05/06/2026
מטורף מה שהילד הזה סיפר יום אחרי הטיפול:
יפתח הגיע לטיפול בכלל בגלל רגישות למזון, טפלנו ברגישות ללקטוז שלו והיום הוא אוכל מוצרי חלב ללא בעיה. חיזקנו אותו חברתית ולימודית והתרגשתי לראות אותו השבוע, כבר בן 10 ממש ענק.
הפעם הם הגיעו אחרי שאובחנה דלקת שכבר חלפה. לא היה צורך בטיפול רפואי נוסף, והאמא הרגישה שיש לטפל ברובד הרגשי
אתם יודעים איך זה בטיפול שלי, לא אני מחליטה שואלים את הגוף במה לטפל : הנושא הרגשי שעלה היה "לא נשמע"
יפתח סיפר שיש ילד שגר ממש קרוב, שבמשך יותר משנה הוא ניסה להתקרב אליו, לקבוע איתו, לדבר איתו, אבל לא ממש זכה להיענות.
השנה הם לומדים באותה כיתה ויש להם הרבה חברים משותפים, ועדיין בהרבה מצבים, הילד פשוט לא מגיב לפניה.
תמיד מרגש אותי לראות איך ילדים יודעים לזהות בדיוק את המקומות שבהם הלב שלהם נפגע, גם אם הם לא מדברים על זה ביומיום.
עבדנו בשיטת השער על תחושת הדחייה הזאת.
שחררנו זיכרונות של רגעים לא נעימים.
נתנו מקום לרגשות שעלו.
ועבדנו על האפשרות להיות בסדר גם אם הצד השני בוחר אחרת.
למחרת, כששחקו במגרש, קרה משהו שהפתיע אותו.
אותו ילד, שממנו הרגיש דחוי כל כך הרבה זמן, לא הפסיק לחפש את קרבתו. הוא דיבר איתו, ניסה להיות לידו, ובמשך כל אחר הצהריים חיפש שוב ושוב קשר.
יפתח היה כל כך מופתע, שהדבר הראשון שחשב עליו היה הטיפול של יום קודם.
האם הטיפול שינה את הילד השני?
כנראה שלא.
אבל הרבה פעמים, כשאנחנו משחררים את המטען שאנחנו מחזיקים סביב סיטואציה מסוימת, משהו באנרגיה שלנו משתנה.
אנחנו מגיעים אחרת.
משדרים אחרת.
ולפעמים גם העולם מגיב אלינו אחרת.
לפעמים שינוי קטן בפנים יוצר מציאות חדשה לגמרי בחוץ. 💛
ומה אתכן , אם היה דבר אחד שהייתן רוצות לראות משתנה במציאות שלכן כרגע – מה הוא היה? כתבו לי
