בית חולים בילינסון

בית חולים בילינסון בית חולים בילינסון

שלוש כליות. שתי מדינות. שלושה אנשים שקיבלו הזדמנות חדשה לחייםזה התחיל ב־05:00 לפנות בוקר בחדר ניתוח בבילינסון, והמשיך במ...
03/09/2026

שלוש כליות. שתי מדינות. שלושה אנשים שקיבלו הזדמנות חדשה לחיים

זה התחיל ב־05:00 לפנות בוקר בחדר ניתוח בבילינסון, והמשיך במבצע רפואי מורכב שחיבר בין ישראל לקפריסין.

שלושה אנשים רצו לתרום כליה לאדם הקרוב אליהם ביותר - אבל אף אחד מהם לא נמצא מתאים רפואית לבן המשפחה שלו.

במקום לעצור ב״אין התאמה״, נכנסה לתמונה תוכנית ההצלבות: מאתרים התאמות בין זוגות שונים, כך שכל תורם מעניק כליה לחולה שמתאים לו - ובמקביל מאפשר לאדם היקר לו לקבל כליה מתורם אחר.

הפעם, השרשרת חצתה גם גבולות.

במבצע לוגיסטי ורפואי מדויק הוטסו כליות בין ישראל לקפריסין, צוותים רפואיים פעלו במקביל, ובתוך שעות ספורות הושלמו שלוש השתלות כליה בהצלחה.

את המבצע בישראל ביצע צוות מערך ההשתלות בבילינסון, בהובלת ד״ר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות, ובשיתוף המרכז הלאומי להשתלות והצוותים בקפריסין.

ד"ר אביתר נשר: "היופי בתוכנית ההצלבות שהיא מאפשרת לנו להפוך חוסר התאמה להזדמנות. אדם שרוצה להציל את בן המשפחה שלו יכול, באמצעות תרומה לאדם אחר להניע שרשרת שבסופה כמה אנשים מקבלים הזדמנות חדשה לחיים. במקרה כזה, השרשרת אפילו חצתה גבולות בין מדינות".

כי לפעמים ״אין התאמה״ הוא לא סוף הדרך.

לפעמים הוא תחילתה של שרשרת שמחברת בין אנשים שמעולם לא נפגשו - ומעניקה לכולם הזדמנות חדשה לחיים.

רק בישראל! צירוף המקרים המרגש בחדר הלידה 🤱רב-סרן שירה פילו אבוטבול, קצינת נפגעים בחטיבה 460 בחיל השריון, מלווה מתחילת הל...
31/08/2026

רק בישראל! צירוף המקרים המרגש בחדר הלידה 🤱

רב-סרן שירה פילו אבוטבול, קצינת נפגעים בחטיבה 460 בחיל השריון, מלווה מתחילת הלחימה עשרות פצועים ומשפחות ברגעים המורכבים ביותר.

כשהגיעה לחדרי הלידה שלנו בבילינסון כדי ללדת את בנה הבכור, היא לא דמיינה שהאהבה והתמיכה שהעניקה יחזרו אליה בזמן שבו היא הופכת לאמא.

​במהלך הלידה, המיילדת איילת לוי תהתה מאיפה הפנים של שירה מוכרות לה. כשהשתיים החלו לשוחח ושירה סיפרה על תפקידה, התבררה התמונה: שירה הייתה קצינת הנפגעים שליוותה צמוד את שחר, אחיינה של איילת ומ"פ בשריון, שנפצע קשה בעזה ועבר שיקום ממושך.

​אבל הקסם לא נעצר שם.

כמה דקות לאחר מכן, ד"ר גיא טל, הרופא המרדים בחדר, זיהה את שירה אף הוא כקצינת הנפגעים שליוותה את גיסו, יונתן, שנפצע גם הוא בתחילת המלחמה.

אין רגש ישראלי ומרגש כזה, שאותן ידיים שחיבקו עשרות פצועים ומשפחות שכולות זוכות לקבל בחזרה ברגע הכי מרגש שלהם.

ברוך הבא לעולם אורי עברי הקטן.
יש לך אמא מיוחדת במינה.

״מה לי ולגידול סרטני?"זה המשפט הראשון שעומר אלון, בן 21, אמר לרופא.ובאמת ... מה הקשר?לוחם גולני.שלוש שנים של לחימה בעזה ...
25/08/2026

״מה לי ולגידול סרטני?"

