Tef-תזונה ורפואה מסורתית עם אייל שפרינגר

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • Tef-תזונה ורפואה מסורתית עם אייל שפרינגר

Tef-תזונה ורפואה מסורתית עם אייל שפרינגר שיטת טיפול, אתר וקליניקה http://healing-arts.co.il/

שיטת TEF לרפואה מסורתית הוקמה בשנת 2007 ידי אייל שפרינגר, מהדמויות המובילות בארץ בתחום הטיפול, הכתיבה, והוראת הרפואה והתזונה המסורתית. ב2012 הוקדם המרכז לרפטאה מסורתית, קליניקה בה מיושמות טכניקות הטיפול של שיטת TEF.

כשיטה מתפתחת, אייל שפרינגר ומטפלי TEF חוקרים שיטות ריפוי מרחבי העולם, ומאתרים גישות וטכניקות טיפול יעילות וברות שימוש בתקופתנו. TEF פועלת לשילוב עקרונות הרפואה המסורתית , ברמת הבית, הקהילה ומוסדות הרפואה וההכשרה הרפואית.

ההנחה בבסיס פעילותנו, היא כי הרפואות המסורתיות אוצרות ידע רב, המתאים לטיפול ומניעת רבים מהחוליים הפוקדים את האנושות כיום. אנו טוענים כי בתהליך התפתחות המהיר של הרפואה בעולם המתועש, עם הרצון להתנער מכל מה שנחשב לפרימיטיבי, "התינוק נישפך עם המים", וטכניקות טיפול רבות, חלקן יעילות ובטוחות כמעט ואבדו.


חשיבותן של רוב הרפואות המסורתיות, דוגמת הרפואה הסינית, ההודית, או הערבית-יוונית, טמונה בראיית העולם ההוליסטית העומדת בבסיסן, במטרה אליה הן שואפות להגיע, ובדרך בה הן מגדירות בריאות. מטרתן של רפואות אלה היא לרוב הרמוניה של האדם וסביבתו האנושית והטבעית. מאפיינים אלה הופכים את הרפואה המסורתית לחשובה משמעותית ונחוצה בתקופה בה אנו חיים כיום.



העקרונות העומדים בבסיס שיטת TEF:
איסוף ידע: איסוף ידע ומחקר אודות רפואות המסורתיות מרחבי העולם, פרסום פירות המחקר, והשמשת כלים טיפוליים מתוך עולם הרפואה המסורתית. המחקר יכלול בחינה ביקורתית והבדלה בין ידע העשוי להיות שימושי ברמה הקלינית, לידע אשר איננו שימושי, אך יש בו כדי לתרום להכרת הרפואה המסורתית על רבדיה השונים.
•הרקע: חקר והצגת הרקע התרבותי, ההיסטורי, הרעיוני, והגאוגרפי, המהווים בסיס להתפתחות הרפואות המסורתיות ומסייעים להבנת תפקידה של הרפואה במרחב בו נוצרה. איתור האלמנטים הרפואיים הניתנים ליישום ללא תלות בהקשר התרבותי המקורי.
•מקורות הידע: הסתמכות על מקורות ראשוניים כגון טקסטים קלאסיים ואנשי רפואה המשמרים מסורות רפואיות, לצד מקורות משניים כגון עבודות מחקר וספרות אשר נכתבה אודות אותן רפואות.
•השוואה ושילוב: הצגת הקשרים וההשפעות ההדדיות בין מסורות ריפוי שונות, הכרות עם זרמים שונים בכל שיטת ריפוי, השוואה בין שיטות הריפוי, ובדיקת האפשרות לשילוב קליני של כלים ממתודות שונות באותה מסגרת טיפולית.
•מחקר רפואי: איסוף והצגת מחקרים קליניים הנערכים ברחבי העולם אודות תחומי הרפואה המסורתית השונים.
•תקשורת רב תחומית: תמיכה ועידוד של תקשורת מולטידיסציפלינרית בין גופים ואישים בעלי עניין ברפואה מסורתית: מטפלים, מתעניינים, מרפאים מסורתיים, כותבים, מורים, אנשי אקדמיה ומחקר.
•רפואה מסורתית מקומית: התייחסות מיוחדת למסורות ריפוי מקומיות- ים תיכוניות, מחקר אודות מסורות תזונה וצמחי מרפא מקומיים, ארץ ישראליים . עם זאת אנו נימנע מקידוש הרפואה המקומית, במידה והניסיון הקליני יצביע על יעילות יחסית של גישות רפואיות אחרות ובתוכן גם הרפואה האלופתית-מערבית.
•קיימות: הדגשת הקשר בין רפואה מסורתית לקיימות. איסוף והצגת מידע אודות פרקטיקות מסורתיות ומודרניות התומכות באיזון אקולוגי, ובהרמוניה בין האדם לבין המרחב האנושי והטבעי בו הוא חי. בכל פעילויות המרכז, נשאף לקיום עקרון הקיימות.
•הנגשת הידע והאמצעים: מתן מידע ואמצעים לגולשי האתר ומטפלים, אשר יסייע בידם לבסס אלמנטים מתוך עולם הרפואה המסורתית בחייהם ובעבודה הקלינית. חשיפת אתרים ומקורות מידע העוסקים בתחום, מטפלים, ספקי מזון וחומרי מרפא, ספרות, כנסים, ושאר פעילויות בנושא.

