07/10/2024
אנחנו שייכים לארגון רופאים אמריקאי בשם IFM שנוסד משני פרסי הנובל של ד"ר ליינס פאולינג וחברים בו מעל ל 100,000 רופאים, 70 אחוזים מהרפואה הקונבנציונאלית. מה שמייחד את הארגון הוא חקר ברמה גבוהה מאד ותפיסה ולפיה חשוב הרבה יותר לתקן את הקושי או הבעיה, מאשר לאפיין ולהגדיר אותו בכל מיני שמות או הגדרות. אני אתן דוגמה אחת מתוך עולמות התוכן שלנו: הרבה פעמים אנשים שבאים אלינו מתלוננים שיש להם גם OCD וגם חרדות שונות וגם דכאון. במהלך השנים, אנחנו מוצאים שוב ושוב שהשלישייה הזאת נולדה בדיוק באותו מקום ושהטיפול שלנו, שעוקר מהשורש את מחולל הבעיה במקום לעסוק בצורות הביטוי שלה, מחסל את שלושתם ביחד באותו הזמן. אני יודע שזה קצת לא נתפס מה שאני כותב כאן. לכל אחד מהשלושה יש עולם שלם של אבחונים, תרופות, מתודות טיפול ותיאוריות וצורות ביטוי. אנחנו לא מבינים ולא מתעניינים בהם. השמות וצורות הביטוי לא מקדמים אותנו לשום מקום. אבל למצוא מה השתבש, מתי ובאיזה נסיבות, ושגורם ל OCD או לחרדות שונות או לדכאון, זה מאד מעניין אותנו. ואפילו יותר מעניין אותנו מזה, הוא התהליך הקצר שאנחנו עושים ושבסיומו, ברמת הצלחה מאד גבוהה, שלושתם הופכים להסטוריה ונהיים לא רלבנטים יותר בחיינו.
מתייחסים גם ל ADD ול ADHA. פונים אלינו המון אנשים עם תלונות בעניין הזה. אנחנו יודעים להתייחס לאלרגיה של המוח, לקצרים בתהליכי חשיבה, לתזונה וכמובן לשלד שריר ויציבה אבל תמיד תמיד אנחנו מתחילים מהאספקט הרגשי. מתחילים מהאספקט הרגשי כי בדרך כלל שם זה גם מסתיים ולא נדרש שום דבר מעבר. המערכת הרגשית היא מערכת ההפעלה שלנו ועל פיה יישק דבר. היא מחליטה למה להתייחס, איך לבטא את זה, מתי ובאיזה נסיבות ומינון. בשום זמן ומקום היא לא שואלת אותנו מה שלומנו או מה דעתנו. זה לא מעניין אותה בכלל. גם כאן אתן דוגמה מעולמות התוכן שלנו: אמא שהתקשרה (התקשרו כבר אלפים עם אותו סיפור) כדי לשאול מה ניתן לעשות עם הילד שמאובחן עם ADHD, לא מסוגל לשבת בשקט בכיתה, מפריע ולא מרוכז. שאלתי כל מיני שאלות והתברר שמול מסך הטלפון והמחשב הוא דווקא יושב שעות כל יום בלי בעיה. אז יש לו או אין הפרעת קשב? היא סלקטיבית או תוצאה של מניפולציה על ההורים?
