דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות

דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות, Medical Service, ההדס 25 א', Tel Mond.

מומחה במיילדות,גניקולוגיה ופריון.
בוגר התמחות באנדוקרינולוגיה של הפוריות מאוניברסיטת McGill, מונטריאול,קנדה.
רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית ומנהל שירות שימור פוריות, בי"ח אסה"ר
מנהל מרכז בריאות האישה ראשל"צ,שירותי בריאות כללית
המרפאה מספקת מענה לטיפול במגוון בעיות פוריות כולל הפרעות ממקור
זכרי,פונדקאות בארץ ובחו"ל, תרומת ביציות ,תרומת זרע והתמחות בשימור פוריות.
במרפאה ניתן לבצע מעקב הריון וביצוע בדיקת שקיפות עורפית.
נכלל בהסדר יעוץ של כללית מושלם

11/09/2026
חמלה ברפואת פוריות: המרכיב שלא מופיע בבדיקות המעבדה 🤍טיפולי פוריות מלאים במספרים: הורמונים, בדיקות דם, זקיקים, מינונים, ...
08/09/2026

חמלה ברפואת פוריות: המרכיב שלא מופיע בבדיקות המעבדה 🤍

טיפולי פוריות מלאים במספרים: הורמונים, בדיקות דם, זקיקים, מינונים, תאריכים וזמנים מדויקים.

אבל בתוך כל אלה יש עוד מרכיב חשוב, שאי אפשר למדוד בבדיקת דם- חמלה.
כרופא פוריות, אני פוגש מדי יום נשים שמתמודדות לא רק עם הצד הפיזי של הטיפול, אלא גם עם הציפייה, חוסר הוודאות, החששות ורכבת ההרים הרגשית שמתלווה לעיתים לתהליך.

ולכן בעיניי, טיפול טוב לא מסתכם רק בפרוטוקול הרפואי הנכון.

חמלה ברפואת פוריות נמצאת דווקא בדברים שלכאורה נראים קטנים:
🤍 להקשיב באמת- לתת מקום לשאלות, לחששות ולתחושות, גם כשאין תמיד תשובה פשוטה.
🤍 לזכור מי נמצאת מאחורי הבדיקה- מאחורי כל תוצאה, אולטרסאונד או הנחיה רפואית יש אישה שעוברת תהליך משמעותי בחייה.
🤍 להיות שותפים לדרך- להתאים את הטיפול לא רק לנתונים הרפואיים, אלא ככל שניתן גם לצרכים, לקצב ולתחושת הביטחון של המטופלת.

סביבה רפואית קשובה ותומכת יכולה לסייע בהתמודדות עם העומס הרגשי ולחזק את תחושת הביטחון לאורך הדרך.

כי רפואה מצוינת היא לא רק ידע, ניסיון וטכנולוגיה.
היא גם היכולת לראות את האדם שנמצא מולנו.

ובתהליך כל כך אישי ורגיש, לפעמים זה בדיוק מה שעושה את ההבדל.

💬 אם את נמצאת או היית בטיפולי פוריות- מה גרם לך להרגיש שבאמת רואים אותך במהלך הדרך?

 🤰🏼: ד"ר גדעוני, אני בהריון ומודה שאני קצת חוששת מחיסונים. המליצו לי להתחסן נגד שעלת במהלך ההריון, אבל אם התינוק ממילא י...
04/09/2026



🤰🏼: ד"ר גדעוני, אני בהריון ומודה שאני קצת חוששת מחיסונים. המליצו לי להתחסן נגד שעלת במהלך ההריון, אבל אם התינוק ממילא יקבל חיסונים אחרי הלידה, למה חשוב שאתחסן דווקא עכשיו?

🧑🏼‍⚕️: החשש מובן, וזו שאלה שחשוב לשאול.

הסיבה המרכזית לחיסון נגד שעלת בהריון היא למעשה להגן על התינוק דווקא בתקופה שבה הוא עדיין לא יכול להגן על עצמו.

