Nathalie Alyon, Psychotherapy נטלי עליון - מטפלת גוף-נפש

22/06/2026

People come to therapy for many reasons — but often it comes down to this: something needs to change, or they want to change something.

Therapy is a powerful vehicle for that. But it works best when it isn't the only tool.

Sitting meditation is about training the mind. Calming the nervous system. And perhaps most importantly — learning to see clearly, and to be present without being swept away.

On July 25th, NGO I'm part of — Sfat HaSartan (Language of Cancer), which supports oncology and hematology patients during hospitalization — is holding a day of mindfulness practice ("Shabbat Tirgul") at Neve Shalom, from 10:00–16:00.

The day includes sitting, walking, and lying meditation, facilitated discussion, and a shared vegan lunch. Most of the day is held in silence. Registration is 100 NIS, and all proceeds go toward mind-body care for hospitalized cancer patients.

If this speaks to you — as a person, a practitioner, or both — I'd love for you to join.

Link for registration in the first comment.

26/04/2026

What can our children teach us about grief?

As a psychotherapist who works with illness, grief, and death, I often find that words have less impact than presence.

That's something I was reminded of recently, not in a session, but at bedtime, as my three-year-old son hummed himself to sleep. What he did next stopped me completely. And suddenly, everything made sense.

I wrote about what he taught me about compassion, connection, and healing — link in the comments. I'd love to know if this resonates with you. 💛

01/12/2025

למה אני מתנדבת עם חולי סרטן? שואלים אותי הרבה.
כל שבוע אני מגיעה לבית החולים איכילוב לכמה שעות בודדות, יושבת עם מתמודדי סרטן ברגעים הכי קשים שלהם, תוך כדי טיפול כימו, השתלה, דרך הכאב, הפחד, הבדידות....

לפעמים לא בא לי. לא בא לי להיכנס לתוך הקירות האלה. אבל אני יודעת שאת הרגע של רוגע וחמלה שאני יכולה להעניק לאדם ששוכב במחלקה ייתן לי גם רגע של שלווה.

כך היה גם השבוע. פגשתי אישה מבוגרת עם הרבה כאבים, פה יבש, קושי לדבר. היא לא רצתה "טיפול". אמרה לי "דברים אלה לא עובדים עליי".
״אולי אשב איתך כמה דקות,״ אמרתי לה.
הסכימה לשכב. לא דיברנו.
בקשתי ממנה לעצום עיניים ואני לקחתי אותה לטיול למפל קסום בדימיון מודרך. אחרי 10 דקות, היא פתחה עיניים ושאלה: "המיטה זזה? אני הרגשתי שבאמת עפתי באוויר עם המיטה."
היא סיפרה לי על טיולי ילדות למפלים, טיולים ליערות קסומים כמו שתיארתי בדימיון המודרך. היה לה חיוך. יצאתי גם אני עם חיוך.

עדיין יבש לה בפה. עדיין כואב לה. הסרטן עדיין בגוף שלה. אבל היה גם רגע של חיוך. וגם לי היה. תודה לה ותודה לעמותת שפת הסרטן שמאפשרת לי את המרחב הזה להתנדבות מרחיבת לב.

19/08/2025

"And oh these brutal days, of shifting sands and the changing of the age
They push pull me, spin me round
Till I can't tell, don't know what's up or down"

"Om asato ma sat gamaya (Lead me from the unreal to the real)
tamasoma jyotir gamaya (from darkness to light)
mrityorma amritam gamaya" (and from death to immortality) "

I hope you are enjoying it! I’d love to know what you think… Please pick me up when I fall, and I’m falling so often, give me good discernment so I know what...

18/08/2025

Have you met cancer?
Perhaps you met cancer as a caregiver to someone dear, perhaps as a family member. Perhaps you meet cancer as a nurse or a doctor or therapist... perhaps you met cancer face to face, in your own body...
I have been working with cancer patients at Ichilov Hospital for some years now, helping them navigate their meeting with a disease that in most minds awakens the thought of death and suffering. So I accompany them through death and suffering. And I accompany them through life, for where there is death, there is life.
Alongside my colleagues, we have developed a course to share our tools with other therapists, nurses, doctors, caregivers, and even cancer patients/survivors themselves. The course is in Hebrew so conversational level of Hebrew is necessary. To find out more, click on the link and as me questions! :)
https://forms.gle/Yis5ZU7Q3ZAk22Lq7

04/06/2025

What is the connection between our emotional and psychological state and our health?

Backed by ever-expanding research, slowly but surely the medical community is recognizing the connection between our physical and psychological wellbeing.

Illness typically involves a complex mix of factors, but we often think about them in two broad categories: genetic predisposition and environmental influences.

But here's what's interesting - environmental factors aren't just about what we eat or breathe. The psychological/emotional aspects are an important subcategory that often gets overlooked.