שיטת TEF מייצגת חיפוש ולמידה מתמדת. מרחב בו מתעורר מחדש הרעב, התיאבון והרצון לגעת בחיים, או ליתר דיוק הרצון לגעת בכל מה שמאפשר לנו לחיות, ולאהוב את החיים. הידע אשר מוצג באתר השיטה, בהרצאות ובפעילויות השונות נועד לשימושכם ורווחתכם. אנו מקווים שחווית הלמידה שלכם, השותפים בעשייה תהיה שלמה ומעשירה.
מוזמנים להירשם לאתר http://www.healing-arts.co.il/
לשרותכם,
אייל שפרינגר וצוות המרכז לרפואה מסורתית.



פעילות המרכז מתקיימת במגוון מרחבים: במסגרת הקליניקה ברמת אביב, במרחב האינטרנטי, ובפעילויות ברחבי הארץ. ליצירת קשר לחצו על הקישור הבא:
http://healing-arts.co.il/2011-02-13-13-03-02

את השנה החדשה נהוג לפתוח במתוק,אבל הטעם של ההתחלה עצמה עשוי להיות דווקא חמוץ.אנחנו פוגשים אותו בפירות הבוסר - ברגע שבו ה...
13/09/2026

את השנה החדשה נהוג לפתוח במתוק,
אבל הטעם של ההתחלה עצמה עשוי להיות דווקא חמוץ.
אנחנו פוגשים אותו בפירות הבוסר - ברגע שבו הפרי כבר נוצר, אך עדיין לא הגיע זמנו להבשיל.

החמיצות מסייעת להרחיק מהפרי פטריות, טפילים ובעלי חיים העלולים להיזון ממנו מוקדם מדי. כך הפרי יכול לשמור ולאסוף את משאביו לקראת ההבשלה.

ממש בשלב של ההתחלה נדרשת תנועה אחרת: לא רק התפשטות, אלא גם איסוף.

לא שימוש נדיב במשאבים, אלא ריכוז ושימור שלהם לקראת מה שעוד עתיד להגיע.

אלה בדיוק התנועות שמעניק הטעם החמוץ גם לנו: הוא מכווץ, מרכז ואוסף אל העצמי. כפי שהוא מרחיק טפילים מהפרי הלא בשל, כך הוא עוזר לנו לפנות את מה שאינו שייך - מעין "ניקוי שולחן" - ולשמור את הכוחות הדרושים לקראת ההתחלה החדשה.

בשיעור חדש שעלה בזרם, אנחנו בוחנים כיצד אותה תנועה יכולה לסייע בפינוי טפילים ופטריות, בריכוז ובשימור משאבים - אבל גם מה משמעותה כאשר מעבירים אותה מן הגוף והתזונה אל החיים עצמם.
השיעור הגיע אלינו במקרה בדיוק בראש השנה.

אפשר לבטא משהו ממנו כבר על שולחן החג, דרך שימוש בלימון, ברימון ובתפוח - ואפשר להיכנס איתו עמוק יותר כדי ללמוד את מלאכת ההתחלה.

