18/03/2026
בימים כאלה…
הכל מרגיש כמו רכבת הרים.
רגע אחד אופטימיות.
רגע אחד פחד.
ובין לבין
האוכל נהיה מקום נחמה.
בפרק הזה אני מדברת על משהו שאנחנו כמעט לא מדברות עליו בזמן מלחמה:
איך ליצור עוגן קטן של יציבות בתוך כל הסערה.
נדבר על עוגן תזונתי פשוט,
על היערכות קטנה שמורידה סטרס,
ועל כלי מיינדפולנס שמחזיר אותנו מהמחשבות על העתיד…
אל ההווה, ששם הרבה פעמים לא מתקיים הסבל.
🧡 שלחי את הפרק לחברה שאת יודעת שגם היא צריכה רגע לנשום.
💬 ואשמח שתכתבי לי: מה היה העוגן הקטן שלך היום?