07/05/2024
עוד יומיים אני חוזרת מ10 ימים במדינה שאני הכי אוהבת, שבה הנשימה שלי חוזרת להיות בקצב הטביעי שלה. מדינה שהלב שלי קשור אליה ממקום כל כך עמוק שאני לא יכולה להסביר.
עוד יומיים אני נפרדת רק באופן זמני מהודו. שם הקסם של החיים והמוות מתרחשים באופן כל כך טבעי שיכול לרפא נפש פצועה וכואבת.
אחרי ששי מת לא חשבתי שאני יכולה לחוות כאב יותר גדול, שהרע מכל מאחורי. הגעתי להודו לתת לנפש מקום לריפוי. הזמן הזה פה הפגיש אותי עם התהומות הכי גדולים שלי, עם הפחדים הכי מפלצתיים שקיימים בי ועם זאת אני מרגישה שהייתי חייבת לעבור את זה.
ולמה אני משתפת את כל זה בפלטפורמה כל כך לא אינטימית? אין לי תשובה ברורה. אני לא בנקודת זמן של תובנות, אני הולכת בדרך, היא קשה ומאתגרת. דרך שכל שנייה יש לה פסגות ותהומות חדשים שלא הכרתי.
אני מודה ליוגה שמלווה אותי שעוזרת לי למצוא עוד מקום לסבלנות וחמלה. אני מודה לחברים ומשפחה שלוקחים אותי יד ביד (למרות שהם לא חייבים) שעוזרים לי לקום להמשיך לצעוד, למרות שלפעמיים אני ממש בלתי נסבלת.
תודה על האפשרות להאחז בכל אחד ואחת מכם.ן.
בעוד יומיים אני עולה על מטוס חזרה למדינה שבה יש הכי הרבה כאב, אבל שם גם גרים היקרים לי מכל, הילדים שלי, שחווים צער וחיים את החיים האלה באומץ ושמחה שרק ילדים יכולים.
ועכשיו אני לוקחת רגע, לשווק את הסדנה של מאיה גרוס, המורה אהובה שלי, שתגיעה לסדנה בפגודה הקסומה בשדות ים בפעם השלישית. והפעם אני מארגנת את הסדנה הזאת רק כי אני זקוקה לה. אתם מבינים.ות, אחרי המוות של שי, רק אז הבנתי באמת כמה היוגה היא הכלי הכי חשוב שקיים, שיכול לרפא את הלב והנפש שלי. ולמרות שהראש עסוק בכל כך הרבה דברים אחרים, הנפש זקוקה ליוגה, לזמן של חיבור אמתי.
ואם גם לכם.ן יש קריאה שכזאת אתם.ן ממש מוזמנים.ת להצטרף לסדנה של 4 שעות ביום שישי 14.6 מ11:00-15:00.
להרשמה ופרטים נוספים אצלי:)