זה המשפט הראשון שעומר אלון, בן 21, אמר לרופא.
ובאמת ... מה הקשר?
לוחם גולני.
שלוש שנים של לחימה בעזה ובלבנון.
ספורטאי מלידה.
בריא.
מי בכלל חושב שדווקא הוא יקבל בשורה כזו?
הכול התחיל דווקא אחרי שהמלחמה הסתיימה מבחינתו.
טיול אחרי צבא בווייטנאם -חברים, אופנועים, חופש ...
ואז הגיע כאב קטן ברגל.
לא נפילה.
לא תאונה.
לא משהו שנראה חריג.
אבל הכאב לא עבר.
עומר נכנס למרפאה כפרית קטנה בווייטנאם. הוא והרופא לא דיברו את אותה השפה, וכל השיחה ביניהם התנהלה דרך Google Translate.
משם התחיל מסע של בדיקות, שאלות ואי־ודאות.
התמונות הגיעו גם לישראל.
כשהן הגיעו לד”ר ישראל וייס, מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית בבילינסון, הוא לא חיכה.
“תחזור לארץ.”
רק שבאותם ימים זה כמעט היה בלתי אפשרי.
אלה היו ימי מלחמת ישראל-איראן.
השמיים היו סגורים. רוב הטיסות בוטלו. רק טיסות חילוץ נחתו בארץ.
עומר הצליח לעלות על אחת מהן.
הוריו חיכו לו בשדה התעופה.
הם אפילו לא נסעו הביתה.
משם הם נסעו ישר לבילינסון.
הביופסיה אישרה את מה שאיש לא רצה לשמוע :
אוסטאוסרקומה. סרטן עצם אגרסיבי.
ברגע אחד, הלוחם שנלחם בשלושת השנים האחרונות, מצא את עצמו במלחמה מסוג אחר.
לא עם אפוד.
לא עם נשק.
אלא עם הגוף של עצמו.
בבילינסון נבנתה עבור עומר תוכנית טיפול אישית ומדויקת, בהובלת ד"ר ישראל וייס וד"ר יונתן דליות, אונקולוג מומחה במרכז דוידוף לטיפול וחקר הסרטן שמלווה אותו בטיפול הכימותרפי.

והיום, כשפוגשים את עומר, קשה להאמין למה שהוא עובר.
חוץ מהקרחת, כמעט שאין סימן.
הוא ממשיך להתאמן.
ממשיך לחייך.
ממשיך להילחם.
כי ספורטאי נשאר ספורטאי.
ולוחם נשאר לוחם.
גם כשהקרב שלו נראה אחרת לגמרי.

95% מחלימים מסרטן האשכים. אבל מה קורה ביום שאחרי ההחלמה ?זו בדיוק השאלה שמנסים לענות עליה עכשיו בבילינסוןכשגבר בן 20 או ...
23/08/2026

95% מחלימים מסרטן האשכים. אבל מה קורה ביום שאחרי ההחלמה ?

זו בדיוק השאלה שמנסים לענות עליה עכשיו בבילינסון

כשגבר בן 20 או 30 שומע ״סרטן האשכים״, ברור שהדבר הראשון שמעניין אותו הוא להחלים.

אבל די מהר מגיעות גם השאלות האחרות:

האם אוכל להביא ילדים?
האם הטיפול ישפיע על התפקוד המיני שלי?
מה יקרה לגוף שלי?
ואיך כל הדבר הזה ישפיע עליי בעוד 10 או 20 שנה?

אלה בדיוק השאלות שעומדות במרכז מחקר ישראלי ראשון מסוגו, בהובלת בילינסון ובשיתוף 12 בתי חולים ברחבי הארץ, הודות לתרומת עמותת חלאסרטן.

וזה משמעותי במיוחד כי סרטן האשכים הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים צעירים, עם שיעורי ריפוי של כ־95%. כלומר, רוב המטופלים מחלימים - ויש להם עוד עשרות שנות חיים לפניהם.

הממצאים הראשוניים מראים שהסיפור לא תמיד מסתיים כשהטיפולים נגמרים: יותר מ-60% מהמשתתפים דיווחו שגם כעשר שנים לאחר ההחלמה הם עדיין חווים השפעה נפשית של המחלה, ו־41% דיווחו על הפרעות בזקפה. המחקר בוחן גם את ההשפעה ארוכת הטווח על פוריות, דימוי גוף ואיכות החיים.

