10/06/2025
אובדן אבל וריפוי-
אני מרגישה שנושא האובדן והאבל אינו מדובר מספיק בניינו, בחברה, בקהילה הקרובה שלנו.
חלק מהאנשים שעוברים זאת באופן אישי ונוכח מצליחים למצוא לעצמם את המרחב הנכון שבו זה יכול להיות מדובר, מעוכל, ששם יקבלו את האינפורמציה והכלים הנכונים להתמודדות הזו, אבל רבים הם האנשים שנשארים עם זה לבד. מידי פעם הם משתפים משהו קטן מליבם ומקבלים תגובה די אמפתית, ואז חוזרים להיות עם זה לבד.
ברמה האישית זה תחום שהרבה שנים לא ידעתי איך לגשת אליו, מה לעשות איתו, אך כמטפלת רגשית, בשנתיים האחרונות הרגשתי שזה משהו שאני חייבת לדעת אותו יותר, להבין, לגדול לתוכו.
והאמת שגיליתי ולמדתי דברים ממש חשובים, וגם מאוד מנחמים ומנרמלים. זו תחושת כל כך מחזקת וטובה להרגיש בטחון ונחת בתוך העולם הזה של אובדן ואבל, לא להיבהל או לנסות לתקן ורק שיעבור ונמשיך הלאה עם עולם החיים.
ידעתם שאבל הוא תהליך בריא? תהליך תקין וחשוב, חלק טבעי מהחיים שלנו כאן, מהיותנו חיים. לתת מקום לאבל בתוך החיים, זהו תהליך של ריפוי ובריאות, זוהי שמירה על השפיות, דווקא כשדברים מרגישים כאוטיים. אבל יכול להיות עבורנו נתיב של יציבות והחלמה בתוך חוויה של טראומה.
ידעתם שהדרך בה אנחנו מתאבלים, זוהי הדרך שלנו לאהוב את מי שמת? זוהי הדרך שלנו להשאיר את הלב שלנו פתוח, מרגיש, מחובר לאדם שיקר לנו ולרגשות שלנו באופן כללי.
ידעתם שרוב האנשים שחווים אבדן ואבל, חווים גם הרבה אשמה ובושה? זה מאוד קשה להיפגש עם עצב וכאב ועם הגעגוע והאהבה למי שאיבדנו. ולכן התודעה נתפסת על אשמה ובושה, ופחד, ועוד ועוד.
ידעתם שלאבל אין תאריך תפוגה? אין שלב שבו זה עובר וזהו, שמפסיקים לכאוב או להתגעגע, אין דבר כזה להתגבר על מישהו שיקר לנו והלך לעולמו, הוא תמיד יהיה איתנו בלב ברוח והתודעה, וככה זה צריך להיות.
להיות בקשר עם תהליך האבל בתוך עצמנו, בתוך המשפחה, בתוך הקהילה, באופן חופשי טבעי ואינטואיטיבי, זה הדבר הנכון והבריא.
שתפו את הפוסט הזה עם מי שהמילים האלו יכולות לעזור לו, לרכך, לתת חופש ונרמול.