שעלת עלולה להיות מחלה קשה במיוחד עבור תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם, עוד לפני שהם מספיקים לקבל את סדרת החיסונים שלהם.

כאשר האם מתחסנת במהלך ההריון, מערכת החיסון שלה מייצרת נוגדנים נגד שעלת. הנוגדנים עוברים דרך השליה אל העובר ומעניקים לתינוק הגנה זמנית כבר מרגע הלידה ובחודשים הראשונים לחייו.

ומתי מומלץ להתחסן? 💉
בישראל ההמלצה היא לקבל את החיסון בין שבועות 27 ל־36 להריון. בתקופה הזו מתאפשר מעבר יעיל של נוגדנים מהאם לעובר לקראת הלידה.

ומה לגבי בטיחות החיסון?
החיסון נגד שעלת שניתן בהריון אינו חיסון חי, ויש ניסיון רב ומידע בטיחותי נרחב לגבי השימוש בו בהריון. החיסון מומלץ על ידי משרד הבריאות וגופי בריאות מובילים בעולם במטרה להפחית את הסיכון לשעלת ולתחלואה קשה אצל תינוקות צעירים.

ולכן, במקרה הזה החיסון שאת מקבלת במהלך ההריון הוא לא רק עבורך. הוא מאפשר לך להעביר לתינוק שכבת הגנה חשובה עוד לפני שהוא נולד. ❤️

בת 45–50 ומרגישה שמשהו בגוף פתאום "יצא מסנכרון"?המחזור שהיה מדויק מתחיל להקדים, לאחר או אפילו להיעלם לחודשיים. השינה פחו...
01/09/2026

בת 45–50 ומרגישה שמשהו בגוף פתאום "יצא מסנכרון"?

המחזור שהיה מדויק מתחיל להקדים, לאחר או אפילו להיעלם לחודשיים.
השינה פחות טובה, גל חום מגיע משום מקום באמצע יום עבודה, ופתאום יש יותר עייפות, עצבנות או תחושה של "ערפל" שלא הייתה שם קודם.

אם זה נשמע לך מוכר, יכול להיות שאת נמצאת בתקופת הפרימנופאוזה, השלב שמקדים את המנופאוזה.

אז מה בעצם קורה בגוף?

בתקופה הזו פעילות השחלות מתחילה להשתנות, ואיתה גם רמות ההורמונים, בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר בהכרח בירידה הדרגתית ורציפה. רמות ההורמונים יכולות להשתנות באופן משמעותי בתקופה הזו, והשינויים האלה עשויים להתבטא במגוון תסמינים.

5 סימנים שכיחים שכדאי להכיר 👇🏼
🔹 שינויים במחזור: מחזורים קצרים או ארוכים יותר, דימום כבד מהרגיל או הכתמות ממושכות.
🔹 גלי חום והזעות לילה: לעיתים גם עם דופק מואץ או יקיצות במהלך הלילה.
🔹 שינויים בשינה ובמצב הרוח: קושי להירדם, יקיצות מוקדמות, קוצר רוח, תנודות במצב הרוח או "ערפל מחשבתי".
🔹 שינויים גופניים: יובש נרתיקי, ירידה בחשק המיני, מיגרנות או כאבי מפרקים.
🔹 שינויים מטבוליים: תחושת נפיחות או שינוי בחלוקת השומן בגוף.

והנקודה החשובה ביותר: לא צריך פשוט "לסבול עד שזה יעבור".

כיום קיימים מגוון פתרונות שיכולים לסייע, וההתאמה נעשית באופן אישי בהתאם לתסמינים, למצב הבריאותי ולהעדפות של כל אישה.

אם השינויים משפיעים על השינה, האנרגיה, מצב הרוח או איכות החיים, כדאי להגיע להתייעצות. שיחה והערכה רפואית מתאימה יכולות לעזור להבין מה קורה ולהתאים את המענה הנכון והבטוח עבורך.

