תלמוד הצמחים -בוסתן ואנציקלופדיה לרפואת צמחים במקורות ישראל

10/09/2026

07/09/2026

מרקחת העתים: דבש חרובים וגומי ערבי מהרפואה העתיקה ועד ימינו

לפני מספר שבועות זכינו לביקור נפלא של ידידינו שחר וגאיה פלד מקיבוץ בית השיטה ובידם ארגז מלא בחרובים עסיסיים משובחים. ענף החרובים היה כבר מראשית יסודה של בית השיטה. יער חרובים ניטע באדמות הטרשים שסביב הקיבוץ כתמיכה בענף הצאן והבקר. שחר סיפר כי בשעתו חשבו שפירות החרוב יהוו מזון למרעה. כיום נשארו עצים רבים כמזכרת מאותו ניסיון. שחר זכר שבתור ילד הייתי מטייל עם אביו במרחבי אותו 'יער', מלקטים ונהנים מפרות העצים.

בשנים האחרונות אני זוכה לקבל משחר ידידי הטוב מחרובי בית השיטה את חלקם אני מכרסם להנאתי ומחלקם מכין דיבס חרובים אותנטי כפי המרשם המופיע באנציקלופדיית תלמוד הצמחים בערך חרוב.

החיפוש אחר חומרי מרפא טבעיים וממתיקים בריאים מוביל אותנו שוב ושוב אל דפי ההיסטוריה של ארץ ישראל. שני רכיבים עתיקים :דבש החרובים והגומי הערבי (שרף עץ השיטה) מספרים סיפור משותף של תזונה, רפואה ומסורתיות רבת שנים. השילוב בין השניים מייצר סינרגיה מפוארת, המעצימה את סגולותיהם הרפואיות כפי שהוכרו כבר בעת העתיקה ובימי הביניים.
אשתף אתכם חבריי וחברותיי על היתרונות הבריאותיים של השילוב חרוב ונטיפי השרף הנקראים 'גומי ערבי' כפי השזור במקורות העת העתיקה:

1. הסדרת מערכת העיכול והבטן
ברפואה העתיקה היה ידוע כי לחרוב הטרי יש כוח כיווץ עז העוצר את הבטן, אך כאשר מפיקים ממנו דבש (הנקרא במקורות הערביים העתיקים רב אלח'רנוב ( ההשפעה משתנה. הגיאוגרף הערבי אלתמימי אל-מוקדסי (המאה ה-10) תאר כי מרקחת חרובים זו משחררת את הבטן ומקלה על מערכת העיכול.
כאשר מוסיפים לדבש את הגומי הערבי (שמו המדעי Acacia senegal או (Senegalia Senegalהעשיר בסיבים מסיסים ומשמש כפרה-ביוטיקה מתקבל סירופ מרפא מושלם למעי. השילוב מזין את אוכלוסיית החיידקים הטובים, מחזק את הבטן (כפי שציין אסף הרופא) ומסייע לטיפול בעצירות ובטחורים. |

2. ריפוד הקיבה, הקלה על צרבות וריפלוקס
הרב נתן בן יואל פלקירא, רופא בספרד המאה הארבע עשרה, ציין כי החרוב מתאפיין בתכונות מכווצות. הגומי הערבי, מצידו, הוא שרף צמיגי ומייצב. השילוב של שניהם יוצר סירופ קטיפתי המצפה ומרפד את רירית הוושט והקיבה. מנגנון פיזיקלי זה מגן על הגוף מפני עליית חומציות ומעניק הקלה מהירה וטבעית מצרבות.

3. הרגעת שיעול ותמיכה בנשימה
החרוב ותוצריו שימשו לאורך הדורות לרפואת מערכת הנשימה. רבי חיים ויטאל (רח"ו) שהיה אלכימאי במקצועו המליץ בכתביו לשתות מעין "שיכר חרובים" בכל לילה ולגרגר אותו בגרון כדי "לרכך חולי האסתמה" ולהשקיט שיעול עקשני. מרקמו המלכד של הגומי הערבי יחד עם סגולות החרוב מכסה את הגרון המגורה ומסייע בהפחתת הדלקת.

4. איזון מטבולי ומניעת קפיצות סוכר
דבש חרובים עשיר בסוכרים טבעיים מזינים (כגון סוכרוז ופרוקטוז), ובעצי חרוב משובחים ריכוז הסוכר מגיע ל-40% עד 50%. בעת העתיקה החרוב נחשב למזון מחיה נפש וכמו שמסופר בתלמוד הבבלי על זכרונות הילדות של רבי יוחנן בירושלים, כאשר תינוק היה בוצע חרוב, חוט של דבש היה נמשך על זרועותיו.
הגומי הערבי (המכיל פוליסכרידים בעלי משקל מולקולרי גבוה) מאט את קצב ספיגת הסוכר העשיר הזה במעי. כך השילוב הזה מספק את המתיקות הנפלאה של החרוב, אך שומר על רמות סוכר יציבות בדם.

