19/06/2026
לדאוג לעצמך זה לא אנוכיות. זו האחריות שלנו. זה התנאי לכל אהבה אמיתית.
כל השבוע הזה דיברנו על נתינה.
על הגבר שנותן לכולם ומתרוקן.
על הפחד שמסתתר מאחורי הנדיבות.
על הקושי לקבל.
על הסימנים שנתינה מתוך פחד
שלא יאהבו אותנו הופכת לכלא.
ואני רוצה לסיים את השבוע
בדבר אחד פשוט.
כשאתה דואג לעצמך אתה לא לוקח מאחרים.
זה לא אנוכיות.
זה לא להיות פחות נדיב,
אופחות אוהב,
או פחות נוכח וקשוב.
זה בדיוק ההפך.
כי מי שמרגיש ריק מבפנים,
לא יכול למלא לאחרים.
הוא יכול לנסות.
זה לא ילך למקום טוב...
אבל מי שדואג לעצמו,
שיודע מה הוא צריך
ומאפשר לעצמו לקבל את זה,
מי שנותן מתוך מקום אחר לגמרי.
מתוך שפע. מתוך בחירה.
מתוך אהבה שלא מחפשת תמורה.
זו הנתינה שמשנה מערכות יחסים.
שבונה קשרים אמיתיים.
שגורמת לשני הצדדים לגדול.
אז אם השבוע הזה עורר בך משהו,
אם יש קול קטן שאומר:
"גם אני גם צריך להרגיש שדואגים לי", תקשיב לו.
הוא לא מוגזם.
הוא לא אנוכי.
הוא פשוט אמת,
שמכוונת אותך
אל הצורך הרגשי שלך.
סופ"ש נעים ורגוע🙏🏻
ארז. 💚
