17/04/2026
השבוע בקורס אורטופדיה רגשית התקיים סשן לריפוי מערכת היחסים שלנו עם הדמות הגברית הראשונה של חיינו - אבא.
זה תמיד סשן טעון, שפורט לכולם על מיתרי הנפש, אף עין לא נותרת יבשה וגם אצלי, למרות שכבר העברתי כבר אלפי סשנים כאלו, איכשהו שוב ושוב אני שולח יד לחבילת הטישו הקרובה ומנגב את העיניים מדמעות.
התכנים המרכזיים שחוזרים ועולים בשיתופים הם אבות שנעדרו מהבית המון או לחילופין לא ידעו להביע אהבה באופן הפשוט והטבעי ביותר שניתן לצפות, מכוון שכפי הנראה כי גם מהם זה נמנע, ויש גם את אלו שזורקים הערות חסרות רגישות שמכווצות ומשאירות חותם קשה.
וכך מה שהתחיל במקום טבעי של אמון ואהבה, מקבל תפנית יותר ויותר קשוחה של שמירת דיסטנס ותחושה שגם על הדמות הזו כפי הנראה אני לא יכולה לסמוך באמת, זה עתיד להשפיע על כל מערכות היחסים הגבריות בחיי האישה ( וגברים גם בלי קשר לזהות מינית)
זה היה בלתי נמנע עבורי לחשוב תוך כדי הסשן השבוע, איך חיי היו נראים לו הייתי זוכה לשמוע אפילו פעם אחת מאבא שלי שהוא אוהב אותי, אני מרגיש שהייתי סולח לו למפרע על כל כך הרבה מהאלימות שספגתי ממנו, ערמות של כאב היו נשטפות מיד, באורה של אהבתו....
אבל זה לא קרה ובמסגרת הידיעה שהכל מדויק, כנראה שגם זה מדויק ואולי....היכולת שלי להחזיק מרחבים שצף ונשטף בהם כל כך הרבה טראומה וכאב, הוא תוצר ובזכות מה שעברתי, אני יכול לראות את הקשר הישיר של זה, לצד זה הרבה פעמים אני מרגיש שמה ששומר אותי בנאדם עם רגיש מאד, אלו הצלקות הרגשיות שאני נושא, אמפתיות אמיתית, מהלב.
לכן, שוב ושוב אני חוזר ואומר שמרחבי הלמידה של אורטופדיה רגשית הם מרחבי ריפוי מדרגה הראשונה, מכוון שאיננו רק מדברים על הדברים לוגית ורעיונית, אלא עוברים דרכם באומץ רב, כי ככה מרפאים.
אוטוטו מתחיל הקורס בהרצליה, זו מקפצה התפתחותית אישית ומקצועית, מספר המקומות מוגבל ונותרו מקומות אחרונים.
באהבה רבה,
גלעד,
🙏💙