היא משוגעת ומשגעת.יכולה להצית בגוף אש ולגרום לסבל אין־סופי,או להדליק את התודעה ולהביא אותנו לראייה חדשה.הכירו את הארגוט ...
10/09/2026

היא משוגעת ומשגעת.

יכולה להצית בגוף אש ולגרום לסבל אין־סופי,
או להדליק את התודעה ולהביא אותנו לראייה חדשה.

הכירו את הארגוט - הפטרייה שיושבת על הדגן,
והובילה את המין האנושי לחזיונות, למהפכות ולשינויי תודעה.

וכן, היא יכולה להסתתר בתוך דגנים מוכרים כמו שיפון, חיטה ושעורה.

פרק חדש ומעט משוגע עלה בזרם לקראת סוף השבוע.

כיצד אתם אוהבים את העונג שלכם?השאלה נשמעת כמעט כמו: ״כיצד אתם אוהבים את הסטייק שלכם?״ אבל מאחוריה מסתתרת שאלה יסודית: ממ...
09/09/2026

כיצד אתם אוהבים את העונג שלכם?

השאלה נשמעת כמעט כמו: ״כיצד אתם אוהבים את הסטייק שלכם?״ אבל מאחוריה מסתתרת שאלה יסודית: ממה אנחנו שואבים עונג - מאובייקט, מהישג ומזהות נפרדת, או מעצם הקיום ומהחיבור לתודעה רחבה מאיתנו?

אנחנו רגילים לחשוב שהגוף הוא החלק החומרי, הכבד והיציב שבנו, ואילו התודעה, הרגש והנפש הם החלקים הדינמיים והמשתנים.

אבל לעיתים דווקא הגוף משתנה בקלות יחסית, ואילו ברבדים העדינים ביותר של האדם נמצאים המבנים העמוקים והנוקשים ביותר: נקודות ההזדהות העצמית, מוקדי העונג והדפוסים הבסיסיים שדרכם אנו פוגשים את המציאות.

ההבחנה הזאת משנה גם את האופן שבו אנחנו מטפלים. לפני שמנסים לחולל שינוי, חשוב להבין: מה באדם הוא מצב חולף, ומהו מבנה תשתיתי? מה גמיש, ומה ידרוש דרך ארוכה ועמוקה יותר?

בשיעורים החדשים שעלו ל״זרם״ אני בוחן את היחס שבין מבנה למצב - לא רק בגוף הפיזי, אלא בכל שכבות הגוף והנפש.

המסלול מתחיל הפוך מן המקובל: לא מן הגוף אל הרבדים העדינים, אלא ממעטפת העונג, אָנַנְדַמַיה קוֹשָה, המוכרת מעולם החשיבה ההודי. ממנה נחזור בהדרגה אל הגוף הפיזי, אל אבחנת הפנים ואל האבחנות הקליניות המוכרות לנו.

נכיר את ״מבנה הציפור״ המתואר בספרות הוודית. הראש, הכנפיים, הגוף והזנב מייצגים צורות שונות של עונג ושל מגע עם המציאות: ציפייה לדבר נעים, סיפוק עם השגתו והנאה המתמלאת וחוזרת - ומתחת לכל אלה, העונג היסודי שאינו תלוי בדבר.

זהו ניסיון למפות את האדם ולזהות את מוקדי המשיכה שלו - מהרצון לאכול עוגת טירמיסו ועד עצם הרצון לחיות.

נפגוש גם מצבים שבהם גוף שברירי אינו יוצר תודעה גמישה, אלא דווקא תודעה נוקשה: ״ואטה סכין״, ״ואטה אבן״ ו״ואטה מרה שחורה״. הגוף עדין ופגיע, ולכן האדם מפתח בתוכו נוקשות המנסה להגן עליו.
כך נבנית בהדרגה מפה מורכבת ורב-ממדית של האדם: מפה המאפשרת לנוע בין מודלים שונים, גם כאשר הם מרחיבים או סותרים זה את זה, בלי לאבד את הדרך.

השיעורים החדשים זמינים עכשיו ב״זרם״ - מרחב הלימוד המקוון שלי.

אם יצא לכם ללכת בשדות בקיץ, סמוך לקציר, אולי שמתם לב לאבקה שחורה שנדבקה לנעליים או לכלכה את המכנסיים.מזל טוב! ייתכן שפגש...
04/09/2026

אם יצא לכם ללכת בשדות בקיץ, סמוך לקציר, אולי שמתם לב לאבקה שחורה שנדבקה לנעליים או לכלכה את המכנסיים.

