24/05/2026
אחד המשפטים האהובים עליי בקליניקה-
זה שהאוכל לא בורח לשום מקום
על פניו זה משפט מוזר בשמיעה ראשונית
אבל האמת היא- שאם נחשוב על זה לעומק רגע,
הרבה פעמים אנחנו אוכלות -
כאילו מחר אין יותר אוכל.
ולפעמים התחושה הזאת באמת קיימת,
כי “רק היום מותר” , “ממחר אני מתאפסת וחוזרת לעצמי”
ואז אם זה ככה-עדיף שאני אוכל כמה שיותר ,
כי זאת ההזדמנות ה”אחרונה” שלי לאכול את זה
אבל ברגע שאני עובדת על המחשבה הזאת,
מבינה שהאוכל זמין לי תמיד
שמה שלא אוכל היום, אוכל לאכול גם מחר, מחרתיים
עוד שבוע ועוד חודש
האוכל באמת לא בורח
והוא תמיד תמיד יהיה פה
וזאת - לא ההזדמנות האחרונה שלי לאכול את זה
ולכן כדאי, שאוכל בכמות שנעימה לי , וטובה לי🩵
