30/06/2019
העדפת צד
אתמול ביקרתי יולדת טרייה, אם לגוזל בן שישה ימים. כבר בשיחה הטלפונית המקדימה היא סיפרה שהגוזל לא מצליח להתחבר לשד אחד (לעומת השד השני אליו מתחבר בקלות), ושצורח מיד כשמניחה אותו ב"תנוחת הנקה" בצד שבעייתי לו. היא סיפרה שהיא לא הצליחה לחבר אף פעם לצד הזה, וששאבה מדי פעם כדי לא להגיע לדלקת. היא מרגישה הבדל גדול במלאות של שני הצדדים ומדווחת שהגוזל ממעט ביציאות. בפגישה, האבחנה הייתה ברורה – שילוב בין נטיית צוואר של התינוק לבין גודש פתולוגי שנוצר בצד זה. שחרור הגודש וחיבור התינוק בתנוחת פוטבול בצד המאתגר, בהתאם לקושי הנוכחי שלו, הביאו ליניקה טובה ומספקת (לשני הצדדים) בשני הצדדים.
--------------------------------------------
הנושא של העדפת צד הוא נושא שנשות מקצוע מתחום ההנקה נתקלות בו לא מעט. הוא יכול להופיע בשלבים שונים של ההנקה, אצל תינוקות בגילאים שונים, וברמות "חומרה" שונות (נע בין תינוק שלא מתחבר כלל לצד אחד, לתינוק שמעט יותר קשה לו או ממצה מהר צד אחד, מתנתק בבכי ודורש לעבור לצד השני). זה יכול להיות מצב תמידי או פתאומי – קושי מיום הלידה או שלפתע, יום בהיר אחד, הגוזל מסרב להתחבר.
מה הסיבות להעדפת צד? הסיבה משתנה בין אם מדובר בתינוק רך, שזה עתה נולד, ומסרב לחלוטין/מתקשה להתחבר לצד אחד, לבין תינוק גדול יותר שאצלו העדפת הצד היא פתאומית.
✅ אצל תינוקות רכים שזה עתה נולדו, ישנן מספר סיבות מרכזיות להעדפת צד:
1️⃣ שוני במבנה הפטמה אצל האם – כמו כל זוג איברים בגופנו, גם השדיים לא זהים זה לזה, ולעתים יש שוני במבנה הפטמה שמקשה על היילוד. השוני יכול להיות בגודל, ברמת הזדקרות שונה או כל שוני מבני אחר.
2️⃣ שוני במלאות השד, בזרימה או ברמת ה"גודש" – הדבר יכול לנבוע מניתוחים שנעשו בעבר בשדיים, במבנה צינוריות שונה, או פשוט תוצאה של גירוי שונה לשד מהלידה. שד שלא מפונה כמו שצריך יכול בימים הראשונים לאחר הלידה להגיע לגודש פתולוגי, בו על אף שיש שפע של חלב בשד התינוק מתקשה בהעברה שלו, כאילו "תקוע" בשד. עם שחרור הגודש, יכולה להיות זרימה חזקה במיוחד למשך מספר ימים, מה שעלול להקשות על התינוק ולגרום לקושי ביניקה מצד זה להתבסס עוד יותר. בהמשך, בשל גירוי מועט לשד הזרימה בו יכולה להיחלש, ולתינוק לא יהיה תמריץ לנסות לינוק ממנו, שכן החוויה על שד זה פחות מספקת.
3️⃣ א-סימטריה במבנה הלסת של התינוק – ישנם תינוקות שנולדים עם לסת לא סימטרית, מה שיוצר קושי בהתחברות לצד אחד, לרוב הצד בו מפתח הלסתות קטן יותר. כשתינוק זה יצליח להתחבר לצד שקשה לו יותר, פעמים רבות האם תחוש כאב שנובע מסגירה פתולוגית של הלסת על בסיס הפטמה.
4️⃣ טורטיקוליס או נטיית צד קלה – לעתים לקראת סוף ההריון, עם התבססות התינוק באגן, הוא מתמקם בתנוחה שבה ראשו נוטה לצד אחד. נטייה זו עשויה ללוות את התינוק גם בתקופת הסתגלותו לחיים שמחוץ לרחם – יש תינוקות שגם כשמניחים אותם על משטח ישר, יטו את ראשם לכיוון אחד, אותו כיוון אליו התרגלו מהרחם. לדבר יכולה להיות השפעה מהותית על ההנקה – התינוק נזקק להפעיל יותר את שרירי הצוואר באחד מהצדדים, להתקשות לחיבור לשד בשל כך, לחוש כאב ומתח שרירי בעת ההנקה ולעתים לבכות כבר כאשר מוחזק ב"תנוחת הנקה" בצד שיותר קשה לו. נטיית הצד יכולה להתרחש גם כתוצאה מהלידה עצמה – אם הלידה מתארכת והתינוק שהה זמן רב בתעלה, התבססותו באגן הייתה מראש בזווית לא אופטימלית או כאשר הלידה מכשירנית – היבטים אלה יכולים לגרום ללחץ לא סימטרי על ראש וצוואר התינוק, ולתחושת כאב לאחר הלידה. התוצאה – סירוב להתחבר או קושי משמעותי בחיבור לאחר השדיים.
