נשארת איתי. מוותרת על ההרגל המוכר של לתקוף את עצמי עכשיו".
זה לא הופך את הסיטואציה לנעימה ומלבלבלת, בסדר? עדיין יש שם רגע של קושי. אבל זה משאיר אותו בגודל שלו, ומאפשר לעבוד עם מה שקורה שם - כדי לייצר שינוי. זה במקום מתקפת הביקורת וההאשמות שמונעת מאיתנו לעבוד באמת עם הדברים.
אני רואה לאורך השנים בקליניקה כמה זה מהווה מפתח לשינוי, והאמת שגם המחקרים מראים שאנשים שעושים את זה הם בעלי חוסן גבוה ויכולת טובה להתמודדות עם משברים.
אני יודעת שהקונספט הזה לא קל לעיכול, וכל כך לא טבעי לנו, אבל ממש אפשר לתרגל אותו.
ובהזדמנות זו, בפתח השנה החדשה, אני מתרגשת לספר שאחרי החגים אפתח סדנה קבוצתית חדשה שבה נטפח יחד את האיכויות האלו ממש, כדי לבנות מערכת יחסים בריאה עם הגוף והאכילה.
פרטים בקרוב 🤩