תקופת המעבר היא שלב טבעי בחיים, אבל זה לא אומר שצריך לעבור אותה בלי תמיכה. ❤️

 🤰🏼: אני בשבוע 38 להריון ראשון, ופתאום כולן מסביב מנסות לעזור לי "לחסוך" את הימים האחרונים 😅. אחד הטיפים שאני שומעת שוב ...
28/08/2026



🤰🏼: אני בשבוע 38 להריון ראשון, ופתאום כולן מסביב מנסות לעזור לי "לחסוך" את הימים האחרונים 😅. אחד הטיפים שאני שומעת שוב ושוב- וגם קצת מובכת לברר לגביו- הוא שקיום יחסי מין יכול לזרז לידה.
ד"ר גדעוני, יש בזה משהו או שזה עוד מיתוס שעובר מדור לדור?

🧑🏼‍⚕️: זו שאלה שאני שומע לא מעט, ובהחלט אין סיבה להתבייש לשאול אותה.

אז בואי נעשה סדר ☝🏼
יש מאחורי הרעיון היגיון פיזיולוגי, אבל זה לא אומר שיחסי מין הם "כפתור" שמפעיל את הלידה.

למה בכלל חושבים שזה יכול לעבוד?
🔹 פרוסטגלנדינים- נוזל הזרע מכיל פרוסטגלנדינים, חומרים שמעורבים בין היתר בתהליך ההבשלה והריכוך של צוואר הרחם.
🔹 אוקסיטוצין- בזמן אורגזמה משתחרר אוקסיטוצין, הורמון שיכול לגרום להתכווצויות של הרחם וממלא תפקיד גם במהלך הלידה.

ומה קורה בפועל?
למרות המנגנונים האלה, המחקרים לא הראו באופן חד-משמעי שקיום יחסי מין בסוף ההריון אכן מקצר את הדרך ללידה או גורם לה להתחיל.
במילים אחרות: אם הגוף עדיין לא מוכן ללידה, כנראה שאי אפשר "לשכנע" אותו להתחיל רק באמצעות יחסי מין.

ומה לגבי הבטיחות?
בהריון תקין וללא הנחיה רפואית להימנע מיחסי מין, בדרך כלל ניתן לקיים יחסים גם בשבועות האחרונים.

עם זאת, במצבים מסוימים- למשל ירידת מים, שליית פתח או מצבים רפואיים אחרים- יש להימנע מכך ולהתייעץ עם הצוות המטפל.

השורה התחתונה 👇🏼
זה לא קסם לזירוז לידה, אבל יש מאחורי המיתוס בסיס פיזיולוגי מסוים.
ואם אין מניעה רפואית וזה מתאים ונעים לשניכם- אפשר ליהנות מעוד קצת זמן זוגי לפני שהמשפחה מתרחבת. ❤️

שתהיה לידה קלה, בטוחה ובמועד הנכון.

25/08/2026

יותר מ־57 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים כיום עם דמנציה, וכמעט 10 מיליון מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה ☝🏼

דמנציה אינה מחלה אחת, אלא שם כולל למצבים הנגרמים ממחלות ופגיעות שונות במוח, המשפיעים על הזיכרון, החשיבה והיכולת לתפקד בחיי היומיום. מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר, ולפי ארגון הבריאות העולמי היא אחראית לכ־60%–70% ממקרי הדמנציה.

נכון להיום אין טיפול שמרפא דמנציה, ולכן מניעה והפחתת גורמי סיכון הופכות לחלק משמעותי בהתמודדות עם המחלה.

וכשמדברים על אלצהיימר, יש גם זווית נשית שחשוב להכיר. 🧠

כמעט שני שלישים מהמאובחנים במחלת אלצהיימר הן נשים- והפער הזה אינו מוסבר רק בכך שנשים חיות בממוצע יותר שנים.