מזל טוב! ייתכן שפגשתם את הצל האפל המלווה את הדגן.
אנחנו רגילים לחשוב על הדגן כחומר גלם פסיבי: האדם מגדל אותו, קוצר אותו, טוחן אותו ואוכל אותו.

אבל ככל שמעמיקים במערכת היחסים שבין האדם לדגנים, מתברר שהשליטה אינה בהכרח חד־כיוונית.

אחת התיאוריות המרתקות בהקשר הזה היא ״תיאוריית העודף האופיואידי״: האפשרות שעבור חלק מאיתנו, תוצרי הפירוק של הגלוטן אינם מתפקדים רק כרכיבי מזון, אלא כחומרים בעלי פעילות דמוית־אופיואידים.

במילים אחרות: ייתכן שעבור אנשים מסוימים הדגן משמש כמעין אופיום להמונים— חומר מזין ומרגיע, המשפיע על המוח ועל התודעה, הופך אותנו לפסיביים ורדומים יותר, קלים יותר לשליטה וגם מכורים יותר לדגן.

זהו ידע שכדאי לזכור כאשר אנו פוגשים בחיים או בקליניקה אדם שמרגיש שהדגן אינו מיטיב עמו, ובכל זאת אינו מצליח להיפרד ממנו.

אבל לדגן יש צל אפל נוסף: הקשר הפחות מוכר, אך הנפוץ מאוד, בינו לבין עובשים ופטריות.

הדגן מייצג את הסדר, האגירה, העוצמה והשאיפה האנושית ליציבות ולנצחיות. העובש מבטא את צדו האחר של הסיפור: כוח קדום, אנרכיסטי ובלתי נשלט, החודר אל תוך הסדר ומאיים לפרק אותו מבפנים.

וזה אינו רק דימוי.
דגנים רבים נושאים פטריות ורעלנים המסוגלים לפגוע בכבד ובכליות, לשבש את מערכת הרבייה, לחקות פעילות הורמונלית, לעורר הזיות ועוויתות ולתרום להתפתחות סרטן.

גם הידע הזה עשוי לצוץ ברגע הנכון בחיים ובקליניקה — מול הפרעות פוריות, פגיעה בכבד או בכליות ותסמינים עצביים שאיננו מצליחים להסביר.

מערכת היחסים בין הדגן לפטריות ולעובשים מורכבת במיוחד: לעיתים הפטרייה תוקפת את הדגן ומכלה אותו; במקרים אחרים היא חיה בתוכו, מחזקת אותו ומייצרת עבורו רעלים המרחיקים את בעלי החיים המבקשים לאכול אותו.

בימים אלה הוספתי למודול "איכויות המרפא של משפחות המזון״ בזרם שני שיעורים חדשים: האחד עוסק בתיאוריית העודף האופיואידי, והשני בפטריות, עובשים ורעלנים — הצל האפל של הדגן.

השיעורים האלה מכינים אותנו גם לתכנים שיעלו בשבוע הבא, שבהם נפגוש עובש מיוחד מאוד של דגנים: פטרייה שהשפיעה לא רק על גופם ותודעתם של בני אדם בודדים, אלא אולי גם על גורלן של חברות שלמות.

ברפואה הסינית אנו רגילים לומר שהטעם החמוץ מכווץ, אוסף ומרסן.אבל כיצד אותו טעם יכול גם לעודד יצירת נוזלים, להזין רקמות, ל...
01/09/2026

ברפואה הסינית אנו רגילים לומר שהטעם החמוץ מכווץ, אוסף ומרסן.

אבל כיצד אותו טעם יכול גם לעודד יצירת נוזלים, להזין רקמות, לסייע לעיכול ואפילו להרפות התכווצות?

הכלל הפשוט שלפיו “חמוץ מכווץ” אינו מספיק כדי להבין את הטעם המיוחד הזה — ובוודאי שאינו מספיק כדי להשתמש בו היטב.

החמוץ אינו פועל לבדו. פעולתו משתנה בהתאם למזון שנושא אותו, לאיבר שהוא פוגש ולמצב הרקמה.