5. ריפוי פצעים בפה ובלשון
ברפואה המסורתית נהגו למרוח דבש חרובים על לשונם של תינוקות כדי לרפא פצעונים (אפטות) בפה. תכונה זו משתלבת היטב עם הגומי הערבי, ששימש להפחתת דלקות חניכיים ומניעת חיידקים בפה בזכות יכולתו להיצמד לרקמות ולחטא אותן.

בתקופה זו של השנה עצי החרוב עמוסים בפרי מתוק. כל שנדרש הוא כחמישה ק"ג חרובים, יש לרחוץ היטב להסיר מאבק, לחתוך במזמרה לפיסות של 1-2 ס"מ להשרות מים עד כדי כיסוי למשך יומיים. לבשל במשך כשלוש שעות, לסנן את הנוזל וכעת לבשל עד לצמצום מוחלט. כאשר מצטמצמת הכמות הנוזל ביותר ממחצית יש לשחוק לאבקה דקה כפית אחת של גבישי שרף גומי ערבי,
להוסיף לבישול תוך ערבוב מתמיד התוצאה מ ד ה י מ ה

סירופ חרובים משובח ואיכותי. תודה לכם שחר וגאיה היקרים. שנה טובה ומתוקה לכולם. מקורות המידע : אנציקלופדיית תלמוד הצמחים

03/09/2026

היום זכיתי להיפגש עם נשיא המדינה, מר יצחק בוז'י הרצוג, ולהעניק לו את ספרי "בוסתן אל־חכים", המספר את סיפורן של מאה שנות מצפה הימים, 1926–2026.

מצפה הימים, חלום שנולד לפני מאה שנה על הר כנען שבגליל, צמח מתוך חזון יוצא דופן שחיבר כבר מראשיתו בין אדם, אדמה, חקלאות, תזונה ורפואה במהלך מאה שנותיו עבר המקום, מרפואה לחקלאות ולמלונאות אך שמר על הקשר העמוק אל הטבע ואל אדמת הגליל.

לפני מספר חודשים שלח אלי נשיא המדינה מכתב ברכה מרגש לציון שנת המאה לרכישת הקרקע למצפה הימים.

היום הייתה לי הזכות להודות לנשיא באופן אישי ולהגיש לו את הספר עם ברכתו החמה, ספר המתעד את סיפורו של מצפה הימים, אנשיו, אדמתו ומורשתו.

לפגישה נוספה עבורי משמעות אישית ורוחנית מיוחדת: הוא התקיים היום כ"א באלול, יום הולדתי העברי. לא יכולתי שלא לחוש בסמליות שברגע הזה, ביום בו מציין אדם את בואו לעולם, זכיתי להניח בידי נשיא המדינה ספר המסכם 100 שנים של חזון הגשמה ואהבה למקום שהוא חלק משמעותי מסיפור חיי.

רגע מרגש ומיוחד במסעו של "בוסתן אל־חכים", מן הבוסתן הגלילי אל בית נשיא מדינת ישראל בירושלים

01/09/2026

סדרת הרצאות למוסדות ומרכזים קהילתיים !

24/08/2026

קישור להורדת תוכנית הקורס בתגובה ראשונה !

19/08/2026

ברים יקרים,
לקראת ראש השנה אני מזמין אתכם להעניק מתנה חגיגית, מקורית ומלאת משמעות: הספר "תלמוד הדבורים". הוסיפו אליו צנצנת דבש משובח, עוגת דבש ובקבוק יין, וקיבלתם מתנת חג מושלמת למשפחה, לחברים ולאנשים יקרים: מתנה שיש בה חכמה, טבע, מסורת ומתיקות. מתנה נפלאה לפתוח איתה שנה טובה ומתוקה.

17/08/2026

קונפיטורת היביסקוס עב־גביע ללא סוכר:
זריעה: אפריל | פריחה: יוני -יולי פירות: אוגוסט

היביסקוס עב־גביע (Hibiscus sabdariffa) המוכר גם בשם רוזל, מפתח גביעים אדומים, בשרניים וחמצמצים, המתאימים במיוחד להכנת ריבות ומשקאות. במתכון הזה השארתי את הגביעים שלמים, כך שהתקבלה קונפיטורה יפהפייה בסגנון בה הגביעים הרכים עטופים בסירופ אדום וסמיך. את הקונפיטורה הכנתי ללא סוכר והתוצאה שהתקבלה פנטסטית.