ד”ר נדב דקל, מתמחה במערך האורולוגי בבילינסון והחוקר הראשי במחקר, ופרופ’ שי גולן, מנהל המערך האורולוגי בבילינסון ויוזם המחקר, מובילים את הפרויקט מתוך מטרה להסתכל הרבה מעבר לריפוי עצמו.

המטרה היא שהמידע שנאסף היום יאפשר בעתיד לתת לכל מטופל צעיר המלצה אישית ומדויקת יותר כבר בתחילת הדרך - למשל האם כדאי לבצע שימור זרע לפני הטיפול? , לצד החלטות נוספות שיכולות להשפיע על הפוריות, התפקוד המיני ואיכות החיים בהמשך.

כי כשמדובר באנשים צעירים, עם חיים שלמים לפניהם, לא מספיק לשאול רק איך מרפאים את הסרטן.

צריך לשאול גם איך ייראו החיים שאחריו.

שלוש פעימות לב. שלייה אחת. סיכוי שנראה כמעט בלתי אפשריכשהזוג הצעיר הגיע לבדיקת האולטרסאונד, הם התרגשו לגלות שהם מצפים לש...
21/08/2026

שלוש פעימות לב. שלייה אחת. סיכוי שנראה כמעט בלתי אפשרי

כשהזוג הצעיר הגיע לבדיקת האולטרסאונד, הם התרגשו לגלות שהם מצפים לשלוש בנות.

זמן קצר לאחר מכן התברר שמדובר באחד מסוגי ההריונות הנדירים והמורכבים ביותר ברפואת העובר - שלישיית בנות זהות החולקות שלייה אחת, מצב שמופיע בכאחד מתוך מאה אלף הריונות.

או כמו שד״ר יובל גיאלצ׳ינסקי, מנהל המרכז לרפואת העובר בבילינסון, מתאר זאת: ״עוברית אחד עם מלא מוטיבציה שהחליטה בשלב מוקדם מאוד של חייה להתפצל לשלוש - ונוצרו 3 תאומות זהות. אך בגלל ששלושתן מחוברות לשליה אחת הן חולקות מחזור דם אחד משותף״.

בשבוע ה־25 להריון התפתחה תסמונת מעבר דם בין העוברים (TTTS) - סיבוך נדיר ומסכן חיים, שבו זרימת הדם בין העוברים אינה מאוזנת, סיבוך זה סיכן את חייהן של שלושתן.

עד לפני שנים לא רבות, במקרים כאלה האפשרויות היו מוגבלות מאוד.

היום, בזכות ההתקדמות ברפואת העובר, אפשר להעניק סיכוי לחיים גם להריונות שבעבר לא ניתן היה להציל.

במרכז לרפואת העובר בבילינסון הובילו ד”ר יובל גיאלצ’ינסקי וד”ר כנרת טננבאום, יחד עם צוות רב־תחומי , את הטיפול במקרה המורכב. לאחר תכנון מדויק בוצע ניתוח תוך־רחמי מורכב שנמשך כשלוש שעות וחצי, ובמהלכו טופלו כלי הדם המשותפים בשלייה כדי לעצור את מעבר הדם הלא תקין בין העוברים ולאפשר את המשך ההריון.

מאחורי הניתוח עמד צוות שלם - רופאות ורופאים, מרדימים.ות, צוות חדר ניתוח, צוותי סיעוד, מומחי.ות אולטרסאונד ואנשי מקצוע רבים נוספים - שכל אחד מהם היה חלק בלתי נפרד מהצלחת המשימה.

ואז הגיע הרגע שכל הצוות חיכה לו.

שלוש בנות. שלוש לידות. שלושה חיים שניצלו.

בילינסון וידידי המרכז הרפואי רבין נפרדים היום בצער עמוק מד"ר שמואל חרל"פ ז"ל, איש חזון, מבכירי אנשי העסקים והפילנתרופיה ...
19/08/2026

בילינסון וידידי המרכז הרפואי רבין נפרדים היום בצער עמוק מד"ר שמואל חרל"פ ז"ל, איש חזון, מבכירי אנשי העסקים והפילנתרופיה בישראל וידיד אמת של בית החולים ומערכת הבריאות הציבורית בישראל.

שמואל חרל"פ היה אדם שהאמין בכוחה של נתינה לשנות מציאות ולהציל חיים.