במובן הזה, החמוץ הוא בעיניי טעם אינטליגנטי. הוא אינו כופה על הגוף פעולה אחת, אלא יושב כמו מפתח על המציאות המסוימת שהוא פוגש.

הרימון הוא דוגמה מעניינת במיוחד.

במקורות הסיניים מתואר הרימון כמזון חמוץ המרסן את הריאות. אבל אם החמיצות לבדה הייתה מסבירה את פעולתו, מדוע דווקא הרימון פוגש את האיבר הזה?

הריאות בנויות מאוניות וממספר עצום של נאדיות קטנות. גם הרימון בנוי ממספר גדול של יחידות קטנות, צפופות ונפרדות.

מה אפשר ללמוד מן הדמיון הזה? וכיצד המבנה, החמיצות, הפיגמנטים והצבע האדום של הרימון מצטרפים להבנת פעולתו?

כך אני אוהב ללמוד מזון מרפא: לא להסתפק ברשימת רכיבים או התוויות, אלא לנסות להבין את המהות המתבטאת דרך המפגש שבין הטעם, המזון, האיבר והרקמה.

כאשר לומדים כך, מתברר שלא כל חמוץ עושה אותו הדבר.

לכן, לפני שבוחרים מזון חמוץ, כדאי לשאול שלוש שאלות:

איזה מזון נושא את החמיצות, ומהן שאר איכויותיו?

איזה איבר או איזו רקמה אנחנו מבקשים לפגוש?

והאם הגוף זקוק ליצירת נוזלים חדשים, לשימור הנוזלים הקיימים או דווקא למניעת דליפה?

השאלות האלה עוזרות להבחין בין חמוץ המעודד יצירת נוזלים, חמוץ המשמר נוזלים קיימים וחמוץ המסייע למנוע דליפה. הן מאפשרות להבין גם כיצד השילוב בין חמוץ למתוק עשוי להזין ובו בזמן להרפות גידים ושרירים מכווצים.

ההבחנות האלה מקבלות משמעות מעשית במצבים כמו שיעולים טורדניים, הפרשות ודליפות, התכווצויות שרירים ברגליים, עיכול חלש, יובש ברקמות ואנמיה — לא כרשימת מצבים שהחמוץ “טוב להם”, אלא כדוגמאות לאופנים השונים שבהם אותו טעם עשוי לפעול כאשר הוא פוגש צרכים שונים בגוף.

בשבועיים האחרונים העליתי לקהילת הזרם שישה שיעורים חדשים, שבהם אנחנו חוקרים את הטעם החמוץ דרך רימון, שזיף שחור, עוזרר, פירות סכיזנדרה ופירות הדר.

אנחנו בוחנים גם מתי נכון לאכול פירות הדר, מתי דווקא לא רצוי לאכול תפוזים, ואיכשהו נכנסו לדיון אפילו משקאות ידועים לשמצה כמו קולה וקינלי.

אנחנו מכוונים לקריאה רב ממדית של הטעם החמוץ ולהבנה כיצד השפעתו משתנה על פי חומר הגלם בו הוא מצוי והרקמה עליה הוא פועל.

שיעורי הטעם החמוץ מחכים לכם בזרם!

מה מתאים יותר לעונג שבת משיעור שעוסק במעטפת הגוף הפנימית ביותר - המעטפת שכולה עשויה מעונג?הרעיון הזה מרגש אותי ולא נותן ...
28/08/2026

מה מתאים יותר לעונג שבת משיעור שעוסק במעטפת הגוף הפנימית ביותר - המעטפת שכולה עשויה מעונג?

הרעיון הזה מרגש אותי ולא נותן לי מנוח - הוא נותן לי השראה עמוקה למדיטציה, למפגש עם מטופלים ולמפגש עם סבל.

השבוע עלו לזרם שלושה שיעורים מתקדמים ומענגים במיוחד על הגרעין הפנימי של האדם:

מעטפת העונג, מדיטציית המעטפות, וחיבור עמוק ומשלים על טבעו של הלב מתוך טקסט סיני בן יותר מ־2,000 שנה.

השיעורים האלה מהווים גם חלק עמוק בקורס אבחנת הפנים והגוף. הם נוגעים בשאלות העומדות בבסיסו של כל מעשה אבחנתי:

מי אנחנו?

ומהו האדם שאותו אנחנו מאבחנים?

