01/02/2020
חודש עבר מאז שנכנסה לתוקף רפורמת הסימון התזונתי, ויותר ויותר מוצרים על מדפי הסופר מקבלים סימונים אדומים. השבוע שאלו אותי בקליניקה אם באמת לא כדאי לאכול מוצרים שמסומנים, אז חשבתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר.
אז מאיפה הגיעה הרפורמה? מה מטרתה? על מה מעידים הסימונים? ומה מומלץ לאכול?
בדצמבר 2017 אושרו בכנסת תקנות בריאות הציבור, הכוללות הגדרות למזון מזיק, וחובת סימון מזון כזה בסימוני אזהרה. מדובר בלא פחות ממהפכה. זהו מהלך פורץ דרך של משרד הבריאות, הנוקט צעדים ברמה ממשלתית לטיפול בנזקים הנגרמים לציבור מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי.
ישראל נמצאת היום בין המובילות בצריכה של מזון לא בריא ובתחלואה הנובעת ממנו, ובשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בשכיחות ההשמנה בילדים ובמבוגרים. כ-10% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל סובלים מסוכרת, וישראל היא המובילה בעולם בשיעור קטיעות הגפיים כתוצאה מסיבוכי המחלה!
הסימון על גבי המזונות מיועד להזהיר את הציבור מפני מזונות מזיקים וליידע אותו על מזונות עדיפים לצריכה.
הסימון יתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה התרחשה בתחילת ינואר השנה, והפעימה הבאה תתרחש בינואר 2021.
הסימונים שהופיעו בפעימה הראשונה מציינים מזונות המכילים:
• נתרן - בכמות של 500 מ"ג ומעלה, ל-100 גר' מזון.
• סוכר - בכמות של 13.5 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.
• שומן רווי - בכמות של 5 גר' ומעלה ל-100גר' מזון.
בפעימה השניה יוחמרו הקריטריונים לסימון, והמזונות שיסומנו יהיו כאלה המכילים:
• נתרן - בכמות של 400 מ"ג ומעלה, ל-100 גר' מזון.
• סוכר - בכמות של 10 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.
• שומן רווי - בכמות של 4 גר' ומעלה ל-100 גר' מזון.
המהלך של משרד הבריאות הוא חלק מאסטרטגיה לאומית לשינוי מגמת התחלואה בישראל. הסימון האדום מחוייב בחוק, והוא מציין מזונות שמומלץ להפחית בצריכה שלהם.
הסימון הירוק הוא סימון וולונטרי, ולכן חברות המזון לא מחוייבות לסמנו על האריזה, אך מכיון שהוא מעיד על מוצרים המומלצים לצריכה, יש סיכוי גבוה שחברות ירצו להתהדר בסימון כזה ויוסיפו גם אותו למוצרים העומדים בקריטריונים שנקבעו בתקנות.
באופן כללי ניתן לומר שמוצרי מזון אולטרה-מעובדים עם ערכים גבוהים של סוכר, נתרן ושומן רווי יסומנו באדום, ואילו מוצרי מזון גולמיים או כאלה שעברו עיבוד מינמלי ולא מכילים סוכר, נתרן ושומן רווי ברמות גבוהות – יסומנו בירוק.
המהלך נועד לאפשר לציבור לעשות בחירות חכמות יותר בהשוואה בין מוצרים דומים על המדף.
עם זאת יש לזכור, כי מזונות מעובדים רבים ישארו על המדפים ללא סימון אדום, על אף שצריכתם מזיקה. זאת מכיון שהזמן שעבר מאז פרסום התקנות ב2017 ועד שהן נכנסו לתוקף לפני חודש, איפשר לחברות המזון לבצע רה-פורמולציה במוצרים שלהן ולהפחית את כמויות הסוכר, המלח והשומן הרווי, כדי שלא ידרשו לענוד את הסימון האדום. האם מוצרים אלה הופכים למוצרים בריאים? כמובן שלא.
ביסלי למשל, לא מסומן בסימון אדום, מכיון שבשנה האחרונה הופחתו כמויות הנתרן והשומן שבו, עד מתחת לנדרש בתקנות כדי שלא ישא סימון אדום. אבל מוצר כזה הוא עדיין מזון אולטרה-מעובד ומזיק. לכן, עלינו כצרכנים לבדוק לא רק אם מופיע סימון אדום או ירוק על האריזה, אלא להפעיל שיקול דעת בבחירה של מזונות טריים וגולמיים על פני מזונות מעובדים וארוזים מראש.
איך נזהה מזונות מעובדים? בד"כ רשימת המרכיבים שלהם תהיה ארוכה ותכלול תוספים המיועדים לשפר את הטעם או את המרקם שלהם ולהאריך את חיי המדף שלהם. כ"כלל אצבע" אפשר לומר, שככל שרשימת המרכיבים ארוכה יותר, כך עדיף להימנע מצריכה של המוצר.
וכאן בתמונה יש לנו דוגמא טובה - מוצר אולטרה-מעובד שהצליח לחמוק מסימון הסוכר בזכות *עשירית* הגרם!
אז קרה לכם שאספתם משהו מהמדף בסופר והחזרתם אותו למקומו, אחרי שראיתם סימון אדום?
נתקלתם במוצרים שמסומנים באדום ולא הבנתם למה?
יש לכם שאלות על הרפורמה או על מוצרים מסוימים?
מוזמנים לשתף בתגובות!
מורן בר-אור
דיאטנית קלינית לילדים
