08/09/2026
עשר שנים הוא הרגיש חנוק בעבודה שלו. ועדיין המשיך לקום אליה בכל בוקר מחדש.
דור נכנס אליי לקליניקה בגיל 43.
מנהל בכיר, מרוויח מצוין, תואר שני, רכב חברה,
החיים שלו נראו כמו הגדרה מושלמת להצלחה.
רק השדה האנרגטי שלו, והגוף שלו סיפרו סיפור אחר לגמרי.
"אני פשוט סובל מכל רגע,"
הוא אמר לי כבר במפגש הראשון.
"עשר שנים שאני מגיע לעבודה עם בטן מכווצת,
ועדיין מוצא סיבות להישאר".
כששאלתי אותו מה מחזיק אותו שם,
הוא התחיל להסביר:
האחריות למשפחה, הפחד מאי-ודאות,
המחשבה שאולי הוא סתם ממורמר ולא מעריך את מה שיש לו בידים.
ההיגיון שלו עבד שעות נוספות
כדי להצדיק את הסבל.
הוא קרא לפחד שלו "שיקול דעת",
ולימד את עצמו להאמין
שלחכות זה הצעד הבטוח.
במפגשים שלנו לא ניסינו לפתור את זה דרך עוד ניתוח שכלי. אם היינו מנסים זה לא היה עובד.
הסכמנו לרדת אל תחושות הגוף:
להרגיש את הלחץ בחזה,
לנשום עמוק לתוך הפחד מכישלון,
ולהבין שלחכות ל"רגע המושלם שבו הפחד ייעלם"
זו המלכודת הכי גדולה.
יום אחד הוא נכנס לקליניקה מחייך
ואמר: "הודעתי להם שאני עוזב".
"מה קרה לפחד?", שאלתי אותו.
"הפחד עדיין כאן," הוא ענה,
"אבל הבנתי שאני יכול לפחד
ולהוביל את החיים שלי בו-זמנית. זה לא סותר".
דור בחר להפסיק לנהל את החיים
מאחורי חומות של נוחות מדומה.
הוא גילה שהביטחון האמיתי שלנו נבנה
שכאנחנו מעזים לצעוד בדרך המיוחדת שלנו,
יחד עם החששות.
מכיר את ההרגשה שהראש מייצר עוד ועוד נימוקים כדי להישאר בתקיעות הישנה והמוכרת?
ריכזתי בהדרכה מעשית קצרה את הכלים הראשונים שעזרו לדור, ולגברים רבים בקליניקה שלי, לעקוף את המחשבות המלחיצות, להחזיר את האנרגיה שלהם לעצמם, ולצעוד קדימה.
👈🏻כתוב לי "שינוי" בפרטי, וההדרכה אצלך.
באהבה💚,
ארז נוי