ככל שההבנה שלנו בשאלות האלה משתנה, משתנה גם האופן שבו אנחנו מביטים בפנים ובגוף, ומבינים כיצד האדם לובש את גופו ומתגלה דרכו.

אני ממש מחכה שתקשיבו לשיעורים האלה, ושמשהו מתוכם ייגע בכם.

שבת שלום!

ממה בעצם מורכב האדם שאנחנו פוגשים בקליניקה?אנחנו רואים גוף חומרי, אפשר להתבונן במבנה שלו, למשש רקמות, לבדוק תפקודים ולמד...
21/08/2026

ממה בעצם מורכב האדם שאנחנו פוגשים בקליניקה?

אנחנו רואים גוף חומרי, אפשר להתבונן במבנה שלו, למשש רקמות, לבדוק תפקודים ולמדוד מדדים.

אבל האם זה כל האדם?

תמיד נמשכתי אל הפנימי והמסתורי.

זו הייתה אחת הסיבות שבגללן, בגיל 23 נרשמתי ללימודי רפואה סינית. רציתי להבין מה קיים בעולם מעבר למה שהעין רואה, מעבר למה שניתן למדוד.

השבוע, 28 שנים אחרי, יצרתי שלושה פרקים שהיו עושים הרבה סדר לאייל הצעיר יותר.

אלו פרקים עמוקים העוסקים באנטומיה של הקיום העדין שלנו - במעטפות הפנימיות שפועלות במסגרת המעטפת החומרית הגסה.

במהלך הלימוד אנחנו מנסים לקבל בהירות רבה יותר לגבי היחסים שבין הצ׳י - האנרגיה החיונית - לבין רגשות, חושים ותודעה מבחינה.

הפרקים מזמינים אותנו לחוות אחרת את הגוף שלנו בחיי היום־יום ולהגות בשאלות:

מה דומיננטי יותר בתוכנו?

מה נותר מוזנח?

וכיצד ההבנה הזאת יכולה לעזור לנו לראות ולהבין גם אנשים אחרים?

דרך הנושא הזה אני בוחן גם את החוזקות והחולשות של רפואות המזרח ביחס לרפואות המערב.

כל אחת מהן יודעת לראות היטב חלקים מסוימים בקיום האנושי, אך גם נוטה להתמקד רק בחלק ממנו. לכן כל אחת, בדרכה, מספקת לנו רפואה חלקית.

שלושת הפרקים החדשים נמצאים במרכז התכנים העוסקים במעטפות הגוף בקורס אבחנת הפנים והגוף שבזרם.

הם נוצרו מתוך הניסיון לחבר בין החלקים - ולהתקרב להבנה שלמה יותר של האדם.

כמה שהוא מרענן, מתוחכם ואפקטיבי.הטעם החמוץ הוא אחד הטעמים המוכרים ביותר. אבל כאשר מתחילים לחשוב עליו ככלי טיפולי, מתגלה ...
18/08/2026

כמה שהוא מרענן, מתוחכם ואפקטיבי.

הטעם החמוץ הוא אחד הטעמים המוכרים ביותר. אבל כאשר מתחילים לחשוב עליו ככלי טיפולי, מתגלה בו מרחב גדול של אפשרויות:

יותר שליטה,
יותר יכולת להגדיר ולבנות את העצמי,
ויותר השפעה על מגוון רקמות ותהליכים בגוף.

סוף סוף עלה מודול חדש העוסק בטעם החמוץ — המרענן הרשמי החדש בערוץ הזרם.

בפרקים החדשים אני מזמין אתכם לחשוב מחדש על הטעם המוכר הזה, ולהתחיל לבחון את ההתאמה שלו לחיים ולגוף שלכם.

הגירוש מגן העדן לא היה רגע חד-פעמי.הוא ממשיך להתרחש בכל ארוחה ובכל בחירה.פעם, לפני שקשרנו את גורלנו עם הדגן, חיינו על מג...
14/08/2026

הגירוש מגן העדן לא היה רגע חד-פעמי.
הוא ממשיך להתרחש בכל ארוחה ובכל בחירה.

פעם, לפני שקשרנו את גורלנו עם הדגן, חיינו על מגוון תזונתי עשיר כציידים ולקטים, ללא שעון, עם פנאי. ייתכן שזה היה גן העדן.