חומרים:
100 גרם גביעי היביסקוס טריים ונקיים (גידול עצמי מזרעים באביב)
55 גרם סוויטנגו
100 מ"ל מים
1 כף מיץ לימון טרי
חמישית כפית: קסנטן גאם

הכנה:
שוטפים היטב את גביעי ההיביסקוס ומוציאים מתוכם את הלקט הקשיח והזרעים. (השארתי את הגביעים האדומים שלמים). מכניסים לסיר את הגביעים והמים, מכסים ומבשלים על אש נמוכה במשך 8 עד 10 דקות עד שהגביעים מתרככים אך עדיין שומרים על צורתם.

מוסיפים לסיר 50 גרם סוויטנגו ואת מיץ הלימון, מערבבים בעדינות ומבשלים ללא מכסה עוד 4 עד 5 דקות. בקערית נפרדת מערבבים כפית סוויטנגו עם חמישית כפית קסנטן גאם. הערבוב היבש בין האבקות חשוב כדי למנוע היווצרות גושים של קסנטן גאם במגע עם הנוזל החם.

מנמיכים את האש ומפזרים בהדרגה את תערובת הסוויטנגו + קסנטן גאם לתוך הסיר, תוך ערבוב רצוף ועדין במשך 30 עד 60 שניות ומסירים מהאש. מעבירים לצנצנת נקייה ומעוקרת ומניחים לריבה להתקרר לחלוטין. לאחר הקירור מתקבל המרקם הסופי. טעם חמצמץ במתיקות עדינה.

מן הפריות המיובשים אותם ניתן להשיג בחנויות תבלינים מובחרות ניתן להכין תה חם או קר נפלא היתרונות הבריאותיים המרכזיים המיוחסים להיביסקוס עב גביע

• עשיר בנוגדי חמצון: בעיקר אנתוציאנינים ופוליפנולים, האחראים גם לצבע
האדום העמוק
• עשוי לסייע בהפחתת לחץ הדם: זהו יתרון בעל התמיכה קלינית
משמעותית
• תמיכה בבריאות כלי הדם: הפוליפנולים עשויים לתרום לתפקוד תקין של
מערכת כלי הדם
• השפעה אפשרית על פרופיל שומני הדם: קיימות עדויות מסוימות לשיפור
בטריגליצרידים ובכולסטרול
• פעילות נוגדת דלקת: הודגמה בעיקר במחקרי מעבדה ובמחקרים ניסויים.
• עשיר בחומצות אורגניות ובהן: חומצה היביסקית, ציטרית ומאלית, המקנות
לו את טעמו החמצמץ האופייני.

לבריאות והנאה
אברהם דהאן

14/08/2026

אחד התחביבים האישיים שלי זה איסוף זרעים.
קופסת הזרעים האישית שלי.
בילדותי נהגתי לאסוף בולים אוסף גדול ומרשים עד שיום בהיר אחד נעלם. מאז זרעים הפכו להיות חלק מתחביביי ומחקריי משום והאדם נמשל לעץ " כי האדם עץ השדה" העץ מלמד את האדם שלושה דברים א. חיבור למקור חיותו ב. צמיחה. ג. להניב פירות. כלומר כאשר האדם מחובר למקור חיותו האלוקי צומח ומתפתח במידותי ושינוי טבעו הראשוני יניב פירות לדורות.
שבת שלום ומבורך
אברהם

11/08/2026

אנציקלופדיית תלמוד התזונה (מחקר) – סביבה חקלאות תזונה ורפואה

לוקיוס יוניוס מודראטוס קולומלה (Lucius Junius Moderatus Columella) היה מן הדמויות הבולטות באימפריה הרומית במאה הראשונה לספירה ומי שנחשב עד ימינו לאחד המחברים החשובים ביותר בתחום החקלאות העתיקה.

קולומלה נולד בגאדס שבספרד הרומית (כיום קדיס), פעל ברומא ובאחוזות סביב אגן הים התיכון ושימש כאגרונום, מנהל אחוזות ומשקי חווה רחבי ממדים.
מכל מחברי כתבי החקלאות הרומיים כ: וארו, קטו הזקן, פליניוס, נחשב קולומלה למדויק ולמעשי ביותר. קולומלה כתב ופעל בתקופת ראשית האימפריה, בין ימי הקיסרים אוגוסטוס לימי נירון ( 4–70 לספירה). הייתה זו תקופה בה התרחבה הכלכלה הרומית ובתוכה נוצרה מערכת חקלאית רחבת־היקף שהתבססה על הקמת חוות, נטיעת כרמים, גידולי דגן ועצי פרי לאורך כל האגן הים־תיכוני.
מרחב זה של המאה הראשונה לספירה היה למעשה התקופה המקבילה לימי בית שני בארץ ישראל ואופיינה באותה מציאות אקלימית, אותם גידולים, אותן שיטות השקיה ועיבוד קרקע. משום כך ספרו של קולומלה מעניק הצצה אמיתית לעולם החקלאות באותה סביבה גאוגרפית.