החיבור שלו לבילינסון קיבל בשנה שעברה ביטוי יוצא דופן: ענת וד"ר שמואל חרל"פ העניקו לבית החולים תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר, התרומה הגדולה ביותר שניתנה אי פעם למערכת הבריאות בישראל.

התרומה תאפשר בקרוב את פתיחתו של "מגדל התקווה", מרכז רפואי חדשני לרפואת הלב והמוח שיכלול 300 מיטות אשפוז וטיפול נמרץ. הוא צפוי להרחיב באופן משמעותי את יכולתו של בילינסון להעניק טיפול מציל חיים למטופלים מכל רחבי הארץ.

כל זה לא יכול היה לקרות בלי שמואל חרל"פ, שיחד עם ענת בחרו שלא לקרוא למגדל על שמם. במקום זאת, הם בחרו בשם "מגדל התקווה", שמבטא את מה שראו לנגד עיניהם וסימל את השליחות שלהם: מקום שיהיה פתוח לכולם, ללא הבדל דת, מגזר או מוצא.

בבילינסון נזכור את ד"ר שמואל חרל"פ לא רק כאחד מגדולי התורמים בתולדות מערכת הבריאות בישראל, אלא כאדם שהאמין שמצוינות רפואית, מדע וחדשנות הם נכסים של החברה כולה, ושגם בתקופות מורכבות - יש לבחור בתקווה ולהשקיע בעתיד. מגדל התקווה שנבנה בזכותו ובזכות ענת ימשיך את דרכו ויעניק תקווה, טיפול וחיים לדורות של מטופלים.

אנו משתתפים בצערם העמוק של ענת, הילדים גוני ואסף וכל בני המשפחה.
יהי זכרו ברוך.

קרדיט צילום רפי דלויה

הטלפון צלצל בבילינסון. בקפריסין חיכה לב. ומאותו רגע - השעון התחיל לרוץ. יום חמישי, 10:30 בבוקר.במרכז הלאומי להשתלות מתקב...
18/08/2026

הטלפון צלצל בבילינסון. בקפריסין חיכה לב. ומאותו רגע - השעון התחיל לרוץ.

יום חמישי, 10:30 בבוקר.

במרכז הלאומי להשתלות מתקבלת שיחה מקפריסין:
צעירה נהרגה בתאונת דרכים. משפחתה, בתוך האסון הפרטי שלה, הסכימה לתרום את איבריה.

הלב שלה נמצא מתאים לאישה בת 45 בישראל, שממתינה להשתלה כבר כשנתיים.

מכאן התחיל מרוץ של 26 שעות.

בבילינסון כבר ידעו מה צריך לעשות.
עכשיו היה צריך לגרום לכל החלקים להתחבר - ומהר.

להקפיץ צוות רפואי.
להשיג מטוס.
לקבל אישורים.
לתאם בין שתי מדינות, בתי חולים ושדות תעופה.
ולהכין בבילינסון חדר ניתוח ומטופלת שמחכה כבר שנתיים לרגע הזה.

אלא שהיה עוד פרט קטן:
שישי. שיא הקיץ. עונת החופשות.

כמעט שאין מטוסים זמינים.

אבל כשיש לב שמחכה בקפריסין ואישה שמחכה לו בישראל, “אין מטוס” היא לא באמת תשובה.

בשעה 03:00 לפנות בוקר, בזמן שרובנו ישנו, חדר הניתוח בבילינסון כבר נערך.

במקביל, צוות מבילינסון יצא לקפריסין כדי להביא את הלב: אורן בכר, מפעיל מכונת לב־ריאה; ד”ר אביב שאול, רופא בכיר במערך לקרדיולוגיה; מג’די כבהא, סגן אחות אחראית חדר ניתוח; ליאת אלבוגן, אחות חדר ניתוח וד”ר יורי פייסחוביץ, מנהל מחלקת ניתוחי חזה (בתמונה מימין לשמאל), לצד צוותים מיוון ומקפריסין.

בקפריסין הלב הוצא.
הוכנס לצידנית.
והמרוץ חזרה לישראל התחיל.

07:40. המטוס נוחת בישראל.

08:23
פחות משעה אחר כך, הלב כבר בחדר הניתוח בבילינסון.

ושם חיכתה לו אישה אחת.