כרופא נשים, חשוב לי להעלות למודעות גם את הקשר שבין השינויים שעובר הגוף הנשי לאורך החיים לבין בריאות המוח.

אחת התקופות המשמעותיות בהקשר הזה היא גיל המעבר. הירידה ברמות האסטרוגן משפיעה לא רק על מערכת הרבייה, אלא גם על מערכות נוספות בגוף ובמוח. לצד זאת, גורמים גנטיים, מטבוליים, בריאות כלי הדם ואורח החיים עשויים להשפיע על הסיכון לירידה קוגניטיבית לאורך השנים.

והנקודה החשובה היא שבריאות המוח לא מתחילה בגיל 70.

פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, איזון לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, שינה טובה, קשרים חברתיים והמשך פעילות קוגניטיבית – כולם חלק מהצעדים שיכולים לסייע בהפחתת גורמי הסיכון.

ומה לגבי גיל המעבר וטיפול הורמונלי?
גם כאן חשוב להימנע מהמלצות גורפות. טיפול הורמונלי מותאם אישית לנשים המתאימות לו עשוי להיות בעל יתרונות בריאותיים שונים, אך הוא אינו מומלץ כיום כטיפול שמטרתו מניעת אלצהיימר בלבד.

בריאות המוח היא משהו שכדאי לחשוב עליו הרבה לפני שמופיעה השכחה הראשונה.

בכתבה המצורפת תוכלו לקרוא עוד על דמנציה, גורמי הסיכון והצעדים שניתן לעשות כבר היום כדי לשמור על בריאות המוח.

לקריאת הכתבה המלאה >> https://tinyurl.com/376rzydc

 👩🏼: לידה ראשונה, ניסיתי בכל הכוח להניק וזה פשוט לא עבד. הלחץ והתסכול גמרו אותי, ונשארתי עם רגשות אשמה מטורפים. איך משחר...
21/08/2026



👩🏼: לידה ראשונה, ניסיתי בכל הכוח להניק וזה פשוט לא עבד. הלחץ והתסכול גמרו אותי, ונשארתי עם רגשות אשמה מטורפים. איך משחררים את התחושה ש״נכשלתי״?

🧑🏼‍⚕️: לרגל חודש ההנקה, חשוב לי להזכיר לכל אמא חדשה: הנקה היא לא מבחן לאימהות טובה.

אני פוגש לא מעט אימהות שמגיעות עם ציפייה שההנקה תגיע בטבעיות, וכשזה לא קורה- הלחץ, העייפות והתסכול עלולים להביא גם לתחושת כישלון.

אבל הדרך שבה התינוק שלך אוכל לא מגדירה איזו אמא את. אימהות נמדדת באהבה, במסירות, בחום ובביטחון שאת מעניקה לתינוק שלך- לא בדרך שבה הוא אוכל.
אם את נאבקת, מתוסכלת או מרגישה שהמחיר הנפשי כבד מדי, ואם החלטת לחשב מסלול מחדש- מותר לך. זו לא כניעה, וזה בוודאי לא כישלון.

אל תישארי לבד עם התחושות האלה. בקשי תמיכה, שתפי במה שאת מרגישה, ובעיקר זכרי: את לא צריכה להניק כדי להיות אמא טובה.

"אין אצלנו סרטן שד במשפחה, אז למה זה רלוונטי אליי?"זו תגובה שאני שומע לא מעט מנשים, בין היתר כשאני מפנה מטופלות בטיפולי ...
18/08/2026

"אין אצלנו סרטן שד במשפחה, אז למה זה רלוונטי אליי?"

זו תגובה שאני שומע לא מעט מנשים, בין היתר כשאני מפנה מטופלות בטיפולי פוריות לבדיקת כירורג שד.

אבל חשוב להכיר את הנתון הבא:
למעלה מ־80% מהנשים המאובחנות בסרטן השד אינן מגיעות ממשפחה עם סיפור מוכר של המחלה או עם נטייה גנטית ידועה.