A highly recommended read that you can access for free here: https://archive.org/details/whypeoplegetsick0000lead

07/05/2025

בעידן המודרני, נוטים לחשוב ש״שיעור פרטי״ עדיף על שיעור קבוצתי, אימון פרטי יותר יוקרתי מאימון קבוצתי, וגם כן, טיפול פרטני טוב יותר מקבוצות תמיכה. האם זה נכון?

אבל אם באמת חושבים על זה לעומק, אפשר להבין שיש יתרונות וחסרונות בטיפול פרטני, ולפעמים עדיפות ומתאימות יותר חוויות קבוצתיות.

למה?

רוב החוויות הקשות (והטובות) שלנו קורות בחברה של אחרים. אנחנו נפגעים בקשר וגם נרפאים בקשר.

בקבוצה טיפולית שבהובלה של אנשי מקצוע, יש הזדמנויות ללמוד מחוויות של אחרים, לפתח אמפטיה לקושי שלהם בזמן שמקבלים את התמיכה של עמיתים לדרך שותפים למרחב.

להרבה אנשים, קשה להשתתף במרחבים כאלה, בין אם זה בגלל פחד חברתי, קושי להיפתח מול זרים, חרדות חברתיות ועוד סיבות רבות. הקושי הזה ממש מובן ויותר שכיח ממה שאתם חושבים. הרבה פעמים, זה קושי שליווה אותנו בעבר בבית ספר, בימי הולדת, מסיבות, עבודה...

אפשר להסכים להגיע לקבוצת תמיכה וללמוד דרך אחרת ולרפא את המקומות שעדיין קשה לנו. יש הזדמנות לעשות זאת בכל ערב רביעי במפגשי "רביעי לנפש". מחכים לכם :)

להרשמה: https://forms.gle/gcKdeFYC1McNBSe16

29/04/2025

האם מה שעדיין מפעיל אותנו היום קשור למה שלא קרה בילדות?

לפעמים זה מרגיש כמו "הצפה רגשית בלי סיבה", לפעמים כמו ניתוק.
לפעמים זה בא בכאב פיזי מתמשך, ולפעמים כחוסר אנרגיה.
אבל הרבה פעמים – זה סימן. סימן לזיכרון רגשי עמוק, שנצרב בגוף עוד בילדות.

אנחנו פוגשים את זה כל הזמן, אצל מטופלים ומטופלות שמגיעים לקליניקה:
אלה ש״מציתים מאוחר״ – כי רק עכשיו בקליניקה זה בטוח להרגיש באמת.
אלה שמרגישים שהם מגיבים "בלי שליטה" – כי הגוף למד להידרך לפני שהספיקו להבין מה קורה.

אלה שמרגישים שהם חיים על אוטומט – כי פעם לא היה מותר לבחור ולגלות את הקול הפנימי האותנטי.

אלה שבלילה או בחגים מרגישים הכי לבד.
ואלה שנראה בחוץ שהם מצליחים, אבל בפנים – שקט מתוח, כמו משהו שמחכה להתפוצץ.

זו לא בעיה או משהו שלא בסדר בי - זו תוצאה של למידה רגשית מרומזת (implicit emotional learning).
הגוף זוכר איך זה להיות במתח, להישאר דרוך, לא לסמוך.
והוא פשוט... ממשיך.

במפגשי "רביעי לנפש" אנחנו יוצרים מרחב שבו הגוף לא רק מספר – אלא גם לומד משהו חדש.

באמצעות תנועה, מגע, נשימה ושיח – נגלה תנועה לעבר אפשרות אחרת. הדרך לשינוי והתחדשות היא מסע, נתחיל אותו בעדינות, בקצב שמכבד את החוויה האישית של אחד ואחת.

מקום לנפש הוא מרחב שבו אפשר לשחרר בלי להסביר, להרגיש ולפגוש את עצמנו.

אם משהו ממה שקראת נוגע בך – אולי הגיע הזמן לפגוש את זה אחרת.
אנחנו מזמינים אותך באהבה למפגש הבא שלנו בתל אביב.

טופס הרשמה: https://forms.gle/GmjW85dFJ5tWvUoBA

28/04/2025

A big part, perhaps the biggest, of what we do when we approach cancer patients at the hospital is to help them feel a little less alone as they face this enormous challenge. We come with our presence, with kind eyes, a gentle touch on the knees to say "You are not alone." Sometimes, that makes all the difference.

חלק גדול, אולי הגדול ביותר, ממה שאנחנו עושים כשאנחנו ניגשים לחולי סרטן בבית החולים הוא לעזור להם להרגיש קצת פחות בודדים כשהם מתמודדים עם האתגר העצום הזה. אנחנו באים עם הנוכחות שלנו, עם עיניים טובות, נגיעה עדינה על הברכיים כדי לומר "אתה לא לבד." לפעמים, זה עושה את כל ההבדל.