09/06/2026
את המפגש הראשון שלי עם עולם השיקום והפגיעות הנוירולוגיות חוויתי כבר כסטודנטית לפני יותר מעשור, בהכשרה הראשונה שלי שהייתה כחודשיים לאחר מבצע "צוק איתן", במחלקה לשיקום נפגעי ראש. שם, בין מסדרונות בית החולים, ראיתי את הפער- הרגע שבו הטיפול האינטנסיבי מסתיים, והמטופל והמשפחה עומדים מול השאלה הגורלית "ומה עכשיו? לאן הולכים?".
השיקום לא נגמר בבית החולים - הוא מתחיל בחיים עצמם, ואיפה הפער?
לאדם עם פגיעת ראש, ילד עם מחלה נוירולוגית או מבוגר אחרי אירוע מוחי, היציאה מהבית היא "הר" גבוה. עומס קוגניטיבי, רעש, חוסר נגישות או פשוט הקושי האדיר ביוזמה והנעה שמאפיין פגיעות מהסוג הזה- גורמים לרבים להישאר בבית. קושי נוסף הוא שהפעילויות הקיימות בחוץ, במקרים רבים לא נגישות לאדם ולבני המשפחה, מה שמייצר עוד אתגרים בחיפוש, איסוף מידע, וכל זה נוסף לקושי הקיים ממילא בעקבות הפגיעה או המחלה. לאורך השנים כמרפאה בעיסוק בשיקום נוירולוגי ובקהילה, הבנתי שהחוסר הזה הוא נוכח ומשפיע על היכולות של אנשים עם פגיעות נוירולוגיות לקחת חלק פעיל בהשתתפות בקהילה ובחברה. דבר שהוא קריטי לתפקוד, למצבו הקוגניטיבי, פיזי ורגשי ולאיכות החיים של האדם.
כאן נולדה "קומפאס" (Compass).
קומפאס היא פלטפורמה שבניתי, מתוך הידע והניסיון שלי, אך אני זקוקה לעזרתכם לצאת איתה לדרך כדי שתוכל לסייע להרבה אנשים שזקוקים לכך להשתלב בקהילה.
לצורך זה הקמתי פרויקט מימון המונים, כל עלות תוכל לקרב אותנו בדרך להשגת המטרה!
הצטרפו להנגשת פעילויות פנאי וחברה לאנשים עם פגיעות נוירולוגיות- ביחד נסלול את הדרך חזרה לקהילה.
קישור לפרויקט בתגובה הראשונה.
אשמח לתמיכה ושיתופים🙏
תודה רבה,
הדס