היעדר היסטוריה משפחתית הוא כמובן דבר מבורך- אבל הוא לא מעניק פטור ממעקב.

עבור רוב הנשים, גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר הם דווקא הבסיסיים ביותר: גיל ומגדר. ולצדם קיימים גורמים נוספים, בהם אורח חיים, משקל, צריכת אלכוהול ורמת הפעילות הגופנית.

ועדיין, חשוב לומר: אפשר לחלות בסרטן השד גם ללא גורם סיכון מוכר.

לכן, במקום להסתמך רק על השאלה "האם יש אצלנו במשפחה?", חשוב להתמקד בהערכת סיכון אישית, מעקב מתאים ואבחון מוקדם.

ומה לגבי ממוגרפיה? מתי כדאי להתחיל הערכת סיכון? ואילו שינויים בשד צריכים להוביל לבדיקה ללא דיחוי?

להרחבה נוספת בנושא לחצו כאן >>
https://www.ynet.co.il/health/article/rk5t94jlgg

 🧔🏼‍♀️: אנחנו בתחילת תהליך פונדקאות, ויש שאלה שמטרידה אותנו: מה קורה אם במהלך ההיריון מתגלה מום משמעותי בעובר, ואנחנו מב...
14/08/2026



🧔🏼‍♀️: אנחנו בתחילת תהליך פונדקאות, ויש שאלה שמטרידה אותנו: מה קורה אם במהלך ההיריון מתגלה מום משמעותי בעובר, ואנחנו מבקשים לבצע בדיקה פולשנית כמו מי שפיר- או אפילו להפסיק את ההיריון- אבל הפונדקאית מסרבת? האם ההסכם מגן עלינו?

🧑🏼‍⚕️: זו אחת הסוגיות המורכבות בפונדקאות, כי היא נמצאת במפגש שבין ההסכם שנחתם בין הצדדים לבין האוטונומיה של הפונדקאית על גופה.

העיקרון החשוב ביותר: הגוף שלה נשאר שלה. גם במסגרת פונדקאות, לא ניתן לבצע בפונדקאית הליך רפואי ללא הסכמתה מדעת- מבדיקת מי שפיר ועד להפסקת היריון.

אז מה תפקידו של הסכם הפונדקאות?

ההסכם נועד להסדיר מראש תרחישים רפואיים מורכבים ואת הציפיות של שני הצדדים, אבל הוא אינו מאפשר לכפות על אדם פעולה רפואית בניגוד לרצונו.

בישראל, הליך הפונדקאות מוסדר ומפוקח באמצעות הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, וכבר בהסכם מתייחסים לבדיקות ולמצבים רפואיים שעלולים להתעורר. עם זאת, כל פרוצדורה בגופה של הפונדקאית דורשת את הסכמתה. לסירוב בניגוד להסכמות עשויות להיות השלכות משפטיות בהתאם לנסיבות ולהסכם- אך הוא אינו מבטל את זכותה לקבל החלטות לגבי גופה.

אז איך מצמצמים את הסיכון למחלוקת?

מדברים על התרחישים האלה מראש: מה העמדה לגבי בדיקות פולשניות? מה קורה אם מתגלה מום משמעותי? באילו נסיבות נשקלת הפסקת היריון? והאם הערכים והגבולות של הצדדים באמת תואמים?

לצד הסכם משפטי מדויק, התאמה נכונה, ליווי מקצועי ותיאום ציפיות הם קריטיים.

כי פונדקאות היא רפואה, משפט ומדע- אבל גם הרבה מאוד אמון ותקשורת. ❤️

יש לכם שאלה על הצד הרפואי של תהליך הפונדקאות? כתבו לי בתגובות או בפרטי.

Address

ההדס 25 א'
Tel Mond
44235

Opening Hours

Monday 19:00 - 21:00
Tuesday 18:00 - 21:00
Sunday 16:00 - 20:00

Telephone

+972533292455

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when דר' יריב גדעוני- מומחה לפוריות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share