אבל מהרגע שבחרנו בדגן, קיבלנו עסקה שלא ניתן לחזור ממנה: יכולת לבנות ציוויליזציות - קהילות ותרבויות - ובמקביל, חובה לדעת את החוקים, גם בעולם המזון:
כיצד להכשיר את המזון לאכילה, כמה לאכול - ולהבין היטב מה יקרה לנו אם נשכח את הידע הזה!

לפיכך, כל אדם שמוצא עצמו מזמין לחם מחיטה מלאה בבית קפה בתחושה שעושה משהו בריא - הוא סמל לאותו נתק. כבר רחוק מגן העדן, אבל גם לא יודע את חוקי ההישרדות בעולם הזה.

כי הדגן הוא ממש כמו החרב המתהפכת שהוצבה בכניסה לגן העדן: מצד אחד - בשימוש לא נכון עלול להוביל לסוכרת, השמנה, פגיעה עצבית, מחלות אוטואימוניות ובעיות בשיניים ובשלד.
מהצד השני — מזון בריאות התומך בלב, מסייע לשמירה על משקל תקין, מונע סרטן ותומך במצב מנטלי תקין.

אותו צמח, אותו מזון, אשר ממנו נובעות תוצאות הפוכות.
זה תלוי בעיקר אם אתם יודעים כיצד לאחוז בחרב המתהפכת של הדגן.

בשיעורים החדשים אודות איכויות מרפא של מזונות בזרם אני מלמד על היציאה מגן העדן ועל מקומו של הדגן בתזונה בריאה ומדויקת.

כיצד האדם לובש את גופו?האם נצליח לזהות את האור הנובע מבעד לבשר?את החיוניות הספוגה בגוף?את המעטפות והרבדים שמהם עשוי אדם?...
08/08/2026

כיצד האדם לובש את גופו?

האם נצליח לזהות את האור הנובע מבעד לבשר?

את החיוניות הספוגה בגוף?

את המעטפות והרבדים שמהם עשוי אדם?

השאלה כיצד האדם לובש את גופו אינה שאלה פיוטית בלבד. עבורי, זו שאלה אבחונית.

אנחנו יודעים לדבר על איברים, רקמות ותפקודים. לפעמים אנחנו יודעים לזהות גם תנועה של צ׳י לאורך מרידיאנים, או לתאר את הקשרים שבין מערכות שונות בגוף.

אבל מי הוא זה שנושא את כל אלה?

כאשר איננו יודעים מהו אדם, אנו עלולים לגשת למלאכת האבחון והריפוי כשבידינו ידע רב, אך בלי להבין לגמרי את מי שנמצא מולנו.

אנחנו רואים איבר, סימפטום, מבנה או מרידיאן, ולעיתים איננו מזהים את האדם שנמצא ממש מול עינינו.

בדיוק לשם כך פתחתי השבוע מודול חדש בקורס אבחנת הפנים והגוף בערוץ הזרם.

אנחנו נכנסים מעכשיו ללימוד עמוק, ואפילו איזוטרי, מתוך מסורות הידע של התרבות ההודית. נלמד להכיר את המעטפות הגסות והעדינות שמהן בנוי האדם, ואת הקשרים המתקיימים ביניהן.

התחלנו כבר עם המעטפת הראשונה: הגוף הגס, החומרי והמוכר לכולנו - זה שנקרא ״אנאמאיה קושה-הגוף הבנוי ממזון״.

זו המעטפת הנגישה ביותר לעינינו, אך היא אינה כל האדם.

זהו אחד הנושאים העמוקים והמרגשים ביותר עבורי, מפני שהוא מאפשר לנו להתחיל לראות אחרת את הגוף, את הרוח ואת הקשר ביניהם.

התכנים החדשים עלו עכשיו בזרם.

אני מזמין אתכם לצפות בהם, לקחת את התובנות אל תהליכי ההתפתחות שלכם, ולשלב אותן בהדרגה בתוך מיומנות האבחון שלכם.

Address

ברודצקי 36
Tel Aviv

Opening Hours

Monday 09:00 - 19:00
Sunday 09:00 - 13:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Tef-תזונה ורפואה מסורתית עם אייל שפרינגר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Tef-תזונה ורפואה מסורתית עם אייל שפרינגר:

Shortcuts

Share