❓ מה ניתן לעשות? במידה ומדובר בקושי מצידו של התינוק (א-סימטריה בלסתות או נטיית צד), פתרון ראשוני יהיה לנסות לחבר בתנוחת צד ("פוטבול") בשד שבו מתקשה. חיבור פוטבול דומה מאוד לחיבור של התינוק על השד המועדף עליו, פשוט על השד השני שמציב לו אתגר. במידה והחיבור לא פותר את הבעיה, כדאי לפנות לייעוץ הנקה לאיתור שורש הבעיה, למצוא את החיבור האידיאלי לתינוק ולבנות תכנית שתסייע בפתרון הבעיה. במקביל יש לשמר את אספקת החלב בשד אליו לא מתחבר באמצעות שאיבות מרובות, ולעקוב אחר חיתולים רטובים ויציאות התינוק - לוודא שמקבל מספיק חלב על אף שיונק מצד אחד. זה לא תמיד המקרה ובמידה ויש מחסור בחיתולים יש לפנות לייעוץ הנקה בדחיפות.
✅ ומה הסיבות אצל תינוקות גדולים יותר? אצל תינוקות שינקו בעבר משני השדיים, סירוב להתחבר לצד אחד לרוב מופיע בפתאומיות ובשל שינוי אקוטי אצל האם או התינוק.
1️⃣ כאב צווארי – מכירות את הימים האלה שאנחנו מתעוררות עם צוואר תפוס, ואין לנו מושג איך זה קרה? גם אצל תינוקות זה יכול לקרות מסיבות שונות. אז נראה קושי בחיבור לצד אחד שנובע מכאב שרירי.
2️⃣ כאב אוזניים, דלקות ונוזלים באוזניים – כל כאב/שוני בתחושה באחת האוזניים עשוי לגרום לתינוק לכאב ביניקה, שיכול להופיע יותר ביניקה מצד אחד.
3️⃣ הבדלים באספקת החלב – כאמור, במידה וישנה בעיית שורש מהלידה שלא נפתרה, והתינוק יונק פחות ביעילות משד אחד, לאורך זמן יכולה להתרחש ירידה באספקת החלב בצד זה, ואז התמריץ ליניקה נמוך מלכתחילה. ישנם אירועים אקוטיים שיכולים לגרום לירידה באספקת החלב בצד אחד – כמו סתימה חמורה/דלקת שיכולים להביא לתסכול התינוק, להתנתקות מהירה בבכי מצד זה ובהמשך לסירוב לינוק ממנו לחלוטין.
❓מה ניתן לעשות?
1️⃣ במידה והסירוב להתחבר הגיע כרעם ביום בהיר, ואין לו אירוע מקדים כמו סתימה או דלקת, כדאי לנסות לחבר בפוטבול בצד המאתגר. חיבור זה יפתור זמנית קושי שמקורו בכאב צווארי או באחת האוזניים.
2️⃣ אם התינוק נראה שלא כהרגלו או מעלה חום, יש לגשת לבדיקה רפואית.
3️⃣ במשך מספר ימים כדאי להתחיל את ההנקה מהצד המאתגר. כדאי לנסות לזהות את סימני הרעב הראשוניים של התינוק ולהניק אותו כשהוא מנומנם, אז מנגנוני ההתנגדות נמוכים יותר. כל הצלחה של חיבור והנקה בצד המאתגר זה רווח נקי, כי היא מבססת אצל התינוק את החוויה שגם השד הזה נעים ומזין ומפחיתה את ההתנגדות הפסיכולוגית והחשש של התינוק.
4️⃣ אם המצב לא חולף תוך מספר ימים, ככל הנראה המקור הוא הבדל שחש התינוק באספקת החלב ובמהירות הזרימה. אז כדאי לפנות לייעוץ הנקה, להבין האם המקור הוא זרימה חלשה או חזקה ולטפל בהתאם. חשוב לציין כי יש מצבים שהתינוק מסכים להתחבר אך "ממצה" מהר את הצד ומתנתק בבכי – האם חושבת שיש לה מחסור בחלב בצד זה, אך בשקילת ניסיון (לפני ואחרי ההנקה) ועל פי התנהגות התינוק ניתן לזהות שהדבר שמפריע לו זו דווקא זרימה חזקה, ואז הטיפול שונה בצורה מהותית. במקרה זה הגברת החלב רק תחמיר את הבעיה, ולכן אבחון מדויק הוא הכרחי.
5️⃣ יש לעקוב אחר התינוק בקפדנות, לוודא שאין שוני כמות החיתולים הרטובים והיציאות, וחלילה שלא מגיע להתייבשות.
המשותף לכל מצבי העדפת הצד הוא שלא כדאי להזניח אותם. בעיה ראשונית שמקורה בכאב שרירי עלולה להפוך לבעיה כרונית בשל פגיעה באספקת החלב. העדפת צד היא כמו כדור שלג – ככל שמאתרים את הסיבה מהר יותר, הפתרון פשוט ומהיר יותר, וניתן לחזור למצב בו התינוק ממצה את הפוטנציאל משני השדיים כך שיספקו אותו תזונתית ורגשית כאחד.
שלכן,
מעיין