את השתלת הלב ביצעו ד”ר אודי יעקובזון, מנהל היחידה להשתלות לב ותמיכה מכנית; ד”ר אריאל פרקש, מנהל היחידה לניתוחי לב מורכבים ופרופ’ דן ערבות, יחד עם צוותי חדר הניתוח והמערך לניתוחי לב וחזה.

אחרי כשנתיים של המתנה, הלב החדש החל לפעום בגופה.

26 שעות אחרי שיחת הטלפון הראשונה - ההשתלה הסתיימה בהצלחה.

מאחורי המשפט הקצר הזה עומדים לילה בלי שינה, אינספור תיאומים ואישורים ובעיקר צוותים רבים בבילינסון ומחוצה לו, שפעלו יחד, מסביב לשעון, כשכל דקה חשובה.

שרשרת שלמה של אנשים, שכל חוליה בה הייתה הכרחית כדי שהלב הזה יגיע ליעדו בזמן.

ומאחורי כולם עומדת משפחה אחת, שבשעה הקשה ביותר שלה בחרה להציל חיים.

אנחנו מרכינים ראש בפני משפחת התורמת ומודים לה על מתנה שאין גדולה ממנה.

ולמושתלת שלנו - מאחלים שהלב החדש יפתח עבורך פרק חדש ❤

הגיע לבית החולים אחרי תאונת אופנוע - וגילה גידול נדיר בלבלב.לא כאב בטן.לא ירידה במשקל.לא תסמינים שהדליקו נורה אדומה.תאונ...
16/08/2026

הגיע לבית החולים אחרי תאונת אופנוע - וגילה גידול נדיר בלבלב.

לא כאב בטן.
לא ירידה במשקל.
לא תסמינים שהדליקו נורה אדומה.
תאונת אופנוע שבעקבותיה נזקק לטיפול רפואי.

גיא פילברג, בן 50, הגיע לבית החולים כדי לטפל בפציעה. בדיקות הדם שבוצעו כחלק מהבירור הראו חריגה קלה בתפקודי הכבד. כזו שבקלות אפשר היה לייחס לפציעה. אבל הצוות הרפואי החליט לא לעצור שם.

אולטרה־סאונד הוביל ל־CT, ומשם לבדיקות נוספות.

ואז הגיעה התשובה שאף אחד לא היה מוכן אליה.

גידול נוירואנדוקריני נדיר בלבלב, שכבר שלח גרורות לכבד.

זהו גידול נדיר במיוחד, עם כ־1–1.5 מקרים חדשים בלבד לכל 100,000 אנשים בשנה. דווקא בגלל הנדירות שלו, כל החלטה טיפולית דורשת ניסיון, דיוק וחשיבה משותפת.

ביחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה התכנס צוות רב־תחומי ובנה עבור גיא תוכנית טיפול מדויקת ורב־שלבית: הצוות כלל גם את ד"ר יונתן דליות, ד"ר עמרי סולימני, הגב' אילנה אייזנברג, פרופ' ערן שדות. (מימין לשמאל בתמונה).

בשלב הראשון בוצע ניתוח מורכב להסרת הגרורות מהכבד. לאחר כחודש של החלמה, עבר גיא ניתוח וויפל להסרת הגידול מהלבלב.

אבל הסיפור של גיא לא מתרחש רק בחדר הניתוח.

הוא מתרחש גם במסדרונות בית החולים.

בצעדים הראשונים אחרי הניתוח, כשכל תנועה כואבת.
ברגעים שבהם צריך לבחור אם להישאר במיטה - או לקום לעוד הליכה.
ובאנשים שהולכים לצידו בכל צעד.

יום לפני ניתוח הוויפל, הבן של גיא זכה באליפות אירופה בג׳יו־ג׳יטסו.

בזמן שהוא עמד על הפודיום, אבא שלו התכונן לקרב אחר לגמרי.

וגם לקרב הזה גיא לא נכנס לבד.

מיכל אשתו, הבנים וכל משפחת פילברג הפכו לחלק בלתי נפרד מהדרך. הם עודדו, ליוו, דחפו אותו לקום מהמיטה, לצאת להליכות, לעשות פיזיותרפיה, לשמוע מוזיקה ובעיקר להזכיר לו שגם בימים הקשים ביותר - לא מוותרים.

