06/07/2026
תודה לכל המברכים .. יש משהו ביום הולדת שמרגיש לעצור
לא כדי לסכם אלא הזדמנות להסתכל על היש, על הדרך שעברתי .
שנת 55 הייתה עבורי שנה של הקשבה.
של שקט.. של כתיבה.. של שאלות...של דיוקים.
ובעיקר של הסכמה להיות להתמסר למה שעולה בי
לרגעים היה שקט לרגעים רעש פנימי
ובתוך ההוויה הזו התחלתי לחבר חלקים בתוכי שפעם חשבתי שאני צריכה לבחור ביניהם.
הרוח והחומר, המטפלת והיוצרת, השמחה והעצובה
האישה האמיצה וזו שפוחדת לעשות צעד.
אני יודעת שאני לא באמת צריכה באמת לבחור
רק להסכים....
להסכים לראות, לחבק ולקבל את כל מי שאני.
ומתוך ההסכמה הזו התחבר לי גם השם פסיפס הנשמה.
כי פסיפס לא נוצר מחלק אחד.
הוא נוצר כשכל החלקים מוצאים את המקום שלהם.
זו המתנה ששנת 55 השאירה לי.
הסכמה לדייק את הדרך שאני חייה מטפלת לומדת ומלמדת אותה
לחבק את האשה הילדה הנערה ואפילו האשה הזקנה שאהיה..
ושנת 56 עבורי היא הזמנה
לפתוח את הלב ללהמשיך יצור לחבר לחבר להיפתח
לפגוש עוד נשים.
ללמד ולהמשיך לפתח את הקורסים המפגשים ואת הקלפים שיצרתי
ולאפשר לכל מה שכבר חי בי לקבל מקום בעולם
אני פותחת דף חדש לחיות באהבה ובאומץ את כל מי שאני. הודיה