קולומלה חיבר את הספר על החקלאות הכפרית De Re Rustica -יצירה רחבה בת 12 ספרים, שהיא האנציקלופדיה המעשית המקיפה ביותר של החקלאות הרומית. כתביו כוללים: גידול עצים, עצי פרי וגפן, זיבול, קומפוסט וחומרי דישון, מבנה שדה, מרווחי שתילה, תעלות ומדרכי מים, גידול בעלי חיים, עופות ודבורים, שיטות שימור תוצרת חקלאית, לוח שנה חקלאי יומי ומדוקדק.

ייחוד כתיבתו מתבטא בהסתמכותו על ניסיונו האישי הנרחב ועל תצפית חקלאית ישירה ולאו דווקא על מסורות ספרותיות בלבד. בגישתו ישנה פרקטיקה נדירה משום וקולומלה אינו מביע את רעיונותיו כפילוסוף טבע דוגמת פבליוס ורגיליוס, אלא כאיש אדמה. הוראותיו מדויקות עד כדי רמת מרחקי שתילה, זווית ענפים, איכות אדמה, סוגי זבל, כיווני רוח ומחזורי עונות.

בפוסטים הבאים נכיר מעט מתחומי השקפתו בענפי החקלאות השונים מומלץ לשים עוקב לדף

09/08/2026

כשהצמחים מגינים זה על זה: הסיפור המופלא של שיטת Push–Pull
(מתוך מחקר אנציקלופדיית תלמוד התזונה – סביבה חקלאות תזונה ורפואה)

האם ייתכן שהפתרון לבעיית המזיקים נמצא דווקא בטבע עצמו?
במשך עשרות שנים התמודדה החקלאות עם מזיקים בעיקר באמצעות חומרי הדברה. אולם בשנות השמונים פותחה על ידי המרכז הבין־לאומי לחקר הפיזיולוגיה והאקולוגיה של חרקים (ICIPE) בקניה, בשיתוף מכון Rothamsted Research בבריטניה. שיטה חדשנית הנקראת Push–Pull (דחוף–משוך), הנחשבת כיום לאחד הפתרונות המוצלחים בעולם לחקלאות בת־קיימא.
הרעיון פשוט אך מבריק.

מרכיב ה־Push (דחוף) מבוסס על שתילת דסמודיום (Desmodium intortum או Desmodium uncinatum) בין שורות התירס. צמח קטנית זה מפריש חומרים נדיפים המשבשים את יכולתם של עשי הגבעול לאתר את התירס, ובמקביל מעשיר את הקרקע בחנקן באמצעות חיידקי הריזוביום החיים בשורשיו.

מרכיב ה־ Pull (משוך) מבוסס על שתילת עשב נפייר (Pennisetum purpureum) סביב השדה. העשים נמשכים אליו ומטילים עליו את ביציהם, אך הזחלים אינם מצליחים להשלים את מחזור חייהם. כך פוחתת אוכלוסיית המזיקים באופן טבעי, ללא צורך בריסוס נרחב. עיקרון זה אינו מוגבל לשדות תירס בלבד. גם בגן הירק ניתן ליישם רעיונות דומים באמצעות שילוב מושכל של צמחי ליווי.

כך למשל, שילוב טגטס בין ערוגות ירקות מסייע בהפחתת אוכלוסיות נמטודות בקרקע. כובע הנזיר משמש לעיתים כצמח מלכודת לכנימות ומסייע להרחיקן מן הירקות. סביב גינות ירק ניתן לשתול צמחי צוף כגון לבנדר, רוזמרין, אזוב מצוי, מרווה רפואית זוטה לבנה וכלמינתה אפורה המושכים דבורי בר, דבורי דבש, רחפנים וצרעות טפיליות, המסייעים בהאבקה ובהפחתת אוכלוסיות המזיקים.
גם פרחי תרבות ממלאים תפקיד חשוב במערכת זו: ציניה, דליה, קוסמוס ואליסום מושכים מגוון רחב של חרקים מועילים ומעשירים את המערכת האקולוגית של גן הירק.

המגמה ברורה: ככל שהמערכת החקלאית מגוונת יותר, כך היא יציבה, עמידה ובריאה יותר. זהו אחד השיעורים החשובים ביותר שהטבע מלמד אותנו: במקום להכריז מלחמה על כל חרק וכל עשב, אפשר לבנות מערכת מאוזנת שבה כל צמח ממלא תפקיד. כאשר עובדים עם הטבע ולא נגדו, גם הקרקע, גם הצמחים וגם האדם יוצאים נשכרים. פחות