ומאחורי הטיפול המורכב עומד צוות שלם: צוות סיעוד, מומחיות ומומחים בכירורגיה, אונקולוגיה, רדיולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, פתולוגיה, הרדמה, חדר ניתוח, פיזיותרפיה ותזונה, שפועלים יחד כדי להעניק לכל מטופלת ומטופל את הסיכוי הטוב ביותר.

הסיפור של גיא הוא תזכורת לכך שלפעמים החיים משתנים ברגע אחד.

ולפעמים, דווקא אירוע שלא היית בוחר לעבור, מוביל לגילוי שמאפשר להתחיל להילחם בזמן.

כי גם כשמדובר במחלה נדירה ומורכבת, לצד רפואה מתקדמת, ניסיון ועבודת צוות - תמיד יש מקום לתקווה🙏🤍

13/08/2026

חושבים שאתם יודעים מה זה דיאליזה?
רוב הסיכויים שלפחות על חלק מהשאלות תענו לא נכון.

האם חייבים להגיע לבית החולים שלוש פעמים בשבוע?
האם אפשר לעבוד?
האם אפשר לטוס לחו”ל?

ד”ר שירה גולדמן, מנהלת שירות דיאליזה צפקית, מפריכה את המיתוסים הנפוצים ביותר - ואולי תשנה את כל מה שחשבתם על דיאליזה.

"אני אשן כבר בסופ"ש"אם גם אתם אומרים את המשפט הזה לעצמכם - כדאי שנדבר.אנחנו דוחים שינה בשביל עוד פרק. עוד כמה דקות בטלפו...
10/08/2026

"אני אשן כבר בסופ"ש"

אם גם אתם אומרים את המשפט הזה לעצמכם - כדאי שנדבר.

אנחנו דוחים שינה בשביל עוד פרק. עוד כמה דקות בטלפון. עוד מייל אחד. עוד קצת עבודה.

ובבוקר? קפה. ועוד קפה. וממשיכים.

ובראש יש לנו הסכם קטן עם הגוף: לא נורא. בשבת נשלים.

אבל האם באמת אפשר ״להשלים שעות שינה״?
במידה מסוימת - כן.

כשאנחנו ישנים פחות ממה שהגוף שלנו צריך במשך כמה לילות, נוצר מה שמכונה ״חוב שינה״. החוסר הזה יכול להצטבר, ואיתו גם העייפות והפגיעה בערנות ובתפקוד.
לילה ארוך יותר או כמה לילות טובים יכולים בהחלט לעזור לגוף להתאושש. אבל שינה בסוף השבוע היא לא כפתור Reset שמוחק שבוע שלם של לילות קצרים.

״הביולוגיה משנה, אבל גם להרגלים שלנו יש השפעה משמעותית״, מסביר ד״ר אורי אלקן, אחראי מרפאת מחלות שינה וניתוחי שינה. ״הדבר החשוב ביותר הוא לתת לשינה את המקום הראוי לה בחיים שלנו״.
וזה נעשה משמעותי אפילו יותר ככל שאנחנו מתבגרים.
סביב גיל המעבר, נשים רבות חוות שינוי באיכות השינה. שינויים הורמונליים וגלי חום עלולים לפגוע ברצף ובעומק השינה, ובמקביל אנחנו רואים יותר נחירות ודום נשימה בשינה. גם בהמשך החיים, אצל נשים וגברים, דפוסי השינה משתנים ויש נטייה טבעית להתעורר מוקדם יותר.

אז מה כן אפשר לעשות?

לפני הכול - להפסיק לבנות על הסופ״ש.

לנסות לתת לגוף מספיק שעות שינה באופן קבוע ולשמור ככל האפשר על שעות שינה וקימה מסודרות, גם בסופי שבוע ובחופשות !!
ובעיקר, להקשיב לא רק לשאלה כמה שעות ישנו, אלא גם לאיך אנחנו קמים בבוקר.

כי אם ישנתם לילה שלם ואתם עדיין מותשים, אם השינה לא מרעננת, אם אתם נוחרים באופן משמעותי, מתעוררים עם כאבי ראש או עם יובש בפה - לא צריך פשוט להתרגל לזה.
כדאי להיבדק.

שינה טובה היא לא פינוק.
היא חלק מהבריאות שלנו.

והגיע הזמן שנתחיל להתייחס אליה ככה.

Address

39 Jabotinsky Street
Petah Tiqwa
4941492

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בית חולים בילינסון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to בית חולים בילינסון:

Shortcuts

Share